מאמרים וראיונות

"בראשית, ברא אלהים, את השמים, ואת הארץ"

התורה היא תולדות התפתחותו הרוחנית של האדם.
ספור הבריאה הינו רק לבוש,שמצד אחד מסתיר את האמת ומצד שני מגלה אותה.
שאלמלא אותו לבוש אי אפשר היה לראות דבר.
"כיון שירדה לעולם הזה (התורה), אם לא היתה מתלבשת באלו הלבושים שבעולם הזה, שהם הספורים ודברי הדיוט,לא היה יכול העולם לסבול". (זהר בהעלתך נ"ט).

כל מה שיש בעולם רמוז בתורה.
חז"ל לימדונו ש "ליכא מידי דלא רמיזי באורייתא",
והוסיף הגאון מוילנה ,שהכול רמוז בפרשת בראשית,
ולא זו בלבד, אלא, שהכול נרמז בפסוק הראשון של ספר בראשית,
ולא עוד, אלא, שאין דבר שאינו רמוז במילה הראשונה - 'בראשית'.
בראשית-ב'טחון,ר'צון,א'הבה,ש'תיקה,י'ראה,ת'כלית-תורה.
בפסוק הראשון: "בראשית, ברא אלהים, את השמים, ואת הארץ"
יש 7 מילים ובלשון חז"ל "תיבות" ובהן 28 אותיות = כח.
בלשון ספר יצירה אלו 7 "בתים" הבנויים מ-28 "אבנים".
שבע התיבות מתאימות לתבנית שבעת ימי הבריאה.

בראשית מתחילה באות ב' שערכה המספרי הוא שתיים
התורה מתחילה בשניות, בהפרדה מן האחד,ה"אלף"- אלופו של עולם.
סיפור הבריאה בבראשית א' הוא מעשה ההפרדה,
כפי שחבל הטבור שנחתך עם הלידה מפריד בין האם לוולד.
"בראשית ברא" פירושו 'בראשית הפריד'.
"ויבדל אלוהים בין האור ובין החושך", "ויהי מבדיל בין מים למים"
להבדיל בין האור ובין החושך,בין הטוב לרע.
תהליך של מודעות, מודעות הנפש (הדם הוא הנפש-הגוף)
ומודעות הנשמה, הנשמה שיודעת את המקור שלה, האלוהות.

בראשית ברא אלוקים-ראשי תיבות בבא.בבא-שער בארמית.
את השמיים ואת הארץ- ראשי תיבות אהוה.
בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ,
שער ההויה לעולם הרוח והחומר.

"והארץ, היתה תהו ובהו, וחשך, על-פני תהום"
ומה היתה הארץ-(הרצון)-תהו ובהו.
תהו ובהו עניינם שממה.
כי תהא ובהא בארמית עניין השתוממות,
ככתוב בבראשית רבא (ב' א')
ישב לו אותו העבד תוהא ובוהא, הכוונה משתומם.
"ורוח אלהים, מרחפת על-פני המים."
מרחפת - עניין תנועה,התורה מנחה אותנו להיות בתנועה.
"כמו על גוזליו ירחף" (דברים ל"ב י"א)
ללא רוח אלוהים האדם תוהה ובוהה,כמו עבד.
"והארץ הייתה תוהו ובוהו",ריקנות,שקיעה בגשמיות..
"וחושך על פני תהום", אגואיזים שנקרא חושך.
"ורוח אלוהים מרחפת על פני המים",
המים מרמזים על התורה,ככתוב: "הוי כל צמא לכו למים".
המים הם השתייה לגוף ומים - התורה לנשמה.
"ורוח אלוקים מרחפת על פני המים",
על האדם לתקן את הריקנות שבתוהו ובוהו
עם רוח אלוקים הנמצאת בתורה.

"וייצר ה' אלהים את-האדם, עפר מן-האדמה, ויפח באפיו, נשמת חיים"
וייצר-שני יצרים,טוב ורע.
אדם אותיות אדמה- עפר.'מן העפר באת ואל העפר תשוב'. -חומר
ואדם אותיות 'אדמה' , אהיה דומה- עליה רוחנית ודמיון לה'.-רוח.

"ויברא אלהים את-האדם בצלמו, בצלם אלהים ברא אתו:"
הרמבם ב'מורה נבוכים' מסביר מה זה בצלם אלוקים,
"זכר ונקבה ברא אותם",
החיות גם הם נבראו זכר ונקבה,
אלא שהאדם הוא היחיד שנברא זכר ונקבה יחד.
"ויברא אלהים את האדם בצלמו",
מה זה בצלמו-שלם,אחד.
אלוהים ברא את הזכר והנקבה בצלמו , כאחד.
וקרא להם אדם. ואז פיצל אותם.
"ויאמר אלוהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו".
שלא יהיו "אדם" אחד.שיחפשו וישלימו זה את זו.
לא עוד אחד- אלא יחד.
ורק בהיותם יחד ראויים הם לשאת את התואר אדם,
אמר רבי אלעזר: כל אדם שאין לו אישה אינו אדם,
שנאמר זכר ונקבה בראם ויקרא את שמם אדם. (יבמות סג, א').

"ויאמר אלהים, יהי אור; ויהי-אור."
ביום הרביעי נבראו המאורות,שמש, ירח וכוכבים.
ואלוהים אמר ביום הראשון "ויהי אור"
איפה האור של היום הראשון
חז"ל אמרו שאור זה שימש מספר ימים
ונגנז לצדיקים לעתיד לבוא.

"ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו, כתנות עור--וילבשם."
בתורתו של ר' מאיר כתוב: "כתנות אור"
מצאו שבתורתו של רבי מאיר,
במקום כותנות עור שאלוהים עשה לאדם וחוה
היה כתוב כותנות אור באל"ף.
בגדי אור..
האדם היה מהות רוחנית לפני חטא עץ הדעת,
ירד למדרגה נמוכה וגשמית ולבש בגדי עור.
"אור" לשון ראיה ו"עור" לשון עיוורון.
בהתחלה האדם ראה והבין. ואז נסוג האור ונראה פחות,
אלא שהשאיר אחריו ברכה – חוט של חסד, להאיר על הארץ,
חוט האור שנשאר מהאור הגנוז הראשון,
ואיפה נגנז- בתורה.וממנה מתפשט האור מחדש.
התורה פותחת במעשה הבריאה,
מדרש הזוהר על בראשית:"ברא שית" בארמית-ברא שש,
בראשית נבנתה תבנית של שש שבעזרתה נבנה העולם.
המציאות הפיזית מסומנת במספר שש, הכוחות הפיזיקאליים הפועלים בטבע.
הטבע הוא חסר, מוגבל, בעל מום.הטבע = מום= 86 בגימטרייה.
והאדם
אלוהים לא אמר "יהי אדם",כי האדם נולד חסר,
אם האדם הוא מציאות טבעית בלבד,הרי הוא חסר.
נברא חסר ,כדי שיוכל להמשיך לברוא את עצמו.
לשכלל את הטבע למציאות רוחנית ומוסרית.
בשחרית, הנאמרת בכל יום כתוב:
"המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית"
כדי שנחדש את עצמנו במו ידינו.
אם אין אני לי, מי לי וכשאני לעצמי(אגואיסט), מה אני ואם לא עכשיו, אימתי) אבות, א יג)
האדם דרך פעולתו משלים את הבריאה והבריאה היא חסד מוחלט.
"אשר-ברא אלהים לעשות"
אלהים ברא את הבריאה
כדי לעשות.

"ויאמר אלהים, יהי אור; ויהי-אור."
הדיבור מכונן מציאות.
גם לנו היכולת לברוא מציאות חיובית ומוארת,דרך הדיבור.
"וירא אלהים את-האור, כי-טוב".
לראות בטובו של האור,הינו האישור להיות מאושר.
מאושר-אותיות שם אור.
בתורה,שם נמצא האור.
והאור-טוב.

"אלה תולדות השמים והארץ, בהבראם":
בהבראם: ב-ה' בראם. בחמשת חומשי התורה.
הקב"ה הסתכל על התורה,וברא את העולם.
"בראשית, ברא אלהים, את השמים, ואת הארץ"
"בראשית" – בשביל ראשית.
בשביל ישראל שנקראו ראשית.

"בראשית, ברא אלהים"
ברא- בעבר
ובהפטרה בישעיהו מב ה:
"כה-אמר האל ה', בורא השמים ונוטיהם, רקע הארץ, וצאצאיה;
נתן נשמה לעם עליה, ורוח להלכים בה"
בורא בהווה.