מאמרים וראיונות

וידבר ה', אל-משה לאמר. שלח-לך אנשים, ויתרו את-ארץ כנען, אשר-אני נתן, לבני ישראל: איש אחד איש אחד למטה אבתיו, תשלחו--כל, נשיא בהם. וישלח אתם משה ממדבר פארן, על-פי ה': כלם אנשים, ראשי בני-ישראל המה

משה שולח אנשים לתור את ארץ כנען,את הנשיאים,ראשי השבטים.
ופירש ה'ספורנו' - אנשי חיל....כולם חשובים איש על שמו מצד מעלתם.
'שלח לך אנשים'-סופי תיבות חכם,אנשים חכמים נשלחו
נשיאים- כ'נשואי פנים'. אנשים חשובים, מקובלים, בעלי שיקול דעת.
הם נשלחים לתור- לשון תורה וחיפוש רוחני.
והם ריגלו – לשון רגליים שמחוברות לקרקע ולהרגלים.
השרש ר.ג.ל אינו מופיעה בפרשה.(חזל כינו אותם בשם זה)
הנשיאים נשלחו לתור את הארץ,לתור את בחינת הרצון האלוקי שלהם.
הם נכשלו במשימתם,והוציאו את דיבת הארץ,
סיפרו על עוצמתם של היושבים בה ורמזו על אי יכולתם לכובשה.
דברים אלו מילאו את העם בפחד ובחוסר בטחון,

''לו-מתנו בארץ מצרים, או במדבר הזה, לו-מתנו.".

המרגלים פגמו באמונה,ריגול הוא חוסר אמונה.
כי הארץ מובטחת ,ה' הבטיח שנירש אותה:
"אם-יראו, את-הארץ, אשר נשבעתי, לאבתם; וכל-מנאצי, לא יראוה".

"יראו"-לשון יראה וראיה,"יראו"- אותיות אורי.
"ה', אורי וישעי--ממי אירא"(תהלים כז)
"כי-עמך, מקור חיים; באורך, נראה-אור".(תהלים לו)

המרגלים חששו מארץ חמדה,שיש להוציא ממנה "לחם מן הארץ"
הם העדיפו חיים במדבר ולאכול "לחם מן השמיים"
טענתם הייתה בעניין הנפילים- לשון נופלים.
נטו לרוחניות מופרזת, שלמעלה מן הטבע,
בחושבם שקודש וחול הם דברים מנותקים זה מזה.
חטאם- שהחטיאו את המטרה לשמה נברא האדם בעולם הזה,
לקדש ולרומם את החומר.

"ונהי בעינינו כחגבים, וכן היינו בעיניהם"

למרגלים דימוי עצמי נמוך,השכל "יודע" על היותם נשיאים
אך הלב אינו מרגיש את האחריות הרוחנית שמוטלת עליהם.
אומר ה'שפת אמת' שפרשת ציצית נסמכת לפרשת המרגלים
לפי שכתוב על אותו הדור תועי לבב הם ולא ידעו דרכי.
ניתן להם סיוע במצוות ציצית,
שנועדה לסייע בהתמודדות עם מצבים בחיי האדם,
הנוטה לנהות אחרי לבו הטועה.
על ה"ציצית" נאמר:
"והיה לכם, לציצת, וראיתם אתו וזכרתם את-כל-מצות ה',
ועשיתם אתם; ולא-תתורו אחרי לבבכם, ואחרי עיניכם,..
... והייתם קדשים, לאלהיכם."
הציצית רומזת ללב,לל"ב נתיבות חכמה.
ציצית מישרת את הלב,
ככתוב :" ולא-תתורו אחרי לבבכם.."

נשיא-אותיות יש ואין-הספק באמונה.
יש אמונה אין אמונה
ואותן חששות מהנפילים,גרמו להם שנפלו בעצמם.
מי הם הנפילים עמלק והכנעני.עמלק הוא הספק ,כנעני לשון כניעה
עמלק מופיע כשעם ישראל ברפיון ידיים,כנוע.
כשיש קדושה יד ישראל עליונה בהיעדר קדושה, יש מציאות של חלל,
ושם בדיוק עמלק שוכן במלוא כוחו.

"שלח לך אנשים"
שלח בהיפוך אותיות-חלש.חוסר אמונה גורם לחולשה
המרגלים נחלשו ונענשו.
שלח –אותיות לחש- דיבור חרישי
על מרגלים נאמר,מרגלי חרש..שאישיותם נסתרת
שהתמלאו ביאוש וברוח רעה
הרוח אשר התחלפה בכלב בן יפונה,
יפונה- שפינה עצמו מעצת המרגלים,
"ועבדי כלב, עקב היתה רוח אחרת עמו, וימלא, אחרי-.."

כלב לבדו הלך להשתטח על קברי האבות
ולהתפלל על חיזוק רוחו כנגד קשר התבוסתנות.
כלב בחר להיות עבד ה', וימלא אחרי, אמר ה',
ועל כן אביאנו אני אל הארץ אשר בא שמה.
עליו קורא הנביא "ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו",

"שלח לך אנשים",
שלח בהיפוך אותיות-שחל ,המסמל אומץ.
"ואהי להם, כמו-שחל--כנמר, על-דרך אשור".(הושע יג ז)
כלב בניגוד למרגלים שהפגינו חולשה מגלה אומץ.
כלב בן יפונה, שהלך לפקוד קברי אבות,
וכה אמר להם:
"אבותי, בקשו עלי רחמים, שאנצל מעצת המרגלים". (סוטה ל"ד).
כלב מבקש את ברכת האבות בחברון.
בתחילת דרכו הוא בעצה אחת עם המרגלים,
אך המפגש עם עיר האבות מעיר בו רוח אחרת,
כלב בן יפונה. כלב- כ- לב, כולו לב
רוחו של כלב היא רוח אחרת, רוח איתנה ועצמאית.
כלב בן יפנה אשר קרא:
"עלה נעלה וירשנו אתה--כי-יכול נוכל, לה.".
משה שואל על העם בארץ:
"ואת-העם, הישב עליה--החזק הוא הרפה, המעט הוא אם-רב."
ועל הארץ –"ומה הארץ, אשר-הוא ישב בה--הטובה הוא, אם-רעה"
"..השמנה הוא אם-רזה, היש-בה עץ אם-אין,"
השמנה היא אם רזה,
שמנה-אותיות נשמה, שמן ה'. ורזה- זר ה'.
"היש בה עץ אם אין.."
יש , אין- אותיות נשיא.
נשיא יכול כמו משה להפוך את האין ליש.

"וישלח אתם משה, לתור את-ארץ כנען; ויאמר אלהם,
עלו זה בנגב, ועליתם, את-ההר."

עלו זה בנגב- עליה רוחנית,דרך אזור מדברי ויבש
עד שתגיעו אל הרובד העליון,שבו יש מים,ואין מים אלא תורה.
עליתם את ההר - לשון הרהור והתעלות.
"את ההר" בגימטרייא –תורה,שתעמוד לכם זכות התורה.
היש בה עץ - לשון עצה .
העצה לדבוק באמונה ולהתעלות ברוחניות.
לפנות את עצת המרגלים ולהתפנות לתורה
שהתורה עץ חיים, שנאמר,
"עץ-חיים היא, למחזיקים בה"(משלי ג יח).