מאמרים וראיונות

מצוות רבות בתורה, יסודן ותכליתן הם זכר ליציאת מצרים.
אין מאורע חשוב או גדול יותר בתורה או בתרי''ג מצוות מעיניין יציאת מצרים.
חקרו חכמים וגילו שלמעלה מתשעים פעם נזכרת יציאת מצרים בתורה. וצריך לדעת למה?!.
ישנם הרבה "מקנטרים" ובתוכם גם תמימים ששואלים לשם מה אנו צריכים להיזכר ביציאת מצרים שהייתה לפניי אלפיי שנים? את מי זה מעניין ?
חשיבותה של יציאת מצרים היא גדולה מכמה סיבות.
היא מקפלת בתוכה ניסים גדולים ועצומים. ניסים אשר אנו עם ישראל היינו עדים להם במו עינינו, ניסים שמוכיחים בצורה ברורה ומשכנעת שהעולם הוא לא עולם קדמון שנוצר כמו שאומרים כל מיניי חכמים למינהם מפיצוץ. סברה טיפשית וחסרת אמת לחלוטין. לא צריך להיות מדען על מנת לדעת מה מה קורה לאחר פיצוץ!
צריך להבין ולדעת שהעולם נברא ומתחדש כל יום ויום על ידיי הבורא יתברך, שהוא מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית. ה' יתברך הוא קדמון לכל דבר אשר נברא ובידו לשנות את הבריאה כרצונו בכל זמן. בדיוק כמו שעשה במצרים.

על ידי יציאת מצרים אנחנו נזכרים במצבם המדורדר של המיצרים מבחינה מוסרית ודתית. עולה בליבנו הסלידה מהם ומזה אנו לומדים כיצד להתנהג. {ויקרא יח', ג'}. "כמעשה מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו".
המיצרים האמינו בצאן כאלוה. אנו לעומתם נצטוונו לשחוט את השה כקורבן פסח כדי שבכל שנה נרגיש את אפסות כוחו של אליל זה, שאינו יכול להושיע את עצמו וכל שכן את האחרים. עד היום יש עובדי בהמות כמו בהודו למשל...

כאשר אנו זוכרים את יציאת מצרים אנו מתחנכים למידת הכרת התודה והטובה למי שאמר והיה העולם ונוכל לעמוד על גודל הטובה. כשנתבונן בצרה שבה היו ישראל נתונים.
שעיבודם של ישראל היה קשה מכל שעבוד שבעולם. ידוע שמעולם לא יצא ממצרים עבד או שיפחה. {למצרים הייתה כניסה אבל לא יציאה}. מניין אנו יודעים שהיה שיעבודם של ישראל קשה יותר מכל שיעבוד שבעולם?. נאמר { שמות ג', ד'} "ויאמר ה' ראה ראיתי את עוני עמי אשר במצרים ואת צעקתם שמעתי, כי ידעתי את מכאוביו".....

כל תכליתו של עם ישראל היא זכר ליציאת מצרים

בדרך כלל אומרים לאדם אמור מעט ועשה הרבה, אבל בעיניין יציאת מצרים אומרים, כל המרבה בדברים הריי זה משובח. גלות ישראל במצרים החלה כאשר מת יוסף וכל הדור ההוא. יוסף שהיה המשביר של מצרים ושל כל העולם כולו. מכל המדינות הסמוכות היו יורדים למצרים על מנת לקנות אוכל בשנות הרעב... והנה מת יוסף וכל הדור ההוא "ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף". כמו שבמצרים קם מלך חדש כך גם בישראל קם דור חדש שלא רצו ללכת בדרכי יוסף ובדרכי אבותם. אמר הקדוש ברוך הוא לישראל- אתם לא חפצים ללכת בדרכי יוסף, הריי לכם מלך אשר לא ידע בכלל מיוסף.
כל זמן שהיה יוסף חי, ישבו ישראל בנחת ובשלווה בארץ גושן שהייתה מנותקת ממצרים וכך נוצר מצב שישראל ומצרים לא היו מתראים בניהם, המצרים לא הרגישו כלל את נוכחות ישראל, לכולם היה שפע גדול, לאף אחד לא היה חסר דבר. מה שקרה זה שהמשכילים באותו הדור התחילו לרדת לאט לאט למצרים, נכנסו לבתיי המשקה, התאטראות, בתיי המסחר ועוד שאר שעשועיי מצרים. זה מה שגרם למיצרים להתעורר ואז אמרו הנה עם ישראל רב ועצום ממנו. נבהלו. טיקסו עצה ואמרו "הבה נתחכמה לו, פן ירבה ונוסף גם הוא על שונאינו". מכאן מתחילה הגלות הקשה. מתחילה העבדות , קם מלך חדש, חוקים חדשים וגזרות חדשות.
ישנה חובה לכל אב לספר לבנו את סיפור יציאת מצרים. אם ננסה לתאר לעצמינו שאם חלילה לא היה ה' יתברך גואל אותנו ממצרים, עד היום היינו עבדים אצל מובראק.
כל המהות, כל התכלית שלנו היא זכר ליציאת מצרים.
כל יהודי מאמין מקיים באמונתו את יציאת מצרים. בשלושת התפילות שחרית , מנחה וערבית נאמר "אנוכי ה' אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלוהים". בברכת המזון אנו אומרים "על שהוציאנו ממצרים ופדיתנו מבית עבדים". אפילו הדיבר הראשון של עשרת הדיברות הוא " אנוכי ה' אלוקיך אשר הוציאתיך מארץ מצרים" השבת הקדושה היא זכר ליציאת מצרים.
הגאולה החלה כאשר צעקו ישראל לאביהם שבשמים לאחר שהתיאשו לגמריי מהגאולה ולא האמינו שיגאלו ממצרים, אפילו עמרם אביו של משה רבינו שהיה גדול הדור אמר לשווא אנחנו עמלים. הגזירה הקשה של המצרים הייתה, "כל הבן היילוד הייאורה תשליכוהו". גזרה שנמשכה יותר משלוש וחצי שנים. מבהיל!.
טוב לסיום כל מה שנכתב כאן זה רק קצה קצהו של התחלת הגאולה....עיקר הניסיון שלנו בימים הללו זה רק להתחזק באמונה, לצפות לישועה ולפעול בעיניין.
מלחמת גוג ומגוג תהיה המלחמה על האמונה, מי יחזיק באמונה...

נסיים בברכת ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו. ה' עוז לעמו יתם, ה' יברך את עמו בשלום. אמן !