מאמרים וראיונות

"פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל, בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי. לכן אמר: הנני נתן לו את בריתי שלום".

הפרשה פותחת בתיאור שכרו של פינחס בן אלעזר הכהן, על הריגתם של זמרי נשיא שבט שמעון וכזבי האישה המדיינית. זמרי בן סלוא מביא נערה מדיינית ובהתרסה שוכב עימה. פינחס מתמלא קנאות, נוטל רומח בידו, ודוקר אותם למוות.
שכרו היה: "הנני נותן לו את בריתי שלום".
מדוע מקבל פינחס שכר על קנאות קיצונית והרג כי "השיב את חמתי מעל בני ישראל".
חמתי-אותיות חי מת.פינחס השיב את חימת אלוהים מעל בני ישראל
כי ה' שונא זימה הוא ופינחס מקנא לה' וממית כדי להחיות..
במעשה פינחס סתירה לכאורה.
פינחס- פני חס- שפנימיותו חסדים.איש שלום, מלא אהבת הבריות.
כתוב: ''פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן''.הוא מיוחס לאהרן הכהן, למידת השלום.
פינחס הלך נגד טבעו , נגד תכונות הנפש שלו,כדי לקנא את קנאת ה', שלא תיהרס קדושת ישראל.
על זה אמרו חז"ל: "לפום צערא אגרא". לפי גודל המאמץ שמשקיע האדם כדי להתגבר על יצרו, כך עולה מידת השכר.
אמרו:"גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה" (קידושין לא). כלומר, גדול מי שעושה כנגד טבעו, פינחס פעל נגד טבעו וזכה לברית שלום.

הפרשה מלמדת שליטה במידות. להיות רחמנים במקום שיש לרחם ולהיות אכזרים במידה והמציאות מחיבת.לאהוב את השלום כאשר הוא טוב לעולם, ולא להסכים לשלום בכל מחיר.
כתוב במשנה: "פיזור לרשעים, הנאה להם והנאה לעולם,ולצדיקים, רע להן ורע לעולם. כינוס לרשעים, רע להן ורע לעולם, ולצדיקים, הנאה להן והנאה לעולם"
(סנהדרין עא)

הקנאות , לכאורה היא הפך השלום.אומרת התורה: קנאות אמיתית, מביאה לידי שלום. "השיב את-חמתי מעל בני-ישראל, בקנאו את-קנאתי, בתוכם"
"בקנאו את קנאתי"-"בתוכם",קנאת ה' תגרום לאיחוד.
על-ידי זה שקינא פינחס את קנאת ה' והרג את זמרי, החדיר ללב כל ישראל – ''בתוכם'' ,את מידת הקנאות, שלא יוכלו לסבול בתוכם עוברי עברה
''בתוכם'' – היה מעורב עם כל ישראל ולא התבדל מהם.

ברית המילה היא אות הברית בין ה' לעם ישראל,
ה' אומר לאברהם:
"זאת בריתי אשר תשמרו, ביני וביניכם, ובין זרעך, אחריך: המול לכם, כל-זכר. ונמלתם, את בשר ערלתכם; והיה לאות ברית, ביני וביניכם....; והיתה בריתי בבשרכם, לברית עולם. וערל זכר, אשר לא-ימול את-בשר ערלתו--ונכרתה הנפש ההוא, מעמיה: את-בריתי, הפר" (בראשית יז)

העובר על מצות מילה עונשו בכרת ונקרא מפיר בריתו של אברהם אבינו (סנהדריןצ"ט)
ואין לו חלק לעוה"ב (אבות פ"ג).

ה' נתן לפינחס את הכהונה בדרך של כריתת ברית, מהות הברית היא פעולה של חיתוך וכאב שמטרתה תיקון.בברית מילה, כורתים את הערלה,כדי לשפר מידות
פינחס "כרת" את זמרי, כדי לתקן את עם ישראל .חדלו מלחטוא, ופסקה המגפה בבני ישראל. כריתה לשם תיקון לדורות.
וגמל לו הקב"ה מידה כנגד מידה בכך שכרת עמו ועם זרעו ברית עולם.

פינחס עולה בגימטרייה- יצחק.מידת הגבורה והיראה
חז"ל אמרו: פינחס זה אליהו,
פינחס אוחז בקנאותו ב"חרב נוקמת נקם ברית"
ואליהו הוא מלאך הברית המקפיד ומקנא על שמירת הברית.
והוא היה הראשון שזכה למפתח תחיית המתים
בזוהר מפורש שגם במעשה פינחס היה מעין תחיית המתים
כשראה את אותיות 'מו' מהמילה 'מות' מרחפות באוויר
והצליח לצרף אותן ל- 'רח' =פינחס
וכך זכה ל"רומח"- כוח הגבורה של יצחק.

"ויקח רמח בידו...., וידקר את-שניהם...;ותעצר, המגפה, מעל, בני ישראל".

"ותעצר המגפה"-מגפה אותיות הפגם, הפגם נעצר
וכזבי האישה המדיינית
'כזבי'- אכזבה, כמו נחל אכזב, רמז למהותה- כזב ושקר.
מדיינית ,לשון דין ומדון.

"רמח " – ראש מח.
קנאותו של פינחס לא הייתה קנאה אישית רגשית,
אלא קנאה אמונית,מוסרית ומחושבת
הנוגעת לעתיד קדושת עם ישראל.
פינחס זכה להיות מלאך הברית
בגלל הברית שכרת בעם ישראל בשם הקב"ה,
הוא "כרת" את זמרי בן סלוא,
זמרי, כמו זמורות הגפן שהן עקומות וחלשות
וללא פעולת הזמירה, לא ייווצרו הפירות כראוי,
כך זמרי הוא החלק המיותר –כמו הערלה,
כריתה שתיקנה את עם ישראל לדורות.
ויעמד פינחס, ויפלל; ותעצר, המגפה.
ותחשב לו, לצדקה; לדר ודר, עד-עולם. (תהלים קו ל)