מאמרים וראיונות

"וידבר ה', אל-משה לאמר. דבר אל-בני ישראל, ויקחו-לי תרומה"

תרומה- אותיות תורה מ' - ב-40 ימים ניתנה.
תרומה - אותיות תורה מ', תורה מים, ואין מים אלא תורה.
כמו המים הבאים מן המקום הגבוה אל הנמוך,כך דברי תורה אינם מתקיימים אלא במי שדעתו שפלה.
תרומה - אותיות תרום ה' וממנה התרוממות.
"ויקחו-לי תרומה: מאת כל-איש אשר ידבנו לבו "
כשיש לישראל רצון ונדיבות הלב לקיים מצוות לשם שמים,
אומר ה': ''לי תרומה'' – אני בא על ידי כך לידי התרוממות.
התרומה הניתנת 'מן הלב' וה"מורמת", הינה בעלת חשיבות הן לתורם והן לה'.
תרומה אותיות תמורה,יש תמורה בעבור התרומה.
תרומה אותיות תמורה-שינוי.שיש כוח גדול לתרומה ולצדקה לעשות שינוי
שיהיה הנגע-ענג והנגף לגפן.
מטרת התרומה היא לזכך את הרצון האנוכי שלנו ולהביא אותנו למודעות של נתינה.פרשת תרומה מופיעה אחרי פרשת 'משפטים',ויש מי שדורש שזהו סימן,
שרק כשיש צדק יש צדקה.
מעירים חכמי ישראל: לא נאמר:"ויתנו לי תרומה".אלא:"ויקחו",כדי ללמדנו שבנתינת צדקה-יותר משאנו נותנים לזולת,אנו לוקחים לעצמנו.
"יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני,העני עושה עם בעל הבית" (ויקרא רבה לד י)
שהרי כבר הבטיח הקב"ה עושר לנותני צדקה ,כדרשת חז"ל על הכתוב: (דברים יד כב)
"עשר תעשר"-עשר בשביל שתתעשר. (שבת קיט,עה)
"לא-יועילו, אוצרות רשע; וצדקה, תציל ממות" (משלי י' ב')
מי שלא ייתן מאוצרו, ייהפך לו למעצור.
אוצרות-הרשע של סדום לא הועילו לה, והיא נספתה למוות כשה' הפך אותה.
"הנה זה היה עון סדם אחותך גאון שבעת לחם ושלות השקט היה לה ולבנותיה ויד עני ואביון לא החזיקה.". (יחז' טז מט)
והצדקה
כתוב בבראשית על אברהם: "והאמן בה' ויחשבה לו צדקה"
הצדקה שעשה אברהם אבינו עם המלאכים, הצילה את חיי לוט תושב סדום.

"וזאת, התרומה, אשר תקחו, מאתם: זהב וכסף, ונחשת. ..."
ודרשו חכמים: זהב וכסף ונחושת, שלוש דרגות בנתינת צדקה.
יש מי שנותן כשהוא בריא ומאושר. בחינת 'זהב'. זהב: 'זה הנותן בריא'.
יש מי שנותן, מתוך מחויבות וצורך. בחינת 'כסף'. כסף: 'כשרואה סכנה פודה'.
ויש שנותן רק מחוסר ברירה או מפחד. בחינת 'נחושת'.נחושת: 'נתינת חולה שאומר תנו'.
" ויקחו-לי תרומה".
הקב"ה איננו זקוק לתרומות;
אם אדם נותן לשם שמים אינו נותן אלא לעצמו,שכן השמים אינם זקוקים לכך,
ונתינה זו אינה אלא לקיחה...
"ויקחו לי תרומה"- אין קיחה אלא תורה.שנאמר:"כי לקח טוב, נתתי לכם; תורתי, אל-תעזבו".כמו שהקב"ה נתן לנו תורה מן השמיים,כך צריכים ישראל לחדש דברי תורה."ויקחו לי",הפירוש - "ויקחו אותי".
במדרש:"ויקחו לי"- כל מקום שנאמר "לי" קיים לעולם.
אמר הקב"ה לישראל מכרתי לכם תורתי,כביכול נמכרתי עמה, שנאמר ויקחו לי תרומה.כלומר: הקב"ה אומר לבני ישראל, אחרי שקיבלתם את התורה ויש משפט וצדק,עכשיו "קחו אותי",הכניסו אותי אליכם, אל תוך ליבכם
"ועשו לי, מקדש; ושכנתי, בתוכם".
לא אמר 'ושכנתי בתוכו' -במקדש, אלא בתוכם,
האדם יבנה מקדש מחדרי ליבו,שם יהיה המקדש לה'.
שאין השכינה שורה במקדש מחמת המקדש, כי אם מחמת ישראל.
אין משמעות למקדש ללא הקדושה האישית של כל אחד ואחד.
האדם,מוגבל בתוך מציאות גשמית והוא זה שזקוק למשכן יותר משזקוק לכך ה'.
הרי "מלא כל הארץ כבודו".
אמר הר' מאלכסנדר:"על ידי ''ושכנתי בתוכם'' מתקיים ''ועשו לי מקדש''
בלעדי התוך הרי זה בול עץ בלבד"...
"ושכנתי, בתוכם".
ורומז הבן איש חי 'בתוכם'- בתוך שמם - 'ישראל'
מה שנמצא בתוך המילה ישראל הן אותיות 'ראש'
וראש ראשי תיבות: רועה,אב,שומר.
שהקב"ה הוא בבחינת 'רועה',
"רעה ישראל, האזינה-- נהג כצאן יוסף"
'אב' -" בנים אתם, לה' אלהיכם"
ו'שומר' - "הנה לא-ינום, ולא יישן- שומר, ישראל. ה' שמרך"

הרבי מקוצק נשאל פעם: "היכן נמצא הקב"ה"
והוא השיב: " בכל מקום שמניחים לו להיכנס".
"ה' אמר לשכון בערפל",כדי למנוע את המחשבה כאילו בית המקדש הוא בית ה'
ושרק שם ניתן להתקדש ,הכוונה היא שכל אדם וכל העולם הם בית ה'.