פרשת יתרו
פרשת השבוע | רבקה ראש | ט' אייר התשע"א | 5216 | 0 | |
"וישמע יתרו כהן מדין, חתן משה, את כל-אשר עשה אלהים למשה, ולישראל עמו"
פרשת בשלח מסתיימת עם הופעת הספק,
הוא עמלק התוקף ברפידים ,במקום בו רפו הידיים.
בפרשת יתרו ידי ה', גדולתו ועוצמתו הינם מעל לכל ספק .
נסמכה פרשת יתרו לפרשת עמלק,לפי ששניהם היו זה הפך זה.
עמלק עשה עימנו רעה במדבר ויתרו ה"גוי" עשה עימנו טובה.
יתרו אותיות יותר
יתרון האור מן החושך כיתרון החכמה מן הסכלות.
לב הפרשה עוסק בגילוי האלוהי על הר סיני, ובמתן תורה.
המעמד המכונן של התודעה הרוחנית של עם ישראל.
מדוע בחרה התורה לפתוח הפרשה ב"וישמע יתרו"
הרי כולם שמעו את אשר עשה ה' למשה ולישראל, שהרי נאמר:
" שמעו עמים, ירגזון; חיל אחז, ישבי פלשת." (שמות טו, יד).
שמעו,אך לא עשו דבר.
מהו וישמע
וישמע-שמיעה כפשוטו.
וישמע-לשון הבנה :"תשמע חלום לפתור אותו" (בראשית מא טו)
וישמע –לשון קבלה כמו "שמע ישראל...".
מה שמע שמע על נפלאות ה' במצרים,על קריעת ים סוף,על עמלק.
יתרו שהיה כהן מדין,כהן לעבודה זרה , בעל ניסיון אלילי רב,
היה בעל שמיעה מתאימה ,שהקשיב למה שהתרחש סביבו
והכיר בגדלות הבורא ,הודה והתפעל:" עתה ידעתי, כי-גדול ה' מכל-האלהים"
חז"ל העירו על הפסוק :''שמע ותחי נפשך'' שניתן לרפא את הנשמה עם מילים או קולות של הטבע. ויתרו ש"שמע" נרפא מהשליליות שלו והתחבר למשה ולתורה.
יתרו מגלה פתיחות מחשבתית וצניעות,כתכונות מדבר סיני הפתוח והר סיני הצנוע.
"ויחד יתרו--על כל-הטובה, אשר-עשה ה' לישראל:"
ויחד - לשון חדווה, יתרו שמח בדבר.
ויחד-מלשון אחדות,שייחד את שם ה' וברך אותו.
"ויחד יתרו"- כמו "ויהד"- שנעשה יהודי.
כתוב במשלי:"ואיש שומע, לנצח ידבר."
היכולת לדבר תלויה בלהיות "איש שומע".מי שיש לו פתיחות לקבלה כמו ליתרו
יוכל גם להשמיע דבריו ואכן משה שומע לעצתו כיצד לנהל את מערכת השיפוט בעם:" וישמע משה, לקול חתנו; ויעש, כל אשר אמר."
ההכנה הנכונה לפני מתן תורה היא השמיעה,ההקשבה והקבלה.
התורה יכולה להשפיע על האדם ולכוון את דרכו רק במידה והוא שומע .
כי השמיעה היא המשמעות.
מעמד הר סיני , סיני אתיות נס יי'. המעמד שחולל שינוי מהותי במציאות העולם.
באירוע נפלא וחד פעמי התערערו הנחות היסוד והאמת הנשגבת נראתה בגלוי ובבהירות.
" וכל-העם ראים את-הקולת "
אומרים חז"ל:"רואין את הנשמע ושומעין את הנראה"
בשעת מתן תורה הקולות נראו בעיניים והמראות נשמעו באוזניים.
האם השתנה טבע החושים.במוח יש מרכז למידע חזותי ויש מרכז שאחראי למידע קולי.ויש מרכז משותף לכולם,המרכז העל חושי.
במעמד הר סיני הייתה התאמה מוחלטת בין החושים.
עם ישראל התעלה לדרגה כה גבוהה במתן תורה שנתאחדו כל החושים,
במרכז החושים , במעמקי הנשמה. שכל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב"ה
מיד נתגשם והיה בו ממשות,עד שהיו רואים באוויר את האותיות פורחות ,נהגות בקול ונשמעות.ראיית הנשמה אינה שייכת לחוש מסוים,אלא כוללת בתוכה את חווית כל החושים. במתן תורה זכו כולם לכך.
" ראים את-הקולת "
בפרשת "ראה" מבואר שראיה היא הבנה.ישראל ראו את הקולות שנשמעו והבינו את משמעותם.מצב ייחודי ונשגב, בו הנפש רואה ושומעת ישירות מפנימיותה.
"ראים"- כתוב בזמן הווה.גם היום יש מי שרואה ממרכז נשמתו.
בזמן מתן תורה ראו כולם.
מעמד הר סיני,הוא זיכרון נצחי. "ויחן-שם ישראל, נגד ההר"
"ויחן"-לשון יחיד,ישראל היו במעמד הזה כאחד, בלב אחד
ורק אז היו מכוונים לשמוע את דבר ה':
"אנכי ה' אלהיך, אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים: לא-יהיה לך אלהים אחרים, על-פני".ישראל ראו שמעו והבינו את משמעותן של האותיות והגייתן על ידי הקב"ה בלשון הקודש.אותיות עמוקות שאיתן ברא את העולם והווייתו.
"ועתה, אם-שמוע תשמעו בקלי, ושמרתם, את-בריתי--והייתם לי סגלה מכל-העמים"
והייתם' לי' סגולה' מכל'- סופי תיבות מילה , ברית מילה.
"מכל העמים" - (עם האותיות והתיבות) עולה גימטרייא סרה, לשון הסרה
והייתם לי סגולה אם אתם מלים עצמכם.
והייתם לי- זו הסגולה.
סגולה, כי אתם מסוגלים.
הייחוד של עם ישראל הוא משימה ולקיחת אחריות,להיות עם נבחר זה אומר לבחור.ומהי בחירתו
"אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו". הייחוד והבחירה היא התורה.
"והייתם לי סגלה מכל העמים, כי לי כל הארץ"
רש"י מפרש: סגלה - אוצר חביב, כמו: 'וסגלת מלכים' (קהלת ב, ח),
כלי יקר ואבנים טובות שהמלכים גונזים אותם, כך אתם תהיו לי סגולה משאר אומות. ולא תאמרו אתם לבדכם שלי ואין לי אחרים עמכם,
ומה יש לי עוד שתהא חיבתכם ניכרת, כי לי כל הארץ, והם בעיני ולפני לכלום.
לקב"ה כל הארץ, עם ישראל אינו בן יחיד, אבל הוא בן בכור,
ככתוב: "בני בכרי ישראל" (ד, כב).
וכפי שמפרש רש"י:"בכורי" - "לשון גדולה".
ורמז בשורש המילה 'בכור'
ב.כ.ר- ב=2 כ=20 ור=200
הגדולה ומחויבות הגדילה נמצאות בשורש.
מעוניינים לפרסם מאמר באתר שלנו? שלחו אלינו את המאמר ובמידה ויימצא מתאים אנו נפרסם אותו - לשליחת מאמר לחצו כאן