מאמרים וראיונות

אדם חייב לראות עצמו כאילו יצא ממצרים. מהי מצרים מקור הצרות ככל שעינו את העם כן התעצם ולמד להתגבר על המצוקה ויצא ביד חזקה...
בתחילה ברא השם את אדם וחוה וכבר בתחילת הדרך נוצר המשבר הראשון. הייתה תוכנית נפלאה אשר נגדעה . גירוש מגן העדן הביא את האדם להתמודדות בחיי היום יום בחיפוש אחרי מזון וחיפוש אחרי פיתרון בעיות משתנות חברתיות ואחרות.
מהי יציאה ממצרים ? יציאה מהצרות , יציאה מהעבדות אל חופש הבחירה הנכונה והנבונה ביותר. מהי יציאת המצרים הפרטית של כל אחד מאיתנו?

פתאום באמצע החיים מתרחשים שינויים שנראה לנו כי נחתו עלינו מלמעלה שינוי בבריאותינו הפיזית, שינוי במערכות היחסים שלנו.
אני מתכוונת לשינויים המתרחשים בחיינו מבלי שזימנו אותם מראש לא תכננו אותם באופן מודע.
" זה לא כאילו נוצר משבר אחד בחיי, התגברתי עליו ומאז ועד היום מתנהלים חיי באופן חלק ומושלם. החיים הם סדרה מתמשכת של מכשלות ומשברים. נדמה לך שלעולם לא תצליחי לדלג מעל למשוכה, אבל את עוברת אותה." כישלונות, משברים, קשיים מעוררים שני סוגי מכשולים העומדים בינך ובין חלומותיך הסוג האחד הוא כמו למשל, אין לך כסף להשקיע, אין לך קשרים, אין לך מיומנויות, וכו'. והסוג השני הוא מחסומים פסיכולוגיים, אלו הקיימים בראשנו: פחדים וספקות. הרבה יותר קשה להתגבר על המכשולים הפסיכולוגיים נראה לי לא אחראי לא לדאוג לתוצאות צלילה למים לא מוכרים. אנו חייבים לשאול את עצמנו בשעת חשש מכישלון: מהו הדבר הכי גרוע שיכול לקרות? ואת זה לשקול מול הרווח הצפוי. בד"כ, כשמציגים את זה ככה, אנחנו נבחר בסיכון ובסיכוי.


אחרי מאמצים רבים והשקעה רבה מצידנו יום בהיר אחד מגיע בוס חדש ומחליט שמקומנו הסתיים במקום העבודה, בעודנו מעכלים את גזר הדין מנסים עוד מעט להיאבק על מקומנו ,אנו עשויים לראות ולגלות מידע אודות עצמנו. חולשות, פחדים, ניתוק רגשי, כעס, אשמה,אין כל רע בזה אנו הוויה אנושית . עם כול המכלול של מה שנחשב בעיננו כטוב או רע אם רק נפתח להכיר את טבענו האמיתי כחלק מהותי בזרימת החיים נכיר בזרימה הטבעית שלנו ונקדם שינויים המתרחשים ונסכים לראות את האמת אודות התנסויות אלו יפתח בפנינו ידע ואנרגיה רבה. הרבה מאוד אנשים מעידים על כך שלפני השינוי שהתרחש בחייהם הם היו המומים פגועים והרגישו כמו קורבנות אך לאחר ההתנסות הם יצאו מחוזקים יותר. החיים מציעים לנו לא רק לצאת מחוזקים יותר אלה להבין את השיעור על עצמנו..
כל שינוי בחיים הינו מנוף לגדילה והרחבת המודעות שלנו אודות עצמנו והחיים סבבנו, עד שמגיע שלב שבו שינויים מתקבלים בברכה ויוצרים אותם באופן מודע לגמרי. כשאנו חיים, חיים מודעים הרבה מאוד דברים משתנים אנו יוזמים עזיבת מקום עבודה ללא חשש ומתוך אמונה שנימצא מקום עבודה טוב יותר.
ישנו משפט שאני שומעת אותו הרבה והוא הפך לסלנג תזרום אחי, להיות בזרימה . אנו רוצים להיות בזרימה זהו מקום שעמוק בתוכנו אנו רוצים להתחיל עם התכוונות להיות בזרימת החיים עצם המודעות והרצון יביאו אותנו לשם, כך שאם אתם מוצאים עצמכם במצבים שתיארתי שאלו את עצמכם מדוע אני חווה את ההתנסות הזו ? מה היא באה ללמד אותי ?

כשאדם מוצא את עצמו במצב קשה או בעייתי, במקום להתחיל לטחון מי עשה מה ומי אשם במה, התמקדו בשאלה איפה לעומת איפה רוצים להיות ומה רוצים לעשות. נקטו כל פעולה אפשרית שעולה בדעתכם כדי להתחיל לנוע בכיוון הנכון.
התמקדו בפתרונות במקום לחזור ולדוש בבעיות. פתרונות מטבעם ממקדים בחשיבה חיובית, בשעה שבעיות מטבע הגדרתן ממקדות בחשיבה שלילית. בשנייה שמתחילים לחשוב במונחים של פתרונות נעשית חיוביים .
משהו טוב וחיובי חבוי בכל קושי ואתגר. "כל אימת שאלוקים רוצה לתת לנו מתנה, הוא עוטף אותה בבעיה. ככל שהמתנה שעומדים לקבל גדולה יותר, הבעיה גדולה יותר". אם תחפשו את המתנה, מובטח שתמצא.
הניחן שהמצב שאתם ניצבים מולו כרגע הוא בדיוק המצב הנחוץ כדי להצליח הצלחה מלאה בסופו של תהליך. מצב זה נשלח כדי לעזור ללמוד משהו, לסייע להשתפר, לאפשר להתרחב ולגדול. משפט אחד שעוזר לי במצבים קשים הוא: כל מצב הוא מצב חיובי אם מתבוננים בו כעל הזדמנות לגדול ולהשיג מיומנויות נחוצות. אי אפשר לומר משפט כזה אם לא חושבים מחשבות חיוביות, אם לא מרגישים הרגשות חיוביות, ואם לא רואים את הפעולות החיוביות שאפשר לעשות.
הניחו שכל נסיגה ועיכוב מכילים שיעור שחיוני ללמוד.
לא קל לחיות כל החיים בתחושה מתמדת של כאב וצער על החורבן והגלות. קשה שבעתיים להאמין באמונה שלמה שהגאולה, אשר עם-ישראל מצפה לה כאלפיים שנה, באה היום ממש. מבחינה מסוימת, אמונה זו תובעת תעצומות-נפש יותר מכל שאר העיקרים שיהודי נדרש להאמין בהם. הקושי הגדול של האמונה הזאת מקורו בתסכול ובאכזבה שהיא מנחילה לנו מדי יום ביומו. אנו מתעוררים בבוקר ומאמינים שהיום ניוושע – "אחכה לו בכל יום שיבוא". בתפילה אנו אומרים, "כי לישועתך קיווינו כל היום". התקווה היא לאורך כל היום, תקווה, ציפייה ואמונה שהיום יבוא הגואל. עובר היום והגאולה לא באה, ואת מקומה תופסים אכזבה וצער.
מה עושים מחר? לא מתייאשים, חלילה, אלא מוסיפים להאמין. שוב מצפים כל היום לבוא הגאולה, מאמינים ומתפללים, אבל היום חולף ועודנו שרויים בגלות. כך עוברים הימים, כפי שהנביא ירמיה מקונן: "עבר קציר כלה קיץ, ואנחנו לא נושענו".
יש חוששים להתאכזב, ועל-כן מצמצמים את עוצמת הציפייה. כגודל הציפייה גודל האכזבה, וכאשר הציפייה מאופקת, גם האכזבה אינה גדולה. יש חוששים אפילו מאכזבה מועטה, ואינם מצפים כלל. "למה לצפות?", הם שואלים, "כשיבוא, נלך לקבל את פניו; עד אז יש לנו דברים אחרים לעסוק בהם". אך לא זו דרכה של היהדות. יהודי צריך לצפות, לצפות בכל לב. כשחלף יום ועדיין לא בא משיח-צדקנו - צריך להתאכזב ולהצטער, לכאוב ולבכות. ואף-על-פי-כן - לצפות מחדש ולקוות שמחר יבוא.
האמונה והאכזבה מלוות את העם היהודי בכל הדורות. כך היה גם בגאולת מצרים. משה רבנו בא לעם-ישראל ובישר לו את בשורת הגאולה. העם התמלא תקווה - "ויאמן העם". ומיד אחר-כך באה האכזבה: פרעה מחמיר את גזרותיו, איננו נותן תבן, מכביד את העול. האכזבה כה עצומה, עד שבני-ישראל באים בתרעומת קשה אל משה ואהרן, ואפילו משה רבנו זועק אל ה': "למה הרעותה לעם הזה! למה זה שלחתני!". אך אחרי כל זה החלו ניסי הגאולה, שהביאו לידי יציאת מצרים.
גם אנו , נשואות עינינו בתפילה להשם שנזכה לצאת מן- המייצר.

אין לנו על מי להישען? אתה לא לבד!
המזוזה קטנה הצמודה אל משקוף הדלת ומזמינה אותנו לעצור "רק לשבריר של רגע ומה כתוב במזוזה?
"שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" - אל תשכח, אתה לא לבד! היה לך קשה ? פגעו בך? הלחץ גדול מידי? כואב לך לשמוע על כל כך הרבה שכול ויגון? ה בעיות? ספר אל תתבייש! בבקשה, אמור לי מה קשה לך. אני כאן כדי לעזור לך - רק תבקש, אני ממש לצידך ואני שומע.
הא-ל שברא את היקום. הא-ל שניצב מאחורי הקלעים ומנהל את עולמו, הוא זה שציווה: "וכתבתם על מזוזות ביתך וּבִשערֵיך." בכל פעם שאתה נכנס או יוצא, כשאתה עובר מחדר לחדר, לפני שאתה נכנס למשרד, או לחדרו של הבוס - הרם את עיניך, הבט במזוזה, בקש ממני - ואני כבר אנהל את העניינים כמו שצריך - סמוך עלי! כמו תינוק פעוט שבוכה בלי מילים ויודע שאמא שלו נמצאת כאן תמיד בשבילו ולמענו. כמו ילד קטן שמספר לאבא שלו על הבעיות בגן, ומשוכנע מעל לכל צל שספק שהאבא הגדול והחזק שלו יכול לפתור הכול. ניקח גם אנחנו את צרור הצרות ונושיט לאבא שבשמים - "אבא, בבקשה תעזור לנו לסחוב, כבד לנו" - ומיד, עוד לפני שמשהו ישתנה, כבר יהיה לנו יותר קל לסחוב - אנחנו לא לבד.
הכול קמל עלים נושרים עם מחשבות מימים אחרים עננים אפורים זיכרונות סתיו בחלונות
ימי אביב עלים מתחדשים ריחות משכרים
שמי תכלת ענן של נוצה
עונה של כמיהה

עצבות קדרות שממון
מחשבות נוגות מתוך זיכרון
לא מוצאת פתרון,מבוכה
אין קרן המצביעה על הצלחה
מעבר לוילון אביב מקסים
פריחה בשלל צבעים

המחשבות עמוק בנפש חבויות
יש רצון להבנות
יש כמיהה להתגלות
מאחורי סורג ובריח
קשה את האביב להריח

אנא השם הטוב בשמים
פקח אצלי את העיניים
שאוכל להבחין בין טוב לטוב יותר
אלחם כמו חייל בחזית
שאבחין בין טפל לתכלית
פתח לי צוהר לברכה
פתח חלון קטן להצלחה

מלך מלכי המלכים
שלך הצבעים שלך הפרחים
תן לי כוח להבין ולראות
מלא ידי בהצלחה וברכות
קח את ידי כוון במסלול
שלא אכשל בזה הטיול

זהירות לא לגעת
ברקן וקוצים
למרות הצבעים
העזים הקורצים
יש לשים גבול במקום הנכון
כמה טוב שהשם נותן ביטחון
נעקוף ונלך בדרך הישרה
ולא נכנע ליצר הרע

זכינו לראות
זכינו להביט
זכינו להסתכל
לחוש ולהחליט
קבלנו כלים כל כך משוכללים
רק להודות לצור עולמים

תודה לך בורא עולם
על כל שנתת לכולם
מודים על כוח הדיבור
להלל ולפאר שמך
אתה אבינו ואנו בניך
אתה מלכינו ואנו עבדיך


לכל יהודי יש השגחה פרטית ולפי מה שנגזר יפלו הדברים והכול לטובה. יש להודות לשם יתברך שנתן לנו פה לצעוק ולב להרגיש. דמעות לבכות ידיים להושיט ורגלים לרקוד ....נהלל ונודה כי צריך להיות רק בשמחה.