מאמרים וראיונות

האשה קיבלה את התפקיד החשוב ביותר - לבנות את הרקמה הפנימית של העם היהודי. היא מעצבת את אופיים וחינוכם של הילדים, היא קובעת את אופיו של הבית, היא יוצרת, למעשה, את מהות החיים עצמם.
ארבע האמהות נתנו דוגמא להתנהגות לצניעות וחינוך ולמידות מתוקנות. 

שרה אמינו עשתה הכול כדי להביא ילדים לעולם. מתפללת ומבקשת בכוונה ועם זאת מציעה לבעלה שפחה שבעזרתה יוכל  לממש את העניין המשפחתי. לימים בגלל בעיה חינוכית חמורה נותנת הוראה לשלוח את האמה עם בנה לגלות וכל זה להציל את הבן יצחק שיוכל לגדול בחינוך נכון וכשר.
רבקה עקרה מתפללת ומבקשת. נולדים שני ילדים אשר בתחילה היא מנסה בכל כוחה שיהיו יחסים טובים ביניהם. לימים מבינה כי רק אחד מהם נועד לגדולות להנהיג עם. בטקטיקה מתוחכמת יוצרת מצב שיעזור ליעקב במלחמתו בעישו.
שרה ורבקה ידועות בצניעותן.  שרה מקומה באוהל כל כבודה בת מלך פנימה. רבקה מסתירה עצמה בנופלה מהגמל.
רחל נקנית בעבודה קשה של שבע שנים. אף היא עקרה וזועקת כי תמות אם לא יהיו לה ילדים.
במרמה יעקוב מתחתן עם אחותה תחילה ועל זה מוחלת רחל מכוח קדושתה וצניעותה.
רחל מליצת יושר על עם ישראל לדורות.
לאה האשה האחרת של יעקוב אבינו ממנה באו ששה שבטים.
בתחילה לאה פחדה כיון שהיא הבכירה תינשא  לעשיו ואחותה הקטנה רחל ליעקב הצדיק. עיני לאה רכות מבכי הצער העמוק עד שנשרו לה הריסים.
לאה ורחל נחשבות לאמהות האומה - אמהות 12 שבטי ישראל

היהדות סבורה בפירוש, שאין שוויון בין הגבר לאשה. כשם שאין ביניהם שוויון בתכונות הגופניות, כך בנויות נפשותיהם באורח שונה. התכונות של הגבר שונות מתכונותיה של האשה, הואיל וגם התפקידים המוטלים על הגבר שונים מהתפקידים המוטלים על האשה. האשה קיבלה את התפקיד החשוב ביותר  כמו חוה שהיתה אם כל חי היא הנותנת לדור הבא את צורתו וציביונו. היא מעצבת את אופיים וחינוכם של הילדים, היא קובעת את אופיו של הבית, היא יוצרת, למעשה, את מהות החיים עצמם. האם זהו תפקיד פחות חשוב מלעבוד ולהביא פרנסה?! זהו התפקיד הגדול שהבורא העניק לאשה, ועל כן צייד אותה ברגישויות מיוחדות שאין לגבר, כדי שתוכל למלא את תפקידה זה. האמהות היא מהות האחריות המשפחתית.

אין פירוש הדבר שהאשה אינה יכולה לצאת לעבוד, כשם שאין פירוש הדבר שהגבר אינו יכול לחנך ילדים. מדובר כאן בשימת הדגש: האשה, גם אם היא עובדת מחוץ לבית, צריכה לדעת, שתפקידה העיקרי הוא לבנות בית יהודי אמיתי; בעוד שתפקידו העיקרי של הגבר הוא בעיקר מחוץ לבית.
נשים רבות גילו את האושר האמיתי רק כשהגיעו אל גישתה המיוחדת של היהדות לנושא. בעוד שבעבר חשו לא אחת רגשות תסכול וחוסר-סיפוק, הרי כאשר הקימו בית ומשפחה והתמסרו לתפקידן העיקרי, חשו שהן מאושרות וממצות את עצמן, לאין- ערוך מבעבר. הן פשוט הגיעו אל עצמן ואל עצמיותן.

מאחורי כל גבר גדול  עומדת אשה גדולה. מי נותנת את הכללים הראשונים להתנהגות האדם אם לא אמו. אמא הוא האדם הראשון איתו נפגש התינוק בהוולדו.
עוברות שנים האדם עומד לבנות את ביתו . בת זוג לפי שורש נשמתו . הכול מושלם. האיש נפרד מאביו מולידו ואמו . עכשיו הוא ובת הזוג יבנו מסגרת אשר תכיל את הדור הבא.

מרבית הנשים העובדות נושאות גם היום בעול שתי משרות מלאות:חובות העבודה,והאחריות הראשית למשק הבית ולטיפול בילדים.האישה העובדת/ עקרת בית/ אם מבצעת את כל תפקידיה באותו זמן ובקצב מטורף.
חדירת דרישות הבית והמשפחה לתחום העבודה קשה על כל אישה עובדת,ובמיוחד לאותן נשים הבוחרות בתפקידן המקצועי כייעוד,מזדהות אתו,ומנסות למצוא בו תחושת משמעות קיומית.הקונפליקט בין תפקיד כרעיה ואם,לבין תפקיד כאשת מקצוע,שם אותה במצב,בו כמעט אין לה אפשרות שלא להיכשל .
אצל האישה הנשואה ההחלטה לצאת לעבודה היא למעשה החלטה להמיר חלק מהשעות שהוקדשו לעבודת הבית ו/או לפעילות פנאי בשעות המוקדשות לשוק העבודה.
כאשר טוענים שכל אישה חופשייה לטפח לעצמה קריירה משלה,מתעלמים מהמאמצים האדירים שהחברה משקיעה בעיצוב מניעיה של האישה,כדי שבהגיעה לבגרות היא תבחר באותם תפקידים שהוגדרו כמתאימים לנשים.משחר ילדותה לומדת הילדה שהמשימה העיקרית שלה בחיים היא להינשא,ללדת ילדים ולהיות עקרת בית.אם מעודדים אותה לעבוד מחוץ לבית אחרי תינשא – והיום רוב הנערות זוכות לעידוד מסוג זה-מכוונים אותה לבחור רק באותם תחומים בהם הסיכוי שיתנגשו בתפקידה הביתי הוא מזערי.
התפתחויות חברתיות שונות מצביעות על כך כי הציפייה מנשים לצאת לעבודה הפכה לנורמה,שיעור הצעירות הנשואות היוצאות לעבודה גדל בהתמדה,מסתמנת מגמה ליתר רציפות בעבודתן של נשים מחוץ לבית במרוצת חייהן,וכן חל גידול משמעותי במשאבים שנשים משקיעות. 
ניתן לראות כי הנשים נקרעות בין הרצון ליהנות מהסיפוק שהן מפיקות בחיק המשפחה, לבין כמיהתן לזכות ביתר הערכה וגמול במישור האישי,במיוחד דרך העבודה.

ניתן לשנות את המצב כך שלא יהיו על האישה דרישות כה רבות"? כשאנו מדברים על המצב הדורש שינוי,הכוונה איננה רק לתנאי חייה המסוימים של האישה.  נשים  תופסות את מקומן כאחראיות לניהול ענייני הבית.

אמא היא אמא ואין לה תחליף, אבל היא גם אשה, ורעייה, ולעיתים גם מפרנסת ומה עם התפתחות עצמית קרירה ? כל התקדמות אישית צריכה להיות חיובית גם עבור המשפחה. היא יכולה להתקיים ללא נפגעים בשטח ולעולם תגדע אם יהיו כאלה.  יש לחדול מפעילות עודפת של קידום (ודאגה) לעצמי אם זו פוגעת בילדים היקרים לנו מכל. כדאי להיות כנים עם עצמנו, לפקוח עיניים באומץ ולראות שמא פעילות זו נובעת מאהבה עצמית עודפת והאם מישהו מבני הבית משלם עליה את המחיר. הילדים זקוקים לאהבתנו מעבר לסיפוק צורכיהם הבסיסיים (רישום והסעה לחוגים אינה אהבה ישירה מספקת) ויש להימצא שם עבורם למען עצמנו ולמען קידומנו האישי. נדמה כי דברים אלו סותרים את החתירה לקידום עצמי משום שהילדים עשויים להיתפס כמי שגוזלים זמן יקר מפעילותנו למען עצמנו.   קידום עצמי הוא אפשרי ויעשה טוב יותר אם קודם נקדיש זמן (שעות, דקות, ושניות) ומחשבה ("מה עשיתי היום למען ילדי").  אמהות אומרות   משפטים רבים   שמתקבלים בסלחנות עצמית וחברתית בגלל עיסוקן הדורשני, ואלו נאמרים בכנות רבה אך תמיד בחצאי אמיתות: "לבן שלי לא אכפת שאני באה מאוחר. הוא יודע שלאמא עבודה חשובה ואין לה זמן לקרוא סיפור"; "אצלנו סבא וסבתא הם כמו הורים לכל דבר והילדים מקבלים את זה"; "בתי גאה בי על עיסוקיי ולא אכפת לה שאינני משחקת איתה בגן"; "בזמן הקצר שיש לי בערב אנחנו משלימים את החסר" 

למען הסר ספק  כדאי ומומלץ להתפנות למען הילד היום ולא "כשיגדל". אין ילד שמבין ומקבל מצב שבו להורה יש עיסוק חשוב ממנו. הילד צריך ליווי, לימוד והכוונה הן בגיל הרך והן בבגרות. המצאות האם ליד ילדה חיונית ליצירת תחושת ביטחון ואהבה שיהוו מאוחר יותר תנאי בסיסי לפיתוח חברתי, רגשי והכרתי. המצאות אמיתית של האם עם הילד תחזק את שניהם, תגרום להם לסיפוק ולהפריה הדדית ועשויה במקרים מסוימים להביא להעצמה אישית משותפת של הילד ואמו.

אין כל ספק בכך שמעמד האישה   עבר שינויי עצום בעשרות השנים האחרונות. נשים רבות ניתצו מוסכמות חברתיות בנות אלפי שנים ושינו לחלוטין את תפקיד האישה המסורתי של החזקת הבית וגידול הילדים, או עבודת דחק לצורך השלמת הכנסת המשפחה. נשים רבות יצאו מהבית החוצה, ללמוד ולעבוד גם במקומות עבודה מתקדמים מתגמלים ותובעניים ביותר מה שמכונה "לעשות קריירה".

לכאורה הכול טוב ויפה הנשים השיגו את מה שהן רצו. הן יוצאות מהבית לעולם עבודה, הן ממשות את עצמן, מגשימות את המאוויים והחלומות שלהן, אז איפה כאן הבעיה?
הבעיה היא שעם כל זה הן עדיין לא מאושרות וזה בלשון המעטה. ליתר דיוק נשים רבות חשות מתוסכלות וסובלות מרגשות אשמה תמידיים, כיוון שמה שהן לא עושות, כמה שהן עובדות ומרוויחות וכמה שהן מנהלות ומתחזקות את הבית, ומשקיעות בגידול וטיפוח הילדים ויש גם בעל שרוצה ייחס ותשומת לב. זה אף פעם לא מספיק טוב. הן אף פעם לא בסדר- בעיניי החברה, הבוס מהעבודה, האימא שלהן, הבעל ובעיקר בעיני עצמן.

מעניין שגם כאשר נשים מפסיקות לעבוד ונשארות בבית לגדל תינוק או ילדים גם כך הן לא מוערכות. הן מוצאות את עצמן מספרות סיפורים או משקרות לגבי עיסוקן כי לא נוח להן מהסביבה שהן "לא עובדות" ונמצאות כל היום בבית. זה נתפס בעיניהן כלא בסדר.
מה שלא יהיה, תמיד הן לא נותנות מספיק מעצמן ונדרשות ליותר. בעבודה מצפים מהן שיישארו יותר שעות ושיגיעו גם כשהילד חולה ונשאר בבית. נשים רבות   יוצאות מהעבודה   וטסות בפקקים להוציא את הילדים מהמעון. גם כך נותרו להן רק 3 עד 4 שעות להיות עם הילד שנדבק אליהן מנדנד ורוצה תשומת לב בלי סוף כשסוף סוף הוא רואה את אמא שלו. 
אמנם כיום הרבה יותר נשים עושות קריירה מאשר בעבר, אבל ישנו הבדל אחד משמעותי, פעם נשים הכחישו את הקושי ואת אי היכולת לתפקד היטב במקביל בשתי החזיתות והן טענו שהן מצליחות בכך ושהן אימהות טובות. היום נשים מודעות הרבה יותר לעצמן ומודות שהן מרגישות שהן נכשלות כאמהות וכנשות קריירה ולא מסתירות את רגשות האשמה הכבדים שלהן כלפי הילדים.

אילו פתרונות אפשר להציע לנשים קרייריסטיות כדי שירגישו פחות רגשות אשמה ויותר שלמות עם עצמן?
ראשית חשוב לזכור שהכול נתון לבחירה ושלכל בחירה יש רווח ויש מחיר.
כדאי לכל אחת לבחור את המסלול המתאים לה ולקחת בחשבון  מה זה דורש ממנה, ומה המחיר שהיא תצטרך לשלם כולל שעות עבודה והיעדרויות ממושכות מהבית אפשרי לדחות את שלב הקריירה לשלב מאוחר יותר כשהילדים יגדלו וצרכי המשפחה ישתנו. לדוגמא נשים רבות בוחרות בהוראה גם בגלל היכולת לחזור מוקדם ולהיות עם הילדים בבית בשלב מאוחר יותר הן יכולות להתקדם למשרות ניהול ופיקוח ולפתח קריירה בחינוך.
גם כשכבר יש קריירה, חשוב לקבוע סדרי עדיפויות, לשים גבולות ולבוס אבל בעיקר לעצמך וגם בבית, ולדעת שאף פעם זה לא יהיה מושלם.
בכלל חשוב שיהיה שותף טוב ומתחשב, זה מקל מאוד על הרגשת האם לדעת שהילדים נמצאים עם אבא בבית, כשאבא הוא אחד שיוזם ומעורב בגידול הילדים.
כשיש שותף טוב אפשר לצאת מוקדם מהבית לפני הפקקים והילדים ושהבן זוג יארגן אותם בבוקר וכך לחזור הביתה הרבה יותר מוקדם.
חשוב שנשים ילמדו לסמוך על בן הזוג שלהן, וגם לדבר איתו לאפשר, לו וגם לדרוש ממנו להיות שותף בגידול הילדים. לדעת לבקש ממנו עזרה בחלוקת הנטל של גידול הילדים. נשים רבות מתלוננות שהן מגדלות את הילדים לבדן והתחושה שלהן שהן חד הוריות גם כשהן נשואות.
חשוב מאוד לדעת לשים גבולות ולא להיסחף ולהתפנק בבישולים והכביסות בזמן העבודה וגם ללמד את הילדים לכבד את זמן העבודה של אמא.

הכי חשוב זה להיות שלמה עם עצמך ועם הבחירות, שלך לוותר על הצורך להיות אמא מושלמת תוך ביטול עצמי של צרכייך האישיים. להיות אמא טובה זה מספיק טוב ואמא טובה זו אמא שקשובה לילדים שלה ומספקת את צרכיהם הרגשיים והחומריים. 
מהו המסר שאפשר להעביר לכל אותן נשים קרייריסטיות כדי להקל עליהן?
חשוב שכל אם תישאל את עצמה מה הכי חשוב לה בחיים מהם הערכים שלה ומהו סדר העדיפויות הפרטי שלה לא של הבוס ולא של אמא שלה (ולא שאחרים יכתיבו לה אותם) והאם היא מצליחה להביא לידי ביטוי אותו בחייה.
חבל לעבוד כל כך קשה בשתי משרות + ,להשקיע להתאמץ להשיג תוצאות טובות וגם לחיות עם תחושות אשמה תמידות על הגב כי זה לא עוזר ולא מקל ולא משנה את המציאות. אמר פעם מישהו חכם שרגשות אשם הן הכוונות הטובות שאף פעם לא היו לנו! אם את מרגישה לא בסדר ושאת שלא חייה כפי שאת רוצה לחיות באמת, קומי עשי שינויי שני סדרי עדיפויות ותעשי בחירות אחרות. או שתשלימי עם המצב הקיים וקבלי אותו ובעיקר את עצמך מתוך תחושה של שלמות פנימית..

ולסיום הנשים בחרו לעצמן מציאות תובענית וכמעט בלתי אפשרית, להיות גם אמא טובה וגם אשת קריירה מצליחה.   אך התוצאה   עומס כפול על גב הנשים ה"מתקדמות", עבודה בשתי משרות במקביל בבית ובחוץ.
מהי האמא של היום ? אשה רבת תפקידים המחפשת מימוש עצמי. האם המימוש העצמי היא האמהות או כיום יש שיקולים אחרים  הנותנים נחת רוח לאשה המודרנית?
אמהות  מצהירות כי המשפחה עומדת במקום הראשון בחייהן,ועם זאת אינן מוותרות בתחום המקצועי ומשקיעות מאמצים אדירים בקריירה.

אין תפילה חזקה מתפילה של אמא ולכן נכון ורצוי לכוון בזמן המתאים כמו בהדלקת הנרות ערב שבת כי עת רצון היא.

מלא געגועים לאמו שאיננה זכה דוד לבנות בית . מזיל דמעה ומבטיח כי ישתדל בכל כוחו לתת בית חם לדור הבא ומקווה בכל ליבו כי בחר אכן אמא הכי טובה להיות אם ילדיו.

נכתב להצלחת הזוג הטרי דוד ומירית  אשר זכו לבנות בית נאמן בישראל .
בעזרת השם יקימו דור חדש נפלא וטהור במהרה.

הלנה פרץ- אייר (אני השם רופאך) תשע"א