מאמרים וראיונות

"וַיֵּלֶךְ, מֹשֶׁה; וַיְדַבֵּר אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל" (דברים ל"א – א').

פרשת נאום פרידת משה פותחת ב"הליכה" "וילך משה" ומסתיימת ב"הליכה":
"חִזְקוּ וְאִמְצוּ, אַל-תִּירְאוּ וְאַל-תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם: כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ, הוּא הַהֹלֵךְ עִמָּךְ--לֹא יַרְפְּךָ, וְלֹא יַעַזְבֶךָּ".
ה' ינהיג את ישראל גם כאשר משה יחדל להנהיגם.
וכך סובב משה במאהלי השבטים, ומתעורר לנחם את ישראל על מיתתו. (ספרנו).

וילך- וי (לשון עצב) לך (על הליכתו מן העולם).בכל דור ודור קיים הכח של משה רבינו .הכח להיות "הולך" תמיד להתעלות במעלות הקדושה.
האדם נקרא מהלך,לעומת המלאך הנקרא עומד.המלאכים" הם "העומדים"
"וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים, בֵּין הָעֹמְדִים הָאֵלֶּה". ( זכריה ג', ז' ).יהודי גדול "ממלאך" והוא אינו יכול להיות במדרגת "עומד" אלא בבחינת "הולך" עד שמגיע למדרגת הדבקות בה'.
"וילך"-זוהי מדרגתו המיוחדת של משה רבינו .משה הוא מידת האמונה שלעולם נחשבת ל"הולך"
" וילך משה".וילך משה... אל כל ישראל.
כתוב בזוהר הקדוש שישנו רגע אחד בסוף השנה, שבו כל העולם נעצר ומת, ואז מתחדשת שנה חדשה.
פרשות נצבים-וילך הן התורה כולה, החיים כמרחב, סטטיות ודינאמיות, עמידה ותנועה. כאן ועכשיו מול הנצח.

"וְעַתָּה, כִּתְבוּ לָכֶם אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת, וְלַמְּדָהּ אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, שִׂימָהּ בְּפִיהֶם: לְמַעַן תִּהְיֶה-לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת, לְעֵד--בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל".

משה נצטווה לומר את השירה המעידה ונותנת תוקף נצחי לברית בכל דור ובכל מצב שבו ימצא עם ישראל - "והיה כי תמצאנה אותו רעות רבות וצרות וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא תשכח מפי זרעו...".
חז"ל אומרים שלא ברא הקב"ה את העולם אלא בשביל שירה וזמרה שנאמר
"הוד והדר לפניו עז ותפארת במקדשו".
ה' אומר למשה, שכְדֵי שבני ישראל לא ישכחו אותו, ואת התורה,עליו לכתוב את השירה הזאת.
שהתורה - יש בה את השירה, והשירה - יש בה את התורה,
ומדוע 'שירה' לשון נקבה ואין כתוב שיר?
כמו האישה המסמלת פנימיות, לשירה יש את הרובד הנסתר שמאחורי המילים.

"שִׂימָהּ בְּפִיהֶם": אומר הבן איש חי:שימה בפיהם-שים ה' בפיהם.
שימה-שם י'ה . ששם הוא סוד תורה לשמה.
"אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, בְּהִבָּרְאָם" (בראשית ב' ד')
בהבראם-בה' בראם.
שִׂימָהּ בְּפִיהֶם -שים ה' בפיהם, שקיום שמיים וארץ שנבראו בה'א, יהיה תלוי בפיהם.
שימה-גימטרייא- שנה. ששנ"ה ימים צריך לגמור קריאת התורה.