מאמרים וראיונות

"וְהָיָה, כִּי-תָבוֹא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ, נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה;
וִירִשְׁתָּהּ, וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ"
על המילה הראשונה אומרים חז"ל: "והיה" - לשון שמחה.
"היה",הוא לשון עבר,באמצעות האות ו', והיה – ישתנה הזמן לעתיד.
"והיה כי תבואו אל הארץ, וירשת וישבת בה".
לבוא לארץ ישראל זו שמחה,ארץ ישראל מבחינה פנימית הוא רצון ישר-אל.
הרצון לעבוד את ה',בשמחה.
פרשת כי תצא מסתיימת עם הדרך לנצח את עמלק,להתגבר על האויב המקרר-
"אשר קרך בדרך"..עמלק הוא הספק שמנצל את הרפיון,
פרשת כי תבוא מתחילה ב"והיה"-לשון שמחה.
ו"אין שמחה כהתרת הספקות" (ר' דוד אלטושר, בעל ה'מצודות').
אין שום שמחה שדומה לתחושת האושר, של ההתבהרות,הכרת עצמנו, ומקומנו,
"שמחה היא עולם החירות", אומר רבי נחמן (ליקוטי מוהר"ן תנינא, סימן י).
השמחה היא המצב בו הכבלים משתחררים.

"תחת אשר לא עבדת את ה' א-להיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל"
אומר.הרמב"ם :"השמחה שישמח אדם בעשיית המצווה ובאהבת הא-ל שצווה בהן עבודה גדולה היא"
ומבאר רבנו בחיי:"השמחה במעשה המצווה,היא מצווה מן התורה,נצטווה אדם עליה,כי היא עבודה גמורה לה' יתברך חשובה יותר מן המצווה"
"והשמחה במעשה המצווה,מצווה בפני עצמו .מלבד השכר שיש לו על המצווה,
יש לו שכר על השמחה".
שמחה –צמיחה.
בפרשה עניין הברכות והקללות.ברכות שיחולו על מי שישמור לעשות את כל מצוות ה':"וְהָיָה, אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל-מִצְו‍ֹתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם--וּנְתָנְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ, עֶלְיוֹן, עַל, כָּל-גּוֹיֵי הָאָרֶץ. וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל-הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה, וְהִשִּׂיגֻךָ".

"... יצו ה' איתך את הברכה באסמיך"
אסמיך-מקום שאינו נראה,סמוי,כך היא הברכה, סמויה מן העין.ומה שנראה כקללה,בעצם זו ברכה שאינה גלויה.הקללה היא ברכה סמויה.כל קללה בפרשה נאמרה גם בצורה הפוכה, כברכה.
ברוך אתה בעיר, ברוך אתה בשדה.ארור אתה בעיר, ארור אתה בשדה.
זה מול זה
חז"ל אומרים, שכל הקללות בפרשה הן בעצם ברכות
קללה –קל.מה שנראה קל הוא קללה.
הברכה והקללה הם בהסתכלות."ישלח ה' בך את המְּאֵרָה"
רש"י מפרש: המארה היא החיסרון.ראיית החיסרון זו הקללה.
גם אם אין שליטה על האירועים שקורים בחיינו,אנחנו בוחרים איך לקבל אותם.
"כּיִ סָגַר ה' בְּעַד רַחְמָהּ" נאמר על חנה ששנים לא ילדה.בְּעַד רַחְמָהּ - בשביל רחמה; למענה.אומרת התורה: כל דבר שמתעכב הוא לטובה.
בני ישראל נצטוו לכתוב על אבן"את כל דברי התורה הזאת באר היטב".
"בַאֵר היטב" –להסביר בפשטות ובבהירות שכולם יבינו."באר היטב" -"ביאור שיביא עמו את הטוב" כלומר,נבאר על ידי כך שנבהיר את המציאות ונאיר עליה.
"האר"י הקדשו גילה לאיש סודו,שכל מה שהשיג בכך שנפתחו לו שערי החכמה ורוח הקודש, הרי זה ניתן לו כשכר שהיה שמח בעשיית כל מצווה,שמחה גדולה לאין ערוך.ואמר: 'תחת אשר לא עבדת את ה' א-להיך בשמחה ובטוב לבב מרב כל'.
פירוש מרוב כל –מכל מיני תענוגים שבעולם ומכל זהב ופז רב ואבנים טובות ומרגליות"
-תחת אשר לא עבדת.והעבודה היא עבודת הלב -התפילה.
אדם שמתפלל בשמחה זוכה לכל הישועות, במיוחד בראש השנה.
אדם שמתפלל בעצבות, כותב האר"י הקדוש, "ממשיך על עצמו נזק מופלא".

עצבות לשון צב, כבדות ואיטיות.

על הפועל "עבוד" - נאמר:
" תַּחַת, אֲשֶׁר לֹא-עָבַדְתָּ אֶת-ה' אֱלֹהֶיךָ, בְּשִׂמְחָה, וּבְטוּב לֵבָב--מֵרֹב, כֹּל"
ומנגד-
וְעָבַדְתָּ אֶת-אֹיְבֶיךָ, אֲשֶׁר יְשַׁלְּחֶנּוּ ה' בָּךְ, בְּרָעָב וּבְצָמָא וּבְעֵירֹם, וּבְחֹסֶר כֹּל;
" וֶהֱפִיצְךָ ה' בְּכָל-הָעַמִּים, מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד-קְצֵה הָאָרֶץ;
וְעָבַדְתָּ שָּׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים, אֲשֶׁר לֹא-יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ--עֵץ וָאָבֶן.."

האדמו"ר הזקן מבאר שהשמחה היא במהותה מציאות נפשית
הטמונה בכל יהודי מאמין שיש בו אהבת ה'.
"גפן נקראת כנסת ישראל שהיא כל כללות נשמות ישראל...
בכל ניצוץ יש בחינת יין המשמח א-להים ואנשים
שהיא בחינת אהבה מסותרת לשמוח בה'...
אלא שהיא מסותרת מאוד כמו יין הנטמן בענבים...
השמחה יכולה להתגלות כאשר האדם יהיה
ב"גובה אמיתי" יכיר את מקומו בעולם
ואי אפשר להוציא אותו כי אם ע"י סחיטה ודריכה בגת...
והוי שפל רוח בפני כל אדם...
ונפשי כעפר לכל תהיה כאסקופה הנדרסת"

"וְשָׂמַחְתָּ בְכָל-הַטּוֹב, אֲשֶׁר נָתַן-לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ—וּלְבֵיתֶךָ"

"ושמחת בכל הטוב" ,שאין טוב אלא תורה: "כי לקח טוב נתתי לכם תורתי וגו'",
"ושמחת בכל הטוב" הטוב-בה"א הידיעה - הטוב הידוע שהוא התורה.
על-דרך "פיקודי ה' ישרים משמחי לב".
שמחה אותיות חמשה,רומז לחמשת חומשי התורה.

"וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ"
יהודים אנחנו ואין קוראים לנו בני יהודה,ולארץ אין קוראים ארץ יהודה.
שפתינו עברית ואין קוראים לנו בני העבריים או לארצנו 'עבריה'.
אנו נקראים בני ישראל.ארצנו ישראל
כי שם ה' נקרא עלינו.ישר-אל