מאמרים וראיונות

א
ראשית נפתח בתודה לשם, על כל מה שנלמד ונבין, "ריבונו של עולם כל מטרת לימודינו הוא לכבודך, כדי שנכיר אותך יותר, לפי פירושיו של הצדיק ששלחת לדורנו והוא רבי נחמן מברסלב, תן לנו דעת להבין כדי להתקרב אליך, וללמוד להתפלל בדעת ובאמונה גדולה יותר, כי אתה נמצא פה, רואה אותנו ושומע אותנו, תן בליבנו שנחשוב עליך כל היום, אמן." הבעיה היא שאדם חי כל היום ואינו שם לב לקדוש ברוך הוא שמתחבא. הילדים משחקים מחבואים, תופסת, זה משחק של ילדים אבל גם משחק של גדולים, הקדוש ברוך הוא מתחבא לך בבית, ברחוב, בנשמה, בלב, נמצא בכל מקום, אתה לא רואה אותו, אבל הוא רואה אותך, מסתכל עליך ומחכה שתאמר לו מילה, תגיד לו שלום, תגיד לו שבת שלום, כולנו אומרים בבית הכנסת לכולם שבת שלום, הקדוש ברוך הוא מחכה שגם לו יגידו שבת שלום. האם פעם אמרת לו?. נוכל לתפוס אותו בדיבור, כמו שכתוב: "אחזתיו ולא ארפנו", הכוונה למשחק המחבואים והתופסת בשכל גדול. 

בא רבי נחמן ומעיר אותנו מהשינה, הקדוש ברוך הוא שלח לנו צדיק כמו משה רבנו , שנותן הסבר חדש וחי בתורה כדי שנתעורר מהשינה. הצדיק רבי נחמן הוא גם בחינת יוסף, עכשיו, שעל ידו יורד השפע לעולם, הכוונה שאם נלמד את דבריו ונקיים שעת התבודדות, נוריד שפע לעולם. כמו שיוסף הציל את מצרים מרעב וכן את כל 

ב
העולם, כן הצדיק רבי נחמן מציל את כל העולם מרעב, גשמי ורוחני. כי אדם שלומד את התורה ואינו מבין אותה נכון, שהיא מדברת עליו נשאר רעב בהבנה. אבל מוכרים את יוסף, אם תשאל אדם כלשהו, האם מכרת פעם את יוסף הצדיק? תשובתו תהיה "שמע, את יוסף מכרו לפני שלושת אלפים שנה, את מלחמת העולם השנייה אני לא זוכר, אתה רוצה שאני אזכור את יוסף הצדיק?". אדם שעונה תשובה כזו הוא ישן שלושת אלפים שנה. אם אדם אינו לומד ומתקרב לרבי נחמן, נקרא שמוכר את יוסף. בהבנה גדולה יותר יוסף הוא צדיקו של עולם, שהוא הקדוש ברוך הוא , כי יוסף הוא היסוד, והיסוד נקרא כל, שכולל את הכל, והקדוש ברוך הוא, הוא הכל, אם נמכור את יוסף, שהוא עכשיו רבי נחמן, נבוא לבסוף למכור חס ושלום את צדיקו של עולם, שהוא הקדוש ברוך הוא, וזה כשאין אנו מדברים איתו ומתייחסים לנוכחותו בכל מקום, כמו כן, כדי להכירו צריכים לבוא למשה, שהוא בחינת רבי נחמן, שמלמד אותנו בתורתו איך להתקרב אליו, כמו שכתוב: "ויאמינו בשם ובמשה עבדו", הכוונה שאני צריך להאמין במשה שהוא עכשיו רבי נחמן, כדי לחזק את האמונה וההכרה בקדוש ברוך הוא. 

רבי נחמן אמר: "אי אפשר להיות איש כשר, מקטן ועד גדול בלי התבודדות", לכן, שיהיה ברור לכולנו שאנו חייבים לקבוע כל יום שעה אחת, שהיא פגישה עם הקדוש ברוך הוא. האם לא מגיע לו את התענוג הזה? 

ג.
הוא נותן לך לחיות עשרים וארבע שעות, עם לב חי, עם נשימה שאתה נושם, הידיים זזות, הלב פועם, כמה עולה להפעיל בן אדם? הרי יש מכשיר שמפעיל ריאות והוא תופס חדר שלם עם כל כך הרבה צינורות, וכל זאת כדי להפעיל ריאה אחת קטנה. ואילו אנחנו נושמים וזזים, ולכולם אנו אומרים שלום, שבת שלום, מה נשמע, ואילו לקדוש ברוך הוא אנו לא אומרים דבר. יש הלכה שאומרת שלאשה אסור להתייחד עם שום אדם כאשר בעלה אינו בעיר,אך אם בעלה נמצא בעיר, מותר לה להיות לבד עם אדם אחר, כיוון שאימת בעלה ופחדו עליה. זוהי הלכה גשמית, שמתבצעת בציור, מקום וזמן. ואילו רבי נחמן מלמד אותנו, שצריכים ללון לעומקה של ההלכה, אנחנו משולים לאשתו של הקדוש ברוך הוא, והקדוש ברוך הוא הבעל שלנו, אם אנו חושבים וזוכרים אותו זה נקרא שהבעל בעיר, מותר לנו לדבר עם כל אדם. אך אם נשכח אותו אסור לנו לדבר עם אף אחד כי הקדוש ברוך הוא, מקנא לאשתו ואומר לנו "מדוע אתה מדבר עם כל אחד ואיתי לא?".

אתה השחקן הראשי, כל המיקרופונים מופנים אליך, כשאתה מתבודד תחשוב שיש לך מיקרופון וכל העולמות שומעים אותך, וכמו כן, גם המצלמה פונה אליך, רואים ושומעים אותך כל רגע, כי ההתבודדות היא שידור חי, שאתה מדבר במילים שלך, אתה הוא השחקן הראשי,

ד.
אתה משה רבנו, כמו שהקדוש ברוך הוא, ביקש ממשה להוציא את בני ישראל ממצרים ומשה ענה, "אני לא יכול, אני לא מתאים" הקדוש ברוך הוא עונה לו ,"מי שם פה לאדם", כמו כן, הקדוש ברוך הוא פונה אליך בכל רגע, כי התורה היא נצחית, ומתחנן אליך שתוציא את בני ישראל שהם דיבוריך ממצרים שזה מיצר הגרון. אדם שקורא פסוקים אלה בתורה, יכול לחשוב שלמשה הייתה בעיה, והשם פנה רק אליו, אך התורה ניתנה לך ולי, והתורה קיימת גם עכשיו, כי הייתה הווה ותהיה, ואתה עכשיו משה רבנו, הפועל החי, אתה מקיים את התורה עליך, כי אתה משחק בתפקיד משה רבנו. השם מבקש ממך בוא תדבר איתי שעה, חז"ל אמרו: "הלוואי ויתפלל האדם כל היום כולו", וכאן מבקשים ממך רק שעה אחת, שבשעה הזו תאמר תודה לקדוש ברוך הוא, על הכל, על האוכל, המים, האוויר, האור והנשימה. והוא גם מבטיח שמי שיעשה כל יום שעה של התבודדות לא יהיה עליו שום דין למעלה, ויתקן את עצמו ואת כל התלויים בו, מאדם הראשון עד סוף הדורות. תשב כל יום שעה, לא חשוב איפה, בבית, או בשדה, ותדמיין לעצמך דמיון חיובי שכאילו אתה נמצא על במה ומאזינים לך כל העולמות. אל תאמר "אין לי מה לדבר, ואיני מתאים", כמו שאמר משה. כי הקדוש ברוך הוא עונה לך "מי שם פה לאדם" , הרי אני נתתי לך פה, בוא תדבר איתי, ואני אברא לך דיבורים חדשים. פה זה האשה של הקדוש ברוך הוא, כמו שכתוב מלכות פה, הפה נברא כדי שנתחבר בו

ה.
לקדוש ברוך הוא, ואדם לוקח את הפה לדברים אחרים, כאילו לוקח את האשה של הקדוש ברוך הוא, לדבר עם כל העולם, חוץ מאשר עם הקדוש ברוך הוא. כמה המלך הזה עלוב? "ריבונו של עולם כמה אתה יכול לסבול, ולהמשיך ולהחזיק את כל העולם, אתה נותן לכולם לאכול,לישון ולנשום ואין לאף אחד זמן לדבר אליך ולשים אליך לב". לכן, כל מה שאנו לומדים בתורה ובפרט בדברי רבי נחמן הוא להגיע לתכלית הזאת, ולהתחיל לדבר עם הקדוש ברוך הוא, כל יום שעה אחת, תפנה אל הקדוש ברוך הוא במילים שלך. אברהם אבינו תיקן שחרית, הכוונה שהתפלל מעצמו בזמן שחרית ולא לקח סידור והתפלל. יצחק תקן מנחה, הכוונה שהתפלל מעצמו בזמן מנחה, הוא לא לקח סידור עם תפילה קבועה, אלא הלך בשדה ודיבר מה שבליבו, לא מה שאברהם דיבר. כי לאברהם אבינו לא היו בעיות כמו שהיו ליצחק. יעקב תיקן ערבית פירוש: שהתפלל בזמן ערבית גם הוא במילים שלו, וכשהדורות ירדו, אז חז"ל תיקנו את תפילת שמונה עשרה,שיש בה סודות עצומים, אך זה כמו ילד קטן, שאינו יודע לדבר ושמים לו את המילים בפה, שאלו הבקשות הכתובות בשמונה עשרה, ובא רבי נחמן ומחזיר אותך לשורש, שהם אבותינו הקדושים שהתפללו מליבם, כל יום תפילה חדשה, נוסף לתפילות שחרית, מנחה וערבית שצריכים לקיימם, כיוון שכתובות בשולחן ערוך.

ו.
פעם נסע רבי נחמן עם עגלון, הסוסים ירדו מהדרך הסלולה והעגלה שקעה בבוץ. עשה העגלון מאמצים גדולים והוציא לאט לאט את העגלה מהבוץ, והוציא את הסוסים לדרך הסלולה, אמר העגלון לרבי נחמן, "אתה רואה איזה עגלון חרוץ אני, הרי הצלחתי להוציא את הסוסים והעגלה מהבוץ". אמר רבי נחמן גם אני עושה כך, "אני מוציא את האדם מהבוץ, ומביא אותו לדרך הישרה". הבוץ הוא חוסר ההבנה בתורה והדעת וההכרה בנוכחותו של הקדוש ברוך הוא. והדרך הישרה, היא האמונה הברורה בקדוש ברוך הוא, והדיבור שיוצא מהלב, מגיע ישר לקדוש ברוך הוא, שרואה אותך עכשיו, מסתכל עליך ונמצא עכשיו פה, ואילו אתה בכלל לא שם לב אליו. אומר רבי נחמן, שאם אדם רוצה להציל את החיים שלו, יקבע לו שעה כל יום, וידבר עם הקדוש ברוך הוא, במילים שלו, וכך לעולם לא יזייף, למה הדבר דומה? לאדם שקנה גיטרה ומתחיל לנגן, אם ינגן שירים של אחרים הוא יזייף, אבל אם ינגן את השירים שלו, הוא לא יזייף. לכן כשאתה מדבר עם השם במילים שלך, אתה לא מחקה אף אחד, אתה עושה שיר חדש, תפילה שעולה ישר לשמים. רבי נחמן אמר, שעל תפילה מסודרת וקבועה אורבים המחבלים וגונבים אותה, כי זו דרך שידועה להם ואיננה חדשה, אבל אם האדם ידבר בשפה שלו, והתפילה אינה ידועה לאף אחד, אין המחבלים הרוחניים מכירים אותה. למה הדבר דומה,

ז.
לנהג המעביר סחורה במסלול קבוע וידוע, השודדים אורבים לסחורתו וגונבים אותה, אך אם כל יום נוסע בדרך אחרת, לעולם לא יתפסו הגנבים את סחורתו. לכן, כל מטרת לימודנו שאדם יקבע לו זמן, במקום שנוח לו וידבר עם השם במילותיו, וזוהי המעלה הגדולה מהכל. להודות לו, לשפוט את עצמו, האם אני בסדר או לא? כי אם יש משפט למטה אין משפט למעלה. "ריבונו של עולם קשה לי להניח תפילין, קשה לי לשמור שבת, קשה לי לשים כיפה, תן לי כוח לשים כיפה, תן לי כוח ללכת בדרך שלך", כשאתה מדבר עם השם במילים אלה, כל המחבלים העליונים נשרפים. ואומר הקדוש ברוך הוא: "אני ולא מלאך, אני בעצמי יעזור לך, אני בעצמי אציל אותך, כי אתה פונה אלי".

רבי שמעון בר יוחאי אומר: "ויענו אותם בחומר ובלבנים ובעבודה קשה" ,פירוש, שאדם לומד תורה ואינה ברורה לו, זה נקרא מצרים. חומר זה, קל וחומר. לבנים זה לבון הלכתא. התורה מספרת על סוטה. אדם שחשד באשתו שהלכה ודיברה עם אדם זר, אז לוקחים אותה לבית המקדש, ונותנים לה לשתות מים קדושים , אם באמת היא לא חטאה אז היא מתברכת בילדים, אך אם חטאה היא מתה. עומק מצווה זו בכל אדם, בכל מקום, ובכל זמן, הוא, שאם אדם סטה מהקדוש ברוך הוא, כי דיבר עם כולם ואילו עם הקדוש ברוך הוא לא, צריך לבוא לבית המקדש שהיא התורה, שהקדוש ברוך הוא מגלה על ידי

ח.
רבי נחמן וישתה ממנה, היינו שילמד אותה. אם הוא איש כשר ורואה את האמת, יתברך בילדים, פירוש, שיתחיל להוליד דיבורים רבים לקדוש ברוך הוא, שהם ילדיו האמתיים, זרע של קיימא, שיתקיימו לנצח נצחים, אך אם הוא אדם שקרן וערמומיות בליבו, הוא מת מההבנה החיה והאמתית של התורה. רבי נחמן אמר: "אני נהר המטהר מכל הכתמים" מה הכוונה? אם אתה תתבודד, ותדבר כל יום שעה, אני אטהר אותך מכל הכתמים,פירוש, מכל העוונות,השקר,התאוות והמידות הרעות. בשעה הזאת אני מבטיח לך, אומר רבי נחמן, שתתקן את עצמך, ואת כל הגלגולים שלך מאדם הראשון ועד סוף כל הדורות ולא יהיה לך שום דין למעלה. אומר הקדוש ברוך הוא: "אתה פונה אלי? אני אעזור לך בכל מקום, במשרד השיכון, בעירייה, בממשלה, אני הבוס פה, תדבר אלי ואני אחראי על הכל. העיקר לא לשכוח אותי", זה עניין ההתבודדות, ורבי נחמן בא להציל אותך. למה הדבר דומה? לאדם שהולך לטבוע, בא מישהו להציל אותו, הוא אומר אני לא רוצה אותך כי אתה אשכנזי, אני רוצה אותו. הרי אדם כזה הוא בלי דעת, הרי אתה הולך לטבוע, מה חשוב לך כיצד נראה המציל, תשמע לו, ותחייה. 

רבי נחמן הוא כביכול המיקרופון של הקדוש ברוך הוא. הוא מודיע לנו את רצונו , רבי נחמן הוא הצדיק, שהשם שלח אותו לפה כדי להעיר אותך מהשינה, אם אתה בא

ט.
לרופא, ואתה מדבר איתו, מה היה בבחירות? מה היה בעירייה? בשביל מה באת אליו? כל רופא נותן תרופה או כדור, כמו כן, התרופה והכדור של רופא הנפשות, הוא, שעה התבודדות כל יום. אז תשב בבית ותדבר עם השם, לא משנה איפה, תקבע לך מקום, ותגיד "פה בכסא הזה אני כל יום מדבר עם השם, במשך שעה אחת. פה אני מייחד לך מקום, לדבר איתך", אם יהיה סגור לי במוח ששעה אחת אני מיחד לקדוש ברוך הוא ,אז כל היום אהיה בשמחה, כי עשיתי את שלי, דיברתי עם השם, קיבלתי אמונה שהכל הוא עושה והכל לטובתי כי הוא כולו טוב.למה הדבר דומה, לאחד שהלך למפעל ויש לו פצע ברגל, ניגש למנהל ואומר לו, "תן לי שחרור מלנעול נעלים", המנהל נותן לו. בא למחרת למפעל ניגש אליו סגן המנהל ואומר לו, "אני אפטר אותך", למה? "כי אתה הולך בלי נעלים ויש כאן זכוכיות". הפועל הוציא את הוויזה ואומר,"יש לי שחרור לחודש, מהמנהל, ללכת עם כפכפים". הנמשל הוא, אם דיברת עם השם אתה מכוסה, אף אחד לא יכול לפתוח פה, להגיד שאתה לא בסדר, כי השם הוא המנהל של כל העולם, אפילו שהתפילה שלך לא כל כך יפה, אבל היא מקורית. בתפילת זו מעצמך שהיא ההתבודדות, אתה מקיים את יציאת מצרים. כי משה רבנו, זה אתה, שמוציא את בני ישראל, שזה הדיבורים שלך, מצרים זה הגרון ופרעה זה העורף.

י.
סופר ברדיו, "קול האמת", ביום שלישי בלילה, על אדם, שהיה לו מוות קליני בתאילנד, וכשעלה לשמיים, בא לקראתו סבו הצדיק, וטייל איתו בישיבות בשמיים, כל הישיבות היו כמעט ריקות, אבל בישיבה של רבי נחמן היו כל הצדיקים, כולם היו שם שמחים, אמר האדם שהיה לו מות קליני, שהתורה שלמדו שם נמצאת פה. מעשה זה, מצדיק ומוכיח את אמיתת לימודו של רבי נחמן, שמלמד אותנו, שמשה רבנו זה אתה ואני, בני ישראל נמצאים גם פה, זה הדיבורים שלי. מצרים נמצאת גם פה, זה הגרון. פרעה גם נמצא פה, שזה העורף שלי ושלך. התורה אומרת: "חמושים עלו מארץ מצרים", שעל כל חמישה יצא אחד, האם ממשיכים לעלות או הפסיקו? אם נגשם את התורה ונממש אותה בציור, מקום וזמן, זה היה ונגמר, מתי זה היה? באיזה ציור? איך נראו בני ישראל שהיו במצרים? אבל התורה היא נצחית, היא קיימת אצל כל אדם ואדם. הקדוש ברוך פונה אליך: "תוציא את הדיבור מהגרון",שזה בני ישראל שלך, ממצרים שלך, וחמושים כלומר, חמשת מוצאות הפה. ישנם חמישה קבוצות בפה, קבוצת אותיות שיוצאות מהגרון, הם: א',ח',ה',ע'. קבוצת אותיות חיך הם: ג',י',כ',ק'. קבוצת אותיות שיוצאות מהלשון הם:ד',ט',ל',נ',ת'. קבוצת אותיות שיוצאות מהשפתיים הם:ב',ו',מ',פ'. וקבוצות אותיות שיוצאות מהשיניים הם: ז',ש',ס',ר',צ',. במילה חמושים מתכוון הקדוש ברוך הוא

יא.
בתורה, להודיע לנו שנוציא עכשיו את בני ישראל, שהם הדיבורים שלנו, שהם חמישה קבוצות היוצאות מהפה שזה הכוונה חמושים, ומצרים זה הגרון. זאת תורתו של רבי נחמן שנמצאת פה עכשיו, אתה מקיים את כל התורה בעצמך, בדיבורך עם השם יתברך, בכל רגע, בכל זמן ובכל מקום.

רבי נחמן אומר לך, קום תתעורר מהשינה ותוציא את בני ישראל שלך ממצרים, שהוא גרונך. אתה הוא הכוכב הראשי, אתה משה רבנו, כי הדעת והמוח שלך נקרא משה.התורה מספרת, שמשה לקח את עצמות יוסף עמו, האם פעם לקחת אתה את עצמות יוסף איתך? בשמיים ישאלו את האדם את השאלה הזאת. כתוב במדרש שנותנים לך ספר תורה, שואלים, האם קיימת מה שכתוב בו? מה תענה כשישאלו אותך, האם לקחת את עצמות יוסף איתך ? מה תגיד? אם נגשם זאת, בציור, מקום וזמן, זה כבר נגמר, כי נשאל המון שאלות, הרי משה לקח את עצמות יוסף, אפילו אם אלך למצרים, אנסה לחפש את עצמות יוסף בייאור לא אמצא, כי כבר לקח אותם משה. וכי כמה עצמות היו ליוסף שיספיקו לכל עם ישראל? אך אם נבין את התורה ברוחניות הנצחית שלה ולא נגשם אותה, אז נבין. משה זה המוח והדעת של כל אחד ואחד, עצמותיו של יוסף הם העצות והפירושים של רבי נחמן, שהוא עכשיו בחינת יוסף הצדיק, אם כל אחד ואחד ילמד וייקח את עצתו שזוהי 

יב.
ההתבודדות, יבין את פירושיו החיים, יוכל צאת ממצרים, שזוהי ההבנה הקטנה שהבין עד עכשיו ולבוא לארץ ישראל שהיא ברוחניות האמונה השלמה בקדוש ברוך הוא. וכשאדם מבין את התורה נכון מקבל עול תורה שלם. כי הכל נמצא פה. לך לך מארצך, הכוונה, שאברהם זה אתה, שתצא מהארציות שלך ותלך לדבר עם השם, ונח זה גם אתה, שמוציא את התיבה שזה הדיבור ומציל את עצמך מהמבול שזה המחשבות הרעות.

אומר רבי נחמן, שהקדוש ברוך הוא לא עושה לו את זה, שאיש מאנשיו יוצא באמצע, הכוונה, שלא יצא מהעולם הזה לפני שיתקן את עצמו בשלמות. מי זה איש מאנשיו? הכוונה, לאדם שמתבודד ומדבר עם השם. תלבש מה שאתה רוצה, לא משנה איזה בגדים, כי רבי נחמן הוא רב של נשמה, רב של דיבורים, כשתדבר עם השם תתעורר מהשינה, לכן כדאי להיות איש מאנשיו, שזה אדם שמתבודד כל יום שעה. לאט לאט בהדרגה זה יגרום לאדם, שכל היום ידבר עם השם ויחשוב עליו. אך מהשעה הקבועה אל תפסיק לעולם. אומר רבי נחמן שמי שמתבודד, הוא יתקן את עצמו, מאדם הראשון ועד סוף כל הדורות, והוא ערב על כך. תשב שעה בחדר ותשפוט את עצמך, תודה על העבר ותתפלל על העתיד לבוא, כי יש הרבה על מה להתפלל, כי המשכן נבנה מהדיבורים. משה בנה את המשכן מתכלת וארגמן. רשב"י

יג.
בנה את המשכן מקבלה. האר"י בנה את המשכן מכוונות. הבעל שם טוב בנה את המשכן מחסידות. ורבי נחמן בונה את המשכן מדיבור עם השם. רבי נחמן זה לא חסידות, רבי נחמן הוא רב של דיבורים, רבי נחמן הוא רב שמעיר אותך מהשינה. אז תיקח את הכדור מהדוקטור, שנותן לך שעה של התבודדות, הכדור הוא דיבור עם השם, לאט לאט אתה תראה נפלאות ותתחיל לחשוב על השם, ברחוב, בבית, ובכל מקום. אפילו כאשר אתה עושה חביתה, תאמין שהוא רואה אותך ומסתכל עליך, אז ילמד אותך הקדוש ברוך הוא, את הכוונות והסודות של החביתה וכל הדברים שמסביבך. אם תשאל מקובל, מה הכוונות של החביתה? לא ימצא זאת כתוב בספרים, אלה הם דברים שהקדוש ברוך הוא, מגלה לאנשים שמדברים וחושבים עליו, אלה הם דברים שלא כתובים בשום ספר. החלמון בביצה הוא כנגד השמש, עגול וצהוב. והשמש היא כנגד הקדוש ברוך הוא, שמאיר את העולם, באור ושכל. החלבון רומז ללבנה, שהיא הירח שהוא הלבן שבביצה. והירח נקראת לבנה, כנגד החלבון הלבן. והלבנה היא כנגד השכינה, שהיא האמונה , והשמש כנגד האמת שנגלית לעין כמו השמש. כשאתה עושה חביתה אתה מערבב ומיחד את האמת עם האמונה. אם נתמיד בהתבודדות, ילמד אותנו הקדוש ברוך הוא, תורה שאפילו המקובלים לא יודעים אותה. רק תדבר איתו, יתגלו לך הלכות נפלאות בעומקם ועולם שלם של חיים עם הקדוש ברוך הוא.

יד.
התורה מספרת על האדם הראשון, שניסה להשתדך עם כל החיות והבהמות שבעולם, לא נחה דעתו עד שנתן לו הקדוש ברוך הוא, את חווה. מסביר רבי נחמן בתורה יט' ליקוטי מוהר"ן חלק א', שחווה ברוחניות היא האמונה והדיבור עם הקדוש ברוך הוא ואפילו אדם שיתחתן עם האשה היפה והמושלמת ביותר, לא תנוח דעתו ולא יירגע עד שידבר עם השם. התורה מספרת שנתן לו את חווה, נאסרו לו עריות שהם הנשים הקרובות של אשתו, אבל לפי רבי נחמן, אדם שמדבר עם הקדוש ברוך הוא שזה חווה, אוסר ומבטל את כל התאוות. רבי נחמן אומר אם תהיה איש שלי, אני ערב לך, שתתקן את עצמך ותגיע למעלה מושלם ולא תצטרך להתגלגל. רבי נחמן הוא המלאך שהקדוש ברוך הוא שלח אותו מהשמים לפה, להביא אותנו לאמונה השלמה, שהיא בחינת ארץ ישראל. אומר הקדוש ברוך הוא: "אל תמר בו" הכוונה, אל תחליף אותו במישהו אחר, הוא יביא אותך למקום שהכנתי, הוא יביא אותך לאמונה השלמה.

התורה מספרת, שבקריעת ים סוף ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל הנביא. אומר רבי נחמן: "שכל מה שראתה השפחה יותר מיחזקאל הנביא היה בזכות משה", גם עכשיו,אדם שבמדרגה נמוכה, יכול לראות מראות אלוקים, יותר מצדיקים ונביאים, אם יהיה לו את משה של עכשיו שהוא רבי נחמן, וכשילמד את תורתו של רבי נחמן, הסבריו ופירושיו החיים ויתבודד וידבר עם

טו.
השם כל יום שעה, ישיג השגות נפלאות ויראה מראות אלוקים, אפילו שהוא בחינה של שפחה, שפירושו מדרגה נמוכה. מראות אלוקים זה מה שרואה האדם שמדבר עם השם. דיבור עם השם דומה לווישרים, שמנקים את שמשות המכוניות, כשאתה מנקה את הזכוכית השם מראה לך את פניו, את ההשגחה.השם מתגלה לכל אחד ואחד וכאשר כל אחד מעיד ומספר את השגחותיו, מתחדשת המסכת המעולה ביותר שהיא מסכת עדויות, כמו שכתב רבי נתן תלמידו של רבי נחמן. אספר לכם סיפור מחיי, יום אחד חשבתי לקנות מכשיר אם.פי.-3. המכשיר הזה זה מכשיר שמקליט. וכל המוח שלי חשב כל היום על המכשיר זה. אמרתי לחברי, אני חייב לדעת מה זה אם.פי.-3 והוא אמר לי, צריך לקנות את המכשיר כדי שתבין. בצהרים הלכתי לאכול וקניתי בקבוק שתייה, ראו זה פלא, בבקבוק היה כתוב "טמפרי" ובאנגלית כתוב אם.פי.טרי, טרי זה 3 באנגלית, זה ד"ש עם שיר ואומר הקדוש ברוך הוא "אתה שר לי ומדבר איתי כל יום, אני אתן לך ד"ש מהשמים" וזה האם.פי. ד"ש עם שיר. לקחתי את הבקבוק והבאתי אותו לשיעור להוכחה ולעדות, שתורת רבי נחמן היא אמת.

הבן של הבבא סאלי בא אליו בחלום, במנחה ביום השבת, שאל אותו למה אתה ממהר? ענה לו הבן: "אני

טז.
הולך לשמוע את רבי נחמן מברסלב, כל הצדיקים הולכים לשמוע את דברי תורתו בשמיים". מדוע נחכה לשמיים? בואו נלמד את תורתו. הגמרא מספרת, על אבא אומנה, שהיה מקבל ד"ש מהשמים כל יום וגדולי הדור אביי ורבא, היו מקבלים ד"ש, אחד פעם בשבוע ואחד פעם בשנה. חלשה דעתם, הרי אבא אומנה הוא אדם פשוט, חובש שמקיז דם ואנחנו גדולי הדור, חכמים גדולים בגמרא, איך יתכן שאדם פשוט יקבל ד"ש כל יום מהשמיים ואנחנו גדולי הדור פעם בשבוע או פעם בשנה? עשו שאלת חלום, וענו להם מהשמיים אתם לא עושים מה שהוא עושה, הוא עושה עבודה מיוחדת, הוא מקיז דם והיה לו קופה שהסתיר אותה, כאשר היה מגיע אדם לשלם לו עבור טיפולו, היה שם את כספו בתוך הקופה המוסתרת, כדי שלא יתבייש אדם שאין לו כסף. כמו כן, כשאדם מדבר עם השם יתברך, אף אחד לא יכול להיות כמוך, כי מאדם הראשון ועד סוף הדורות, אין אחד שדומה לך. וכשאתה מדבר עם הקדוש ברוך הוא, אתה יכול לקבל ד"ש מהשמים, כי אתה עושה עבודה מיוחדת בדיבוריך החדשים והמיוחדים שאין להם תחליף. 

בכל דבר שעשה הקדוש ברוך הוא יש הבנה ושכל, אפילו בסרט קולנוע אנו רואים זאת, הבמאי זה הקדוש ברוך הוא, והעולם ואנשיו זה הסרט עם השחקנים. לדוגמא, יש סרט "הטוב, הרע והמכוער", מי עשה את הסרט הזה? כמובן הקדוש ברוך הוא והוא מדבר איתנו מהסרט, הטוב

יז.
זה הצדיק, הוא טוב, הוא מציל את המכוער, הרע הוא היצר הרע, והטוב בא ומציל אותך, כל פעם שאתה תלוי על החבל, הוא בא ומציל אותך, כי הצדיק הוא נקרא טוב, והמכוערים זה אנחנו, מלאים בכיעור, מלאים מעשים רעים, מלאים בתיקים פלילים ומבוקשים בכל מדינות העולם. לא שמרנו שבתות, לא הנחנו תפילין, אבל כאשר אתה מדבר עם השם, הצדיק שהוא הטוב בסרט בא ומציל אותך. כי הצדיק זה עצתו, כמו שאמר רבי נחמן "אני כולי תפילה",אל תחליף אותו לעולם, תחזיק ברבי נחמן חזק חזק, תלמד את תורתו בעל פה, תלמד ליקוטי תפילות, ליקוטי הלכות, תתבודד כל יום שעה, זה התרופה שלך, לאט לאט תחייה את השם כל היום, תתחיל לדבר איתו ברחוב, בדרך, "שלום השם, תודה רבה, מה נשמע, תעביר אותי את הכביש". לדוגמא, הייתי רגיל לומר שאני עובר את הכביש, "ריבונו של עולם תעביר אותי את הכביש". פעם שכחתי לומר זאת, פתאום הופיע ילד קטן וביקש ממני טובה, "האם אתה יכול להעביר אותי את הכביש?" אמרתי בלבי, ריבונו של עולם אתה מזכיר לי להגיד לך תעביר אותי את הכביש. בבני ברק תופעה זאת נפוצה, ילדים מבקשים להעביר אותם את הכביש. הקדוש ברוך הוא מלמד אותך דרך הילד הקטן שתגיד זאת גם אתה, "ריבונו של עולם תעביר אותי את הכביש", כי גם לעבור את הכביש בשלום זה נס. יחזקאל הנביא הגיע לשמיים בנבואתו. הוא מתאר את הקדוש ברוך הוא, יושב על כסא רם

יח.
ונישא ומלאכים מסביבו. וודאי לקדוש ברוך הוא אין לו דמות וציור ויחזקאל הנביא מתאר אחד ממידותיו של הקדוש ברוך הוא, שדרכם מתגלה הקדוש ברוך הוא כמלך. בורא העולם שמכונה "אין סוף" שזוהי המילה הכוללת ביותר, הוא נמצא בכל מקום, לא רק בשמיים הוא רואה אותי ואותך עכשיו, שומע אותנו, נמצא פה וכשמדברים איתו וחושבים עליו נמצאים אצלו, כי במקום שאדם חושב שם, שם הוא נמצא, בדיבור איתו מושכים אור לכל העולמות והמידות, ועולה למקום הגבוהה ביותר ומושך אור למקום הנמוך ביותר, שבו אנו נמצאים. ויכול לראות דברים יותר מיחזקאל הנביא, כי יש לו מורה שהוא רבי נחמן, שהוא התגלות של משה עכשיו, הוא דומה לאבא אומנה שמקבל ד"ש מהשמים. ואבא אומנה פירושו, איש של אמונה , שמדבר עם אבא, שהוא הקדוש ברוך הוא, אף אחד לא עושה זאת רק אתה,דבריך הם הדיבורים המיוחדים, אין להם תחליף, אף אחד לא יוכל להיות במקומך, כי אתה מיוחד והעניינים והחיים שעוברים עליך לא דומים לאף אחד. כי אתה כוכב הראשי, את מילותיך לא ישמע הקדוש ברוך הוא מאף אחד מלבדך, אם אדם יש לו בעיה לדוגמא עם משרד השיכון, אפילו אם יקרא את כל התהילים לא תנוח דעתו ולא יירגע, כי בתהילים לא כתוב משרד השיכון. אבל כשיתפלל מעצמו "ריבונו של עולם תעזור לי במשרד השיכון", יירגע ותנוח דעתו. זה שכתוב באדם הראשון מכאן שנתקררה דעתו בחווה, אדם הראשון זה אתה,

יט.
חווה פירושו האמונה והדיבור עם הקדוש ברוך הוא, אז אדם פשוט שהוא בחינה של שפחה, יכול לראות מראות אלוקים, מה שנביא וגדול בתורה לא רואה. כי הפשוט מתבודד ומדבר עם השם ובזכות בחינת משה שהוא רבי נחמן, רואה מה שאחד שאינו מתבודד לא יכול לראות, כי הוא לא מנקה את הזכוכית של המכונית. אדם שלא מתבודד, מוכר את יוסף הצדיק, כי את יוסף מכרו גם צדיקים, כמו יהודה וראובן שהיו צדיקים ואמרו ליוסף:

"המלוך תמלוך עלינו?", ואינם מאמינים שרבי נחמן שהוא יוסף הצדיק, יכול לתת להם עצה והבנה בתורה, שעל ידה יראו מראות אלוקים יותר מיחזקאל הנביא, כמו שראתה שפחה על הים. יוסף הצדיק מספר את חלומותיו: ," ראיתי את הכוכבים משתחווים לי, אני הרבי שלכם, השם שלח אותי אליכם כדי להרים אתכם אליו, ואפילו שאתם כוכבים וצדיקים, גילה הקדוש ברוך הוא דרכי, שכל חי בתורה, שגם אתם צריכים ללמוד אותו ועל ידו, תתקרבו עוד יותר לקדוש ברוך הוא" אך עדיין עכשיו ממשיכים להגיד לו: "המלוך תמלוך עלינו?" כמו שאמרו ליוסף ,אתה ילד קטן ומה אתה מבין, מכרו אותו לישמעאלים ,אבל בסוף הודו לו, השתחוו לו וקרעו את בגדיהם. כשהקדוש ברוך הוא יגיד לך "אני יוסף, אני היית איתך ברחוב, בדרך, למה מכרת אותי שאני נקרא יוסף צדיקו של עולם וגם את הצדיק שלי שגם נקרא יוסף שהוא רבי נחמן", מה תעשה? תקרע את הבגדים שלך? למה לחכות כדי לקרוע את הבגדים? התורה היא לא

כ.
סיפור שקרה פעם, היא מציאות קיימת גם עכשיו, הייתה הווה ותהיה והקדוש ברוך הוא ממשיך ואומר לך עדיין אני יוסף. כמו כן, רבי נחמן אומר לך, "אני יוסף הצדיק ששלחו מהשמים אליך, אל תמכור אותי, למה תצטרך לקרוע את הבגדים אחר כך,אני יוסף מספר חלומות שהם השגותיי וההבנות הגדולות שלי, אני איש פלא גדול, כן נשמתי פלא גדול, חידושי גדולים כל כך ולא היו מעולם, הם יעזרו לך בעולם הזה ובעולם הבא ולנצח נצחים כי ניצחתי ואנצח. אל תמכור אותי, תתייחס אלי ולתורתי, תשמע מה שאני אומר לך ואציל אותך מכל הדמיון שבעולם הזה ומהדמיון והגשמיות שנמצאת בתורה". אך אנו ממשיכים לענות לו "המלוך תמלוך עלינו?", ומוכרים את הצדיק והאדם נשאר ישן. כי חושב שפעם היה נח, פעם היה אליעזר, פעם היה משה שהוציא את בני ישראל ממצרים ואינו מבין שהכל מדובר עליו, לומד תורה של שינה שממנה יונקים אומות העולם כוח.

מעשה שהיה בשבת ,אמרתי לילדי בואו נעשה תמונה עם הקדוש ברוך הוא. כל הילדים הסתדרו יחד, ואז כולם יחד עשינו תמונה עם השם, כולנו עמדנו יפה וחייכנו ועשינו קול של מצלמה, כאילו הקדוש ברוך הוא מצלם אותנו תמונה בשבת. למחרת בבוקר, הילד שלי מביא עלון מבית הכנסת ובו מצוירת תמונה של משפחה עם ילדים. ראו זה פלא, העלון שהביא בני מבית הכנסת

כא.
דומה היה לבית שבו אני גר, אותה תמונה שעל הקיר בסלון דומה מאוד לתמונה שבעלון, גם הרב שנמצא בעלון במסגרת דומה לרב שנמצא אצלי על הקיר בסלון. אצלי בסלון יש תמונה של הבן איש חי, דומה מאוד לרב בעלון. אותה הספרייה עם הפמוטים שמצוירים בעלון הם בדיוק כמו הספרייה אצלי בסלון יחד עם הפמוטים. וכן אשתי שמגישה את האוכל והילדים הגדולים והקטנים והבנות יושבות מסביב לשולחן השבת, היו דומים לתמונה שבעלון. כאילו שהתמונה שהצטלמנו אתמול פיתח אותה הקדוש ברוך הוא בבוקר, ושלח לנו אותה בצורת עלון. זה ד"ש משמים, פלא פלאים. אלו מראות אלוקים שרואה שפחה על הים בזכות משה, מה שלא ראה יחזקאל הנביא. וכל זה בזכות בחינת משה שהוא רבי נחמן, שמלמד אותנו לדבר עם השם, אפילו שאנחנו בחינת שפחה. בזכות ההתבודדות אנו יכולים לראות מראות אלוקים. 

אספר מעשה שהיה. יצאתי לקניות במכולת, קניתי בין היתר בקבוקי בירה לבנה, כאשר עליתי הביתה ראיתי שבעל המכולת החליף לי את הבירה הלבנה בבירה שחורה, ירדתי אליו והחלפתי את הבקבוקים. לאחר כמה שעות הגעתי לכולל ובאותו זמן למדנו במסכת ביצה שכתוב שם, בהילכות יום טוב, שאם אדם רצה לשחוט יונים ביום טוב, צריך להזמין אותם. הגמרא דנה בסוגיה, מה קורה שאדם זימן יונים לבנות ומצא שחורות, ראה זה

כב.
פלא, בדיוק מה שקרה לי עם בקבוקי הבירה. שהזמנתי בירה לבנה וקיבלתי שחורה. זה ד"ש משמים זה פלא פלאים.זוהי תוצאה של התבודדות, שאתה מדבר כל יום שעה, השם מציל אותך בעולם הזה, בעולם הבא, מראה לך דברים מאחורי הקלעים. בשעת ההתבודדות הזו אתה מדבר במילים שלך, אף אחד לא יגיד לך שלא דיברת יפה, שזייפת, הדבר דומה לאחד שקנה גיטרה חדשה, אך אינו יודע לנגן, כל ניגון שיוציא זה שיר חדש, כי הוא לא חיקה אף אחד, הוא ניגן שיר מעצמו, מתוך ליבו, לכן אתה לא חקיין, אלא הכוכב הראשי, אתה ממלא תפקיד של משה רבנו שמוציא עכשיו את בני ישראל ממצרים, שזה דיבוריך שיוצאים מגרונך, דרך חמשת מוצאות הפה.

פעם אחת מישהו ביקש ממני לכתוב בארגז של ספר תורה כמה מילות הקדשה וכן שמות של נפטרים. התקשרתי לרב מבני ברק ושאלתי אותו, איך עושים זאת? וענה לי "שבקשת העגולה מצד ימין תכתוב את כל האנשים החיים, שמקדישים את הספר. ואילו בצד השמאלי את כל שמות הנפטרים". המעשה קרה ביום שישי, ערב פרשת ראה. כשהלכתי להביא את שתי הניירות העגולות בצורת קשת לאדם שביקש ממני, עצרתי בדרך למנוחה וקראתי את פרשת השבוע, שניים מקרא ואחד תרגום וראו זה פלא, הפרשה סיפרה בדיוק את מה שקרה לי, כי התורה מספרת בפרשת ראה,

כג.
הקדוש ברוך הוא, אמר לשישה שבטים לעמוד על הר גרזים שזה הר של ברכה, וממולו יעמדו שישה שבטים על הר עיבל שהוא הר של קללה. והנה זה התאים בדיוק לשתי הקשתות שהיו בצורה של שני הרים בצבע צהבהב עם נקודות חומות, ובימני היו כתובים החיים שזה כנגד הברכה. ובשמאלי היו כתובים המתים שזה כנגד הקללה. זה ד"ש משמים, פלא פלאים מראות אלוקים. מובן מכאן דבר מופלא, לפי ההקדמות שמלמד אותנו רבי נחמן וכי איזה שבט יהיה מוכן לעמוד על הר של קללה, הרי כולם ירצו לעמוד על הר הברכה, הפירוש הוא, שהם הבינו שאין זו קללה כאשר הם מחוברים יחד עם הברכה, כי הר עיבל הוא כנגד הכלים, שהם גופי ההלכה וסיפורי התורה, והר גרזים שהוא הר הברכה, כנגד האורות שהוא עומק ההלכה והרוחניות של התורה. לדוגמא, אם אדם מקיים מצוות ציצית, שהוא לבוש של צמר עם חוטים, הוא מחבר לזה את עומק ההלכה, שהשם מסתכל עליו כל רגע, כמו שכתוב: "מציץ מן החרכים, משגיח מן החלונות", שנאמר על הקדוש ברוך הוא, שאנו צריכים להאמין שהוא רואה ומסתכל עלינו כל רגע. חיבור זה של גוף ונשמה, מוריד שפע לעולם, כי זה כלי שנקרא שלום, שהוא כלי שמחזיק ברכה. כמו שכתוב: "שמים אש ומים", וכן יוסף נקרא אברך, שהוא אב בחוכמה ורך בשנים, זה חיבור של חסדים וגבורות. כמו שכתב רבי נחמן בליקוטי מוהר"ן תורה פ' חלק א'. ואם תנהג כך, ותאמין שהשם רואה אותך כל רגע, אז יחד עם

כד.
הציצית הגשמית שעליך, אתה תהיה יוסף הצדיק, שבזכותו ניצל כל העולם מרעב ותביא גם אתה שפע לכל העולם היום. כמו כן, כשאדם מניח תפילין גשמיות, ביד ובראש, שהם מעור של בהמה ובתוכם קלף, זה דוגמא להר עיבל, שזה כלי בלי אור, אם יבין שהתפילין הרוחניות הם ההתבודדות שאדם מדבר מליבו, שזה תפילין של יד, ומפציר בקדוש ברוך הוא להתקרב אליו,שזה כנגד הרצועות שכתוב בהם: "נפתולי אלוקים נפתלתי" שפירושו הפצרתי ותפילין של ראש כנגד הבושה וההכרה בקדוש ברוך הוא. הבנה זו היא כנגד הר גרזים, שזה עומק ההלכה, אלו כותנות האור שהיו לפני חטא אדם הראשון, שזה ההתבודדות והדיבור עם השם ולאחר שחטא הפכו לכותנות עור. השילוב של שניהם התפילין הגשמיות, עם התפילין הרוחניות שזה הדיבור עם השם, עושה כלי שנקרא שלום,שהוא כלי שמחזיק ברכה, שהוא חיבור הר גרזים עם הר עיבל. אז מדוע נקרא קללה? הנה כאשר אדם מקיים את המצווה הגשמית ללא הרוחנית, אף על פי שיקבל שכר גדול עבורה, היא תהיה כלי ריק מהאור שלה, ותיהפך לקללה. וזה כיום בחינת בלעם. כי הר עיבל מזכיר את בלעם, כי האות ע' היא כנגד שבעים פנים לתורה, והאות ב' כנגד התחלת התורה, והאות ל' כנגד סוף התורה, שהם הפשט של התורה כנגד "האנפין החשוכין". האם בלעם הפסיק לקלל או ממשיך לקלל? האם הקללה הופכת לברכה או הפסיקה? אם נגשם ונממש את התורה בציור,

כה.
מקום וזמן זה הפסיק, אך אם נבין זאת ברוחניות, נבין בעזרת השם, לפי ההקדמות של רבי נחמן בליקוטי מוהר"ן בתורה לו' חלק א', שאדם שלומד ומבין ומקיים את התורה בגשמיותה ואינו מקיים את רוחניותה זהו ציור לקללה , אך אם יתקרב הלמדן לצדיק שהוא רבי נחמן וילמד את רוחניות התורה ויקיים את ההתבודדות, כל הקללה שזה ההבנה והקיום הגשמי תיהפך לברכה. כי התורה קיימת גם עכשיו. למה הדבר דומה? לאדם ששם ששה בקבוקי קולה בצד שמאל, ובצד ימין ששה ליטר של קולה בחבית, האם אפשר להגיד שבקבוקי הקולה הריקים הם ברכה? מי יקנה בקבוק ריק ללא קולה, זה רק תופס מקום ומפריע, אבל השלמות היא שממלאים את הקולה שבצד ימין לתוך הבקבוקים, זוהי השלמות והברכה השלמה, כי בקבוק הקולה שומר על הקולה שלא תתקלקל ולא תשפך החוצה. אדם שאינו לומד את עומק ההלכה, הוא נשאר בבחינה של מצרים ונשאר ישן, כלפי הקדוש ברוך הוא, כי איננו מדבר איתו פנים אל פנים, כי מצרים היא ההבנה הגשמית והסיפורית של התורה, בציור, מקום וזמן. היא כנגד וו של שם השם, כנגד שש שעות של שינה, כאשר האדם לומד את תורתו של רבי נחמן, לומד תורה של התעוררות השינה, שהיא תורה של ראייה והשגחה, ובלשון הקבלה התורה של שינה היא כנגד "זעיר אנפין" שהם "אנפין חשוכין", ששה סדרי משנה כנגד שש שעות של שינה, 

כו.
ואילו התורה של השגחה היא נקראת "אנפין נהירין" שהיא כנגד "אריך אנפין".כמו כן, אם אדם לומד תורה בצורה של מתים, זוהי קללה. האם יוסף חי? כולם יענו שהוא נפטר ונקבר בשכם, האם משה חי? האם אברהם אבינו חי? הבנה כזו היא כנגד הר עיבל שהוא קללה, כי זה דומם ולא זז. אך אם תבין לפי הסבריו של רבי נחמן, שיוסף הצדיק יכול להיות אתה, אם תדבר עם השם ותתבודד עם השם כל יום שעה, אז תהיה גם אתה משה רבנו שמוציא את בני ישראל ממצרים שזה הדיבורים שיוצאים לך מהגרון, שהם בניך, ואתה נקרא ישראל. כן תהיה אברהם אבינו, ששובר את הפסלים של אביו תרח, שזוהי ההבנה הגשמית הקודמת, שהבנת את התורה בצורה של פסל ועכשיו, בהבנה החדשה החיה של רבי נחמן, אתה שובר את הפסלים של תרח, שזוהי החוכמה הקודמת, כי החוכמה נקראת בלשון הקבלה אבא. ותקיים לך לך מארצך, שאתה יוצא מארציות העולם הזה והולך לדבר עם השם שזוהי ההתבודדות שהיא כנגד ארץ ישראל.

התורה היא רוחנית ואיננה גשמית, אסור לממש אותה, אם נממש אותה נשכח אותה. הממשות זוהי מכת חושך שנמצאת גם עכשיו, כמו שכתוב: "וימש חושך" וכמו שכתב רבי נחמן בליקוטי מוהר"ן א' תורה קי'. התורה מספרת, שמשה נקבר בגיא מול בית פעור , המדרש אומר כאשר מביאים ספר תורה לאדם בעולם הבא,

כז.
שואלים אותו, האם קיימת מה שכתוב בספר הזה? מה תענה כשישאלו אותך, האם קברת את משה בגיא, מול בית פעור?, אם נגשם את התורה ונממש אותה בציור, מקום וזמן, מתי זה קרה? והיכן הגיא הזה? ואיך נראה משה? לא נוכל להבין. אך לפי הקדמותיו של רבי נחמן בליקוטי מוהר"ן תורה ד' חלק א', נבין שמשה זה הדעת שלי, ושלך ושל כולנו. הגיא זה רמז לקדוש ברוך הוא, כי גיא זה עמק, שמסמל ענוה שהוא דבר נמוך. וכשנשים את דעתנו ומחשבתנו אצל הקדוש ברוך הוא, שנמצא מסביבנו בכל רגע, בכל מקום, ונדבר איתו במילים אמתיות היוצאות מלבנו, אנו קוברים את משה בגיא, ואז בית פעור, שזה היצר הרע לא יוכל לפעור את פיו נגדנו בצירופים רעים, מבהילים, בדמיונות ופחדים. כשאתה מתבודד, כל הזרקורים מופנים אליך, וכל התבודדות ודיבור עם השם גורם לו תענוג חדש שלא היה מעולם.

מעשה בבחור אחד, שלא התבודד ולא דיבר עם השם קרוב לשבוע, כשבא לביתו , אביו שואל אותו: "למה אתה לא מדבר איתי?, אני אבא שלך?, מה ההנאה שיש לאבא כשהבן לא מדבר איתו? , כל הכיף שלי ,כשאתה מדבר איתי", מיד הבין הבחור שרומזים לו משמיים כי אביו הוא כנגד אביו שבשמיים, ומרמז לו דרך אביו ואומר לו: "למה אתה לא מדבר איתי כבר שבוע, הרי כל ההנאה של האבא שהבן מדבר איתו". ומייד , רץ הבחור לדבר עם השם. הדיבור עם השם יכול להיות בכל מקום, באיזה

כח.
פינה, בחדר, או בישיבה, או בכולל, כי השם נמצא בכל מקום, העיקר לייחד שעה בדיבור עם השם, להודות לו על אותו יום, אפילו בלחש, בקול דממה דקה, ולשפוט את עצמו האם הוא הולך בדרכי השם, לבקש סליחה מהשם על הטעויות, על חוסר היכולת לבצע עבודה מושלמת מחמת טרדות העולם הזה, ולבקש על העתיד, כי צריך אלפי אלפים של תפילות ודיבורים, כדי לבנות את הבניינים הרוחניים, שהם חלק מהמשכן הכללי, ולהגיע לכל המידות הטובות, לשבר את כל המידות והתאוות הרעות. כמו שאמר רבי נחמן בעצמו, "העלו לי לבנים וסיד", שהם הדיבורים, "ואבנה לכם בניינים נפלאים", כי קבלן בנין הוא דמיון לצדיק שבונה בשמיים, כי כל העולם הזה משל להבין את הנמשל. כשנדבר עם השם נקבל אמונה שעל ידה נבין את הנמשל, כמו שאמרו חז"ל, "בת ראשונה סימן יפה לבנים", בת היא האמונה והבנים הם השכל.

רבי נחמן הוא רב שמעיר אותך מהשינה, כמו שכתוב: "כנשר יעיר קינו על גוזליו ירחף", הכוונה, נשר, זה הצדיק. מעורר את המוחין שלך, שהם "קנה חכמה קנה בינה",שנגנבו ונגזלו על ידי היצר הרע, כי גוזליו מלשון של גזילה, ומחזיר לך בהסבריו את התורה החיה הנמצאת גם עכשיו. כך כתב בתורה כט' בליקוטי מוהר"ן חלק א. כשאתה מתבודד ולומד את התורה החיה, שמגלה רבי נחמן, אתה מקיים מצוות פרה אדומה. ישאלו

כט.
את האדם בשמיים, האם בדורך היה פרה אדומה? אם יגשם את התורה בגשמיות זה חסר, אבל התורה הרוחנית נמצאת תמיד, כי פרה אדומה היא התפילה והתבודדות שאתה מדבר מעצמך, כי פרה מלשון תפילה כמו שכתב: "ונשלמה פרים שפתנו" וכתוב על פרה אדומה, "תבוא האמא שהיא פרה האדומה ותקנח את צואת בנה", שזה העגל היום יומי.כתוב בעגל: "קול ענות אני שומע",קול שמענים את השומע. כשאדם אומר, היפנים עושים דיסקים יפים, או מכוניות טובות, אז הקדוש ברוך הוא שומע, ושואל למה אתה אומר זה הם, ולא אני? זה מענה את השומע, מענה כביכול את הקדוש ברוך הוא. אדם אוכל פלאפל ואומר שאדם שעשה את הפלאפל עשה אותו טעים. הקדוש ברוך הוא אומר, למה אתה לא אומר שהפלאפל שלי טעים הרי אני הכנתי והתחבאתי מאחורי האדם ואני הוא זה שעשיתי. זה העגל היום יומי, אלה דברי כפירה דקים שמרגיזים את הקדוש ברוך הוא, אז תבוא הפרה שהיא ההתבודדות שלך, ותכפר על הכפירה היום יומית. ויבוא השכל החי העמוק של הצדיק, ויכפר על הלימוד של בחינת עגל, שהיא הבנה הגשמית, ששם התורה לא זזה ולא חיה שזה העגל. כשאתה מדבר עם הקדוש ברוך הוא, אתה עושה לו נחת, אז כדאי לך לחיות כי אתה חי עם השם.

ל.
מעשה שהיה, שבא אדם אחד שהיה מעביר את רבי נחמן בסירה, כל יום מקצה אחד של הנהר אל קצהו השני, מרוב חיבה נתן לו רבי נחמן את כיפתו כהוקרה. בעל הסירה בא אל רבי נתן שהיה תלמידו של רבי נחמן והתפאר לפניו שרבי נחמן נתן לו את כיפתו. חשב רבי נתן ואמר בהתלהבות, "לי יש את המוח שלו". מעשה זה מלמד אותנו, שהצדיק הוא המוח והשכל שלו, שזה לימוד ספריו, ולא החיצוניות והמלבוש, כמו שכתב רבי נתן בליקוט הלכות הילכות שלוחין ה', שהחיפוש אחרי הצדיק הוא חיפוש אחרי שכלו ודעתו, שנמצאים בספריו ולא אחרי גופו הגשמי. בתורה כתוב, שמשה לקח את עצמות יוסף עימו. משה זה המוח של כל אדם, ועצמות יוסף זה דעתו ושכלו של הצדיק. כל אחד מאיתנו צריך ללמוד אותו, ולקחת את שכלו כדי לבוא לארץ ישראל ולקבל אמונה בקדוש ברוך הוא. באותו לילה שסיפרתי את הסיפור הזה בכולל, אני פוגש אחד שמוכר כיפות לבנות של רבי נחמן, לפני כמה ימים ביקש בני שאקנה לו כיפה כזו, אך לא מצאתי את האדם שמוכר, ביקשתי ממנו כיפה ואמר לי, קח את הכיפה שלי, לי יש אחרת, הוריד את הכיפה מראשו ונתן לי אותה, וראה זה פלא, כי הזכיר לי הקדוש ברוך הוא, את הסיפור שלמדנו אתמול עם האיש שהעביר את רבי נחמן בסירה ונתן לו את כיפתו, זה ד"ש משמים והשגחה נפלאה. ההתבודדות דומה לזכוכית של מכונית שמנקים אותה ורואים את הכביש דרכה, אם ננקה כל יום נראה ברור, ואם לא נתמיד

לא.
ניקיון הזכוכית, היא תתמלא אבק ולא נראה מאומה. כך צריכה להיות ההתבודדות, התמדה שלמה כל יום במשך שעה, בדיבור פשוט מהלב לקדוש ברוך הוא, ואז תראה את השגחות השם, מראות אלוקים. 

התורה מספרת, על נח שהיה איש צדיק ותמים בדורותיו, והקדוש ברוך הוא מבקש ממנו לבנות תיבה, להכניס בתוכה את כל החיות , עופות ובהמות מכל סוג זכר ונקבה, ובזכות זאת ניצל העולם מהשמדה. כשיביאו את ספר התורה וישאלו אותך, "האם קיימת את תיבת נח?", מה תענה?,"האם אני יוצא ידי חובה בתרנגולות וברווזים שנמצאים בחצר הבית?", אם נגשם זאת בציור, מקום וזמן, זה כבר היה ונגמר. אך כאשר נבין את הרוחניות שבדבר, הקדוש ברוך הוא מבקש מכל אחד ואחד להציל את העולם, ואז ימצא חן בעיני השם ויהיה צדיק כנח. כמו שכתב רבי נחמן, בתורה ט' ובתורה קיב' ליקוטי מוהר"ן א. שנח זה אתה ואני, והקדוש ברוך הוא מבקש מאיתנו שנבנה תיבה, שזה הדיבור שלנו, שהם תיבות ומילים, ונדבר איתו אמת מתוך ליבנו, שזוהי האבן הטובה שהייתה בתיבה והאירה את החושך. כך גם הדיבור האמיתי שיוצא מליבנו אל הקדוש ברוך הוא, מאיר את החושך שבמחשבותינו וסביבנו. כי כאשר אדם עומד להתפלל, מסובבים אותו דמיונות ומבול של כפירה ומחשבות זרות, שלא נותנים לו לחשוב על הקדוש ברוך הוא. כשאדם ידבר באמת מתוך ליבו במילותיו, תאיר לו

לב.
האמת את הדרך לקדוש ברוך הוא. אם אדם יגשם את התורה יתקל בקושיות מרובות. וכי היכן יש מבול עכשיו כדי שהוא יציל את העולם?, וכיצד יבנה תיבה כזו גדולה להכניס שם כל כך הרבה חיות ובהמות?, בהסבר הרוחני שמסביר רבי נחמן, אפשר להבין את התורה. אדם הוא עולם קטן, וכלול בתוכו את כל המידות, וכל מידה מאפיינת חיה או בהמה מסוימת, כגון, צבי מאפיין את הזריזות כמו שאמרו חז"ל רץ כצבי. גבורה אופיינית לאריה, כמו שאמרו חז"ל, גיבור כאריה. ומידת הצניעות אופיינית לחתול, כמו שאמרו חז"ל, שאם לא הייתה ניתנת התורה היינו לומדים צניעות מחתול. כמו כן, כשאדם מדבר עם הקדוש ברוך הוא במילותיו בונה כל יום תיבה, עם אבן טובה שמאירה, שזה הדיבור האמתי שלו, ומתפלל על כל המידות, ומבקש מהקדוש ברוך הוא, לקנות את המידות הטובות שהם כנגד החיות הטהורות, ולהישמר מהמידות הרעות כנגד החיות הטמאות. כאשר נבקש מהקדוש ברוך הוא, גבורה להתגבר על יצרנו, נכניס אריה לתוך התיבה. וכשנבקש זריזות וצניעות נכניס צבי וחתול. התיבה גם רומזת על שלושה חלקי עולם, עולם השפל, שהוא כנגד קומה תחתונה בתיבה ששם הייתה הפסולת. עולם הגלגלים כנגד הקומה השניה בתיבה ששם היו החיות והבהמות. ועולם המלאכים כנגד הקומה השלישית בתיבה ששם היו נח ובני ביתו. בדיבורך אתה מתקן ומקיים את שלושת חלקי העולם, שהיא התיבה הקיימת גם היום. הקדוש

לג.
ברוך הוא מצווה על נח לשים פתח בצידי התיבה, איפה זה קיים גם עכשיו? מסביר רבי נחמן, שזה כנגד היצר הרע שנקרא עשו שהוא היצר הרע, שרוצה לצוד את דיבורנו שיוצאים מפינו. המדרש מספר, שנח שכח לתת לאריה אוכל, והאריה נשכו. האם פעם נשך אותך אריה של נח? כיצד נקיים זאת? אם נגשם את התורה בעבר,בציור מקום וזמן ,זה היה ונגמר. אך התורה היא רוחנית ונמצאת גם עכשיו, לכן אם אדם לא יתפלל ולא יבקש מהשם גבורה להתגבר על יצרו, יוכל יצר הרע להתגבר עליו, זה הפירוש שהאריה נושך את נח. המדרש מספר, שאליעזר עבד אברהם פגש את שם בנו של נח, ושאל אותו "איך הסתדרתם בתוך התיבה?" ענה לו: "לא היה לנו זמן אפילו לישון, במשך כל שעות היום והלילה האכלנו את החיות והבהמות כי לכל אחת היה לה זמן אחר שבו הייתה אוכלת". איך נקיים זאת אנחנו? אנו צריכים להתפלל כל שעות היום והלילה, לקנות את המידות הטובות ולהינצל מהמידות הרעות, שמרחיקות אותנו מהקדוש ברוך הוא. זאת אנו לומדים משם בן נח,כי התורה היא נצחית וקימת גם עכשיו. לפי הסבריו של רבי נחמן, נולד לנו יוסף, ולא נתבייש בעולם הבא. כמו שאמרה רחל כאשר נולד יוסף "אסף אלוקים את חרפתי", רחל היא כנגד התורה, ויוסף היא ההבנה הנכונה שמלמד אותנו רבי נחמן, ומי שלומד אותו ומקיים את ההתבודדות שזה דיבור עם השם במילותיו, באמת מליבו, נולד לו יוסף ולא יתבייש. כתוב בתורה, "ושמתם".

לד.
אם זכה, נעשתה לו התורה סם חיים, לא זכה, נעשתה לו התורה סם מות חס ושלום, כמו שכתוב ביין שנקרא "תירוש" עם זכה נעשה ראש, אם לא נעשה רש. זאת אומרת, אם קיבל עול תורה שלם, שיבין שהתורה היא עליו נעשתה לו התורה סם חיים ונעשה ראש, ופורקים ממנו עול תורה ועול דרך ארץ, שיורידו ממנו את עול המלכות, כגון, תשלומי מסים וכדומה וגם יורידו ממנו את המידות הרעות, גאווה וכעס. כי בהתבודדות הוא מקיים את כל התורה כולה ומבין שהקדוש ברוך הוא נמצא ומהווה את כל המציאות, וודאי שלא יכעס ולא יתגאה, כי הוא עומד מול הקדוש ברוך הוא. אך אם לא יבין שהתורה היא עליו, שהוא נח שצריך לבנות תיבה ולהציל עצמו מהמבול, נעשה רש וסיפורי התורה מתים אצלו ואין בזה שום עבודת השם. מאדם כזה פורקים ממנו עול מלכות כי מקיים את המצוות בגשמיות ועושה סוכה בסוכות. ומניח תפילין וציצית, אך לא פורקים ממנו עול דרך ארץ, שזה המידות והתאוות הרעות. כיוון שלמד את התורה בצורה של "אנפין חשוכין", ולא בצורה של "אנפין נהירין" שזה הסבר החי בתורה, כמו שכתב רבי נחמן בליקוטי מוהר"ן בתורה קא' חלק א. אדם שמבין את התורה בשלמותה נקרא אדם שלם, מבין את התורה בחוכמה בינה ובדעת, שכל אחד מהם נקרא י'ק ושלושה פעמים י'ק שזה חמישה עשר זה בגימטרייה אדם, שהוא מספר ארבעים וחמישה.

לה.
משל לאדם שהביא מתנה גדולה מחוץ לארץ לחברו והניח אותה בסלון, אחרי שנה שאל את חברו איך המתנה שלי? ענה לו חברו, שמתי אותה מקיר לקיר, וכל שבוע אני מנקה חלק, כך שבסוף השנה היא מבריקה וזוהרת, התפלא חברו ואמר, אינך רואה שיש במתנה תקע לחשמל?, הרי אתה לא חיברת את מתנתי לחשמל, יש פה מים מינראליים, יש פה דיסקים עם מוזיקה , יש פה עולם שלם, הבאתי לך מתנה יקרה ונפלאה ואפילו לא הפעלת אותה במשך כל השנה. הנמשל הוא, שהתורה היא המתנה היקרה שהייתה קיימת לפני בריאת העולם, והקדוש ברוך הוא נתן לנו אותה. ואילו אנו לוקחים את המתנה שהיא התורה וכל שבוע אנו מנקים ממנה את האבק, אל תשכח שהיה אדם וחוה, היה פעם נח, על תשכח שהיה לו תיבה עם פילים ונמרים, היה פעם אברהם אבינו והקדוש ברוך הוא אמר לו לבוא לארץ ישראל, פעם היה משה שהוציא את בני ישראל ממצרים, אל תשכח שהיה יוסף הצדיק שמכרו אותו האחים, ובא הקדוש ברוך הוא ואומר לאדם הזה, מדוע לא חיברת את תורתי לחשמל הכוונה לשכל החי, שמלמד אותך רבי נחמן שהוא הצדיק של הדור עכשיו, שלחתי אותו אליך להסביר לך את התורה שתוכל לחיות, אדם זה אני, וחוה זה הדיבור שלך ואתה צריך להביא את אדם לחווה, הכוונה לדבר איתי, אם תדבר איתי במילותיך, אתה תהיה נח שמציל את העולם מהמבול עכשיו, ואתה הוא אברהם אבינו שצריך לבוא לארץ

לו.
ישראל, שהיא האמונה השלמה, ולדבר איתי לאורך ולרוחב כמו שכתוב: "התהלך בה לאורכה ולרוחבה".
התורה היא רפואה וצריך צדיק שיסביר אותה נכון כדי שתוכל לרפא את האדם, והצדיק הזה הוא רבי נחמן שמחייה את התורה ומסביר אותה עליך, ועלי, בכל אדם בכל זמן ובכל מקום. הסבר כזה, יביא ויגרום לי לדבר עם הקדוש ברוך הוא , אך אם אדם יאמר אני אלמד את התורה בלעדיו, לא תוכל התורה לרפאות, למה הדבר דומה? לאדם העומד בתור לרופא והוא רואה שבתור יש חמישים איש, הוא חושב ואומר אין לי סבלנות, אני אלך לבית מרקחת ואקנה כדורים ואבלע את כל הכדורים ביחד, בודאי אני אהיה בריא, כי אחד הכדורים בודאי יעזור לי, כי ביניהם יהיה הכדור שהרופא מתכונן לתת לי.האם הוא יבריא? לא! הוא ימות! צריך צדיק שידריך אותך ושיסביר לך את התורה נכון, יסביר לך שנח זה אתה, ואסור לך למכור את יוסף, תיקח את הכדור של הדוקטור שהיא שעה של התבודדות ולא יהיה לך תופעות לוואי, כשתשתה את כל הכדורים יחד יכאב לך הבטן, חס ושלום. אדם יכול להגיד אני גומר את כל התורה כולה, אבל שום דבר לא זז כי לא היה מחובר לחשמל. כשילמד את דברי רבי נחמן ויחבר אותה לחשמל הכל יתחיל לזוז, כי בשעה אחת של התבודדות אתה מפעיל את כל התורה כולה. אז כל יום יש אברהם חדש שהולך לארץ ישראל, יש נח חדש ויש יציאת מצרים שקיימת גם עכשיו,

לז
שזה הדיבורים שיוצאים מהגרון שהוא מקום צר. אברהם זה אתה והוא מתחיל לזוז ולחיות על ידך, לך לך מארצך פירוש, צא מגשמיותך ולך להתבודד, צא מכל הדמיונות שלך, לך לך לעצמך, תדבר במילים שלך, אברהם אבינו כבר שיחק בסרט, אתה הכוכב הראשי משחק את אותו תפקיד כשאתה הולך להתבודד. על ידי זה אתה מקבל עול תורה שלם ופורקים ממך עול מלכות ועול דרך ארץ. כשיש לך התבודדות יש לך ישוב הדעת, כי הקדוש ברוך הוא, הוא הבמאי, הוא המסריט ונמצא מאחורי הקלעים, אתה הוא הצופה, אתה מדבר והאוזן שומעת, והרגל הולכת אך נשמה אחת מפעילה את כולם. כמו כן, הקדוש ברוך הוא, הוא אחד שמפעיל את כל המציאות. כמו שהנשמה היא רואה ואינה נראית, כך הקדוש ברוך הוא רואה אותך ואילו אתה אינך רואה אותו. אתה רק צריך להאמין שהוא שומע אותך ונמצא פה. כמו שהנשמה מזינה את הגוף ומנהיגה אותו, כך הקדוש ברוך הוא מזין ומנהיג את העולם. כמו שהנשמה טהורה וממלאה את כל הגוף, כך הקדוש ברוך הוא טהור וממלא את כל העולם כמו שכתוב: "מלוא כל הארץ כבודו". התורה של רבי נחמן היא כנגד המן שהיו אוכלים במדבר, והיו טועמים בו את כל הטעמים, זה המאכל הרוחני שאוכלים אותו המלאכים ולא היה בו פסולת והיה נבלע כולו באיברי הגוף ללא יציאת הפסולת. כמו כן, בפירושי התורה החיים של רבי נחמן טועמים בו כל הטעמים, טעם של גאולה, טעם של פסח, טעם של סוכות, טעם של פורים, וזה

לח.
אכל רוחני, תורה של העולם הבא, שמלאכים רצו אותה ואין בה פסולת, שהיא ציור, מקום וזמן גשמיים.
התורה מספרת על יוסף הצדיק שהיה בבית הסוהר ושם היו שני שרי פרעה, שר המשקים ושר האופים. שר המשקים קיבל עונש כיון שהגיש כוס יין לפרעה שבתוכו היה זבוב, ואילו שר האופים נענש כיון שהיה אבן בתוך הלחם. שני השרים חלמו חלום, כל אחד חלם את הפתרון של חברו, שר המשקים חלם שהגפן פרחה ושר האופים חלם שציפור אוכלת את הלחם שבסל שנמצא על ראשו. האם ממשיכים לחלום או הפסיקו? מה אני אענה בשמים כאשר ישאלו אותי האם קיימת זאת? מי ראה את שר המשקים ואת שר האופים? לפי פירוש של האר"י, שר המשקים הוא כנגד הקנה, שהוא כנגד המים שיורדים בגרון ושר האופים הוא כנגד הוושט שדרכו יורד האוכל. הנה זאת מציאות שקיימת גם היום, חלום זו מציאות רוחנית שקיימת גם עכשיו, כמו שכתוב על חלום פרעה ששבע הפרות הרזות הם כנגד שבע מידות בעולם היצירה ושבע הפרות הבריאות הם כנגד שבע מידות בעולם הבריאה. שר המשקים ושר האופים זה אתה.כאשר אתה מתפלל אתה שופך את ליבך כמים, זה כנגד שר המשקים. כאשר אתה לומד תורה זה כנגד שר האופים, כי התורה נמשלה ללחם, כמו שכתוב: "לכו לחמו בלחמי". התפילה היא כנגד שר המשקים, כי שר הוא דבר גבוה כנגד השכל. אדם שמתפלל ואינו מדבר

לט.
עם השם בהתבודדות מתוך ליבו, אז יצר הרע שנמשל לזבוב, מבלבל את תפילתו. כמו כן, כאשר אדם לומד תורה בלי הסבר חי, תורה רדומה, נקרא שיש לו יתוש בתוך הלחם. פרעה שהוא כנגד הקדוש ברוך הוא, לוקח את האדם הזה ומקרב אותו ליוסף הצדיק בבית הסוהר, שהוא רבי נחמן שמלמד אמונה. כי סהר פירושו ירח כנגד האמונה ואדם זה מתחיל לדבר עם הקדוש ברוך הוא במילותיו, נשאר בחיים כמו שחי שר המשקים. ואילו שר האופים הוצא להורג, פירושו עבורי, שיוסף הצדיק שהוא רבי נחמן, הורג לי את ההבנה הקודמת בתורה הרדומה שלמדתי, שזה לחם עם יתוש ומלמד אותי תורה חיה וממית לי את הדמיון והתורה הגשמית שלמדתי. אז תציל את חייך ותתקרב ותלמד את פירושיו של רבי נחמן, תתבודד כל יום שעה ותדבר עם השם ותחייה חיים נצחיים.

התורה אומרת, "אם בחוקותיי תלכו" , פירש רש"י, שתהיו עמלים בתורה. הכוונה שתבינו אותה לפי הסבריו של רבי נחמן שמשה רבנו זה אתה, שצריך להוציא את בני ישראל, שזה דיבוריך מהגרון, שזה מצרים וכן יוסף זה רבי נחמן שמוכרים אותו עכשיו. אז אומר הקדוש ברוך הוא, "והתהלכתי בתוככם",פירש רש"י, הכוונה, שאני ואתה נטייל בגן עדן. לפי רבי נחמן זוהי ההתבודדות והדיבור עם השם, כי מה יש בגן עדן? הקדוש ברוך לבדו וכאן בהתבודדות זה גן עדן שאתה

מ.
מדבר איתו פנים אל פנים ומאמין שהוא רואה ושומע אותך ונמצא לידך.מסביר רבי נתן תלמידו של רבי נחמן, שחמישה ירדפו מאה, מאה ירדפו רבבה. הייתכן שעם ישראל יהיו אנשי חרב בזמן הגאולה ? הפירוש הוא, שחמישה שגילו את האמת שהיא תורתו של רבי נחמן והתבודדו, יסבירו את האמת למאה אנשים ויחזירו אותם בתשובה, הכוונה, שגם הם יתחילו לדבר עם השם ומאה אלו יחזירו רבבה, שיגרמו לרבבות אנשים לדבר עם השם.

פעם נסעתי לבר מצווה בנתיבות ובחזרה קראתי שניים מקרא ואחד תרגום של פרשת "בחוקתי", מארגנת הנסיעה קראו לה גאולה ובפרשת השבוע שקראתי, כתוב שם על הגאולה והתמורה ואמרתי זו השגחה משמיים. בחזרה נרדמתי מעט ולאחר שהתעוררתי, שאלתי כמה עלי לשלם?, אמרו לי ארבעים שקל לכל אחד, זאת אומרת אני אשתי ובני יחד צריכים לשלם מאה עשרים שקלים. נתתי לה שטר של מאתיים שקלים והיא החזירה לי חמישים שקלים. באותו רגע הגעתי לקטע בחומש שכתוב בו, "והיה ערכך חמישים שקלים", התפלאתי שבידי יש חמישים שקלים ובפסוק כתוב חמישים שקלים. כאשר עשיתי חשבון, העודף היה צריך להיות שמונים ולא חמישים שקלים, וחסרים שלושים שקלים. אמרתי למארגנת חסרים לי עוד שלושים שקלים. מתבונן אני בפסוק השני שאחריו, כתוב בו: " והיה ערכך שלושים

מא.
שקלים", אומרת לי המארגנת תן לי עשרים שקלים ואתן לך חמישים והנה בפסוק השלישי כתוב בו: "והיה ערכך עשרים שקלים", אז אמרה אחותה של המארגנת, עשרה שקלים יעזרו לכם? והנה פלא בפסוק הרביעי כתוב: "והיה ערכך עשרה שקלים". זה ד"ש משמים, פלא פלאים מראות אלוקים והשגחה נפלאה, השגחה שרואה.

שפחה על הים בזכות משה שהוא רבי נחמן, שמלמד תורה חיה והתבודדות מה שלא ראה יחזקאל הנביא. 

התורה מספרת בפרשת "ויגש", על הפגישה המרגשת בין יהודה ליוסף, האם יהודה ממשיך לגשת? או מפסיק לגשת? איפה יהודה עכשיו? אם נגשם את התורה בציור, מקום וזמן, נגש והפסיק לגשת, יהודה קבור ביהוד, יוסף קבור בשכם. הבנה כזו היא הבנה של שינה, כי התורה הייתה הווה ותהיה, כי הקדוש ברוך הוא היה הווה ויהיה. ישראל היו נמצאים ויהיו. זה כמו נוסחה בחשבון A=B=C למחרת, כשסיפרתי זאת למישהו, קניתי בקבוק שתייה ג'אמפ וכתוב מעליו ויטמין A+B+C והזכיר לי הקדוש ברוך הוא במחשבתי, כי זאת הנוסחה שאמרתי אתמול וזה השגחה משמים. רבי נחמן מסביר, שיהודה ניגש ליוסף הוא איש ישראלי, שבא לדבר עם הקדוש ברוך הוא שנקרא יוסף צדיקו של עולם ואומר לו: "בי אדוני" כאשר עשיתי את העוונות היית בתוכי, מסביר רבי נחמן, שאשמנו ובגדנו זה אני והקדוש ברוך הוא ו02אני מבקש ממנו שיתחשב בי וייתן לי זמן לחזור בתשובה, כי הוא

מב.
תן את כוחו בי בעבירות, אך אני בחרתי בדרך השלילית. לפי דברי הזוהר, נגישת יהודה ליוסף הוא התקרבות מלך במלך, שזה מידת המלכות ומידת היסוד שהוא התקרבות השכינה שהיא האמונה לקדוש ברוך הוא. זוהי נוסחה רוחנית שנמצאת גם היום, אך אינה מעירה מהשינה עד הסוף. היכן אני בתמונה? בא רבי נחמן ומסביר בתורה סב' בליקוטי מוהר"ן חלק א', שכאשר איש הישראלי נכנס להתבודד ומדבר עם הקדוש ברוך הוא, במילותיו מחבר את האמונה עם האמת, באותו רגע ניגשת השכינה לקדוש ברוך הוא ואומרת לו, "אל ייחר אפך בעבדך" אל תכעס על האיש הזה, שהוא מלא בכפירה ובעבודה זרה. היינו שאינו מאמין בנוכחותך בשלמות, תשמע מה שהוא מבקש ותראה לו את השגחתך שלא יטעה מהמציאות ויחשוב שמישהו אחר עזר לו חוץ ממך, כי אתה מסתתר מאחורי המציאות שנקראת פרעה, "כי כמוך כפרעה", מגיע לו שתגלה את פניך אליו, תעזור לו, כי בזכות תפילתו האמתית והפשוטה שמדבר מליבו, חיבר בינינו ונעשה יחוד קודשא בריך הוא ושכינתא בשלמות. למה הדבר דומה? לאבא ואמא שרבו בניהם, בא הילד ועושה שלום. בא הילד ואומר לאביו, שיקנה לו אופניים, אך אביו עונה לו שזה יקר, באה האמא ואומרת, למה שילך לשכנים ולחברים, הרי אתה אבא שלו, תקנה לו אתה, האם אין לו אבא? הרי בזכותו אנחנו בשלום?. פירוש זה הוא פירוש חי, אתה איש הישראלי יכול להפעיל אותו בדיבוריך

מג.
האמתיים בהתבודדות, כאן יש יהודה וגם יש יוסף, ועל זה נאמר להנחיל לאוהבי יש, שהכוונה, שמי שרוצה לעבוד את הקדוש ברוך הוא ולחזור בתשובה מאהבה ויתחיל להתבודד ולדבר עם השם, אז יש לו הכל וכל התורה קיימת אצלו. כי תשובה מיראה זאת קיום התורה והמצוות כפשטן, וקבלת עול תורה חלקית. כי סיפורי התורה אינם מחייבים אותו מאומה, פסח זה רק שבעה ימים ולא כל השנה וכן שאר המצוות, ואילו תשובה מאהבה זה קבלת עול תורה שלם. מסביר רבי נתן תלמידו של רבי נחמן פירוש נוסף נצחי וחי, שאיש ישראלי נקרא יהודה, מגיש תפילתו לצדיק שנקרא יוסף שהוא רבי נחמן, שמעלה את התפילות לקדוש ברוך הוא, וממיין ומסדר אותם יפה. כי כתוב במשיח, שמריח את התפילות ומעלה אותם לקדוש ברוך הוא ורבי נחמן הוא התגלות משיח שכלול משני משיחים, משיח בן יוסף זה השכל החי שמקנה לתלמידיו, כמו אמרו המצרים ליוסף, "תן לנו זרע ונחייה" ויוסף אמר להם, "הא לכם זרע". כלומר קחו את שכלי ותלמדו אותו, והמצרים שזה אנחנו תלמידיו עונים לו וממשיכים לענות לו, "החייתנו". וכן כלול ממשיח בן דוד שהוא לימוד התפילה והתבודדות, כמו דוד המלך בספר תהילים, שכתב תפילות מעצמו,כמו כן מלמד אותנו להתפלל תפילות חדשות מעצמנו. כמו שכתוב בתורה טז' בליקוטי מוהר"ן חלק א', כשיפוצו מעיינותיו החוצה הכוונה, שילמדו ויקימו את דבריו תבוא הגאולה. צדיק זה מאזין לתפילות ומעלה אותם לקדוש

מד.
ברוך הוא והאיש הישראלי שמתבודד פונה אליו ואומר לו, "אל תכעס עלי, ועל ייחר אפך בעבדך שאני מביא לך תפילות מעורבבות במחשבות זרות ואתה צריך לעמול קשה למיין ולסדר אותם, בעזרת השם אלמד את תורתך יותר ואת פירושיך וזה יביא אותי לתפילות נקיות וברורות, ואז לא תצטרך לטרוח כל כך". זה פירוש חי הקיים גם היום. 

מעשה שהיה, הלכתי לדבר דברי תורה בבית כנסת בפרדס כץ, דברי התורה היו במשך חמש דקות בסוף התפילה בשבת. הנה בשבת אחת, הגיעו שני בחורים שלבשו מעיל עם פסים והיו מתלמידי רבי נחמן, לפתע הכינו שולחן ושמו בו דברי מאכל ושתייה לקידוש של שבת, פניתי אליהם ובקשתי שלא יעשו כך, כי זה מסיח את הדעת מהלימוד, והרי אנו לומדים מדברי רבי נחמן ואתם תלמידיו גם מעוניינים שנבין את דבריו. חלף שבוע ימים והגיעה השבת ושני בחורים אלה הגיעו שוב לבית הכנסת ועשו קידוש מחוץ לחדר, החברים שלמדו איתי נפגעו כי לא שיתפו אותם בקידוש ואמרו שיאכלו בביתם וגבאי בית הכנסת התעצב והצטער שלא אוכלים כולם יחדיו. חלף שבוע נוסף ונתן לי הקדוש ברוך הוא עצה, נגשתי אל הגבאי שהיה לבוש גם כן במעיל פסים ואמרתי לו שכדאי שנלמד בין שחרית למוסף, כך יוכלו לאכול כולם אחרי התפילה יחד. הציע הגבאי שנעשה הצבעה ובהצבעה הרימו עשרה ידיים בעד, ושני הבחורים עם

מה.
מעילי הפסים התנגדו. בפינת בית הכנסת עמד כסא מפואר עם רגלים נמוכות וישב עליו אדם מבוגר שלא השתתף בהצבעה, שאלתי אותו מה דעתך?, הרים קולו ואמר בפקודה, "עכשיו, בין שחרית למוסף להגיד את דברי התורה!". חזרתי לביתי וחשבת י שיותר לא אלך לשם, כי זה הקש ששבר את גב הגמל, היה לי מאוד קשה להגיע לשם בשבת וכשהתחילו הויכוחים והמחלוקות הורידו לי את כל החשק שנשאר. תוך כדי שאני עולה במדרגות לביתי התחילה להסתדר כל פרשת השבוע בתוך מוחי, התמלאתי שמחה, כי הפרשה הייתה פרשת "ויגש יהודה אל יוסף" והרגשתי שאני משחק את תפקיד יהודה, כי יעקב שלח את יהודה למצרים להקים בית מדרש ואני הלכתי בשמו של הקדוש ברוך הוא שנקרא יעקב, ללמוד שם תורה. כאשר נגשתי לגבאי, זוהי נגישת יהודה ליוסף. כי הגבאי הוא כנגד יוסף, שהוא מידת היסוד שמקבץ את כל הכסף והתרומות של בית הכנסת, כמו שיוסף הצדיק קיבץ את כל כספי מצרים אצלו. גם יוסף נקרא שהוא השליט והוא המשביר. כמו כן הגבאי, הוא זה שיש לו שלטון והנהגה בבית הכנסת, בהסכמת המתפללים שמינו אותו שזה נקרא השליט. וכן הוא הוריד מאכלים ומשקאות למתפללים שזה נקרא המשביר. שמונת האנשים שהצביעו לטובתי, הם כנגד אחיו של יהודה שזה אני, כמו כן הגבאי ששיחק כאן תפקיד יוסף לבוש כותנת פסים והזכיר את יוסף הצדיק. שני הבחורים שלבשו גם כותנת פסים הזכירו את מנשה

מו.
ואפרים, שהם בניו של יוסף וכמו שיהודה הסתפק אם הם יהודיים או מצריים, כי עשו מעשה גבורה כמו של יהודיים, אך לבושם היה של מצריים, כמו כן,אני הסתפקתי אם הם תלמידים של רבי נחמן או לא, כי הם הפריעו למהלך לימודו של רבי נחמן. האדם שישב על הכסא האדום והמפואר עם הרגלים הנמוכות, הזכיר לי את המלך פרעה, שנתן פקודה לגבאי שזה יוסף. בית הכנסת כאן, הזכיר את מצרים ולמה? כי בית הכנסת נמצא ברחוב דנגור שפירושו: "דינים וגבורות" שמזכירים את מצרים. התמלאתי שמחה, כי זה פלא פלאים, מראות אלוקים, שמראה הקדוש ברוך הוא לשפחה על הים, מה שלא ראה יחזקאל הנביא. כל זה בזכות משה שהוא עכשיו רבי נחמן, המלמד אמונה ותפילה והדבוקים בו יכולים לראות מראות אלוקים. הנה הראה לי הקדוש ברוך הוא, את יהודה, את יוסף, את האחים, את מנשה, את אפרים, את פרעה ואת מצרים. כל זאת תוצאה של התבודדות, אז תקבע לך שעה כל יום, ותדבר עם הקדוש ברוך הוא, האמונה שתקבל תקרב אותך בצורה נפלאה לבורא עולם ותראה מראות אלוקים.

חלפה שנה, פניתי אל הקדוש ברוך הוא ואמרתי "ריבונו של עולם, הגיע שוב פרשת ויגש. בשנה שעברה, הראיתי לי את כל הדמויות שהופיעו בפרשה, מה נשאר עוד להראות?", לאחר כמה שעות בשבת בבוקר תוך כדי מקלחת, יוצא לי מתוך הזקן קיסם מעץ, התפלאתי מה

מז.
עושה קיסם זה בתוך זקני, האם ישנתי עם הקיסם כל הלילה? פתאום הזכיר לי הקדוש ברוך הוא במחשבתי, את התורה שמספרת, על יהודה ויוסף. כשנגש יהודה ליוסף, כעס עליו כעס גדול ורצה להחריב את כל מצרים והמדרש מספר שיצאו לו שתי שערות בחזה והיו כמו מסמרים וקיסם השיניים החד הזה שיצא לי מתוך השער, הזכיר לי את יהודה בכעסו. זוהי השגחה וד"ש משמים, פלא ופלאים מראות אלוקים, תודה ריבונו של עולם. זה מהווה עדות, שכאשר אדם מדבר עם השם, מגלה לו הקדוש ברוך את פניו ומרמז לו רמזים מפרשת השבוע. אלו עגלות ששלח יוסף הצדיק לאביו יעקב וממשיך לשלוח, כי זה היה סימן ביניהם שאכן יוסף הצדיק חי. מספר המדרש, שיוסף למד עם יעקב בפרשת עגלה ערופה. כאשר שלח יוסף את העגלות ממצרים ליעקב ידע יעקב שיוסף חי. יעקב הוא איש הישראלי שלומד תורה עם הסבריו החיים של רבי נחמן, שמלאים אמונה ודעת חיה ויוסף זה הקדוש ברוך הוא, ששולח את העגלות שהם רמזים מאותה התורה שלומד האיש הישראלי ויכול להבינם בזכות האמונה שמקבל מהתבודדות ומהבנת התורה של רבי נחמן. יוסף זה הקדוש ברוך הוא צדיקו של עולם, שקיים מאחורי המציאות שאנו רואים, וברגע שהאדם מתחיל לדבר עם הקדוש ברוך הוא, במילותיו, הוא מחזק את האמת והאמונה ומאפשר לקדוש ברוך הוא, לרמז לו רמזים לחזק את אמונתו בנוכחות של

מח.
הקדוש ברוך הוא שקיים לנצח. אלו עגלות של יוסף שממשיך לשלוח ליעקב, זוהי תורת חיים. 

התורה מספרת על יעקב אבינו, שהלך לביתו של לבן ועבד שבע שנים כדי להתחתן עם רחל אמנו, לבן רימה אותו ונתן לו את לאה שזוהי האחות הגדולה לפני רחל ואמר לו שהבכורה קודמת לצעירה. כשיתנו ספר תורה לאדם וישאלו אותו האם קיימת מה שכתוב בה? האם לבן רימה אותך? האם נישאת ללאה ולרחל? מה תהיה תשובתו?, לפי ספרי הקבלה מידות אלה קיימות בשמיים. לבן רומז למידה גבוהה מאוד, שנקראת "אדם קדמון" וכן אומר המדרש, לבן שמלבין עוונותיהן של ישראל, כי כל התורה הם שמותיו של הקדוש ברוך הוא, וכל שם רומז למידת הנהגה מסוימת שמנהיג בה את העולם. יעקב רומז למידת האמת, שמכונה בלשון הקבלה "זעיר אנפין". ורחל ולאה הם שני חלקי המלכות שנקראת שכינה, רחל כנגד היראה ולאה כנגד הענווה. הסבר זה מראה גדולתה ועמקותה של התורה שמסבירה את מבנה העולמות, אך עדיין אינני יודע איך לעבוד את הקדוש ברוך הוא, במעשה זה. מסביר רבי נתן תלמידו של רבי נחמן בהילכות ראש חודש ה', שאיש ישראלי שנקרא יעקב שלומד תורת אמת, אוהב את רחל היפה שהיא כנגד התורה שבעל פה ופירושיה היפים ועובד את כל עבודתו כנגד שבע שנים שעבד יעקב ברחל, בלימוד התורה ובהבנתה ובקיומה. אומר לו לבן שהוא כנגד

מט.
הקדוש ברוך הוא וממשיך להגיד לו, "קח את לאה לפני רחל" כי לאה היא כנגד התפילה, כמו שלאה בכתה שלא תתחתן עם עשו, כי היו אומרים שיעקב מתחתן עם הקטנה שהיא רחל ועשו שהוא הגדול מתחתן עם לאה. לאה בתפילתה ובכייתה לקדוש ברוך הוא, ניצלה מעשו והתחתנה עם יעקב. כמו כן, האיש הישראלי צריך להרבות בתפילה ולהינצל מהיצר הרע ומהדמיון שהוא כנגד עשו ואומר הקדוש ברוך הוא, שהוא כנגד לבן, לאיש הישראלי שהוא כנגד יעקב, שחייב לקבוע זמן ולהתבודד כל יום שעה, שזה כנגד לאה, ויעריך ויחשיב זאת מאוד, ואם ינהג כך וישמע לדיבורו של הקדוש ברוך הוא, שהוא ממשיך לדבר איתו מתוך התורה, ינצל מיצר הרע והדמיון ויבין את התורה נכון בצורה חיה ורוחנית. כי לפני שעסק בתפילה ובהתבודדות ולא לקח את לאה לאשה, הוא לא הבין את רחל, שהיא התורה שבעל פה, בהבנה המלאה. הוא חשב שיציאת מצרים הייתה ונגמרה ויהודה ויוסף אינם קיימים, אדם וחוה נפטרו והמבול של נח נגמר. בהבנה כזו גרם קללה ולא ברכה, כי לא חיבר את הרוחניות עם הגשמיות, כמו הר גריזים והר עיבל. בהסבר זה הכל קיים היום ועכשיו.

מעשה שהיה, לפני כמה שנים הזמנתי אולם לבר המצווה של בני, ההזמנה של האולם הייתה כשנה לפני האירוע, באולם זה הייתה סוכה יפה וגדולה ובר מצווה של בני חל בסוכות. כשבאנו לאולם ביום בר המצווה, הערים עלי

נ.
בעל האולם וערך את בר המצווה בסוכה שהייתה בקומה העליונה, נתן את הסוכה הגדולה והחדשה לאחד שהזמין את האולם לפני שבוע בלבד. למרות הצער התנהלה שמחת הבר מצווה בשמחה גדולה, כי זה היה יום ההילולה של רבי נחמן, אך הסוכה הצרה הקשתה את התנועה וישיבת המוזמנים. כתב רבי נחמן בליקוטי מוהר"ן בתורה סה', שאדם שנכנס לשעה של התבודדות נכנס לתיבת נח, כי מתבטל באורו ובהשגחתו של בורא עולם ועולה מעל לכל המידות והעולמות והספירות כמו שכתוב: "לפני אחד מה אתה סופר?",ההתבודדות רומזת ליום כיפור, כנגד עולם הבא ולכן מרח נח את התיבה בזפת ונקרא כופר, שזה רומז ליום כיפור. כאשר אדם חוזר מהתבודדות מקבל רושם ואמונה שכל הייסורים שקורים לו הם לטובתו, אם יקבל אותם באהבה, יבין את התורה שנסתרת שם. כן קרה לי, לאחר כמה ימים, של התבודדות כל יום שעה, הלכו לי כל המחשבות לצעוק עליו או לעשות לו משפט כמו שהציעו לי חברי, הסביר לי הקדוש ברוך הוא את התורה הנעלמת שהייתה בבר המצווה. זוהי המתנה היפה ביותר שקיבלתי בבר המצווה, תורה מהקדוש ברוך הוא, אני מלאתי את תפקיד יעקב, שאהב את רחל שהיא הסוכה היפה בקומה התחתונה והיא כנגד רחל הבת הקטנה, לא אהבתי את הסוכה העליונה, כמו שיעקב שנא את לאה, כי לא ראה את מעלתה וחשיבותה, כמו שלומד התורה, אוהב את התורה ועובד עבורה שבע שנים, ולא רואה את מעלתה

נא.
של התפילה והתבודדות, בא לבן שהוא כנגד בעל האולם שהיה לו זקן לבן ורימה אותי כמו שרימה לבן את יעקב. כך רצה הקדוש ברוך הוא, כמו שרוצה עתה, להקדים את לאה לרחל. פירוש, להקדים ולהעריך את ההתבודדות כל יום שעה עם הקדוש ברוך הוא, יותר מרחל שהיא התורה שבעל פה, אז נבין את התורה ונחייה באמת ובאמונה. זה ד"ש משמים, מראות אלוקים. הנה הראה לי הקדוש ברוך הוא את לאה ואת רחל, את לבן ואת יעקב. הנך יכול לראות ולהשיג הרבה יותר מזה וכל זה על ידי שעה התבודדות ולימוד פירושיו החיים של רבי נחמן. 

התורה מספרת, על יעקב אבינו שנכנס לבית אל דרך לוז, ישאלו את האדם: האם נכנסת אתה דרך לוז לבית אל? האם קיימת מה שכתוב בספר התורה הזה?. מסביר רבי נחמן בליקוטי מוהר"ן חלק ב' בתורה פה'. שלוז רומזת ללאה שנמצאת בעורף, שהיא העצם שממנו יבנה הגוף בתחיית המתים. מסביר רבי נתן תלמידו של רבי נחמן, שלאה היא כנגד התפילה, כמו שלאה בכתה שלא תיפול בחלקו של עשו, כך אנו צריכים לקיים זאת להתפלל ולהרבות בתפילות והפצרות לקדוש ברוך הוא, להינצל מיצר הרע, ומהדמיון והסתרה שמסתירים את נוכחותו של הקדוש ברוך הוא, מאחורי כל פעולה ותמונה בכל רגע ורגע. בית אל רומז לרחל אמנו שהיא אחות הקטנה, והיא כנגד בית המקדש, כן היא כנגד התורה שבעל פה ונקראת רחל, על שם הכבשה. כמו שגוזזים

נב.
צמר מהכבשה לעשות מלבושים, כך גוזזים הלכות מהתורה שבעל פה לעשות מלבושים רוחניים לנשמה. יעקב אבינו זה אתה ואני, כי התורה היא תורת חיים, שזה מכתב שנשלח לו משמיים לקרב אותו לקדוש ברוך הוא. אם זכה האדם והבינה, התורה תיהפך לסם חיים. אך אם אדם יחשוב שהתורה מספרת על יעקב שהיה פעם ולוז ובית אל, הם שמות של ערים שנמצאות במקום מסוים, בציור מסוים, ויעקב נכנס לבית אל בזמן מסוים, כל זה נגמר והאדם ישן ונהפכת התורה חס ושלום לסם מוות, כי השינה היא אחד משישים ממיתה. מסביר רבי נחמן, שיעקב אבינו זה אני ואתה, בשביל להגיע לבית אל שהוא בית המקדש והיא הבנת התורה הנכונה בצורה חיה., כי בנין בית המקדש שנקרא בית אל זה בנין הדעת, הכל תלוי בכניסה קודם ללוז. זאת אומרת, בשביל להבין את התורה, אני חייב להיכנס קודם ללוז שהיא כנגד לאה, עצם העורף שמשם יוצא הדיבור. פירושו, להתבודד ולדבר עם הקדוש ברוך הוא, למלאות תפקיד של לאה. כמו שיעקב נשא את לאה ואחר כך את רחל, כך חייב אני לקבוע זמן להתבודדות שעה כל יום שהוא דיבור עם השם, במילים שלי, מליבי, להודות לו על העבר ולבקש על העתיד. בריבוי התפילה והדיבורים ייבנו כל המידות הטובות ונגיע להבנת התורה, שהיא רחל, שהיא בית אל ונבנה את בית המקדש הפרטי, שהיא השלמת דעתנו ונעזור לבנין בית המקדש הכללי. אדם שיעשה כן ייוולד לו ראובן, שמעון, יהודה ולוי. כשישאלו

נג.
את האדם בשמיים, האם נולד לך ראובן שמעון יהודה או לוי ? ואם לאדם יש כבר בנים, הרי הם בשם יצחק, דוד, אברהם, ואינם בשמות אלה, מה יענה בשמיים? אם נממש ונגשם את התורה לא נוכל להבין, אך ברוחניות זה נמצא בכל אדם, בכל זמן ובכל מקום. לאה קראה לראובן על שם שראה השם בעונייה של לאה ובזכות זה יאהב אותה יעקב, כמו שכתוב: "ראה השם בעוניי ואתה יאהבני אישי". כמו כן, האדם שמתבודד ומדבר עם השם ומדבר איתו כל יום שעה, במילותיו גורם שהקדוש ברוך הוא מסתכל עליו בהשגחה גדולה יותר, גורם לקדוש ברוך הוא שנקרא אישי, יאהב אותו, כי הוא הבעל האמיתי של הנשמה ושל עם ישראל וכן יאהבו אותו הסובבים אותו. זה נקרא שנולד לך ולי ראובן, שזוהי בחינה רוחנית שקיימת לנצח, כי התורה היא נצחית ואיני צריך להוליד ילד בגשמיות ולקרוא לו ראובן, כדי לקיים את התורה, כי ברוחניות הכל קיים. כמו כן, קראה לאה לשמעון על שם ששמע הקדוש ברוך הוא את תפילתה, אף על פי שהייתה שנואה בעיני יעקב. כמו כן אנחנו, אפילו שאנחנו שנואים ועושים חס ושלום דברים רעים שמרגיזים את הקדוש ברוך הוא, כאשר נתבודד ונדבר עם השם שעה שזאת העצה שמייעץ רבי נחמן שהיא דרך ישנה, שבא הלכו כל אבותינו הקדושים, אז גם אותנו ישמע הקדוש ברוך הוא ויקבל תפילותינו וכל עוונותינו ימחקו. כי שמעון פירושו, "מש עוון" שילכו כל עוונותינו בזכות הדיבור עם השם וזה נקרא שנולד וממשיך להיוולד מלאה, שמעון

נד.
וראובן. כאשר ישאלו את האדם, נולד לך לוי או יהודה? מה יענה? הרי התורה חייבת להתקיים גם עכשיו?, מסביר רבי נתן תלמידו של רבי נחמן, שנולד לוי קראה לו לאה כך, כי: "עתה ילווה אלי אישי". כמו כן אנחנו, כשנדבר עם השם, נתלווה בכל מקום עם הקדוש ברוך הוא, נבין שהוא נלווה עמנו, כי נקבל הבנה והכרה שהקדוש ברוך הוא, נמצא בכל מקום, כמו שכתוב: "מלוא כל הארץ כבודו". זה נקרא שלאה ילדה וממשיכה ללדת את לוי, בכל אדם ואדם שהוא מתבודד. כי מקבל דעת ומתלווה לקדוש ברוך הוא, מתייעץ איתו ומדבר איתו על כל עניין ועניין ומודה לו ומרבה להתפלל אליו. כמו כן, שלאה ילדה את יהודה, קראה לו כך כי אמרה "הפעם אודה את השם". כמו כן האדם, שעומד לפני הקדוש ברוך הוא כל יום שעה, נפקחים עיניו ואוזניו וליבו ורואה את טובו של הקדוש ברוך הוא, שמחזיק את כל העולם עבורו אינו מטלטל את כדור הארץ, מחזיק כדור אש גדול למעלה שהוא השמש, מספק לו אוויר וחיים כל שנייה ושנייה ומפעיל את גופו המורכב מאלפי פרטים, עורקים, גידים, עצמות, דם ומוח, שהכל תלוי כחוט השערה. כמו כן, מטפל באשתו וילדיו, אז מתחיל להודות לו מעומק הלב. זה הסבר שלאה ילדה וממשיכה ללדת את יהודה, כתוצאה של לאה שהיא התבודדות ודיבור עם השם, נולד ריבוי תודה והודאה. כמו שאמר רבי נחמן בליקוטי מוהר"ן חלק ב' תורה ב', שלעתיד לבוא יתבטלו כל הקרבנות חוץ מקורבן תודה, כי לעתיד לבוא כולם

נה.
יראו בעיניהם את טובו ורחמנותו ויודו לו ללא הפסקה. יש בבני ברק בית כנסת שמתפללים שם בלי הפסקה, שנקרא בשם "איצקוביץ" מתפללים שם ערבית, מנחה ושחרית ברציפות, מנין אחרי מנין. סמוך אליו נמצאת חנות שנקראת "פינת הזול", מדוע חיבר הקדוש ברוך הוא שני מקומות אלה אחד ליד השני? אפשר שרומז את עניין התפילה, שלוז כנגד לאה שהיא התפילה שזה כנגד "פינת הזול". כנגד זה צריכים להרבות ולהתפלל ללא הפסקה כמו בבית הכנסת הסמוך שהוא "איצקוביץ" שמתפללים שם ללא הפסקה.

התורה מספרת, על אברהם אבינו שעמד בפתח האוהל ביום חם, לאחר שעשה ברית מילה לעצמו במצוותו של הקדוש ברוך הוא. לפתע נגשים אליו שלושה מלאכים בדמות של ישמעאלים, אברהם אבינו מבקש מהם להיכנס ומשרה ללוש ולאפות עוגות ולהגיש אותם לאורחים. כשישאלו את האדם בשמיים, האם באו אליך פעם מלאכים? האם עשית ברית מילה לעצמך? האם אכלת מהעוגות של שרה? האם קיימת מה שכתוב בספר התורה הזה? הרי התורה ניתנה בשבילך, כדי לקרב אותך לקדוש ברוך הוא, איך התקרבת לקדוש ברוך הוא מהסיפור הזה? אם נצייר זאת בציור, מקום וזמן כיצד נראה אברהם? היכן זה קרה? איך נראו המלאכים? הרי זה היה, ונגמר. אך אם נסתכל ברוחניות הנצחית של התורה, זה קורה לכל אדם בתוך שעת ההתבודדות,

נו.
שזה דיבור עם השם במילים שלך שזאת העצה היסודית שבה מקיימים את כל התורה כולה, דבר זה לא התגלה לשום אדם בעולם, רק לרבי נחמן, אף על פי שכל הצדיקים הלכו בדרך זו ודיברו עם הקדוש ברוך הוא. מסופר על רבי נחמן שנתן לכל אחד מתלמידיו מרשם לתיקון כל העוונות, ימים מסוימים שבהם כל אחד צריך לצום ולנהוג הנהגות מסוימות כגון: לא לאכול בשר בימים מסוימים ולא לישון מעת לעת. כאשר הגיע לארץ ישראל והלך ארבע אמות שהם כנגד לאה, שהיא קשר של ד' של תפילין שנמצאת בעורף האדם, כנגד הלוז, אמר שהשיג מעלת ההתבודדות. אפילו אם יזרקו אותו בתוך מדבר ואין לו ציצית ותפילין ואינו יודע מתי שבת, היה מקיים את כל התורה כולה, כמו האבות הקדושים, בתוך ההתבודדות עצמה. כי ציצית הרוחנית היינו שהקדוש ברוך הוא מציץ עליך ורואה אותך כל רגע ואתה צריך להאמין בזה ולחיות כך, כמו שכתוב: "מציץ מן החרכים". תפילין זה הדיבור שיוצא מהלב, הרצועות הם ההפצרה והתחנונים לקדוש ברוך הוא, כמו שכתוב:"נפתולי אלוקים נפתלתי" ופירש רש"י, הפצרתי, זה שאמרה רחל, הפצרתי להיות שווה כמו אחותי לאה, פירש רבי נתן תלמידו של רבי נחמן, כמו כן אני צריך להפציר ולבקש מהקדוש ברוך הוא, להיות צדיק כמו האבות והצדיקים הקודמים. תפילין של ראש זוהי ההכרה והבושה מהקדוש ברוך הוא וכן שמירת שבת, זוהי ההבנה והביטול אל הקדוש ברוך הוא, שממציא אותי

נז.
ומהווה את כל העולם בכל רגע ורגע ועומד מאחורי כל הפעולות המשתנות והתמונות המתחלפות. כשחזר רבי נחמן לארץ ישראל אמר לתלמידיו, לזרוק את כל הפתקים של תיקון העוונות של הגלגולים הקודמים שנתן להם, שוודאי היו יקרים במעלה מאד ואמר ששעת ההתבודדות בכל יום שזה דיבור עם השם מהלב, יתקן את הכל. כמו כן, בפרשה של אברהם אבינו עם שרה, עומד אדם מול הקדוש ברוך הוא וקשה לו לדבר, מכריח את עצמו ומתאמץ להוציא דיבורים מפיו ומליבו בדעת שלמה ומחשבה ודיבור שווים, זוהי ברית מילה שאדם שנקרא אברהם מל את עצמו. כי כל אדם שבא לדבר עם השם נקרא אברהם, כי רם נקרא הקדוש ברוך הוא ואני בא ואבוא לדבר עימו שזה הפירוש "אבו רם". מילה זה הדיבור, זה גם תיקון הברית. כי מדברי הזוהר משמע, שאין תיקון לברית. רבי נחמן אומר,שיש תיקון לברית והוא הדיבור. כי שני השפתיים הם כנגד שני הרגליים, שנקראים בלשון הקבלה נצח והוד והברית שנקרא יסוד,כנגד הלשון. כאשר אדם מדבר ברור, עם דעת שלמה לפני הקדוש ברוך, שרואה אותו ומאזין לו בשידור חי, זה נקרא תיקון הברית. כמו שאמר רבי נחמן בתורה פג' בליקוטי מוהר"ן חלק ב, שעל ידי תיקון הברית, יכולים להוציא את התפילה, כמו חיצים. כי המשיח כלול מאבות, שהוא הדיבור שבו משיח עם השם יתברך, שכולל מאש, מים ורוח. אש, כנגד אברהם שהוא החום שיוצא תוך כדי דיבור.המים, כנגד יצחק שהוא כנגד אידי המים שיוצאים

נח.
מהדיבור. הרוח, כנגד יעקב שהוא כנגד הבל הפה. המלאכים שבאים בהתבודדות הם הבנה שמקבל האדם, תוך כדי דיבור עם הקדוש ברוך הוא, כנגד חוכמה, בינה ודעת והם מלובשים בתורה ובמציאות, שהם ההבנות שמקבל האיש שמתבודד, שמלובשים בענייני העולם הזה ובתורה שלמד, כמו שהמלאכים שבאו לאברהם היו לבושים כמו ישמעאלים. כמו שאברהם אבינו אמר למלאכים שלא יעברו ממנו, ויישארו אצלו בתור אורחים, כן האדם המתבודד מבקש מהקדוש ברוך הוא, שישאיר לו ההבנה, כדי שיתבונן ויבין בדעתו, היטב, היטב, מה מרמז לו הקדוש ברוך הוא מהתורה ומהחיים. כל זאת, מסביר רבי נתן תלמידו של רבי נחמן בליקוטי הלכות. בעזרת השם, אפשר להבין מכאן מה הם העוגות של שרה. שרה זה הדיבור של האדם שבו הוא שורר ומולך, כמו שר שמולך בדיבור. ואומר השכל, שהוא כנגד אברהם, כי אברהם הוא כנגד החוכמה, לנפשו, "לושי ועשי עוגות" פירוש, תתפללי על מה שהבנת. כי עוגה היא עגולה, רומזת לאמונה ולתפילה. כל אדם שטועם את טעם התפילה, שמתפלל כתוצאה ממה שהבין תוך כדי דיבורו עם השם, זה הטעם של העוגות של שרה. מעוגות אלה יכול לאכול מהם כל יום וזה קיים גם היום, כמו כן, המלאכים ואברהם הכל קיים אצלך ומתקיים בשעה של ההתבודדות שהיא התפילה מלבך. זוהי הבנה רוחנית שמלמד אותנו רבי נחמן בספריו, שמחיה את התורה, על ידי זה מתחבר האדם עם בוראו. מעשה

נט.
שהיה, היה לנו שיעור תורה אצל חבר בדירתו ודיברנו בדיוק על העוגות של שרה, באותו רגע הגישה בעלת הבית שהיא האימא של החבר עוגות שאפתה, ראה זה פלא לבעלת הבית קראו שרה, כולם ראינו זאת, בעינינו. מעשה אחר שהיה, באו אלי שלושה אנשים, בעניין של ספר תורה. זה קרה באותו שבוע של פרשת "וירא" שמסופר בה, שבאו שלושה מלאכים לאברהם אבינו, מלאכים הם שליחים, לכן שלושת האנשים היו שליחים שבאו אלי ולי קוראים אברהם, כמו שבפרשה מסופר שמלאך אחד בישר את שרה והלך ושניים נשארו, כך גם אצלי אחד מהאנשים עמד ליד הדלת והלך ושניים נכנסו פנימה. אלו דרישות שלום משמיים, פלא פלאים מראות אלוקים, שמקבלים אנשים שקשורים לצדיק, רבי נחמן ומדברים עם השם. כמו שכתוב: "ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל הנביא" וכל זאת בזכות משה, שהיום הוא הצדיק רבי נחמן, שמלמד הסבר חדש בכל התורה כולה. כי משה רבנו הוריד את סיפורי התורה והלכותיה ורבי נחמן מסביר איך מקיימים את כל התורה כולה, בכל אדם, בכל זמן ובכל עת, ברוחניות, תוך שעה אחת של התבודדות שזה דיבור עם השם מעצמך.

התורה מספרת על שרה אמנו, שהייתה בת מאה עשרים ושבע שנים. פירש רש"י בת מאה כבת שבע ליופי ובת מאה כבת עשרים לעוונות. זאת אומרת, ששרה אמנו שהייתה בת מאה עשרים ושבע שנים, הייתה בלי עוונות

ס.
כבת עשרים, ויפה כמו נערה בת שבע. מדוע אנו צריכים לקרוא כל שנה בתורה על שרה שהייתה יפה בלי עוונות? מה זה שייך לי ולך? אם נאמר ששרה הייתה פעם ונפטרה, זוהי הבנה שנקראת "אנפין חשוכין", שמהם מקבלים כח שבעים אומות. כי הבנה זו יוצרת קנאה, מדוע שרה הייתה יפה ואנו לא? מדוע שרה הייתה ללא עוונות ואנו לא? אז האומה שמייצגת קנאה מקבלת כח להלחם בעם ישראל, כי יונקת כח מהבנה החלקית בעבר שיוצרת קנאה. כמו כן בהבנה ב"אנפין חשוכין", שאדם חושב ששרה כבר נפטרה, זוהי בחינה של רציחה והריגה. כי הרג בהבנתו את שרה אמנו וחושב שקבורה במערת המכפלה ובזאת נגמרה התורה. הבנה כזו נותנת כח לאומה שמייצגת מידה של רציחה, נותנת כוח לרוצחים להלחם בישראל, כי יונקים כח מהבנה חלקית בעבר שגורמת למידה של רציחה. כי שבעים אומות יונקים כח מ"אנפין חשוכין". כמו שכתב רבי נחמן בליקוטי מוהר"ן א' תורה קא', אך אם אדם יבין את התורה בצורה שלמה של חוכמה בינה ודעת, שהם עיבור, יניקה ומוחין, אדם זה מבין בהבנה שלמה שמבצע הכל בתוך ההתבודדות, הבנת התורה אצלו מבושלת ומביאה לידי מעשה שהיא התפילה, אלה הם "אנפין נהירין". כשהבנה זו שהיא הבנת המח, אוכלת את הבשר שהיא הבנה הגשמית, כל אויבינו הפרטיים והכלליים יכשלו ויפלו. אם כולנו נלמד את ה"אנפין הנהירין" שהם שבעים הפנים המאירות, שהיא הבנת התורה בצורה חיה, בכל

סא.
אדם, בכל זמן ובכל מקום, נוכל לקבל עול תורה שלם ויפרקו מאיתנו עול מלכות ועול דרך ארץ, שהם המידות הרעות ולא ניתן כח לאויבנו. כמו שכתוב בפסוק, "בקרוב עלי מרעים לאכול את בשרי, צרי ואויבי המה כשלו ונפלו", פירוש, שהבנת התורה האמתית תפיל את כל שונאי עם ישראל ותבטל מאיתנו את המידות והתאוות הרעות. כל זה מתבצע בשעת ההתבודדות, שהיא עצתו של רבי נחמן לקבוע כל יום זמן מיוחד לדבר עם השם, במילותיך, שהיא קנקן ישן מלא חדש. עם תקיים זאת תקיים את כל התורה כולה ולא יהיה עליך שום דין למעלה. כי באו אליך מלאכים ועשית ברית מילה לעצמך, טעמת מהעוגות של שרה, קיימת את תיבת נח והצלת את העולם מהמבול המורכב משלושה חלקים, עולם השפל, עולם הגלגלים והמלאכים, שהם כנגד שלושה חלקי התיבה, הפסולת למטה, החיות באמצע ובני האדם למעלה, על ידי התיבה שהיא כנגד מילותיך. לכן, שרה זה הדיבור שלי ושלך, כמו שר ששורר בדיבור, ואם נדבר עם השם נהיה כבני עשרים בלי עוונות, כי עד גיל עשרים מענישים והיופי הפנימי של נשמתנו יתגלה, שזה כבת שבע ליופי.יום אחד קניתי בפרדס כץ בחנות, גבינה משולשת. ישבתי על הספסל וקראתי שנים מקרא ואחד תרגום, שם סופר על אברהם אבינו, בברית בין הבתרים, שהקדוש ברוך הוא מבקש מאברהם לקחת עגלה משולשת, שהם שלוש עגלות ועז משולש, שהם שלושה

סב.
עזים. ראו זה פלא, לי קוראים אברהם, אני אוכל באותו רגע גבינה משולשת וקורא על אברהם אבינו שלקח עגלה משולשת, זה ד"ש משמיים פלא פלאים מראות אלוקים.

התורה מספרת, שאחד המלאכים בא להציל את לוט ולוט ניצל בזכות אברהם. רצו אנשי סדום הרשעים להוציא את המלאכים שהיו אורחיו של לוט, הוכו בסנוורים מגדול ועד קטן, לוט בורח מסדום עם שתי בנותיו. נולדו לבנותיו עם שנקרא מואב, ממנו יצאה רות, שמצאצאיה הוא דוד המלך שהוא משיח. מדוע אנו צריכים לקרוא כל שנה סיפור זה? האם ראית פעם את לוט? האם היינו פעם בסדום? כיצד נקיים את התורה שקוראים אנו אותה כל שנה ושנה?, אם נגשם את התורה ונממש אותה בציור, מקום וזמן, אז לא נבין כי היה ונגמר. אך אם נבין את הרוחניות שבדבר נתקרב לשם יתברך ונעבוד אותו באמת. לוט זה תלמידו של הצדיק שלומד את הנהגתו ומקיים את עצתו, מתבודד כל יום שעה התבודדות ומדבר עם השם מליבו. העולם הזה נקרא סדום כי מלא שקר ומרמה ולוט ניצל מהבלי העולם הזה, מהדמיון הגדול שמסתיר את הקדוש ברוך הוא, ממנו נולד בחינה של משיח. כי משיח עם הקדוש ברוך הוא ומדבר עימו שזוהי בחינה של משיח. אף על פי, שלוט בארמית פירושו ארור ומקולל, בכוונה הלך לסדום ולמד מעשיהם, בזכות שהיה קשור עם אברהם ותלמידו, שלח הקדוש ברוך הוא מלאך מיוחד להציל אותו. כמו כן, אדם שקשור עם רבי נחמן ולומד את דבריו ומקיים שעה של התבודדות ואפילו שהיה ארור ומקולל שלמד תורה

סג.
גשמית שהיא ציור לקללה ולא לברכה שעל זה נאמר: "ארור עושה פסל ומסכה", יינצל מסדום. מגדול ועד קטן הוכו בסנוורים פירוש, שגם גדולים וחכמים וגם אנשים קטנים שאינם קשורים לצדיק שהוא רבי נחמן, שהוא כנגד אברהם ולא מדברים עם השם שעה אחת של התבודדות, לא מבינים איך ניצל תלמיד הצדיק מהבלי העולם הזה, עד שיצא ממנו משיח, שהוא הדיבור של ההתבודדות שהוא מדבר עם השם יתברך והגיע למדרגות גדולות כאלה. אז רוץ ותלמד את ספריו של רבי נחמן ותהיה תלמידו, אפילו שיש בנו מעשים רעים ישלח הקדוש ברוך הוא מלאך ויציל אותנו ויצאו מתוכנו דיבורים שהם תפילות שעוד לא היו מעולם, לגרום נחת ושעשועים לקדוש ברוך הוא.

פעם אמר רבי נתן תלמידו של רבי נחמן לרבי נחמן, עכשיו הבנתי מה זה משיח בא בהיסח הדעת. המשיח נמצא אבל מסיחין את הדעת ממנו. רבי נתן התכוון לרבי נחמן בעצמו ולפירושיו בתורה, שעליהם נאמר: "רוח אלוקים מרחפת על פני המים" ופירוש רש"י, רוחו של משיח היינו, פירושים והסברים שגורמים ומביאים את האדם לשוחח ולדבר עם בורא עולם, פירושים אלו נמצאים מעל המים והמים היא התורה,כי זה לא כתוב בפירוש. התכוון רבי נתן ששכלו ודעתו של משיח נמצאים כאן, כמו שאמר רבי נחמן בעצמו, שאין הבדל בינו לבין המשיח, ההבדל היחידי שהמשיח יגיד לדבר עם השם

סד.
יתברך, כולם יבינו זאת וידברו כתוצאה מראית המשיח וכח התפילה שיהיה לו והתוצאות שיראו בשטח. אך הוא, רבי נחמן, אומר ולא מקיימים, כי עדיין הקדוש ברוך הוא בהסתרה, אך השכל של משיח נמצא בספריו. ענה לו רבי נחמן ואישר את דבריו. כתוב בגמרא: "אמר רב נחמן אי מן חיי אנא הוא", זאת אומרת, שהוא אישר את דברי רבי נתן ואמר את דבריו של רב נחמן בגמרא שדיבר על משיח, על עצמו. זאת אומרת, שרבי נתן צדק בהבנתו, שתורתו של משיח נמצאת בספריו של רבי נחמן והיא גורמת לדבר עם בורא עולם. מה שחסר היא ביאתו הגשמית של המשיח, בגוף גשמי. על פי זה אפשר להבין הסבר נוסף, שמשיח בא בהיסח הדעת, הכוונה שהקדוש ברוך הוא, נמצא מסביבך ורואה ושומע אותך ואתה מסיח את דעתך ממנו ואינך מדבר איתו ולא שם לו לב. אם הדעת הייתה שלמה בנוכחותו של הקדוש ברוך הוא, שהוא מסביבנו כל שנייה, היינו מדברים עימו כל רגע ורגע, כמו שאמרו חז"ל, הלוואי ויהיה מורא שמיים כמורא בשר ודם. לכן נתן רבי נחמן עצה שיקבע אדם כל יום שעה התבודדות וידבר עם השם יתברך. למה הדבר דומה, למכון כושר, שם אדם מתאמן באמונה והגדלת ההכרה בדיבור פשוט עם בורא עולם, שאינו נראה בעיניים גשמיות אלא בעייני האמונה הרוחניות, כי אם ידע שהוא נמצא בצורה ברורה ושלמה זה נקרא שהוא רואה אותו.

יום אחד הלכתי עם בחור לקצינת מבחן, הבחור ישב כמה ימים בבית הסוהר. אומר לי הבחור ששכח את 

סה.
מעילו בחדר הסמוך ונכנס לדבר עם קצינת המבחן. בשעה שהמתנתי קראתי את פרשת יוסף הצדיק ואשת פוטיפר, ששם הקדוש ברוך הוא, ניסה אותו בניסיון ועל זה ישב בבית האסורים והנה כל התמונה שממולי מצטיירת כמו שאני קורא. הבחור כנגד יוסף שישב בבית הסוהר, קצינת המבחן כנגד אשת פוטיפר, כי מבחן הוא לשון של ניסיון והוא היה איתה בחדר והיא בחנה את הבחור כנגד אשת פוטיפר שהיא בחנה את יוסף וניסתה אותו. כן יוסף השאיר את מעילו אצלה כמו שמסבירים המדרשים. כמו שכתוב, "ותתפשהו בבגדו" כמו כן, אמר הבחור שהשאיר את מעילו בחדר הסמוך וביקש ממני להביאו, כל זה היה בעיר שהזכירה את מצרים. כששאלתי, אם יש שם מנין, אמרו לי שבעיר זאת יש רק מסגדים וכנסיות וזה הזכיר את מצרים, כי כאשר משה רצה להתפלל היה צריך לצאת מחוץ למצרים, כמו שכתוב: "והיה כצאתי את העיר אפרוש כפי". אלה מראות אלוקים, פלא פלאים, תורה נפלאה שמראה הקדוש ברוך הוא, עכשיו בימינו לאנשים שמדברים עם השם יתברך, כל יום שעה בדיבור ובהתבודדות, קשורים ולומדים את תורתו של רבי נחמן, שהוא בחינת משה היום. ראתה שפחה על הים בזכות משה מה שלא ראה יחזקאל הנביא, הכוונה היא, שאפילו שהאדם יהיה חכם בתורה כמו יחזקאל הנביא, לא יוכל לראות את התורה שנמצאת במציאות ולראות מראות אלוקים, כיוון שאין לו את

סו.
המשקפיים שיש לתלמיד של רבי נחמן, שמתבודד כל יום שעה אפילו שהוא בחינה של שפחה. 

התורה מספרת על יעקב אבינו שיצא מבאר שבע והלך למקום שנקרא חרן, שם שוקעת לו השמש קודם הזמן ושוכב תחת שתים עשרה אבנים. המדרש מספר, שהאבנים רבו ביניהם שכל אחד רצה שיעקב אבינו הצדיק יניח את ראשו עליהם, לבסוף נעשה נס ונהיו שתים עשרה אבנים לאבן אחת. באותו מקום רואה יעקב אבינו סולם ומלאכי אלוקים עולים ויורדים בו. מה יענה האדם כאשר ישאלו אותו בשמים, "האם יצאת מבאר שבע והלכת לחרן?", "האם שקעה לך השמש לפני הזמן?" "האם נהיו לך פעם שתים עשרה אבנים לאבן אחת?", "האם ראית את הסולם של יעקב אבינו?". התורה היא תורת חיים והקדוש ברוך הוא הסתכל בה וברא בה את העולם והנוסחאות שלה קיימות גם היום. התורה איננה עיתון חס ושלום שמספר מה שקרה לפני שלושת אלפים שנה, אדם שמבין כך הורג את יעקב, אברהם, נח ואת כל הדמויות שבתורה ונותן כוח לשבעים אומות להרוג ולרצוח, כיוון שיונקים מההבנה המוטעית של רציחה והריגת דמויות בתורה. מסביר רבי נתן תלמידו של רבי נחמן, בליקוטי הלכות חלק ח' הלכות מתנה ד' סעיף יב', שיעקב אבינו זה אתה ואני, שיוצאים ממדרגה שנקראת באר שבע, שהיא האמונה שנקראת שביעית כנגד השבת יום השביעי ועולים למדרגה הבאה

סז.
ומעוררין את יצר הרע, במדרגה הגבוה יותר שנקראת חרן, על שם חרון אף וכעס. ואז שוקעת השמש קודם זמנה, הפירוש הוא, שהשמש שהיא כנגד השכל ומרמזת אליו כי השכל מאיר כמו השמש ומסתלק מחמת הבלבולים והדמיונות שהתעוררו מהמדרגה החדשה.

כתוב על יעקב אבינו: "וישכב במקום ההוא", פירש הזוהר, "יש כב'" אותיות. פירוש, שיעקב אבינו דיבר עם הקדוש ברוך הוא והתפלל אליו במילותיו, שנכללים בכב' אותיות מא' ועד ת'. יעקב אבינו זה אתה ואני, שהקדוש ברוך הוא מלמד אותנו מהתורה שאנו צריכים לדבר איתו במילים שלנו אפילו בזמן שמסתלקת השמש קודם זמנה, הכוונה, שמסתלק השכל שהוא כנגד השמש בגלל הבלבולים והחושך מסביב ובזה נמצא אותו. לכן כתוב "וישכב", בזמן הלילה, שהוא כנגד החושך, הדמיונות והבלבולים. שתים עשרה האבנים, הם כנגד שתים עשרה מצבים של תמונות, שמתחלקות לשתים עשרה הנהגות של הקדוש ברוך הוא, לכל אדם ואדם, כנגד שתים עשרה המזלות, שהם צירופים בתמונת ההנהגה שמתנהג הקדוש ברוך הוא איתנו. ואבן, היא כנגד האמונה, שהיא כנגד הדומם, שהיא מידת המלכות. כי כל יום מתגלה אליך הקדוש ברוך הוא, בחסדים מצד החסד, שמחייה אותך, מראה לך את יופי העולם מצד ההוד, מחייה אותנו ואת העולם מצד הנצח ומסביר ומתגלה אלינו בחוכמה, בינה ודעת, מתגלה אלינו בגבורה נפלאה

סח.
שמחזיק עולם כזה גדול וגם נותן לנו כוח להתגבר על היצר הרע. כשאדם מתבודד ומדבר עם השם, מחבר את שתים עשרה האבנים לאבן אחד, כי הקדוש ברוך הוא אחד, מאחורי תמונות מתחלפות ופעולות משתנות, כמו שעשרה אצבעות, כל אחת אצבע שונה מהשניה, אך כולם מתנועעים מנשמה אחת, כך גם שתים עשרה האבנים, שהם התמונות, מונהגות על ידי הקדוש ברוך הוא, שהוא הנשמה לנשמות. כשאדם עומד ומדבר עם השם, מודה לו ומחפש אחריו, אחרי התמונות של היום והחיים, עושה מהכל אבן אחת, שהיא עצם הלוז כנגד לאה שנמצאת מאחורי העורף, שהיא ד' של התפילין, שהיא כנגד הדיבור עם השם. כי לאה היא אבן השתייה, שהיא האבן שנעשתה משתים עשרה האבנים שעליה שם יעקב את ראשו ולאה היא ההתבודדות והדיבור עם השם. כמו שלאה בכתה והתפללה לא ליפול בחלקו של עשו, שהוא היצר הרע, כך אנו צריכים להתפלל לקדוש ברוך הוא ולהינצל מעשו שהוא כנגד היצר הרע. הסולם של יעקב, לפי האר"י הקדוש זה העולמות שעולים בשבתות וחגים ונכללים אחד בשני, בשבת עולים וביום חול יורדים. פירוש נפלא זה מסביר שסולם יעקב קיים גם היום, בעולמות העליונים. אך היכן אני בתמונה? לפי הסברו של רבי נתן תלמידו של רבי נחמן, זוהי הבנה שאדם מבין שיש עליות וירידות בעבודת השם, כמו שבסולם יש מרחקים וחללים, כך נדמה לאדם, שעוזב אותו הקדוש ברוך, אך זוהי הדרך למדרגה הבאה, ששם

סט.
יניח את רגלו. כמו כן, מבטיח לך ולי הקדוש ברוך הוא, שאם לא ניפול בדעתנו ונמשיך לדבר איתו ולהתבודד כל יום שעה, ישמור אותנו, כמו שהבטיח ליעקב אבינו: "ושמרתיך בכל אשר תלך, כי לא אעזבך", כי התורה לא נגמרה. ממשיך הקדוש ברוך הוא, להגיד את דבריו לאיש הישראלי האמתי, המדבר עם השם מליבו ומתבודד, שהוא כנגד יעקב, שהוא מידת האמת, שלא יעזוב אותו עד שיביא אותו לכל המדרגות הגבוהות ביותר, שאדם יכול להשיג עלי אדמות וכל זאת, על ידי דיבור עם השם. כמו שאמר רבי נחמן בעצמו, "שמקטן ועד גדול אי אפשר להיות איש כשר, כי אם על ידי התבודדות" וכמו שאמר על עצמו שהגיע לכל השגותיו, שהיא יחידה דיחידה, שהיא המדרגה הגבוהה ביותר וכל זאת רק על ידי ההתבודדות ודיבור עם השם. 

התורה של רבי נחמן נקראת רוח צפונית, שממלאת את כל החסרונות, כי לכל אחד יש חיסרון והחיסרון נמצא בלב והלב נקרא צפון, כמו שכתוב: "צפונות לבך". רוח צפונית זאת מנשבת בכינור של דוד, שהם חמישה חומשי תורה כנגד חמישה מיתרים שהיו בכינור של דוד והם מתחילים לנגן, כי כל התורה מתחילה לחיות ולזוז, כמו שכתב רבי נחמן בתורה ח' ליקוטי מוהר"ן חלק א'. את כל התורה החיה מקיים האדם בהתבודדות, בדיבור עם השם. כי נח הופך לאני ואתה, שמציל את העולם, את עצמו ואת בני ביתו מהמבול שקיים גם עכשיו שהם

ע.
המחשבות, הבלבולים והכפירה בקדוש ברוך הוא, שמנהל וממציא את העולם כל רגע ורגע. לך לך מארצך זה גם אני ואתה שבאים לארץ ישראל הרוחנית שהיא האמונה על ידי דיבור עם השם יתברך. היכן נמצא הכינור של דוד? האם הוא ממשיך לנגן ולהעיר מהשינה?, הפירושים החיים של הצדיק רבי נחמן, הם גורמים לחמישה חומשי תורה שהם כנגד הכינור שהיה מורכב מחמישה מיתרים, לנגן גם היום ולהעיר אותך ואותי מהשינה, כי אנו בחינה של דוד, שרוצים לדבר עם השם ולהתעורר מהשינה העמוקה. מעשה שהיה, בא אדם אחד אל הכולל וביקש ברכה לאשה, לילדים ולבית, אמרנו לו: "אם תדבר עם השם תקבל הכל עכשיו". כי האשה היא כנגד האמונה, הילדים הם כנגד הדיבורים, שנולדים בתפילה ובהתבודדות.הבית היא היראה, כי הגמרא קוראת ליראה בית, שהיא האמונה שהשם יתברך רואה אותי ואותך, כי יראה בא מלשון ראיה. כי מי שיש לו דעת, יודע כי הילדים הם הדיבורים, כאשר יודע זאת, אז יש לו באמת ילדים ואלה הם ילדים אמתיים, כמו כן, יש לו אשה אמתית, שהיא האמונה בקדוש ברוך הוא ומי שאין לו דעת, אין לו כלום, אף על פי, שיש לו בגשמיות, כיוון שאינו מבין את הנמשל, שהוא הנשמה של הדבר. כשאתה מדבר עם השם, אתה נולד אותו רגע, יש לך יום הולדת, כי אתה מקבל דעת ואמונה בחידוש העולם, כי הקדוש ברוך הוא ממציא את העולם, כל שנייה ושנייה. אתה גם ממית את עצמך שהיא

עא.
גשמיותך, כמו שכתוב על משה, שמשה קבר את עצמו, כמו שכתוב: "ויקבור אותו בגיא", איך נקיים זאת עלינו?, מדוע אנו צריכים לקרוא על משה כל שנה ושנה?. משה הוא הדעת של כל אדם, שמניח דעתו אצל הקדוש ברוך הוא, שחושב עליו ומדבר איתו בהתבודדות, כמו כן, נקרא שהוא קובר את עצמו, כי הגיא נקרא הקדוש ברוך הוא, שהוא ענו כמו הגיא, שהוא דבר נמוך, כי הוא עושה הכל ולא מראה את עצמו וזוהי ענווה. בהסבר זה, משה ממשיך להיות קבור אצל הקדוש ברוך הוא, זה מתאים עלי ועל כל אחד ואחד ומתבצע בהתבודדות ובדיבור עם השם. ההתבודדות כוללת את כל המצוות, בשורש הרוחני שלהם וממלאת את כל החסרונות באמת, כי המילוי הוא העיקר. למה הדבר דומה, שאנו קונים דבר מאכל, בודאי האוכל הפנימי הוא החשוב ואילו השקית היא רק ציור, של הדבר הפנימי. מסופר על רבי נחמן, ששלח את תלמידו לקנות את נחלת אבותיו בעיירה "מיזיבוז", שם גרו הוריו,. כאשר הגיע תלמידו לעיירה, פגש אותו רבי ברוך דודו של רבי נחמן ושאלו, מדוע רבך שולח אותך לעשות קניות ומכירות בימים כאלה קדושים בעשרת ימי תשובה? האם לא היה עדיף שתהיה בבית המדרש ללמוד ולהתפלל?. כשחזר התלמיד לרבי נחמן, סיפר לו את דברי דודו, חייך רבי נחמן ואמר, "כאשר תראה את רבי ברוך בפעם הבאה תאמר לו, שאצלנו כל השנה כולה, היא עשרת ימי תשובה". תשובה מבהילה זו, מגלה את עומק עצתו של רבי נחמן, שזה שעה של

עב.
התבודדות בכל יום, שיביא את האדם לחיות כל ימיו, בבחינה של עשרת ימי תשובה, בבחינה של פסח שהוא הפסח האמיתי, שהוא דיבור עם השם שזה פסח. וכן שבועות וסוכות, שמקבל הבנות חדשות בתורה, שזוהי קבלת התורה ומתפלל בכוח שזה בחינת סוכה כמו שכתוב: "בגידים ועצמות תשוככני" ותפילה בכוח שמקשר את המחשבה עם הדיבור. מעשה שהיה, ידיד אחד, אמר לי באנגלית שהוא אוהב אותי ועניתי לו שאני גם אוהב אותו, בתוך שקית של תפוחי אדמה שנתן לי מצאתי לב בצורה של שני תפוחי אדמה שהתחברו והיו ללב, כאשר חיפשתי את שם משפחתו בספר טלפונים לספר לו לא מצאתי את שמו, אך בפרשת השבוע באותה שבת הופיע שם משפחתו. לאחר שבוע כאשר הגעתי לכולל היה כתוב על העלון בכתב יד יש לב בתתא עם ציור של לב, ויש ברסלב, בתחילה לא הבנתי מה פירוש המילה בתתא אך הזכיר לי הקדוש ברוך הוא במחשבתי שזה לב תפוח האדמה של שבוע שעבר כי בתתא פירושו תפוח אדמה, כי בעלון היה כתוב בשגיאת כתיב כי בתתא כותבים בטטה, אך כוונתו הייתה לתפוח אדמה. זה ד"ש משמים, פלא פלאים מראות אלוקים. 

התורה מספרת, על יעקב אבינו שהגיע לבית לבן וראה בשדה שלושה עדרי צאן. על הבאר הייתה אבן גדולה, כל הרועים יחד התאמצו להזיז את האבן, כדי להשקות את הצאן, פתאום רחל הגיעה עם צאנה ויעקב מזיז את האבן

עג.
באצבעו הקטנה ומשקה את צאנה של רחל. שאל יעקב את הרועים, האם אתם מכירים את לבן? ענו לו, "כן, אנו מכירים אותו". נשאלות השאלות, היכן הבאר של יעקב?, האם הרועים חיים או אינם?, האם יעקב ממשיך להזיז את האבן או הפסיק? מי זה לבן האם מישהו ראה אותו פעם?, מדוע אנו צריכים לקרוא על כך כל שנה ושנה?,

מה נענה בשמיים כשישאלו אותנו אם קיימנו כל זאת?. אם נגשם זאת במקום, ציור וזמן, זה כבר נגמר ואיננו, אך אם נבין את הרוחניות, תיהפך התורה לסם חיים ונוכל להתקרב על ידה לקדוש ברוך הוא. מסביר רבי נתן תלמידו של רבי נחמן, בליקוטי הלכות, הילכות מתנה ד' בסעיף יג', שיעקב זה בחינת הצדיק רבי נחמן, שהולך ארצה, בני קדם, לקרב את האנשים שנפלו לארציות ולגשמיות מקדמונו של עולם, שהוא הקדוש ברוך הוא ומקרב אותם על ידי ביאורי התורה שלו, שהם באר מים חיים, שזה הבאר של יעקב, שהם ביאורי התורה. שלושה עדרי הצאן הרובצים עליה, הם שלושה סוגי תלמידים, כנגד חוכמה, בינה ודעת. יש אנשים שלומדים את דברי רבי נחמן, אך עדין לא הגיעו לעמקותם ולקיומם בשלמות ואפילו כאשר מקיימים אותם, יש עדיין הפרעות וקשיים כשעולים ממדרגה למדרגה. האבן על פי הבאר, זה כוח המדמה, שהוא היצר הרע, שהוא הגשמיות של התורה, שמתלבש במצוות ומפתה את האדם שאין בהם רוחניות ועבודה פנימית. הוא אינו מבין שציצית פירושו, שצריך להאמין שהשם מציץ עלינו ורואה אותנו כל רגע. הוא

עד.
אינו מבין שתפילין הוא דיבור עם השם יתברך מליבו שזה ההתבודדות. הרועים שמזיזים את האבן, הכוונה לחכמים ולצדיקים שנותנים דרשות ועושים כנסים גדולים ומזיזים את היצר הרע, לזמן קצר, אך היצר הרע חוזר לקדמותו, כמו שחזרה האבן לבאר, כי אין כוח בהבנה השטחית של התורה, להעיר את האדם מהשינה ולגרום לו לדבר עם הקדוש ברוך הוא, במילותיו. תשובת הרועים ליעקב שמכירים את לבן הפירוש הוא, שמפרשי התורה בצורה גשמית, של ציור, מקום וזמן, מודים שמכירים את לבן שהוא הגשמיות של התורה. כי כל התורה שמפרשים המפרשים, יש בה אחיזה של המדמה, שהוא בחינת לבן, שהוא גשמיות המצווה וגשמיות הסיפור. כי אף מפרש, לא מגלה את הרוחניות הנמצאת גם עכשיו, כי המפרשים מסבירים את סיפור המעשה ומפרשים ומאירים אותו, בפירושיהם היפים, אך הם נשארים בציור, מקום וזמן ואינם מכניסים את האיש הישראלי לתמונה ואינם מסבירים את התורה להיום. כמו כן, פירושי המצוות ודקדוקיהם, אף על פי שמביאים את האדם לצידקות ודקדוקי ההלכה, עדיין אינם מעירים אותו משנתו ואינם מסברים לו את הפסח האמיתי, את יציאת מצרים האמתית, שזה פה-סח, שזה יציאת מצרים. כי בכל יום כאשר אתה מוציא דיבור מהגרון, שהוא מקום צר כנגד מצרים, אתה מוציא את בני ישראל ממצרים ובני ישראל הם דיבוריך שהם בניך הרוחניים. הם אינם מסבירים בפירושיהם שנח זה אתה ואני ושאנו צריכים להציל את

עה.
העולם מהמבול, על ידי תיבת הדיבור וכן כל התורה כולה, שמתקיימת בהתבודדות. אומר רבי נתן, שעם תורה כזאת, אי אפשר להביא את הגאולה, כמו שמסביר רבי נתן, שיעקב אמר, שעתה עת הצהרים, לא עת היאסף המקנה, שהגאולה רחוקה, כי פירושים כאלה, משאירים את האדם ישן. רק אם נבוא לצדיק, שהוא רבי נחמן, בעזרת פירושיו והסבריו, נוכל להוריד מליבנו את ההבנה הגשמית שהבנו עד היום, שסיפורי התורה הם כפי שסיפרו לנו בגן. אם נשאר עם אותה הבנה לא יהיה הבדל בין גיל שבעים או שמונים להבנה שלמדנו בגן, כי הציור נשאר אותו ציור. רק הפירושים שגילה הקדוש ברוך הוא, דרך רבי נחמן, יכולים להעיר אותנו מהשינה ולתת לנו אמונה ברורה וישרה ועל ידיהם, לא נלמד תורה בהבנה שמעוררת חרון אף, שיש לה היכרות עם לבן, וחרן מלשון חרון אף. לבן היה בחרן, האם עדיין נמצא בחרן או יצא משם? התורה קיימת גם היום. הפירוש הוא, אם אדם לומד תורה של דמיון וגשמיות, מעורר חרון אף, לכן, לבן ממשיך לחיות בחרן גם היום. 

התורה מספרת על יעקב, שלקח משכורתו מלבן, משכורתו הייתה כבשים עקודים, נקודים וברודים. כדי שהצאן יוליד כבשים בצורה של פסים ונקודות, קילף יעקב מקלות, בצורה של נקודות ופסים ותקע אותם בשוקת של המים, היכן שעדרי הצאן היו שותים. כמו שכתוב: "ויחמנה" פירוש, שהם מתעברות ומולידות

עו.
בצורת המקלות שהיו מפסים ונקודות. ישאלו אותנו בשמיים, האם קיימת את התורה הזאת?, היכן הכבשים של יעקב?, היכן המקלות?, האם ראית אותם פעם באיזה מקום?, האם מישהו ראה אותם וסיפר לך?, האם יעקב חי?, היכן הוא?. אם נגשם בציור, מקום וזמן, זה היה ונגמר, אך ברוחניות זה קיים גם כיום. האר"י הקדוש מסביר, שעקודים נקודים וברודים, הם שלושה עולמות רוחניים. עולם שקשור בכלי אחד זה עקודים. עולם הנקודים הוא עולם בצורה של נקודות, הוא עולם של מידות שכל אחת בפני עצמה והם כמו נקודות בודדות ועולם הברודים הוא כנגד שלושה קווים ימין שמאל ואמצע, שהוא עולם התיקון. מסביר זאת רבי נתן תלמידו של רבי נחמן, בהילכות מתנה ד' סעיף יד', שעקודים נקודים וברודים, הם כנגד חוכמה, בינה ודעת. כי כאשר קוראים את התורה אז היא חוכמה בלבד, כנגד הבינה צריך לשבר את הדבר עד שמבינים אותו, בדעת שלמה, שיודעים איך לעבוד בזה את הקדוש ברוך הוא בכל אדם, בכל זמן ובכל מקום. כמו שבעולמות העליונים, יצא אור מהמצח העליון, שנקרא אור "מה" החדש, שהחייה את העולמות השבורים, כן אנו צריכים להוסיף חיות בכל פירוש והבנה, ואז הדעת תהיה שלמה. החידוש יהיה חי והבנת התורה תהיה בכל אדם, בכל זמן ובכל מקום, כי התורה היא נצחית. כן הצדיק רבי נחמן, הוא כנגד יעקב, מלמד אותנו תורה כזו, שהיא חיה, מביא את שכלנו מעקודים נקודים ולברודים, שזאת הדעת השלמה

עז.
והחיה. הכבשים זה אנחנו התלמידים של הצדיק, שהוא רבי נחמן, כי הכבשים נמצאים גם היום. אם לא נאמר כך, חס וחלילה, אנו ממיתים את התורה וגורמים הרג ורציחה בדקות. בהבנה כזו מקבלים כוח, אומות העולם לרצוח ולהרוג כנגד עם ישראל, כי שבעים אומות יונקים מ"אנפין חשוכין", שהיא הסתרת הידיעה של התורה, שהיא ההבנה הגשמית ואחוריים של התורה, שבה הורגים את כל הדמויות שבתורה, אך מההבנה האמתית החיה, שהם "אנפין נהירין" של התורה שבהבנה זו, הכל חי וקיים גם עכשיו, שהיא ההבנה שמסביר רבי נחמן בפירושיו, אינם יכולים אומות העולם לינוק ולקבל כוח, אלא מתבטלים ונכנעים לעם ישראל. המקלות של יעקב הם עצותיו ופירושיו בתורה, והעצה הכללית והעיקרית היא שעה התבודדות, שהיא דיבור עם השם, בשפתך, שמביאות את האדם, תלמידו של הצדיק, שהוא אחד מהכבשים, להוליד חידושים והבנות בתורה ולהתחמם ולהתלהב מהקדוש ברוך הוא, בתורה ובתפילה. זהו הפירוש החי של "ויחמנה", שכמו שהכבשים התעברו והמליטו, כמו כן, הם ממשיכות גם עכשיו, שהם תלמידיו של הצדיק שעובדים את השם בחמימות, מולדים חידושים, הבנות חיות בתורה ורואים מראות אלוקים. כי מי שעובד את הקדוש ברוך הוא, בקרירות ובלי התלהבות, נאחז בו עמלק, שנאמר בו: "אשר קרך בדרך", פירוש, שמקרר אותך בעבודת השם, בהבנות הקרות שלו, שהכל היה בעבר ונגמר. פסח זה רק שבעה

עח.
ימים ולא כל השנה. עשרה ימי תשובה, זה רק עשרה ימים. ציצית קיימת רק ביום ולא בלילה. כמו שכתב רבי נחמן בעצמו בתורה ס' ליקוטי מוהר"ן א' סעיף ו', שיש אנשים שישנים את ימיהם, ואף על פי שלומדים ומתפללים אין לקדוש ברוך הוא נחת מהם, כי הם מבחינה של שינה. כי כמו שיש בגשמיות אוכל מרדים ואוכל מעיר, כגון, קפה, כמו כן, ברוחניות יש הבנה גשמית וסיפורית בתורה שמרדימה את האדם, כי היא בציור, מקום וזמן, כי אין האדם מבין שזה מדובר עליו. הצדיק שהוא בחינת יעקב, שהוא רבי נחמן, תוקע את עצותיו בתוך ראש ומוח תלמידיו, שזה כנגד הרהטים בשקתות המים, כי גם המחשבות הולכות וחוזרות בתוך המוח הם כמו המים, שזורמים במהירות בתוך השוקת. זה הסבר חי בתורה, שמעיר את האדם מהשינה, מביא אותו לדעת הנכונה וגורם נחת לקדוש ברוך הוא. האם אינך רוצה לגרום נחת לבורא עולם? אז תתמיד בספריו של רבי נחמן, תקבל ותקיים את כל התורה מחדש, בתוך שעת ההתבודדות, בה אתה מדבר עם הקדוש ברוך הוא, במילותיך. 

מעשה שהיה בכולל, למדנו בליקוטי הלכות על מקלות יעקב, שתקע אותם ברהטים של שקתות המים, שזה המוח של התלמידים, שמתחממים בעבודת השם, שזה פירוש של "וייחמנה" שכתוב בתורה. יצאתי מחוץ לכולל, לשטוף ידיים ושם היה עץ תמר, נתקע אחד מהקוצים של

עט.
התמר בתוך הכיפה שלי ולא ידעתי. כשחזרתי לכולל, ראו כולם את הקוץ של התמר תקוע בכיפתי, התפלאו, כי התמר נקרא על שם הצדיק. כמו שכתוב: "צדיק כתמר יפרח" והנה נתקע אחד המקלות, שזה עצותיו בתוך ראש אחד מתלמידיו שזה אני. זה ד"ש משמים, פלא פלאים, מראות אלוקים לעיני כולם. זאת התגלות של הקדוש ברוך הוא, מאחורי המלבושים. אנשים שמדברים עם השם, מנקים את אבק הדמיון והגשמיות בכוחו ובהסבריו של הצדיק רבי נחמן, שהוא כנגד יעקב היום ועכשיו ויכולים לראות מראות אלוקים.

התורה מספרת, על לבן שרדף אחר יעקב ואמר לו יעקב שלא לקח ממנו כלום ומדוע רדף אחריו?. האם לבן ממשיך לרדוף אחר יעקב או הפסיק?, היכן אתה ואני בתמונה?. מסביר רבי נתן תלמידו של רבי נחמן, שלבן זה היצר הרע וכוח המדמה שזה גשמיות התורה, שמכסה את התורה החיה של רבי נחמן שהוא בחינת יעקב אבינו עכשיו. כי התורה של רבי נחמן, היא כולה רוחניות ומעט גשמיות שיש בה, הוא כדי להוריד שפע גשמי לעולם, כמו שכתוב בתורה יב' בליקוטי מוהר"ן א'. וממשיך גם עכשיו רבי נחמן, שהוא בחינת יעקב, לטעון ולהתווכח עם יצר הרע, שהוא בחינת לבן, שאין לו אחיזה בו כלל ואין אחיזה לדמיון בהסבריו הרוחניים של רבי נחמן, שלפיהם הכל קיים גם עכשיו. אומר רבי נחמן ליצר הרע, הרבה טרחתי בתפילה ובהתבודדות ועדיין

פ.
אני ממשיך להתפלל בשמיים , להוציא את תלמידי מכוח הדמיון ומהגשמיות של התורה ולהעיר אותם מהשינה, על ידי פירושי התורה החיה, כמו שהתורה מספרת על יעקב, שנדד שינה מעיניו וטרח עבור הכבשים, בחום היום ובקרח והקור בלילה.ממשיך רבי נחמן בויכוחו עם היצר הרע, שהוא בחינת לבן ואומר לו ,"הקדוש ברוך הוא, יעזור לי עד שאחלץ אותם מידיך ומהם תצא האמת לעולם", כמו שכתוב: "אמת מארץ תצמח". כמו כן, יעקב זה אני ואתה, שצריכים להוציא מבית לבן, שהוא כוח הדמיון והגשמיות של התורה והחיים, תפילות חדשות ופירושים חדשים, כמו שהוציא יעקב את לאה ורחל מבית לבן. כי לבן עדיין קיים והוא ערמומיות של הדמיון, שהקדוש ברוך הוא מנהל אותה ומסתתר מאחורי התורה והמציאות. יעקב זה אני ואתה, שצריכים להיות אמיתיים בתפילה ובתורה, כמו יעקב אבינו, שמידתו אמת, כמו שכתוב: " תתן אמת ליעקב".

התורה מספרת על יעקב אבינו, שאמר לעשו "עם לבן גרתי, ופירש רש"י, שקיים תרי"ג מצוות, כי גרתי הם אותיות תרי"ג. מה נענה בשמים כשישאלו אותנו, האם קיימת זאת? איך יעקב קיים תרי"ג מצוות ואיך גם אנו נקיים אותם בבד אחת? אם הוא כהן יקיים מצוות כהונה, אבל לא יכול לקיים מצוות של לוי , אם הוא לוי יחסרו ממנו מצוות הכהונה. כמו כן, הרי יעקב עדיין לא היה בארץ ישראל וכיצד קיים מצוות שמיטה ויובל,שמתקיימות

פא.
רק בארץ ישראל? וכיצד אני ואתה נקיים זאת?. בא רבי נחמן ואומר, אם תעשה שעה אחת של התבודדות ותדבר עם השם כל יום, אתה מקיים בתפילתך הפרטית והאישית היוצאת מלבך, את כל תרי"ג המצוות, בשורשם. כי שורש של כהן, זה אהבת השם ואתה מקבל אהבה לשם, תוך כדי דיבור. שורש של לוי, זה יראה וגבורה וכשאתה מדבר עם הקדוש ברוך הוא, אתה מקבל יראה וגבורה, להתגבר על הדמיון והיצר הרע. ברוחניות אין הגבלה של גוף ויכולים אתה ואני להיות גם כוהנים וגם לוויים. גם כאשר אנו מדברים עם הקדוש ברוך הוא, אנו נעשים בני חורין, כי איננו משועבדים לנוסח תפילה מסוים, שכתוב לנו, כי אנו ממציאים את התפילה מליבנו, זה כמו עבדים שיוצאים לחופשי, בשנת היובל שזה שנת החמישים. בתהילים יש ארבעים ותשעה שערי תפילה, אך שער החמישים, הוא כנגד ההתבודדות והתפילה, שאתה ואני אומרים מליבנו, שהיא תפילה חדשה, שלא כתובה באף מקום וכך אנו מקיימים את מצוות היובל בשורשה וברוחניותה. כמו כן, שומעים אנו את קול השופר הגדול, שתוקעים בשנת היובל, שהם פירושיו החיים של רבי נחמן, שהם שכל גדול ומוחין דגדלות, שגורמים לתחיית המתים. כמו שאמר רבי נחמן בעצמו בתורה קעא' ליקוטי מוהר"ן חלק א', שלעתיד לבוא, יתעורר שכל חדש בעבודת השם, שרבים מיישני אדמת עפר, יקיצו. הוא התכוון בדבריו, על תורתו שמעירה מהשינה ומחייה את כל המתים, כי יעקב ולבן מתחילים

פב.
לחיות ולזוז וכן לאה ורחל קיימות גם עכשיו, כמו כן גם נח, אברהם ולוט ואת כולם אתה מחייה בהבנתך החיה בתורה ובדיבורך עם השם, ששם אתה מקיים את כל התרי"ג מצוות בשורשם וברוחניותם. 

התורה מספרת, על יהודה שראה את תמר לבושה שחורים והתחתן עימה וכן הלך לרעהו העדולמי. יהודה חשב, שתמר פשעה ורצה להוציאה לשריפה. כשהוכיחה לו שהיא חפה מפשע, הודה יהודה בצידקתה ומתמר נולד לאחר כמה דורות דוד המלך, שהוא בחינת משיח, שכתב את התהילים. היכן נמצא יהודה היום?, האם תמר חיה עדיין?, האם יהודה ממשיך לחיות הוא הפסיק?, האם ראית פעם את רעהו העדולמי של יהודה?, האם שמעת פעם ממישהו שראה אותו?. הציור הגשמי היא הבנה של דמיון, איך נראו יהודה ותמר, באיזה מקום זה היה, באיזה זמן, אדם שמבין כך, הורג את כולם בהבנתו, וכן יוצר שנאה וקנאה. מדוע יהודה היה צדיק ואני לא וגורם לאומות העולם כוח של קנאה, שנאה ורצח נגד עם ישראל. כי שבעים אומות יונקים מ"אנפין חשוכין", שהם הסתרת והבנת התורה בצורה החיה הנכונה להיום, אותם מלמד רבי נחמן, שנקראים "אנפין נהירין". תמר היא התמונה החשוכה המוסתרת מהבנה, שרואים אנו יום יום ממולנו וכן, הלימוד שאנו לומדים וחשכות והסתרת הידיעה, שזה כנגד תמר, שלבשה שחורים. אך מאחורי התמונה וההבנה החשוכה, נמצאת השכינה,

פג.
שהיא הכלה הכלולה, שהיא האמונה בנוכחותו של בורא העולם, מאחורי כל תמונה ומציאות. האר"י הקדוש מסביר, שרעהו העדולמי במציאות הרוחנית, לפי דרכי הקבלה, הוא כנגד "יסוד אבא", ופירושו לענייננו, שהוא כנגד משה, שהוא חוכמת התורה, שמתגלת היום, בפירושיו של רבי נחמן, שהוא כנגד משה, שמוציא אותנו ממצרים. אם נאמין לו ונלך אחריו ונלמד ונקיים את פירושיו,נצא ממצרים, כי מצרים זה קטנות והסתרת הידיעה. יהודה זה אני ואתה, שעומדים מול תמר, שהיא תמונת התורה והחיים ותמר לשון תמורה והחלפה שמסתירה את הקדוש ברוך הוא, ומריבוי תפילה ודיבור עם השם, אנו מגלים אותו מאחורי התמונה החשוכה, שבתחילה חשבנו לשורפה כי לא היתה בנו הבנה, כמו שחשב יהודה לשרוף את תמר. כאשר קראנו על מכירת יוסף, חשבנו שזה סיפור שהיה ונגמר ואינו חשוב בשבילנו. עכשיו כאשר הבנו שמכירת יוסף קיימת גם עכשיו שהוא מכירת הצדיק, שהוא כיום רבי נחמן ולכן מוכרים כביכול את הקדוש ברוך הוא, חס ושלום, כי אין אנו מתייחסים אליו ולנכחותו הקיימת בכל מקום ובכל רגע ואיננו מדברים עמו, לכן כאשר אנו רואים את האמת, אנו מודים, כמו יהודה שנקרא על שם ההודאה. כל זאת כיון שהלכנו לרעהו העדולמי, שהוא בחינת הצדיק רבי נחמן ולמדנו את פירושיו ויישר את הבנתנו וגילה לנו את נוכחותו של הקדוש ברוך הוא, מאחורי התורה שהחלפנו אותה בפירוש אחר ולכן תמר נקראת על שם התמורה

פד.
והחלפה. זאת תורת חיים, שהכל קיים גם עכשיו וזה תחיית המתים. 

התורה מספרת על עץ הדעת טוב ורע, על הנחש שהטיל זוהמה בחווה. האם ראית פעם את עץ הדעת טוב ורע?, היכן הוא נמצא?, האם ממשיך להטיל הנחש זוהמה בחווה או הפסיק?, לפי הסברו של האר"י הקדוש, עץ הדעת טוב ורע זה התורה בהבנה הגשמית שלה, כי כתוב בעץ הדעת, נחמד העץ להשכיל, וכי היכן יש עץ כזה, שנותן לאדם האוכל ממנו שכל?. עץ הדעת זאת התורה, כאשר מבינים אותה בגשמיותה, ציצית גשמית וזהו, תפילין גשמיים וזהו, אז הנחש ממשיך להטיל זוהמה בחווה, שזה הדמיון שמסתיר את האמונה והדיבור עם השם, שנקראים חווה. כשאתה לומד את התורה ברוחניותה ולא מגשם אותה, אתה אוכל מעץ החיים וחי לעולם. אלו הסבריו ופירושיו, של רבי נחמן. כתוב בהלכה, שאדם שהלווה כסף לחברו וחברו החזיר לו דרך שליח, שאיבד את כספו, יכול המלווה לטעון שלא קיבל את הכסף, כי הוא לא השליח שלו, אלא של הלווה. אך אם שלח המלווה בעצמו שליח ושלוחו איבד את הכסף, האחריות על המלווה, כי שלוחו הוא, כמו ידו של המלווה . זוהי הלכה גשמית, מה הרוחניות שלה? הסביר רבי נתן תלמידו של רבי נחמן, שהמלווה הוא הקדוש ברוך הוא, שהילווה לנו את העולם, כדי שנעשה מצוותיו, אם נפרע את עבודתנו ומצוותינו ונניח אותם ביד שלוחו,

פה.
שהוא כמו ידו, שהוא הצדיק רבי נחמן, שנשלח עכשיו ,כדי ללמדנו תורה חיה ולעורר אותנו מהשינה ולגרום לנו לדבר עם הקדוש ברוך הוא כל יום שעה, אז כל העבודה עולה ישר למעלה, כי האחריות על הקדוש ברוך הוא, ששומר ומשגיח שהכל יגיע למעלה בשלמות, על ידי שלוחו שהוא רבי נחמן, שזה ידו. אך אם יאמר האדם אקח שליח אחר, שגם הוא צדיק וחכם, אז אם העבודה שמסרתי בידו תאבד, האחריות עלי, כי לא בחרתי את השליח הנכון, שנשלח לדורנו זה שהוא רבי נחמן. לכן קורא יקר, אל תמכור את יוסף שזה רבי נחמן בעצמו, קח את עצמותיו איתך, שזה חוכמתו שנמצאת בספריו הקדושים, שתביא אותך לארץ ישראל, שהיא האמונה השלמה ותציל את חייך בשעה אחת של התבודדות, כל יום, שזה דיבור עם השם. אמר על זה רבי נחמן, אדם שיקיים זאת כל יום, הוא ערב עליו, שיתקן את נשמתו ואת כל גלגוליו וכל התלויים בו, מאדם הראשון עד סוף כל הדורות ולא יהיה עליו שום דין למעלה ולא יצא באמצע, הכוונה קודם תיקונו מהעולם הזה.

מעשה שהיה, הלכתי עם בחור אחד לקצין מבחן וקניתי בדרך בוטנים ושקדים, לקצין המבחן קראו יחיא. כאשר הגענו לשם, חיבק את הבחור ונישק אותו, מרוב געגועים, על בחור זה חתמתי ערבות משפטית. בתוך היום הקשה והמעורפל קראתי שתיים מקרא ואחד תרגום, על הספסל בצד. והנה פלא פלאים, הפרשה דיברה על יוסף הצדיק,

פו.
שאמר לאחיו ששלח אותם חזרה ליעקב אבינו, "בזאת תבחנו", אמר להם שיביאו את בנימין הקטן. כוונתו הייתה שיכפרו בזה על מכירת אחיהם הגדול, שהוא יוסף בעצמו. הנה לנגד עיני אותה תמונה, כי יהודה לקח את בנימין, יעקב אמר לו "קחו מזמרת הארץ", שהם בוטנים ושקדים וגם אני קניתי בוטנים ושקדים בשקית אחת, לפני שבאתי לכאן. אני ממלא את תפקיד יהודה, וקצין המבחן שקוראים לו יחיא ממלא תפקיד יוסף הצדיק, שאמר "בזאת תבחנו" והוא נקרא קצין מבחן וכן קוראים לו יחיא, שזה מזכיר את המצרים שאמרו ליוסף הצדיק, "החייתנו". הבחור שלקחתי איתי, ממלא תפקיד בנימין, כי כאשר יוסף לא ראה אותו קרוב לעשרים ושתים שנה, התגעגע אליו חיבק ונישק אותו והנה ממולי מחבק קצין המבחן, שממלא תפקיד יוסף, את הנער שהוא הבחור שבא איתי שהיה נמוך וקטן , הנער הזה ממלא את תפקיד בנימין ואני ממלא את תפקיד יהודה. יהודה אמר ליעקב אבינו, שהוא ערב ואחראי על בנימין וגם אני חתמתי ערבות על הנער. זה ד"ש משמים, מראות אלוקים, פלא פלאים. ראתה שפחה על הים, מה שלא ראה יחזקאל הנביא. אלה תלמידיו של הצדיק רבי נחמן, שמדברים עם השם כל יום שעה התבודדות ומקבלים אמונה ברורה וישרה, מקבלים הבנה חיה בתורה, בלי אחיזתו של לבן, שהוא כוח המדמה וללא זוהמת הנחש, שזה הגשמיות שבתורה. הם רואים מראות אלוקים, בזכות משה שהוא בחינת הצדיק, שהוא רבי נחמן היום,

פז.
שמגלה הסבר חדש בכל התורה כולה, פי שניים, תשובה מאהבה שתלויה לאלפיים דור, כי התורה הרגילה וההסבר הגשמי, היא תשובה מיראה שתלויה לאלף דור. כי הקדוש ברוך הוא, מסתתר הסתרה תוך הסתרה וכאשר מדברים עם השם יתברך מתגלה התורה הפנימית, הקדוש ברוך הוא, מוריד הסתרה אחת ומגלה את התורה הנסתרת ואת נוכחותו מאחורי תמונת החיים והמציאות היום יומית.

התורה מספרת על רחל אמנו שמסרה סימנים ללאה וגרמה ללאה שלא תתבייש. יעקב אבינו עבד שבע שנים אצל לבן הארמי בשביל רחל, אך הוא הערים עליו ונתן לו את לאה במקום רחל. האם ממשיכה רחל למסור סימנים ללאה?, היכן נמצא היום יעקב אבינו, האם ראינו אותו פעם?, מי זאת רחל ומי זאת לאה?, אם נגשם את התורה בציור, מקום וזמן, זה היה ונגמר, כי ציירנו בשכלנו את יעקב בציור של אדם רגיל ואת לאה ואת רחל בציור של שתי נשים צדקניות, זה קרה בארם נהריים שזה במערב אסיה ליד הפרת והחידקל ששם הם גרו ולפני שלושת אלפים שנה, אז לא נבין. אך אם נסתכל ברוחניות של הדבר הכול קיים גם עכשיו. האר"י הקדוש בספרו "עץ חיים" מסביר זאת בעולמות העליונים. שהאור הרוחני בשמיים שנקרא פרצוף יעקב, מתחבר עם האור הנקרא פרצוף רחל שהיא כנגד המלכות בלשון הקבלה וזה קורה בזמן שאנו עם ישראל מתפללים תפילת ערבית

פח.
כי יעקב תיקן תפילת ערבית. מיד לאחר התפילה, יורד החלק הגבוה של רחל שנקרא כתר מעולם האצילות תחת המיטה שזוהי קרקע עולם האצילות, אל עולם יותר נמוך שזה עולם הבריאה ושם זועקת "אלי, אלי למה עזבתני" כי רחל שהיא השכינה מתגעגעת לאור שנקרא יעקב שמסמן את הקדוש ברוך הוא שחותמו אמת כנגד יעקב. זה נמשך עד חצות הלילה. בינתיים, מוסרת רחל שהיא החלק הנמוך של השכינה לאחותה לאה שהיא כנגד החלק העליון, את המידות שלה ועל ידם מתארכת לאה עד למטה עד קרקע עולם האצילות כדי שתוכל להתחבר עם האור העליון שנקרא יעקב, הנמוך ממנה כי הוא כנגד רחל והתחברות זאת של האור שנקרא יעקב עם האור שנקרא לאה נעשה מחצות הלילה עד הבוקר, וזה שכתוב "והנה בבוקר היא לאה". עם ישראל שקמים בחצות הלילה מהשינה ולומדים תורה מעלים את הכתר הזה של רחל אל הזרוע השמאלית של אור הנקרא יעקב שבלשון הקבלה נקרא פרצוף "זעיר אנפין" וכנגד זה אנו מניחים תפילין של יד והוא מקבל שפע רוחני שנקרא מוחין ונעשים תפילין של ראש. פירוש נפלא זה ,מסביר את התורה בצורה נפלאה בעולמות העליונים וזה נקרא "מוחין דגדלות" ועל זה נאמר שהקדוש ברוך הוא מניח תפילין. וודאי שבורא עולם שהוא אין סופי ומושלם, אינו צריך להניח תפילין ובודאי לא תפילין גשמיות כמו שלנו שעשויים מעור של בהמה, התפילין של הקדוש ברוך הוא הם פעולה שקורה כל לילה בין רחל ללאה ויעקב

פט.
הרוחניים בשמיים, שזה דו שיח בין השכינה שהם רחל ולאה ליעקב שמרמז למדתו של הקדוש ברוך הוא שחותמו אמת. הסבר זה הפסוק ש"בבוקר הנה לאה" נמצא וקורה כל בוקר, הסימנים שמוסרת רחל ללאה קיימים בכל לילה עד חצות, הסבר נפלא זה מראה שהתורה היא מפה של כל העולמות הרוחניים שמופעלים על ידי הקדוש ברוך הוא גם עכשיו. הסבר זה מעיר מהשינה של הזמן, הציור והמקום, שיכול אדם לישון ולחשוב שזה קרה לפני שלושת אלפים שנה, אך אינו מעיר לגמרי וכמו שאדם קם מהשינה ושוטף את פניו, אך עדיין אינו זוכר איזה יום הוא היום, המוחין והשכל שלו חוזרים לו לאט לאט עד שמתעורר לגמרי מהשינה וחוזר לעצמו. התעוררות השינה המוחלטת זוהי התורה שמגלה הקדוש ברוך הוא דרך הצדיק רבי נחמן. כתוב תלמידו רבי נתן בהילכות ראש חודש ה' בליקוטי הלכות חלק ג', שהתורה שבעל פה נקראת רחל שהיא התורה הגבוהה שעושים ממנה תפילה שנקראת תורה "דעתיקא סתימאה", שהיא באה ממקום שהתורה והתפילה הם אחד ובפרצוף ובמידה הנקראת "אריך אנפין" שם הזכר והנקבה אחד כי התורה היא זכר והתפילה היא נקבה, רבי נחמן בתורתו הופך את התורה להסבר של תפילה ומחזק את התפילה ומאיר לה כמו המאור הגדול שהיא השמש כנגד התורה שהיא השמש שמאירה לירח שהיא כנגד התפילה, כי אין לה אור מעצמה כמו האשה. והנה האיש הישראלי שנכנס להתבודד ולדבר בינו לבין קונו

צ.
ולשוחח עם הקדוש ברוך הוא במילותיו לספר לו, להודות לו, שהוא כנגד לאה שהתפללה שלא תיפול בחלקו של עשו שהוא היצר הרע, לפעמים מסתתמים דבריו ואינו יודע מה לדבר. כאשר מכריח ומתאמץ לרצות לדבר נשלחים לו מהשמיים מילים חדשות שנובעות מהתורה שהיא כנגד רחל שהם פירושיו והסבריו של רבי נחמן שהופכים את התורה לתפילה ומאירים בה, שאותה הוא למד בספריו של רבי נחמן ומילים אלה הם כנגד הסימנים שמוסרת רחל ללאה בכל אדם, בכל זמן ובכל מקום. הסבר זה מעיר את האדם מהשינה לגמרי כי אינו מוגבל בלילה או ביום, כמו שהוסבר עד היום בתורת הקבלה. התדירות של הסבר זה הוא כל רגע ורגע, כי כל רגע שאדם מדבר עם השם ואין לו מה להגיד יקבל סימנים מרחל שהיא התורה העמוקה החיה של רבי נחמן איך להתפלל ולשוחח עם הקדוש ברוך הוא כי האיש שמשוחח ומדבר הוא כנגד לאה. כאן מתאמתים דבריו של רבי נחמן שאמר שאפילו אם הייתי אומר את חידושיי בזמן האר"י הקדוש, ובזמן רבי שמעון בר יוחאי, היה נעשה רעש גדול, כי הם תדירים ונמצאים בכל אדם בכל זמן, ובכל מקום, שהיא תורה משוכללת שמעירה את האדם מהשינה כי כמה שהחולה גדול יותר צריך רופא מומחה וגדול יותר ואנו בדורינו נמצאים בשער החמישים של הטומאה שאי אפשר לצאת משם כי על ידי התורה הגבוהה ביותר שמתבצעת בתוך שעה של התבודדות שזה שיחה בין האיש הישראלי לבורא העולים מדבוריו

צא.
מלבו, כמו שאמר רבי נחמן בעצמו "שמקטן ועד גדול אי אפשר להיות איש כשר בלי שעה התבודדות ". כאשר אדם נכנס להתבודד ולשוחח עם בורא עולם, נכלל באין סוף ומתערבב כביכול עם בורא עולם שממציא אותו ומלובש בתוכו וסביבו. בביטול זה זוכה לענווה כי מתפלל על כל דבר וממליך ומבקש מהקדוש ברוך הוא על כל תנועה ותנועה. כשאדם יוצא משעת ההתבודדות מבין שכל מאורעותיו לטובתו כי מחבר את יד ימין עם יד שמאל, כי יד ימין המכוסה בכפפה לבנה ,הם כנגד הדברים הטובים והנעימים שנותן לנו הקדוש ברוך הוא ויד שמאל שמלובשת בכפפה שחורה הם כנגד הדברים הכואבים שאינם נעימים שקורים לנו בחיים. כאשר אדם נכנס להתבודד עולה לראש שרומז לעולם הבא כי הגוף הוא כנגד העולם הזה והראש והמוח הם כנגד העולם הבא, הראש מוכיח שיד שמאל ויד ימין מאחורי הכפפות הם אותו אדם שהוא כנגד הקדוש ברוך הוא שהוא רק טוב וגם השמאל שייך לימין זה אותו אחד וכולו טוב. מעשה שהיה שחזרתי בשעה של ההתבודדות וסיפרה לי אשתי ששרשרת הזהב שהייתה לה מהחתונה הלכה לאיבוד על ידי הילדים שטיאטאו אותה לפח, הצטערתי, אך הרושם של ההתבודדות הזכיר לי שגם זה לטובתי, כי זה משמיים, ביקשתי מהקדוש ברוך הוא בתפילה שרצוני ללכת בדרכו של רבי נחמן ורבי נתן תלמידו ושימצא את השרשרת או שייתן לי כסף לקנות שרשרת חדשה. להפתעתי העצומה מספרת אשתי בבוקר, שהיא חלמה

צב.
לפנות בוקר חלום שהשרשרת נמצאת מתחת לספרים של רבי נתן שהם ליקוטי הלכות שקניתי לפני מספר ימים, כאשר ניגשה לספרים, ראו זה פלא, מצאה את השרשרת, זה נס משמיים מראות אלוקים. כאשר אדם נענה בתפילתו מתחזק כלי אמונתו ומאמין בעצמו שאכן הקדוש ברוך הוא מאזין לו והוא חשוב בשמיים, כאשר אדם מדבר במילותיו על דברים פרטיים קטנים וגדולים בחיי היום יום מאפשר לקדוש ברוך הוא להתגלות אליו , כי מתפלל בדעת שלמה במחשבה ובדיבור, כמו שכתב רבי נחמן בתורה עג' בליקוטי מוהר"ן חלק א' שאדם מתפלל במחשבה ובדיבור יחד גורם להקדוש ברוך הוא שמסתתר להתגלות אליו וכן התורה הנסתרת שתהיה נגלית. 

אם נשיא ארצות הברית היה שולח לך מכתב באנגלית לא היית מחפש מתורגמן של השפה האנגלית כדי שתבין את המכתב? הרי זו מעלה גדולה לאדם פשוט לקבל מכתב מנשיא חשוב ואולי מינה אותך לשר החוץ או הפנים? והנה הקדוש ברוך הוא שהוא מלך של כל העולם שלח לך ולי מכתב מהשמיים שהיא התורה הקדושה כמו שכתוב בתורה "מכתב אלוקים" איזו מעלה גדולה יש לאנשים קטנים כמונו לקבל מכתב מבורא עולם האם לא נחפש מתורגמן כדי שיתרגם לנו את המכתב הזה לפרטי פרטים, בשפה ברורה? אולי מינה אותנו הקדוש ברוך הוא לשר ומינה אותנו לתפקיד בכיר וגדול? רבי נחמן

צג.
נקרא "צפנת פענח" כמו שכתב בתורה לו' חלק א' ליקוטי מוהר"ן, כמו שיוסף הצדיק פענח את חלום פרעה והציל את מצרים מרעב, כמו כן, מפענח לנו רבי נחמן את התורה ומציל אותנו מהרעב הרוחני של הנשמה ומסביר לנו שהקדוש ברוך הוא מטיל עלינו תפקיד גדול חוץ "מתרייג" המצוות הנגלות שבהם אנו ממליכים את הקדוש ברוך הוא ומייצגים אותו בעולם יש גם מינויים נוספים הנסתרים בתוך התורה, כי לפי דברי רבי נחמן ממנה אותנו הקדוש ברוך הוא בשעת ההתבודדות לנח שמציל את העולם מהמבול שהם הכפירות והשקר, ולאברהם אבינו שיוצא מחרן שהיא ההבנה הנמוכה ומגלה את האמונה שהיא כנגד ארץ ישראל. כמו כן, ממנה אותנו למשה רבנו שזה דעת כל אדם שנקראת משה ולהוציא את בני ישראל שהם דיבורינו שהם יוצאים מהגרון שהוא המייצר והוא כנגד מצרים, ומאפשר לנו לקיים את כל המצוות ברוחניותם כל השנה, כגון, לנענעה לולב ואתרוג, כי האתרוג הוא כנגד הלב, הלולב הוא כנגד חוט השדרה, שלושה הדסים ושתי ערבות הם כנגד חמישה חסדים שבדעת. את כל התפקידים האלו נמלא בשעת ההתבודדות ובדיבור עם השם יתברך מליבנו.

ריבונו של עולם קרב אותנו אל הצדיק האמיתי, שהוא כנגד יעקב עכשיו, שילמד אותנו את התורה הברורה והחיה, שהוא רבי נחמן, נשתה מביאורי תורתו ונבוא לעבוד אותך בחמימות ובהתלהבות ותצילנו מאחיזת בן

צד.
שהוא כח הדמיון שמסתיר את נוכחותך, מאחורי כל פעולה ותמונה. זכנו לקחת עצמות יוסף איתנו, שזה הסבריו של הצדיק שהוא בחינת יוסף ,שהם פירושיו האמתיים של רבי נחמן, שגלית לנו בספריו כדי לקרב אותנו אליך ונבוא על ידי זה לארץ ישראל, שהיא הדעת השלמה ואמונה ברורה בנוכחותך, בכל רגע ורגע ונדבר עימך ללא הפסקה ונזכור אותך בכל מקום ותזכנו לקיים כל יום שעה של התבודדות ונדבר איתך באמת מעומק ליבנו אמן ואמן.