הכנסת אורחים
תורה ומצוות | יהודה בן סעדון | ח' תמוז התשע"ה | 10210 | 0 | |
גדולה הכנסת אורחים יותר מהקבלת פני שכינה (מס' שבת). שישה דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא והן: מצוות ביקור חולים, השכמת בית המדרש, הכנסת אורחים, המגדל בניו לתלמוד תודה והדן את חברו לכף זכות. כך נאמר שם.
על אברהם אבינו מסופר שהוא "יושב פתח האוהל כחום היום"- מצפה לאורחים גם ביום חם שכזה, יום שאין אף איש שיוצא את ביתו, יום שהוציא הקדוש ברוך הוא חמה מנרתיקה. צערו של אברהם גדול על שאין לו אורחים בביתו. כאשר ראה ה' את צערו של אברהם, שלח אליו שלושה מלאכים בדמות אנשים. גדולה מאוד הייתה שמחתו של אברהם כאשר פגש בהם. מסופר בחז''ל שביום הזה נשרו ממנו כל שנות הזקנה, נשתכחו ממנו ייסוריו וכל כולו שש ושמח לקיים את המצווה. אברהם רץ לקראתם, מבקש מהם בכל לשון של בקשה שיבואו אליו. הוא אומר מעט שזה הרבה מאוד (ידוע שצדיקים אומרים מעט ועושים הרבה, לעומתם רשעים אומרים הרבה ואפילו מעט אינם עושים).
גם כאשר נפרדים האנשים מאברהם, הוא מקיים מצוות ליווי "ואברהם הולך עימם לשלחם".
קיום מצות הכנסת אורחים היא הלכה לדורות. מצות הכנסת אורחים היא מצווה ממצוות עשה שבתורה. מצווה שאדם אוכל פירותיה בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא. יותר מהכנסת אורחים ישנה מצות הליווי, הזמן בו אנו נפרדים מהאורח... כתוב בחז''ל שליווי האורחים גדול יותר מהכנסת האורחים, וכל כך למה?. כאשר המארח מלווה את אורחיו ומראה להם, שהם לא היו נטל ומעמסה בזמן ששהו אצלו, מראה בכך שקשה עליו הפרידה מהאורחים.
מצווה חשובה - "יהי ביתך פתוח לרווחה, ויהיו עניים בני ביתך"- שרוב שיחת העניים תהיה מענייני ביתך עד שידמה כאילו הם בני ביתך.
עיקר מצות הכנסת אורחים היא, לקבל האורחים בסבר פנים יפות כמו שאמרו חכמינו "והוי מקבל את כל אדם בסבר פנים יפות"- אם אדם נותן לחברו את כל המתנות הטובות שיש בעולם ופניו זועפות, מעלה עליו הכתוב כאילו לא נתן לו כלום, אבל המקבל את חברו בסבר פנים יפות אפילו לא נתן לו כלום, מעלה עליו הכתוב כאילו נתן לו את כל המתנות הטובות בעולם.
על בעל הבית לתת הרגשה טובה לאורח, שיחשוב כאילו הוא בביתו, כמו כן צריך בעל הבית לאכול יחד עם האורח, ולא לשבת לידו מבלי לאכול. פשוט לגרום לאורח להרגיש רצוי ואהוב, לתת לו הרגשה נעימה. צריך בעל הבית לשכוח את טרדותיו ולתת את כל תשומת הלב לאורח. מסופר על כמה מגדולי ישראל שהקפידו מאוד בעניין הזה, כאשר היה מגיע אורח לביתם היו קמים לכבודו וסוגרים את ספר התורה. מזה נלמד על גודל חשיבותה של מצות הכנסת אורחים.
כאשר עומדת בפני האדם מצות הכנסת אורחים, אל לו לחקור ולדרוש ולתהות מיהו האורח, אלא ביתו צריך להיות פתוח לרווחה לכל אורח להאכילו ולהשקותו. ביתו של אדם צריך להיות פתוח לכולם.
מסופר על הצדיק הירושלמי רבי אריה לוין זצ"ל, שאחד הגנבים שהיו כלואים באגף האסירים הפליליים בירושלים, ריצה את עונשו ושוחרר לעת ערב. מאחר והתגורר הרחק מירושלים ולא היה אפילו שקל בכיסו, הלך לביתו של רבי אריה לוין, אמר לעצמו אולי ייתן לי הרב כמה שקלים... כאשר ראה אותו הרב בפתח ביתו קיבלו אותו הרב ואיישתו כאורח נכבד.. נתנתו לו סכום כסף מסוים ואמרו לו שהם לא יתירו לו לנסוע לפניי שיסעד את ליבו. האורח הרגיש טוב ובסיום הארוחה אמר לו רבי אריה. "אני מודה לך על שבאת לבקר אותנו, בזכותך נזדמן לי במפתיע לקיים שתי מצוות: הכנסת אורחים וגמילות חסדים, בבקשה ממך הוסיף רבי אריה והפציר, השעה מאוחרת ולמה תטרח לנסוע בשעת לילה? השאר עימנו הלילה ומחר תיסע באור יום.
בבוקר מתעורר רבי אריה משנתו כדי להכין עצמו לתפילה, והנה מתברר שאותו "אורח" גנב את גביע היין ועוד כמה כלי כסף יקרים והסתלק לו...
הלך רבי אריה לוין זצ"ל לאשתו ואמר לה. "אני מוחל לאותו גנב במחילה גמורה כדי שלא ייענש בגיני. הוסיף ואמר לרעייתו - בואי נבטיח אחד לשני ונקבל בליבנו, שהמקרה המצער הזה לא ישמש כתקדים ולא ימנע מאיתנו מלארח גנבים בביתנו גם להבא (איש צדיק היה).
צריך כל אדם להתבונן ולחשוב שביתו הוא למעשה ביתו של הקדוש ברוך הוא, כל מה שבביתו וכל סעודותיו הם רק מהקדוש ברוך הוא ולכן הוא צריך להחשיב את עצמו כאורח בביתו, אם זיכו אותו ומן השמיים ומזמנים לו אורחים, הרי שהוא חייב לגרום להם להנאה מהפיקדון שהפקיד בידיו ה'.
גם על האורח מוטלת חובה.. האורח אינו רשאי להביא עימו אורח אחר רק ברצון בעל הבית והסכמתו. יש פתגם שאומר שכאשר האורח מביא אורח - בעל הבית בורח.
צריך האורח שלא יכביד על בעל הבית, אפילו אם יבקשו ממנו לא יסכים עד שיפצירו בו ממש, שידע בברור שאוהבים אותו והוא רצוי, שלא יחשוב שמזמינים אותו מיתוך בושה או נימוס.
גם כאשר מוכרח האורח לשהות בבית, לא ירבה ישיבה במקום אחד וידאג לא להכביד על אף אחד, ולא ישאל שאלות ומענות מבעל הבית, ולא ישאל אותו על עסקיו ועל כליו... צריך שגם הוא יפתח את ידו להוציא להוצאות השוטפות ולקנות מצרכי סעודה, ויהא מרבה בכבוד בעל הבית וכבוד כל בני הבית, ויראה געגועים וחיבה יתירה לילדים, וימלא פיו תהילתו ויברך בברכתו, ובעת לכתו יברך את בעל הבית ואיישתו. אחר נסיעתו ישלח זר פרחים או איגרת. כך ראוי לאורח הגון להתנהג.
מצות הכנסת אורחים חביבה לפני ה' יתברך. על המצווה הזאת נכתבה פרשה שלמה בתורה. ראוי גם לנו להתחזק במצווה היקרה כל ימי חיינו. שיבח הכתוב את אברהם אבינו עבור שציוה את בניו גם כן ללכת בדרך צדקותיו.
רבי יהודה מתיר - יש על מי לסמוך
מעוניינים לפרסם מאמר באתר שלנו? שלחו אלינו את המאמר ובמידה ויימצא מתאים אנו נפרסם אותו - לשליחת מאמר לחצו כאן