מאמרים וראיונות

"אלה פקודי המשכן משכן העדת, אשר פקד על-פי משה"

פירש רש"י, "עדות לישראל שויתר להם הקב"ה על מעשה העגל, שהרי השרה שכינתו ביניהם".
"משכן העדות" "ארון העדות" "לוחות העדות"
"עד" לשון ע.ו.ד, יותר והמשכיות".עד"- לשון עובדה,"עד"- לעד לנצח.
קיומו של המשכן,הארון, הלוחות הם העדות לברית בין אלוהים לעם ישראל ,
עדות לעד,עובדה.
פקודי המשכן זו רוח החיים שבמצוות,הזוהר הקדוש קורא למצוות –תרי"ג פיקודים
לשון פיקדון, בתוך כל מצווה מופקד אור אלוקי שדבק באדם:
"פקודי ה' ישרים, משמחי-לב; מצות ה' ברה, מאירת עינים".
(תהלים יט י')

פרשת פקודי מסיימת את ספר שמות,בתחילתו יוצאים מגלות -יציאת מצרים.
יציאה מתודעת עבד למחשבה של חירות.
אך רק לאחר הקמת המשכן שבו תשרה שכינתו של הקב"ה, רק אז תושלם הגאולה.
את המשכן יש להכין גם בתוכנו על כל פרטיו ואז נוכל להכיל את הברכה.
משכן-מקום שכינה ,ושכנתי בתוכם.
שכינה גם מלשון המשכה.לפי שהמשכן וכליו הם בדוגמת המשכן של מעלה
והמשכן של מטה מושך כוחו ממשכן של מעלה.
המשכן הוא העולם והוא פורק ומורכב בזמן מסעות בני ישראל במדבר.
מטרת בצלאל (בצל-אל) לחבר בין שמיים לארץ.
כדי לבנות משכן בתוכנו עלינו להיות אדריכלים בצל האל.

"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".
רמ"ח עשיות במלאכת המשכן וכליו.
כנגד רמ"ח מצות עשה שבתורה.
כנגד רמ"ח איברים שבאדם.

"ככל אשר צוה ה'".
שלש פעמים נאמר בפרשה "ככל אשר ציוה ה'."
מעשה המשכן בא לכפר על מעשה העגל והחטא היה במחשבה בדיבור ובמעשה וכנגד זה יש לכפר.על חטא המעשה כפרו על ידי הנדבה למשכן.
על חטא המחשבה כפרו על ידי החכמה והמחשבה שהשקיעו במלאכת המשכן.
על חטא הדיבור כפרו כשהיו אומרים:"אנו עוסקים בבנין המשכן לשם מצות ה'".
"פקודי", לשון פיקוד.אדם יכול לקחת פיקוד על מחשבתו דיבורו ומעשיו.

"ככל אשר-צוה ה', את-משה: כן עשו בני ישראל, את כל-העבדה. וירא משה את-כל-המלאכה, והנה עשו אתה--כאשר צוה ה', כן עשו; ויברך אתם, משה."
משה רואה שהם עשו עבודה. אחר כך הוא רואה שהם עשו מלאכה ואז הוא מברך. מה ההבדל בין עבודה לבין מלאכה
עבודה – לשון עבדות;.מלאכה – לשון מלכות.ההבדל הוא בכוונה.
מלאכה כמו מלאך שהוא שליח,היא שליחות.
אפשר לעשות את העשייה כמו עבדים ואפשר כמו מלכים.
מיהו מלך שמוחו שולט.להימלך בדעתו פירושו לחשוב.
בבריאה נאמר:
"ויכלו השמים והארץ, וכל-צבאם.ויכל אלהים ביום השביעי, מלאכתו אשר עשה; וישבת ביום השביעי, מכל-מלאכתו אשר עשה. ויברך אלהים את-יום השביעי, ויקדש אתו"
ובמשכן נאמר:"ויכל משה, את-המלאכה."
"וירא משה את-כל-המלאכה, והנה עשו אתה--כאשר צוה ה', כן עשו;
ויברך אתם, משה.".
מה ברכה ברכן
אמר להם: יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם.
"ויהי נועם ה`אלהינו עלינו, ומעשה ידינו כוננה עלינו, ומעשה ידינו כוננהו"

" ויקם משה את-המשכן, ויתן את-אדניו"
אומרים חז"ל שבכל שבעת ימי המלואים היה משה מעמיד ומפרק את המשכן.
רמז,שלא ליפול ברוח בדרך להגשמת מטרה, שהרי נאמר:"שבע יפול צדיק וקם"
מסופר במדרש תנחומא,פקודי סימן א... אמר משה: רבש"ע! איני יודע להעמידו,
אמר ליה: עסוק בידיך ואתה מראה להעמידו והוא עומד מאליו, ואני כותב עליך שאתה הקימתו.
אתה תעשה כאילו אתה הקמת את המשכן, ואני כבר אדאג שיעמוד...
שנאמר: 'ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן', ומי העמידו, משה, שנאמר: 'ויקם משה את המשכן'"

"מאת אדנים למאת הככר, ככר לאדן" (לח – כז)
מאת אדנים היו למשכן ומאה ברכות צריך אדם מישראל לברך בכל יום.
כשם שהאדנים היו יסודות המשכן,
כך גם הברכות הן יסודות הקדושה בכל אדם מישראל.
"אדן'' הוא מלשון אדנות – על ידי הברכה מעיד האדם
שהשם יתברך הוא האדון על כל הבריאה.
מאה הברכות הינן ממילא מאה האדנים למשכן של כל אדם מישראל...
(חידושי הרי''ם)

"ויכס הענן את אהל מועד וכבוד ה' מלא את המשכן"
מבואר כי כאשר כיסה הענן את אהל מועד שרתה השכינה בארץ ונסתלקה רוח הטומאה. (זוהר פיקודי רסט' א')
הענן הזה הוא שריית השכינה בתוכנו "ושכנתי בתוכם", זו מציאות חדשה התעלות רוחנית גבוהה.ויש להיזהר,עבודת האלוהים עלולה להיהפך לעבודה זרה אם לא יהיו ברורים מגבלות החיים לצד הקדושה.
המסע שהתחיל בבריאת העולם עובר שלב עם הקמת המשכן, לא עוד אל המקיים
דיאלוג,אלא אל המנחה מצוות והנחיות לעם שבחר.
האדם נדרש לקדש את השמים, והמשכן מזמן עצמו אל הארץ.