מאמרים וראיונות

"אשה כי תזריע, וילדה זכר--וטמאה שבעת ימים, כימי נדת דותה תטמא"

פרשת "תזריע" פותחת בדיני יולדת,שהקדושה מתחילה כבר בשעת התשמיש
אומר בעל הטורים:"תזריע וילדה"- גימטרייא 'צורת אדם"
תזריע - רמז , זיהוי הרע וההבנה שבכל רע טמון טוב, שיגיע לגילוי.
המשך הפרשה עוסקת רובה בדיני צרעת.
על הנגעים נאמר שהם "אות ופלא בישראל כדי להזהירן מלשון-הרע", וכן הסגרת והחלטת המצורע נועדו להבטיח "שלא יתעסק בשיחת הרשעים שהוא הליצנות ולשון-הרע" (רמב"ם סוף הלכות טומאת צרעת). הופעת הנגע ודרך הטיפול בו, באו כדי לתקן את המצורע ולהביא לידי כך שאדם זה שחשוב 'כמת' יתחיל חיים חדשים ונעלים יותר - "תזריע"."תזריע וילדה"=צורת אדם.

חז"ל מתארים את האדם כשהוא עודנו בבטן אימו בטרם בא לאויר העולם: "דרש ר' שמלאי,למה הוולד דומה במעי אימו לפנקס מקופל ומונח,ידיו על שני צדעיו,שתי אציליו על שתי ארכובותיו,ושני עקביו על שתי עגבותיו,וראשו מונח לו בין ברכיו,ופיו סתום,וטבורו פתוח,והוא אוכל ממה שאימו אוכלת ושותה ממה שאימו שותה,ואינו מוציא רעי,שמא יהרוג את אימו,וכיוון שיצא לאויר העולם,נפתח הסתום ונסתם הפתוח,שאלמלא כן,אינו יכול לחיות אפילו שעה אחת.ונר דולק לו מעל ראשו וצופה ומביט מסוף העולם ועד סופו.....ואין לך ימים שאדם שרוי בטובה יותר מאותם הימים.....ומלמדים אותו כל התורה כולה.......וכיוון שבא לאויר העולם בא מלאך וסוטרו על פיו ומשכחו כל התורה כולה ואינו יוצא משם עד שמשביעין אותו.ומה היא אותה השבועה היה צדיק ואל תהיה רשע".(מסכת נידה דף ל' עמ 'ב').

לכל אדם יש "נר דולק" מעל ראשו, עוד בטרם נולד.
מי שמכבה את הנר,גורם לחשיכה בחייו.נסגרים האורות.
"נגע צרעת, כי תהיה באדם; ".
הזוהר מפרש: "צרעת פירושו סגירו.כי סוגר אורות העליונים ואינו פותח,
וכשהוא סוגר ואינו פותח נקרא נגע".(סולם סעיף צ"א)
בנגע צרעת אין זרימת אור ושפע מגיעים אל הנגוע ,בין אם זה אדם,בגד או בית.
נגע היפך ענג.
מצורע" מקורו במילים "מוציא שם רע" ."מצורע"- שמצוי בו הרע.
עונשו של המצורע הוא "בדד ישב, מחוץ למחנה מושבו."
"וטמא טמא, יקרא"
הטמא קורא לשני טמא. ,קל לאדם לדבר על הזולת במקום להתבונן בעצמו
והפוסל במומו פוסל.
התלמוד מסביר, שדיבור לשון הרע על האדם שקול כדיבור לשון הרע על ה'.

"אל-תתן את-פיך, לחטיא את-בשרך",(קהלת ה' ה')
נאמר במדרש תנחומא:
"וזאת תהיה תורת המצורע- מי שהוא מדבר לשון הרע בחברו-
צרעת באה עליו. מנין אתה למד כן ממרים .ראה מה כתיב במרים:
"ותדבר מרים ואהרן במשה על אודות האישה הכושית אשר לקח"
ומיד לאחר מכן כתיב: "ויפן אהרן אל מרים והנה מרים מצורעת כשלג"
מדרש תנחומא סימן ב': זאת תהיה תורת המצורע.
זה שאמר הכתוב:" מות וחיים, ביד-לשון" (משלי' יח כא), הכל תלוי בלשון.
זכה, לחיים. נתחייב, למות.עסק בתורה בלשונו, זכה לחיים.
שהתורה עץ חיים, שנאמר, " עץ-חיים היא, למחזיקים בה"(שם ג יח).
והיא רפואתו של לשון הרע, שנאמר,
"מרפא לשון, עץ חיים; וסלף בה, שבר ברוח." (שם טו ד).
ואם עסק אדם בלשון הרע, מתחייב בנפשו, למות.
שקשה לשון הרע כשפיכת דמים. שכל ההורג, אינו הורג אלא נפש אחת.
והמספר לשון הרע, הורג שלשה, האומרו והמקבלו והנאמר עליו.
לשון הרע מפריד ומבודד והעונש –מידה כנגד מידה- "ישב בדד".
שהבידוד המוטל על המצורע לא בא במטרה להגן על הסביבה מפני הידבקות,
אלא כדי לתת לו את הזמן לערוך חשבון נפש.ומתוך הנגעים בקורות ביתו
יהיה לו את הזמן למחשבה על הקורות אותו והסיבות שהביאו לנגע.

"צרעת נושנת הוא בעור בשרו, וטמאו הכהן: לא יסגרנו, כי טמא הוא".
(ויקרא יג יא)
ההיטמאות הינה אטימות וכיליון מהם מתחילים הגוף והנפש להתפורר.
"רשעים - בחייהם קרויים מתים".הפך מקור החיים הטהורים.
דורש רבי עקיבא-"שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו"
"אל תקרא מצרות כי מ צרעת"
צרעת - צר-רע-עת , זמן בו צר ורע.
תזריע ומצורע מורות על נוכחות הטומאה בגוף ובנפש
טומאה- לשון אטימות,שמכסה על המחשבה.
השרש המשותף לשתי המילים-רע.
רע-רצון עצמי.
הסיבות בגללן באה הצרעת לאדם:גאווה, צרות עין ולשון הרע.
לשון הרע ,רכילות היא כה חמורה ,שעל ידה מעבירים את הנגע השלילי לעוד בני אדם שעלולים להידבק .לשון הרע גוררת אוזן רעה שרודפת לשון הרע
ככתוב בפרקי אבות:"עבירה גוררת עבירה".

"אדם, כי-יהיה בעור-בשרו שאת או-ספחת או בהרת"
הכלי יקר מוצא רמז במילים: שאת, ספחת ובהרת
שאת מרמזת על התנשאות הגאוותן .ספחת מרמזת על זה הרוצה לספח לעצמו דברים - צר עין .ובהרת מרמזת על המלבין פני חברו ע"י דברי לשון הרע שלו.
צרעת - צר ורע ,צר מתוך רצון עצמי.ההפך מרחב-רחמים על הזולת.
מכאן שבצרעת אין רחמים ,כי היא מדביקה את הרבים
צר מושך צר ואז...צרות.
הבעש"ט מלמד ש"הרע כסא לטוב"
בספר יצירה נאמר ש"אין בטובה למעלה מענג ואין ברעה למטה מנגע"
קשה ליהנות מעונג תמידי ללא התחדשות
המושג רע נוטריקון" :ירידה צורך עליה".ה"נגע" וה"רע" יעוררו את האדם וכל ירידה תהיה לצורך עליה ולצרעת יבוא צרי.(רפואה)
האדם יכול לנתק עצמו מנגע הצרעת (צ-----רעת)
במידה וישפר עצמו,יפריד את ה'רעת' מהצ' –ויישאר הצדיק.
לעשיית הטוב אין ערך ללא שמירה על הפה מלשון הרע.
"נצר לשונך מרע; ושפתיך, מדבר מרמה. סור מרע, ועשה-טוב; בקש שלום ורדפהו" (תהלים לד יד)