מאמרים וראיונות

מטרת חיבור זה להודיע לאיש הישראלי שיכול לקיים את כל התורה כולה, בתוך שעה אחת של התבודדות, יציאת מצרים, סוכות, ציצית ומקיים את תיבת נח. כי נח זה אתה ואני, והתיבה היא הדיבור שבפי, והמבול הם המחשבות הרעות, ואף על פי שלנח היו בתיבה אריות, ופילים, זה נמצא גם בתוכי עכשיו, כי האדם הוא עולם קטן, וכשמתפלל ואומר "ריבונו של עולם, תן לי יראת שמים" מכניס בתיבה אריה, שמרמז על יראה. וכשמתפלל "תן לי תמימות" מכניס כבש. וכשמתפלל "תן לי זריזות" מכניס צבי. וכשמתפלל "תן לי עזות קדושה" מכניס נמר. תפילתי לבורא עולם שדברים היוצאים מהלב יכנסו ללב הקורא הנעים, ויראה את אמיתותה של התורה.

א.
אמר רבי נחמן התורה היא רוחנית, ואשר זך וישר פועלו, שמי ששכלו רוחני יכול לתפוס את כל התורה כולה ולא לשכוח דבר כי דבר רוחני לא תופס מקום, ויכולה התורה להתפשט בשכלו ולשכון בשכלו, כי התורה היא רוחנית. ומי שמגשם את דברי התורה, ועושה ממנה ממשות, אזי יש לה שיעור וקצבה, כמה שיכול לתפוס בשכלו ולא יותר. לדוגמא, יכול לבוא רב בדרשה, להגיד רבותי, התורה היא רוחנית וללכת. צריך להסביר מה זה רוחני ? רוחני , זה בלי ציור מקום וזמן. העולמות בנויים בצורה כזאת, עולם היצירה, עשייה ובריאה. זה כמו בשר, גידים ועצמות, כמו גוף האדם. והנשמה זה השכל, כנגד עולם האצילות שהוא עולם של שבת, שהוא עולם הנשמות עולם הנצחי.

רבי נחמן הוא הרב של שבת, שהוא מכניס אותך לעולם של שבת, שכל מה שתאכל, האוכל נהיה קדוש. ואם תאכל שתי צלחות חמין גם זה קדוש, למה ? כי זה שבת. רבי נחמן הוא הרב של שבת, זה לא רק רב של חסידי ברסלב, זה הרב של כל העולם. כל העולם צריכים ללמוד את תורתו, ואם כולם ילמדו אותה, יבוא המשיח. כי המשיח הרוחני כבר בא, מי זה המשיח בעומק ? הקדוש ברוך הוא. שעמו משיחין ומדברין, והוא נמצא כאן. כי צריך לדבר עם השם יתברך בצורה פשוטה,

ב.
תצטלם ותעשה תמונה עם השם ברצינות ותגיד לו שלום, כמו שעומד צלם מולך.

האם פעם מישהו אמר לקדוש ברוך הוא ערב טוב ? שבת שלום? זה לא יפה ! יש הלכה שכתוב בה, שמי שיש לו בית כנסת בעירו ואינו הולך להתפלל שם, נקרא שכן רע. כך כתוב בשולחן ערוך, למה? כי השם גר בבית הכנסת, כביכול. אז לפחות תבוא לבקר, כי הוא שכן שלך. מה עומק ההלכה ?רבי נחמן אומר שיש עומק בהלכה, ומי שאינו לומד את העומק ההלכה הוא נמצא במצרים. רבי שמעון בר יוחאי אומר: ויענו אותם בחומר, זה קל וחומר. ובלבנים,זה לבון הלכתה. ובעבודה קשה, זה קושייה. מי אומר את זה? לא סתם אדם ! אומר את זה רבי שמעון בר יוחאי, שאליו נוסעים חצי מיליון איש למירון. והוא כתב את הזוהר. הייתכן שאדם יושב בכולל או בישיבה ונמצא במצרים ? התשובה היא, שהוא לא מבין מי זה יוסף הצדיק שמוכרים אותו היום ושזה רבי נחמן והתורה שהשם גילה דרכו בדורנו.

מי זה משה רבנו? האם ראית אותו פעם? האם הוא גבוה? בלונדיני? כתוב שמשה גירש את הרועים האם זה היום ? האם ממשיך לגרש או הפסיק לגרש ? האם זה גשמי או רוחני ? אם זה גשמי זה נגמר, כי זה ציור מקום וזמן, אם זה רוחני זה ממשיך, כי רוחני לא תופס מקום

ג.
זה נשמה וזה נצחי. משה זה לא רק צדיק שהיה פעם, אלא הצדיק שנמצא עכשיו, שהוא רבי נחמן ותורתו
שמגרשת את ההבנה הרעה שלי ומציל את בנות יתרו שזה האמונה שלי שנפלה. אדם מדמיין לו בדמיונו שמשה הוא איזה גיבור בעל שרירים שמכה את הרועים בידיו , הבנה כזו היא חד פעמית, אפילו אם הייתה בצורה כזו, זה לא יכול להמשך כל רגע. זוהי הבנה דמיונית בתורה, שיש בה אחיזה של שדים ולזה רבי נחמן קורה הבנה של שד יהודי. לפי האמת משה לא השתמש בכוח גופני הוא רק התפלל, כמו שהרג את המצרי בשם המפורש כמו שכתוב: "הלהרגני אתה אומר'? ופירשו חז"ל שמשה אמר והרג אותו בשם קדוש . כי משה יש לו דעת גדולה ועושה כל דבר רק בתפילה וזה דבר שגם משה הפרטי שלי, שזה הדעת שלי צריך לדעת להתפלל על כל דבר. כמו שאמר יעקב אבינו "בחרבי ובקשתי" פירוש בתפילתי ובעותי.

רבי נחמן רוצה לעשות אנשים כאלה שכולם תפילה. רבי נחמן רוצה להפוך אותך לבן אדם שלם שמתפלל על כל דבר, כגון, תעביר אותי את הכביש, תודה על האוכל שאכלתי ,על החומוס, הטחינה. האם פעם אמרת תודה על החומוס שאכלת? האם אתה יודע שהנעלים שלך היו פעם קרנף? איזה אנגלי משוגע הרג את הקרנף, ואת הפיל, והשם יתברך עשה לך את נעליך ? הקדוש ברוך הוא הביא לך נעלים מאפריקה, פפריקה מהודו, והופך את העולם בשבילך. ערב טוב אתה לא אומר לו? ורבי

ד.
נחמן בא להציל אותך, מהדמיון הזה ומהשינה בה אתה נמצא, כתוצאה מהבנה לא מושלמת בתורה
שלמדת עד היום, כמו באוכל, שיש בו,אוכל מרדים, ואוכל מעיר כגון: קפה, כמו שיש אוכל מבושל, ואוכל מבושל חלקי, כך גם התורה צריכים ללמוד אותה כשהיא מבושלת ומעירה, וזאת התורה שהשם יתברך גילה דרך הצדיק רבי נחמן.

נחזור למשה, משה גירש את הרועים האם ממשיך לגרש או הפסיק לגרש ? יתרו קורא למשה על ידי בנותיו לאכול לחם,האם ממשיך לקרוא לו או הפסיק ? אם התורה היא גשמית ואני מגשם אותה בשכלי אז זה נגמר, אם התורה היא רוחנית זה חייב להיות גם עכשיו, היכן זה? יש שני סוגי יתרו אחד שהיה בתאילנד ולא קיים את המצוות, שמע שיש מצוות ותורת משה, והוא קורא לו ללמד אותו הילכות שבת ותפילין, ואני אתן לו את בתי לכלה. פירוש: שאני אאמין בו, כי האמונה נקראת בת, ואני מחתן אותה עם משה רבנו. יתרו השני זה אחד שלמד בכולל ובישיבה ולמד על נח, למד על אליעזר עבד אברהם, למד את מכירת יוסף, אך לא למד את זה בצורה מבושלת, בצורה עירנית, כמו האוכל המבושל והקפה המעיר. ואז כשהוא מגלה את רבי נחמן מבין שעד עכשיו הוא היה, נקרא יתרו. כי יתרו הראשון השתחווה ממש לעבודה זרה, לבודהה ולגורו ההודי, אך יתרו השני זה שלמד את התורה בצורה הרדומה ולא המבושלת ונקרא
בחינת יתרו על שם המותרות, כי למד את חיצוניות של

ה.
התורה, בצורה גשמית. ואז הוא מגלה את הצדיק רבי נחמן, שהוא בחינה של משה ,שהוריד הסבר חדש של
כל התורה, ומסביר שנח זה אני, שצריך להוציא את התיבה מפי בצורה אמתית, שזה הצוהר של התיבה, שהיא תיבת הדיבור, ובצורה אמתית שזוהי האבן טובה שמאירה, שהייתה בתיבת נח, ובאים להציל אותי מהמחשבות שלי, שנקראים מבול, מהעולם המבולבל מסביב שזה בחינת המבול, שנמצא גם כיום. כי התורה הייתה הווה וכן תהיה. וכן רבי נחמן מגלה מי זה אליעזר עבד אברהם, שזה אני, שמבקש מהשם בהתבודדות שייתן לי את האמונה, שהיא רבקה הנערה, שמתאימה ליצחק, שזה בחינת הפחדים שיש בי, שאאמין שזה גם מהשם יתברך. יתרו השני, שהוא הלמדן, כשמגלה את משה, שזה שהוא רבי נחמן, אז הוא קורה לו ואומר לו, אתן לך את ציפורה בתי לאשה, שהכוונה לדיבור שבי ולאמונתי. ובזכותו אני מתחיל לדבר עם הקדוש ברוך הוא. זה משה האמיתי נכון להיום, שהוא חי. כי פניו, שכלו, ונשמתו בתוך ספרו, כמו שכתב רבי נחמן בתורה קצ"ב. מי מבין את זה, רבי נחמן אמר בעצמו שהוא לא רק רבי של חסידי ברסלב, אלא רב של כל העולם. אפילו שתלך עם כובע או עם ג'ינס זה לא חשוב, הכל דמיון, העיקר שתדבר עם השם יתברך, בשפה שלך מהלב. החיקוי הוא הדבר המזיק ביותר, והמבלבל ביותר, הכי חשוב שתהיה טבעי, תדבר במילותיך, בשפת האם שלך, עם הקדוש ברוך הוא.

ו.
יש אומרים שמי שלא לומד גמרא הוא לא ברסלב, מה קורה פה? רבי נחמן אמר שאני כולי התבודדות, לא גמרא ולא אומן. הוא אמר "כולי תפילה", פירוש, שתורתו צריכה להביא אותנו להתפלל בלי הפסקה. ובודאי שגם צריכים ללמוד את הגמרא הקדושה, וגם לנסוע לאומן. כתב נכדו של רבי נחמן רבי שמשון ברסקי בהקדמה לספרו "עצות המבוארות" שאפילו יקראו לו ברסלבר חסיד וגם ייסע לאומן, אין כוח בהתקרבות בלי הרגשת דעתו הקדושה, ומהי דעתו הקדושה? תפילה ודיבור עם השם, ששם אתה מקיים את כל תרי"ג המצוות ברוחניותם, כמו שאמר בעצמו, שאפילו אם יזרקו אותי במדבר ואין לי ציצית ותפילין, הייתי מקיים את כל התורה כולה כמו האבות, כי הרוחניות של הציצית פירושו שהשם מציץ עלי, והגשמיות של הציצית היא הציצית שלנו מצמר, וכן רוחניות של התפילין זה תפילה מהלב, והפצרה בהתפילה כמו שכתב רש"י נפתולי אלוקים, נפתלתי, היינו הפצרתי והם הרצועות שיוצאים מליד הלב. והתפילין של ראש היא הבושה מהקדוש ברוך וההכרה בו.

כתב רבי יצחק ברייטר, שבלי שעה של התבודדות לא נקרא מקורב לצדיק וכל ההתקרבות היא מהשפה ולחוץ. האם אתה מרגיש שאתה נושם את האוויר של השם ? האם אתה חי אותו? זה מה שרבי נחמן רוצה לעשות,

ז.
לעשות,אומר לך בוא ותתקרב אלי ואחר כך מתחבא ושולח אותך ל"שם".רבי נחמן זה בחינה של אמא שלי
שלך ושלו ושל כולנו, ורוצה שיהיה לך טוב. אחד אוכל סחוג, והשני אוכל קיגל, וזה אוכל עמבה, כל עדה ומאכליה,העיקר שתהיה אתה בטבעיותך. מה זה חשוב?
הכי חשוב שרבי נחמן יכול ללמד את כולם, רבי נחמן הוא הרב של כולם, וכולם צריכים ללמוד ממנו, כדי להתעורר מהשינה בלימוד התורה, ולהתחיל להתייחס לקדוש ברוך הוא.

כשהגיע רבי נחמן לארץ, אמר על הספרדים, לתמימות הזו התכוונתי, אך מרוב תמימותם הולכים יותר מדי שמאלה, ומחקים ולובשים מלבושים שאינם טבעיים להם. כי צריכים להיות עצמאי ואמיתי, ואז רבי נחמן יעשה אותך צדיק גדול כמהו, כמו משה רבנו. כמו שהקדוש ברוך הוא דיבר עם משה הוא ממשיך לדבר איתך, כי הדעת שלך היא נקראת בחינת משה, ואתה צריך להוציא כל יום את בני ישראל ממצרים שזה הדיבורים החדשים שלך, שיוצאים מהגרון שלך. פרעה שהוא העורף שלך, שהוא אותיות "הערף", נלחם עמך ולא נותן לך להוציא את הדיבור. ומה שכתוב: " חמושים עלו", אם נגשם את זה, אז הפסיקו לעלות, אבל אם נעשה את ההסבר רוחני, אז ממשיכים בני ישראל לעלות כל יום ויום ממצרים, כמו שכתוב: ש"בכל יום ויום צריך כל אדם לראות את עצמו כאילו הוא בעצמו יוצא ממצרים". ובני ישראל הם הדיבורים הפרטיים החדשים

ח.
שיוצאים מכל אדם ואדם דרך חמשת מוצאות הפה. שזה פירוש, חמושים. זאת יציאת מצרים, כל זמן, בכל אדם, ובכל מקום. זאת תורת רבי נחמן, הנשמה של התורה.

פעם רבי נחמן התפאר מהשגותיו הגדולים, ואמר לו אחד מתלמידיו שלך יש נשמה גדולה, בגלל זה הגעת למעלתך איך שהגעת. הקפיד עליו רבי נחמן מאוד ואמר, שזה החיסרון שלכם שאתם חושבים שלצדיקים יש נשמה גדולה. אין זה נכון, כל אחד יכול להיות צדיק כמוני ממש, ועוד אמר על עצמו, "אני אוצר של יראת שמים למה לא מחפשים אחרי?" ושאלו אותו איך מחפשים אחריך ? אמר להם," עם הפה והלב". יש לנו את זה, אז למה אנו לא מפעילים אותם?. ועוד אמר שאם היה זהב בתוך אשפה היו מחפשים אחרי הזהב כל הלילה, ולמה אחרי לא מחפשים?. הוא לא אמר להם, תיסעו לאומן, הוא לא אמר להם תלבשו בגדים מסוימים, אלא אמר להם להתפלל עם הפה והלב, והוא אומר לנו את זה, שהפה והלב יהיו אחד, שנדבר עם השם לפי השפה שלנו. כי אדם צריך לקבוע לו זמן להתבודדות, שעה אחת שלמה, וההתבודדות יכולה להיות בשדה או בחדר ולא חייבים לצעוק, אפשר לדבר בלחש, באמת. כשתדבר במילים שלך, אי אפשר לומר לך שאתה מזייף. העיקר שתהיה שעה אחת עם הקדוש ברוך הוא. כמו שאחד קנה גיטרה ולא למד לנגן, אם יוציא צלילים

ט.
חדשים אי אפשר לומר לו שהוא זייף, כי הוא לא חיקה אף אחד. כי ניגן שיר שלו, שיר חדש. זוהי ההתבודדות, זוהי תפילה חדשה שאף אחד לא התפלל אותה קודם.
לעולם לא תזייף, תמיד זה מקורי, זו התפילה שהתפללו אבותינו. אברהם אבינו תיקן שחרית, פירוש שדיבר עם השם בשפתו, במילותיו בזמן של הבוקר. יצחק תיקן תפילת מנחה פירוש שהתפלל בשפה שלו בזמן שעת המנחה, יעקב אבינו תיקן תפילת ערבית, פירוש שהתפלל במילותיו בזמן הערב. ודאי שתפילתו של אברהם אבינו עליו השלום לא היתה אותה תפילה של יצחק אבינו עליו השלום, ותפילתו של יצחק אינה דומה לשל אברהם ולשל יעקב, ותפילתו של יעקב עליו השלום אינה דומה לתפילתו של יצחק עליו השלום.הם לא לקחו סידור והתפללו, אלא התפללו מעצמם עם הקדוש ברוך הוא, וכך אנו צריכים לנהוג , זה דרך ישנה אבל חדשה שמחדש רבי נחמן. תדבר עם הקדוש ברוך הוא, ותאמר: "לו יש לי כאבי בטן, אנא תרפא אותי, יש לי בעיות עם משרד השיכון, תסדר לי בבקשה". זוהי התפילה הנכונה להתפלל ולומר מה שכואב לך, ולפי הגדרתו של רבי נחמן "הנקודה השייכת לך בעת ההיא". כי נקודה היא המלכות, שהיא השכינה, האמונה. כמו כן, "הנקודה השייכת לך בעת ההיא", פירוש כיצד מתגלה לך השם יתברך עתה דרך המציאות שמסביבך שבה הוא מסתתר. אדם צריך להבין שהשם שומע אותו, שרואים אותו, שיש מישהו שנמצא כל הזמן איתו, שזה הקדוש ברוך הוא.כי האדם המתפלל נקרא בחינת לאה, שבכתה

י.
שלא תיפול בחלקו של עשו, כך אנו צריכים להתפלל, שלא ניפול בחלקו של הדמיון, שזה היצר הרע. ואז יוולד בחינת ראובן שאדם יבין שתוך כדי התבודדות, שהשם רואה אותו כל שניה, וכן יוולד לו בחינת שמעון, שיבין ששומעים אותו, ויולד לו בחינת לוי, שיבין שהשם נלווה אליו בכל רגע, שהשם איתו. אם נגשם את התורה, לאה אמנו כבר לא נמצאת, ראובן שמעון ולוי נפטרו כבר מזמן. זוהי הבנה גשמית של ציור, מקום, וזמן, היכן זה היה ? איך הם נראו ? גבוהים או נמוכים ? ובאיזה מקום זה קרה ? הבנה כזו היא איננה נצחית, זה גוף התורה, היא מבחינת המותרות של התורה, אך לא הנשמה. ורבי נחמן מלמד אותנו שכולם חיים וקיימים ונמצאים בתוכנו. כי לאיש שמתפלל הנקרא בחינת לאה,שמתפלל להינצל מהיצר הרע שנקרא בחינת עשו, שנמצא גם היום, נולד לו הבנה של ראובן, שמעון, ולוי. שהשם יתברך רואה אותו, שומע אותו, ונמצא. זוהי הסבר חי וחדש בתורה שמתאים לכל אדם בכל זמן ובכל מקום.

כשגילו את יוסף הצדיק אחיו קרעו את בגדיהם, מרוב בהלה. כמו כן כשמגלים את רבי נחמן, שהוא בחינת יוסף היום, צריכים להיבהל, איך שכחנו את הקדוש ברוך, הוא שרואה אותנו כל שנייה, שומע ונמצא בכל מקום. כי הדיבור עם השם, מקנה לאדם אמונה חושית, כי רבי נחמן אומר תזכרו את השם יתברך תמיד ותדברו דברי אמונה. "ריבונו של עולם, אתה רואה אותי עכשיו,

יא.
אתה נמצא פה, אתה שומע אותי, אתה מחזיק את העולם כל שנייה, כל האוכל שאכלתי כל חיי הם ממך,
איך שכחתי אותך?". כי בעולם הבא ישאל הקדוש ברוך הוא את האדם," נתתי לך חיים, נתתי לך אוכל, שמת לי
לב? התחבאתי לך במטבח, שעברת את הכביש הייתי איתך, אני ראיתי אותך ואתה לא ראית אותי, הרי שלחתי לך את רבי נחמן, שילמד אותך איך לדבר איתי?".

נחזור אל עומק ההלכה, שאדם שיש לו בית כנסת בעירו ולא נכנס להתפלל בו, נקרא שכן רע. הכוונה היא, שהשם נמצא לידך כל רגע, ושוכן לידך בכל מקום, ובכל זמן ובכל אדם, ואתה לא מדבר איתו, אז אל תהיה שכן רע שלו. זה עומק ההלכה של בית כנסת בעירו. השם לידך תגיד לו שלום, תגיד לו תודה, זה עומק הלכה הרוחני. וגשמיות ההלכה זה בית כנסת ממש, מלבנים וטיח וספר תורה, וזה לא מצוי בכל עת כגון, שאדם הולך במדבר, או בים. לכן צריך לבוא לרבי נחמן וללמוד מתורתו, שהוא בחינת משה שמוציא ממצרים. כי צריך להוציא אותנו מההבנה הצרה שזה בחינת החומר והלבנים שעבדו במצרים, שזוהי חוסר הבנת ההלכה ברוחניותה. וכשתבין ותקיים את עומק ההלכה, תבין שמישהו נמצא לידך ואתה לא שם לו לב, ואם לא תדבר איתו אתה תהיה שכן רע, כי הוא שוכן לידך ואתה לא רואה אותו רק האמונה. כי השם רואה אותך ומסתכל עליך ונמצא פה. כי כשכל יום תתבודד, ותדבר עם השם אז תעלה ברמת האמונה ותבין בהכרה ברורה יותר

יב.
ויותר, שהוא רואה אותך, יותר שומע אותך, יותר נמצא פה, כי האמונה גדלה והולכת. כמו שכתוב "ומרדכי אומן
את הדסה", שהכוונה, נכון להיום, שרבי נחמן מבחינת מרדכי מלמד אותנו אמונה. כי אנו נקראים הדסה, על שם הריח הטוב שמעלה ההדס, שזה התפילות שאנו מדברים עם השם והוא נהנה מאיתנו כשם שאנו מריחים ריח טוב. כי המלאכים בשמים הם קדושים, כי הם רואים את ההשגחה, ויותר ויותר הם מאמינים שהוא נמצא, לכן הם מלאכים. רבי נחמן אומר לך אני אעשה אותך מלאך, רק תקבל את עצתי כי הצדיק רבי נחמן הוא רופא הנפשות, של כל עם ישראל.הוא יודע את התרופה איך לגדל את האמונה, שזה נעשה ע"י פירושיו החיים בתורה, והכדור שלו זה שעה התבודדות. למה הדבר דומה?, לאדם שנכנס לרופא ומדבר איתו על החדשות, ולא מקבל ממנו תרופה, אז למה הוא בא לרופא?, כל רופא הרי נותן תרופה?. כך רבי נחמן נותן עצה, כי הוא מכיר את שני הצדדים. הוא מכיר את הקדוש ברוך הוא טוב מכולם, ומכיר את נפשות ישראל, ויכול לשדך בין שני הצדדים. אדם שבא לרופא הוא סומך עליו בעיניים עצומות, ואינו צריך לדעת מה מכילה התרופה, כי אף רופא אינו את מסביר לחולה מה מכילה התרופה. אך רבי נחמן נותן לך את הכדור שהיא שעה ההתבודדות, הוא מסביר לך בספריו מה זה מכיל.

יש בתוך ההתבודדות בחינה של פסח, וקיום וטעם של פסח ממש. כי פסח זה פה ש-סח, הכוונה פה שמדבר.
יג.
בחינה וטעם של סוכות, שזה סוכות האמיתי. כי הסוכה הגשמית זה המדמה והציור החיצוני של הפנימי, שהוא הנצחי והאמת השלמה. כמו שבסוכות אתה נכנס לתוך הסוכה, כך אתה מכניס את הדעת שלך לתוך האמונה, שזוהי נוכחותו של השם מסביבך, והסכך הוא כנגד מקיפים והבנות חדשות. יש בתוך ההתבודדות קיום הרוחניות של הציצית, כי אני מאמין שהשם מציץ עלי ואיתו אני מדבר עכשיו. יש בתוך ההתבודדות קיום הרוחניות של התפילין. כי אני מדבר מהלב, ומפציר בו, ומקבל בושה והכרה בו. בתוך ההתבודדות יש הרוחניות של תקיעת שופר. הכוונה, לקול שלך ולתפילתך שיוצאת מהגרון, שמעירה אותך מהשינה, כמו שכתוב "הרם כשופר קולך", ולשים לב לשם יתברך שנמצא לידך ורואה אותך. כי בהתבודדות אתה בן חורין, אתה משוחרר משעיבוד מתפילה מסוימת, אתה מוציא עצמך ממצרים, רק צריך להיעזר בדיבור, שהוא בחינת אשה, כי עשרה קבין של דיבור ירדו לעולם, ותשעה נטלו נשים, והדיבור שאצלי הוא בחינת אשה, והדיבור בא לעזור לי כמו שכתוב, "עזר כנגדו", ואמרו חז"ל, זכה עזר, לא זכה כנגדו, פירוש, שאם אדבר דיבורים זכים, שזה בחינת זכה, זה יעזור לי להתקרב לשם יתברך. לכן בהתבודדות תדבר דבורי אמונה. כגון: "ריבונו של עולם, אתה רואה אותי עכשיו, אתה שומע אותי עכשיו, אתה נמצא פה, אתה ממציא ובורא את כל העולם כל שנייה ושנייה, אתה יודע הכל עלי, אתה מנהל לי את החיים, ואתה כל יכול"
ההתבודדות היא מלחמת עמלק, אתה נכנס לזירת קרב
יד.
עם הלוחם החזק ביותר בעולם, עם עמלק, שהוא היצר
הרע, שמקרר אותך מהתורה החיה ומהשם שנמצא לידך. כי כשאתה יושב שעה אחת בחדר, אתה צריך לדעת שאתה לא יושב לבד. את ההכרה בשם לא קונים בשוק, היא תוצאה של ריבוי תפילה ואמונה, כמו שאמרו חז"ל "יגעת ומצאת תאמין". יש סיפור שרבי נחמן מספר: שהיה גנן שזרקו עליו אבנים, וגירשו אותו כי חשבו שהוא משוגע וחירש. הגנן הוא הצדיק שאינו שומע את החסרונות של העולם, הכוונה שמי שילמד את תורתו של רבי נחמן יחיה חיים עם דעת ללא שום חסרונות. כי מי שיש לו דעת יש לו הכל. ומי שאין לו דעת אפילו שיש לו, זה אינו כלום. אם אדם חסר לו ילדים, אם ידע מה זה ילדים ברוחניות שזה הדיבור שלו שנקראים בני ישראל, אז לא יהיה חסר לו ילדים, כי אלה הילדים האמתיים. ומי שיש לו ילדים גשמיים, ולא מדבר עם השם, כי הוא לא יודע שהדיבורים הם הילדים האמתיים ונצחיים שלו ממש, נקרא שאין לו ילדים. אדם חסר לו משיח. אם ידע שהשם נמצא לידו, ואיתו משיחין,אז יש לו משיח, כי יש לו דעת מה זה משיח, ואדם שאינו יודע זאת, אז אין לו משיח. עוד דוגמא: אדם חסר לו אשה, אם ידע מה זה אשה ברוחניות, אז תמיד יש לו אשה, שהיא האמונה בקדוש ברוך הוא, שלזה קורא שלמה המלך "אשת חייל מי ימצא" שהכוונה שהדעת שהשם שוכן לידו זה האשה האמתית. ואם אדם יש לו אשה גשמית ואינו יודע מהאשה הרוחנית, אז אין לו אשה. ולמה זרקו על הגנן

טו.
אבנים וגירשו אותו? כי התקלקל להם הטעם, המראה והריח. שכל מה שטועמים הוא בטעם נבלה. איך אנו
רואים זאת היום? שאנו לומדים תורה ולא מחיים אותה, אנו טועמים טעם של מת. כי מבחינתנו לאה, ראובן, שמעון, משה ויתרו בהבנה הגשמית אינם חיים עכשיו. אבל בהבנה הרוחנית של רבי נחמן התורה נהפכת לסם חיים, כמו שאמרו חז"ל, אם זכה, נעשתה לו התורה סם חיים, ואם לא זכה, נעשתה לו התורה חס ושלום, סם מוות. כי רבי נחמן אמר, שלעתיד לבוא, יתעורר שכל חדש בעבודת השם, ורבים מישני אדמת עפר יקיצו, והכוונה לתחיית המתים. שלפי ההבנה של רבי נחמן כל המתים שבתורה מתחילים לחיות. לדוגמא: יתרו נותן עצה למשה למנות שרי עשרות, שרי חמישים, שרי מאות ושרי אלפים. האם ממשיך יתרו לדבר עם משה ? או הפסיק? היכן נעלמו שרי האלפים? שרי המאות? האם הם נמצאים גם היום? אם נגשם את התורה זה נגמר, אבל אם נלמד את הנשמה של התורה שזה הרוחניות שלה, אז יתרו, זה התלמיד של רבי נחמן, שאומר לו, תסתכל בי.פירוש תאיר לי את הבנת התורה ותרים את רמת שכלי ברמת התורה. משרי עשרות, שזה כנגד עולם העשייה, לשרי חמישים שזה עולם היצירה. כי המקרא כנגד העשייה, והמשנה כנגד היצירה. ומשרי חמישים תרים אותי לשרי מאות כנגד עולם הבריאה ומשרי מאות לשרי אלפים, שזה עולם האצילות. להבנה של עולם הנשמות שזה עולם הנצחי. בהסברים ופירושים, חיים, הנכונה בכל אדם בכל זמן ובכל מקום.

טז
רבי נחמן הופך אותך לכוכב הראשי ואתה משחק את כל השחקנים בכל מיני מצבים. פעם משה רבנו, פעם יוסף הצדיק, הכל כלול בתוך ההתבודדות. פרעה אמר ליוסף הצדיק, לאחר שהציל את מצרים מרעב, ופתר לו חלומו, "אתה תהיה על ביתי ועל פיך יישק כל עמי". האם פרעה אומר עכשיו ליוסף או הפסיק להגיד ? האם ראית פעם את פרעה? אולי פגשת את יוסף אתמול, או שלשום?. אם מציירים את זה בציור גשמי, ומדמיינים את פרעה בתור אחד רשע עם עיניים מפחידות, נמוך, עם כתר גדול על הראש, וזקן ארוך, כמו שמפרשים המפרשים, את יוסף כבחור צעיר ויפה עם עיניים כחולות ושיער בלונדיני. זו הבנה מגושמת שהייתה פעם במציאות בציור מסוים במקום מסוים ובזמן שהיה, ונגמר. הבנה זו היא הבנה דמיונית, מי שמבין כך הוא נמצא במצרים. וחי בעולם של דמיונות, לזה קורא רבי נחמן בתורה י"ב חלק א' בליקוטי מוהר"ן "שד יהודי".זה למדן בתורה שבמבין את התורה בצורה דמיונית, וחושב שיוסף קבור בשכם, ונגמרה כאן התורה, וכן פרעה מת מזמן. בתורה ק"ב בחלק א' ליקוטי מוהר"ן: אומר רבי נחמן, שפרעה זה הקדוש ברוך הוא, שקיים כל הזמן. ונקרא פרעה, על שם הפריעה. כי כל התורה כולה, היא שמותיו של הקדוש ברוך הוא, שמתגלה אלינו מאחורי התמונה שאנו רואים. ונקרא גם פרעה על שם ההפרעה. כי יש בתמונה הפרעה לגלות מיד שזה הוא, הקדוש ברוך הוא

יז.
שמזיז את התמונה והמציאות שממולי. לדוגמא: אדם קונה בקבוק קולה, מהחנות, אז הקדוש ברוך הוא
מתגלה אליו מהתמונה ומגיש לו קולה, הרי שאם תשב בסרט קולנוע, והשחקן שמשחק בתוך הסרט, יוציא לך קולה מתוך המסך, לא תתפלא? תגיד שזה נס! אבל זה שהקדוש ברוך הוא התגלה לך במלבוש של בעל מכולת והגיש לך קולה תמורת חתיכת ניר או ברזל שזה הכסף. מנס כזה אתה לא מתפעל? האם תוכל לאכול ולשתות את הכסף ששלמת? מהקולה ומהלחם אתה חי! אך יש בתמונה הזו הפרעה, וההפרעה היא, שזה שעומד מולך הוא בעל מכולת שאתה מכיר אותו מזמן, ועל הבקבוק של קוקה קולה כתוב: שחברת קוקה קולה ייצרה אותו. זוהי ההפרעה שהשם יתברך שם על זה. שזה המדמה, שהוא היצר הרע, שהוא עמלק שמקרר אותנו למצוא את השם יתברך, מאחורי המלבושים שאנו רואים, ומאחורי התמונה. לכן, נקרא הקדוש ברוך הוא פרעה. והוא חי,וממציא כל שנייה את המציאות שמסביבך כי הוא הקדוש ברוך הוא בעצמו, היה, הווה, ויהיה. כי התורה הייתה נמצאת ותהיה. זוהי הבנת התורה האמתית, שרוצה רבי נחמן ללמד אותך, תורת חיים, תורה נצחית. שעל ידה מתעוררים מהשינה, שהיא הבנה רק בעבר ולא בהווה.

פרעה, שהוא הקדוש ברוך הוא אומר לך, שאם תדבר איתו כמו יוסף הצדיק, ששם השם שגור בפיו, שהיה מדבר עם השם כל הזמן, וגם אתה תעשה שעה

יח.
התבודדות, אז אם תעשה זאת, אתה תהיה על ביתי. פירוש, שהגמרא קוראת לבית, יראה. כמו שכתוב: "חבל
על דלית ליה דרתא" פירוש: בית, זה יראה. אז הקדוש ברוך הוא אומר לך, תדבר איתי באמונה כזו, כאילו אתה רואה אותי. כי יראה על שם ראיה, אז על פיך יישק כל עמי, פירוש: שאתה תוריד שפע לכל העולם. ורק הכסא אגדל ממך. פירוש: שהכבוד שלי שנקרא כסא שהתמעט, כי המילה רק פירושו מיעוט, תגדל אותו אתה בדיבור שלך כי את הכבוד מגדלים בדיבור. זאת אומרת, שהקדוש ברוך הוא מבקש ממך, שתדבר כמו שיוסף דיבר איתו, ואז אתה תהיה עכשיו יוסף הצדיק, שמוריד שפע לעולם, ומגדל את כבודו של הקדוש ברוך הוא, שהתמעט.

מסביר רבי נחמן, שאם תגשם את התורה ותעשה ממנה ממשות, היא תהיה מוגבלת. והקדוש ברוך הוא אומר: "לא ימושו מפיך" כלומר, שלא תגשם ותממש את התורה. כמו שכתוב במצרים, ו"ימש חושך" כי כשמגשמים את התורה ומממשים אותה בציור, מקום, וזמן, יש בה שכחה. אז חג פסח יהיה פעם בשנה, ועד שבעה ימים ולא יותר, ולא יהיה נצחי. כך גם חג סוכות, וכן הדמויות בתורה, יהיו מוגבלים בציור, מקום וזמן. כמו שמכניסים בתוך חדר מספר ארגזים. כדי להכניס מספר ארגזים חדשים, צריך להוציא את הקודמים. כמו כן, אם תלמד שהיה פעם אברהם, פעם משה רבנו, אז כשתלמד על נח, תצטרך לשכוח את משה ואת אברהם,

יט.
כי זה מוגבל. אבל אם התורה היא מופשטת בלי מקום, ציור וזמן, בצורה רוחנית, אז זה נמצא מולך כל הזמן
בהתבודדות. כי נח זה אתה, שמציל את עצמך מהמבול שזה המחשבות הרעות, בתיבת הדיבור. ומשה רבנו זה אתה, שמוציא עכשיו את בני ישראל ממצרים, שזה הדיבורים שלך מהגרון, והדיבורים שלך נקראים בני ישראל, ומצרים זה הגרון שלך שנקרא מצרים, שהוא מקום צר. ופרעה זה העורף.והשם יתברך מתחנן אליך שתוציא את בני ישראל ממצרים שזה אתה, ואתה עונה לו אין לי מה לדבר, והשם עונה לך, מי שם פה לאדם? אני אתן לך דיבורים! ואני אתן לך פה שתוכל לדבר. כמו כן, אברהם אבינו זה גם אתה! שהשם מבקש ממך, לך לך מארצך. הכוונה שתצא מהמציאות שלך, מהגשמיות שלך, מכל החוכמות שלמדת, ותבוא לארץ ישראל. וארץ ישראל הכוונה, למקום של התבודדות, והיא נקראת ארץ ישראל,כמו שכתוב: "עיני אלוקיך בה ". כי בהתבודדות אתה נמצא מולו, שאתה מאמין שהוא רואה אותך, ומציץ עליך. תאריך בתפילה לאורכה ולרוחבה. כי השם אמר לאברהם התהלך בה לאורכה ולרוחבה. האם ראית את אברהם אבינו ? האם הקדוש ברוך הוא ממשיך להגיד לאברהם התהלך לאורכה ולרוחבה?. אבל אם תבין את התורה, בלי מקום, ציור, וזמן, בהבנה רוחנית, אז אברהם הוא כל אחד ואחד, שמתקרב ובא לדבר עם הקדוש ברוך הוא. והוא נקרא בחינת אברהם, כמו שפירש רבי נחמן "אבוא רם" שאני בא לקדוש ברוך הוא שנקרא רם, והשם מבקש ממני להאריך בדיבור איתו,

כ.
לאורך ולרוחב, ולפרש את שיחתי כדי שיוכל להוריד לי שפע, ולברך אותי, ולא רק את אברהם אבינו, בצורה חד
פעמית. כי התורה ניתנה לי ולכל אחד מישראל, ולא רק לאברהם אבינו. לכן אומר הקדוש ברוך הוא: "הרחב פיך ואמלאהו",שזה "התהלך לאורכה ולרוחבה" בפיך, בחלק האמונה שנקראת ארץ ישראל. כאן התורה מתחלקת לאין סוף חלקים, שמקיימים בבד אחת, בשעת ההתבודדות, שאתה מתבודד עם השם, בכל מקום, בכל זמן. אלה הם הלוחות הראשונים שניתנו למשה רבנו, שהיו רוחניות, ולא ממשיות. ויכולה כל התורה כולה לשכון בתוך שכלו של האדם ולא ישכח דבר.

כל אחד צריך לדבר עם השם יתברך שעה. בבית, בחדר, בשדה או ביער. רצוי במקום קבוע, ולהתחיל להודות לו: "תודה רבה, ריבונו של עולם אני יודע שאתה שומע אותי, אתה נמצא פה, אתה מחייה אותי כל שנייה, גידלת אותי מגיל קטן, הבאת לי נעליים והתחפשת, לאמי ולאבי". כמו שאמר רבי נחמן, שהקדוש ברוך הוא , הוא אחד פשוט, מאחורי תמונות מתחלפות, ופעולות משתנות. כי פורים נמצא כל הזמן, כי זה נצחי, והתחפושות אלה הם המלבושים, של התמונות שמסביבנו, שמאחוריהם עומד הקדוש ברוך הוא. כי פורים זה לא רק מסכות לילדים, פורים זה חג רציני, ונצחי. רבי נחמן אומר שההתחלה הייתה מפסח, ועכשיו ההתחלה היא מפורים, מדוע? הכוונה היא שאם אינך יכול להתפלל כמו שצריך, ואם אתה לא מאמין שהוא

כא.
רואה אותך ושומע אותך שזה הפסח הרוחני , אז תתחיל מפורים, תלחם עם עמלק, ותבין שנח חי גם עכשיו, שזה
אתה. וכן משה ואברהם, וכל התורה כולה. כמו משחק של ילדים. קר, קר, ומתקרבים ל-חם. וכשמתקרבים ל-חם זה נהפך לאתה, שזו הבנה החמה בתורה, לחם הפנים, שהיה חם כל השבוע בבית המקדש שזה נס שלחם ישאר טרי כל השבוע. וזה רמז לתורה החמה והטריה שנמצאת כאן היום. ועמלק הוא מקרר את ההבנה בתורה כמו שכתוב: "אשר קרך בדרך", ואנחנו נמצאים במלחמה חזקה. רבי נחמן הוא רב שמלמד את כל התורה מחדש, ונותן לך כוח להלחם עם עמלק. כמו שמספרת התורה, שמשה הרים את ידו, אז ישראל ניצחו את עמלק. כשהוריד את ידיו, עמלק גבר. זאת אומרת שאם האמונה שלך תהיה גבוהה ותבין את התורה בהבנה גבוהה, תוכל להתגבר על עמלק. אבל אם האמונה שהיא כנגד הידיים נמצאת למטה אז גובר חס ושלום עמלק. על כולנו מוטלת המשימה ללמוד את התורה, שהקדוש ברוך הוא גילה על ידי רבי נחמן, שמצילה אותנו מהדמיונות, ובעזרת השם נוכל להעיר את אחינו הישנים, מהשינה.

ישאלו אותך בשמים, האם מכרת את יוסף הצדיק? מה תענה? יש מדרש שאומר, שמביאים ספר תורה לאדם, ושואלים אותו בעולם הבא, האם קיימת מה שכתוב בספר הזה? אם תגשם את התורה ותממש אותה, אז מכירת יוסף נגמרה. יוסף סיפר חלומות האם ממשיך

כב.
לספר חלומות? או הפסיק לספר?. מסופר במדרש, שאשה אחת שמעה בקריאת התורה, שמכרו את יוסף
הצדיק בגלל שסיפר את חלומותיו, ובכתה מאוד. בשנה הבאה, כששמעה על מכירת יוסף, אמרה לכולם, שמגיע לו. מדוע לא למד שאסור לספר חלומות? שהרי מכרו אותו עוד פעם, ולא למד לקח מהשנה שעברה?. הנה אשה פשוטה מבינה, שלא יתכן לקרוא את אותו דבר כמה פעמים, בלי שום הבדל. הצדיק רבי נחמן נקרא יוסף, והוא ממשיך לספר את חלומותיו לאחיו. ומסביר רבי נתן תלמידו של רבי נחמן שהאחים של יוסף, הם כיום החכמים של התורה. והצדיק מספר להם את השגותיו ומעלותיו בלימוד התורה, ובהבנתו החיה, ושכולם צריכים ללמוד את תורתו, כדי להחיות את שכלם ולהבין את התורה נכון, כשהיא מבושלת ומעירה. אבל האחים שהם חכמים של היום, לא מאמינים לו, וחושבים
שהם יותר חכמים ממנו, ואין לו מה לחדש להם. כל זאת, כיוון שלא למדו מספיק את ספריו ולא עיינו בהם בעומק להבין את הסבריו העמוקים, שמחיים את המתים, ומנציחים את התורה, בעבר, בהווה, ובעתיד. כי אם האדם מבין את התורה רק בעבר חסר לו שני שלישים מהתורה. כמו העולם שהוא שליש יבשה ושני שליש ים. וגורמים שהתורה תהיה יבשה כמו יבשה, וכן אומר הזוהר. והצדיק מספר את חלומותיו כדי להפנות את תשומת לבם של כל עם ישראל, שכולם צריכים לקבל את עצתו, ולהתבודד, כל יום שעה, ולהבין את התורה נכון. כי כמו שהשם יתברך גילה ליוסף את החלומות,

כג.
כמו כן מגלה לצדיק את התורה החיה. ואומר רבי נתן שצריך תמימות גדולה להקשיב לדבריו, אך לצערנו
אומרים לו "המלוך תמלוך עלינו ?" ואין שמים לו לב. כמו שאמרו האחים ליוסף, ממשיכים גם עתה לומר זאת, לרבי נחמן, שהוא בחינת יוסף הצדיק. אף על פי שהאחים היו גדולים וחכמים בתורה, טעו ואחר כך הוצרכו להודות בטעותם, כך יהיה לעתיד, שמי שטועה עכשיו יצטרך להודות אחר כך על האמת. כי זו תורה ניצחית ולא סיפור חס ושלום.

הצדיק מספר את גדולתו כדי לעזור לנו. כמו דוקטור גדול שתולה את תעודות ההצטיינות שלו על הקיר. האם נחשוב לרגע, שהוא רוצה להתגאות? הרי הוא אומר זאת לטובת החולים שיתרפאו על ידיו, ויסמכו עליו? כך גם רבי נחמן, שהוא בחינת יוסף הצדיק, ממשיך לספר את חלומותיו והשגותיו, כדי לעזור לחולים כמונו, ולהחיות את שכלינו, כמו שאמרו המצרים ליוסף, "החייתנו". כי יוסף נתן להם זרע, זרעים לשתול באדמה, והציל את חייהם. היכן זה עכשיו?, האם ממשיך לתת זרעים למצריים?, אם תגיד שזה היה רק פעם, אז לא הבנת את התורה. כי אומר רבי נחמן, שאדם צריך להתייגע בתורה ולהבין אותה, כדי לרפאות את נפשו. אז רבי נחמן שהוא יוסף הצדיק וממשיך לתת לנו זרע, פירוש: קחו את הדעת שלי, כי אתם נקראים בחינה של מצריים, שנמצאים בהבנה צרה, כי אתם רעבים ואין לכם שביעה מהתורה, כי אדם שאוכל את החיצוניות של

כד..
התורה ללא הפנימיות הוא נשאר רעב. שרעב זה אחור של שם אלוקים ושם הוייה. כמו שכתב רבי נחמן בתורה
ס"ב חלק א' בליקוטי מוהר"ן, ויוסף ממשיך לתת דעת, לנו, שאנו נקראים בחינת מצריים, שנמצאים בהבנה נמוכה, ואנו אומרים לו עכשיו החייתנו, החיית את שכלנו, בהבנה נכונה בתורה. כי מקודם, היינו מתים ברעב הרוחני, ועכשיו אנו חיים את השם יתברך, חיים את התורה. אל תמכור את יוסף שהוא רבי נחמן, מחייה המתים, אל תחליף אותו עם מישהו אחר, כי הוא המלאך שיביא אותך לתכלית שזה ארץ ישראל, שזה האמונה השלמה בקדוש ברוך הוא, כמו שכתוב: "הנני שולח מלאך לפניך" הוא יביא אותך למקום אשר הכינותי. "אל תמר בו", הכוונה, אל תחליפהו. תלמד אותו טוב, כי הוא יסביר לך את כל התורה מחדש בצורה חיה. התורה שלו היא לא מתקלקלת, היא נצחית, כמו יוסף הצדיק, שהתבואה שלו נשמרה, כי הוא שמר את החיטה במצרים עם החול שלה, כך רבי נחמן התורה שלו מוקפת באמונה שלמה וחיה,שהיא כנגד החול של יוסף, ומשדכת אותך עם הקדוש ברוך הוא ואינה נרקבת לעולם. וכמו שיוסף היה המשביר, והשליט, כן לצדיק הזה, יש ממשלה בשמים. כמו שאמר הצדיק רבי מאיר אבו חצירה לאביו הבבא סאלי בחלום, במנחה של שבת, שכל הצדיקים בשמים הולכים לשמוע תורה מרבי נחמן מברסלב. הוא יזין אותך בשכל חי, ויחיה את שכלך. אז תיקח את הכדור שלו, והכדור שלו הוא ההתבודדות, כי

כה.
הוא רופא הנפשות. התבודדות זה משפט עצמי, אם יש
משפט למטה אין משפט למעלה. תשפוט את עצמך, "האם אני בסדר?אולי טעיתי במשהו? אולי לא אמרתי
את הברכות בכוונה? אולי פגעתי באדם כל שהוא? אז תסלח לי השם". כי השם יכול לעשות הכל, כי הוא מאחורי כולם. אפילו שפגעת באדם כל שהוא, תבקש מהשם שישים בלב האדם שפגעת בו שיסלח לך.

תדמיין לעצמך דמיון חיובי, שאתה עומד עם מיקרופון, והחוט עד השמים, והקדוש ברוך הוא וכל המלאכים שומעים ומחכים למילים שלך. אומר רבי נחמן שהקדוש ברוך הוא עוזב את הכל, ובא לשמוע אותך. כי שאדם מתבודד, הקדוש ברוך הוא בא לקראתו. זה מה שכתוב בפרשת ויחי: "הנה בנך יוסף, בא אליך". כי אנחנו נקראים יוסף, שבאים לדבר עם הקדוש ברוך הוא ואז מכריזים בשמים שהבן של הקדוש ברוך הוא בא להתבודד ולדבר איתו, כי פסוק זה הוא נצחי וחייב לפעול גם עכשיו, ואדם שבא להתפלל לשם נקרא יוסף. כי התורה מספרת שיעקב היה חולה, ומסביר האר"י הקדוש בליקוטי תורה, שחולה פירושו, חיסרון שם הוייה במילוי אלפין עם ארבע אותיות בגימטרייה מ"ט שזה כמניין חולה. זאת אומרת שלפי רבי נחמן שאדם שאמיתתו של הקדוש ברוך הוא אינה במוחו מאה אחוז, ולא מאמין שהשם כאן נמצא, עד שמתחיל לדבר איתו כדבר איש לרעהו וכבן לאביו, נקרא בחינת חולה. אז צריך להביא את יוסף אליו, שזה הקדוש ברוך הוא

כו.
והשכל של הצדיק. כי השכל של הצדיק נמשל לציצית כמו שכתוב בתורה ז' בליקוטי מוהר"ן א' שבפסוק "הנה
בנך יוסף בא אליך", נרמז בו כוונות של הציצית. האם ממשיך יוסף לבוא ליעקב או הפסיק? ומדוע אני צריך לקרוא על יעקב שהוא היה חולה? הרי זה כבר היה ונגמר, היכן אני ואתה בתמונה? אם נגשם את התורה, לא נבין, כי תהיה יבשה, בעבר. אבל אם נפשיט אותה מהממשות שלה אז איש הישראלי הנקרא יעקב, צריך להביא את יוסף, שזה לימוד הצדיק, שנקרא רבי נחמן, לתוך מוחו וליבו, ואז יעלה במדרגתו מיעקב שנקרא חולה, למדרגת ישראל שזה אותיות "לי ראש", שקבלתי מוחין חדשים, והבנה חדשה בתורה.

הרופא הוא רבי נחמן והוא אומר שאני מרפא את בת המלך, שהיא הנשמה שלנו, וכמו שאתה בא לרופא והוא נותן לך כדור, כמו כן התרופה של הנשמה היא ההתבודדות. שעה אחת. ואל תאמר, די לי בעשר דקות, כי זה תיקון הנשמה לכל העוונות ולכל הגלגולים שלנו. כמו שמולחים בשר במלח שעה אחת, וכל הדם יוצא החוצה והבשר נשאר כשר וטהור, כמו כן אתה כביכול, מולח את עצמך, בדעת, של הצדיק הזה, והשם נמצא מסביבך, וכל המידות הרעות והתאוות , והכפירות, יוצאים ממך. לכן נתן לנו השם יתברך הילכות מליחת בשר, שצריכים לשים בשר טרי אחרי השחיטה בתוך מלח כדי שכל הדם יפלט ויצא החוצה, כי אסור לאכול בשר עם דם, וכל זה כדי שנגיע לעומק ההלכה הרוחנית,

כז.
שמתקיימת בכל אדם, בכל זמן, בכל מקום. כי הצדיק נקרא ברית, ומשול למלח, כמו שכתוב: "ברית מלח
עולם". וכן צדיקו של עולם, הקדוש ברוך הוא ישתבח שמו, האמונה בו נקראת מלח, כי הקדוש ברוך הוא קיים לעד. כשאתה לומד את דברי הצדיק, בפרט את דבריו של רבי נחמן, שדבריו חיים וקיימים, כי הם הרוחניות הנצחית של התורה, כמו המלח שמקיים ושומר את הבשר, אתה פולט מגופך, ומנשמתך את כל התאוות והמידות הרעות, וכן תורתך תהיה נצחית ומשתמרת בבחינת זרע של קיימא, וכן האמונה נקראת חיים, כמו שכתוב "ראה חיים עם האשה אשר אהבת" שזה בעומק ההלכה, האמונה. כשאתה נמצא בתוך ההתבודדות זה אותה בחינה של מליחת בשר במלח, כי אתה מאמין שהשם נמצא מסביבך, רואה אותך עכשיו, שומע אותך עכשיו ונמצא פה, ואפילו אם תהיה חזק בזה תוכל לחיות כך כל היום. כי כנגד המלח זה ההסבר החי, וכנגד גופי ההלכות הוא הבשר. אדם שמקיים מצוות מליחת בשר, צריך להבין שיש בה עומק ההלכה. כשילמד את התורה בצורה רוחנית, שזה כנגד המלח, וכשיאמין שהשם נמצא מסביבו, אז כל הדמיון שמשול לדם, כי דם הוא מלשון דמיון, ייצא החוצה, והתורה תהיה ראוייה לאכילה. כי כמו שבשר עם דם אסור לאכילה, כן תורה עם דמיון וגשמיות אינה מתקיימת לנצח, וכביכול אסורה באכילה, כי איני מבין שאני בחינה של משה, שצריך להוציא את בני ישראל, שזה הדיבורים החדשים שלי כל יום עם הקדוש ברוך הוא, ומצרים זה הגרון שלי. כי עתידה

כח.
תורה הגשמית להתבטל, ותשאר התורה הרוחנית, כמו שאמרו חז"ל "אור יקר וקיפאון " אור שיקר בעולם הזה,
שאלו, גופי התורה הגשמית, יהיו קפואים וקלים בעולם הבא, כמו שכתב רבי נחמן בליקוטי מוהר"ן תורה ו' חלק א'. אדם שמקיים הילכות מליחת בשר יוכל לקבל חלק חשוב בגן עדן, אך זה יהיה גן עדן התחתון, שהוא כנגד המצוות הגשמיות והבנה הגשמית בתורה, ששם מקבלים שכרם. אך כשירצה להיכנס לגן עדן העליון, שהוא כנגד התורה הרוחנית ועומק ההלכה הרוחני, לא יוכל להיכנס לשם. כמו שכתוב בזוהר וכן בליקוטי מוהר"ן תורה כ"ב חלק א' "בראשית" מאמר שלם חוכמה עליונה גן עדן העליון, אבא. "ברא" חצי מאמר חוכמה תחתונה, גן עדן התחתון, בן, כי ברא בארמית פירושו בן. זאת אומרת שאדם שמקיים את התורה הגשמית, במצוות גשמיות, ולומד הבנה גשמית, בעבר, ולא בהווה או בעתיד, שזה דומה לדם בתוך הבשר, שלא יצא החוצה, יכול להיכנס רק לגן עדן התחתון, שהוא כנגד חצי הבנה, כי הגוף הוא חצי מהנשמה, שהיא הבנה שלמה, כנגד האבא כי הבן מגיע לאבא בגובה עד חצי גופו של האבא כמו שאנו רואים בעינינו. וכשירצה האדם הזה שקיים הילכות בשר בגשמיות, לעלות לגן עדן העליון, ישאלו אותו: "האם קיימת הילכות מליחת בשר"? יענה, "בוודאי" יאמרו לו: "כאן זה לא מופיע שקיימת", יאמר: "תשאלו את אלה מגן עדן התחתון", יאמרו לו: "כאן בגן עדן העליון לומדים את התורה הרוחנית, ומי שקיים אותה יכול להיכנס. האם מלחת את עצמך? האם מלחת

כט.
את התורה שלמדת? אם היית לומד את ההסבר הרוחני של התורה, שהקדוש ברוך הוא גילה דרך הצדיק רבי
נחמן, אז כל התורה שלמדת היתה משתמרת ומתקיימת, כמו הבשר שנשמר על ידי המלח, וכן אם היית מתבודד לבד באיזה חדר, בשדה, ומדבר עם הקדוש ברוך הוא, היית נמלח על ידי האמונה, וכל המידות והתאוות והדמיונות והכפירות, היו נפלטים החוצה, בדיוק כמו שהמלח פולט את הדם. שלזה התכוון הקדוש ברוך הוא שתגיע, ותבין את עומק ההלכה.אם היית לומד את תורתו של רבי נחמן, היית מקיים בהתבודדות את כל ההלכות ברוחניותם וגם הליכות מלחת בשר, היית מקיים ויכולת להיכנס לפה!"

בהתבודדות אל תזוז מהכסא, תחשוב שאתה קשור, בידיים וברגלים. תכריח את עצמך להשאר במקום שאתה מתבודד ולא לצאת שעה שלמה, כי השעה היא תיקון שתיקן רבי נחמן ושם אתה מקיים את כל המצוות ברוחניותם, ותוכל להיכנס לגן עדן העליון. ורבי נחמן אמר והבטיח, שהקדוש ברוך הוא לא עושה את זאת, להוציא איש מאנשיו באמצע, הכוונה שיתקן את כל מה שצריך לתקן, בעולם הזה ולא יצטרך להתגלגל, כמו שכתב בחיי מוהר"ן, ומי נקרא איש שלו? מי שמתבודד כל יום שעה של התבודדות, כמו שכתב רבי יצחק ברייטר בספרו "שארית יצחק" שאדם שאין לו שעה התבודדות, אינו נקרא מקורב לצדיק, וכל ההתקרבות היא מהשפה ולחוץ בלי שעה התבודדות. כי

ל.
הקדוש ברוך הוא נותן לנו עשרים וארבע שעות לחיות, ומבקש ממך תחזיר לי שעה אחת. למה הדבר דומה, לאדם שנותן לחברו עשרים וארבע שקלים ביום, ומבקש ממנו שקל בחזרה, ואת השקל הזה הוא ישקיע לך בבנק, ויבנה לך את כל עתידך, ואז תראה מה יצא מהשקל הזה. הנך יכול לחיות עשרים ושלוש שעות, לעבוד וללמוד, ובשעה שתתן לקדוש ברוך הוא,יבנה לך הצדיק, שנמשל לקבלן בניין, בנינים רוחניים, ומזה תבנה את כל חייך הרוחניים והגשמיים. כמו שאמר רבי נחמן בעצמו, "העלו לי לבנים וסיד, ואבנה לכם בנינים נפלאים".

התורה מספרת, שבבוקר מצא יעקב את לאה במקום רחל, האם ראית את לאה, באיזה מקום? אתה מדמיין אותה עם כיסוי ראש? אולי גבוהה? מי ראה את רחל אמנו? מסביר רבי נחמן, בתורה פג' חלק ב' ליקוטי מוהר"ן שלאה זה ההתבודדות, שהוא החלק הגבוה של המלכות העליונה, נוקבא ראשונה הנקראת לוז, שדרך שם נכנסים לבית אל, שהכוונה שאם תתבודד ותתפלל מעצמך, תוכל להבין את התורה שנקראת בית אל, כנגד רחל, שנקראת בית המקדש. והבוקר פירושו תחיית המתים, וכל מה שיישאר לאדם מתחיית המתים זוהי ההתבודדות שלו, כי לאה בכתה שלא תיפול בחלקו של עשו. מסביר רבי נתן, שאיש הישראלי המדבר עם השם, נקרא בחינת לאה, שמתפלל לקדוש ברוך הוא שלא ייפול בחלקו של היצר הרע, שהוא למעשה הדמיון. וכן רחל,

לא.
רחל,שהייתה יפה,היא התורה שבעל פה,שכולם אוהבים אותה, ללמוד את פירושיה היפים וההגדות היפות. יעקב
זה אתה, שאוהב את רחל, ושונא את לאה. כי יעקב שנא את לאה, פירוש שלא העריך את מעלת התפילה וההתבודדות, כי היא הייתה נסתרת, וכן עתה, מעלת ההתבודדות נסתרת ממך וממני. כי אנו אוהבים את התורה היפה, שהיא רחל היפה, אך הקדוש ברוך הוא שנקרא בחינת לבן, כנגד לובן העליון, ממשיך להגיד לך ולי, אינני יכול לתת את בתי רחל לפני לאה, הנך חייב לקחת את לאה לפני רחל, מדובר עליך ועלי. גם רחל נקראת הטבע, הנופים היפים, השקיעה, הזריחה של השמש, כי הטבע בגימטרייה, האלוקים. רחל זה הגשמיות של התורה, ובתוכה יש רוחניות. והצדיק רבי נחמן מלמד אותנו את הרוחניות של התורה, שתביא אותנו להבנה נצחית, ולגרום לנו להתפלל, ומסביר לנו שלא נטעה כפי שיעקב טעה, כי הקדוש ברוך הוא מודיע לנו דרך לבן, שאף על פי שאהבתנו לתורה שהיא רחל, היא חשובה, אך לאה היא עוד יותר חשובה, בזכותה נבין גם את רחל, שהיא התורה שבעל פה, בצורה הנכונה והחיה. האם ראית פעם את לבן ? איך נראה יעקב אבינו ? אם תגיד שיעקב איננו ולבן איננו, גשמת את התורה ועשית אותה ממשית, נשארת ישן, ואין לקדוש ברוך הוא הנאה ונחת מעבודה של שינה, כמו שאוכל תפל ומרדים, שמפיל לשינה. הקדוש ברוך הוא רוצה ממך וממני שניקח את לאה ונחשיב אותה, נקבע

לב.
זמן של שעה לדבר איתו, ולא נזלזל בלאה, כמו שיעקב זלזל, כי הייתה נסתרת ממנו, ולא החשיב אותה. התורה באה להציל את חיינו, לתקן את הטעיות שבעבר, ואז
תרפא אותנו. כמו שאמר רבי נחמן, שאדם צריך להתייגע בתורה ולהבין אותה, כדי לרפאות את נפשו, וכן אמרה הגמרא: "כרום זולות לבני אדם", דברים שעומדים ברומו של עולם, ובני אדם מזלזלים בה שזוהי התפילה.

כן סיפר רבי נחמן משל, למלך אחד שנתן לשני שרים תפקיד, שכל אחד יצייר חצי מארמונו. שר אחד, למד מלאכת הציור וצייר את חלקו בציור נפלא עם עצים, וציפורים בכל מיני גוונים, ואילו השר השני התעצל. והנה הגיע הזמן שהמלך צריך לבוא לראות הציורים, חשב השר השני מה לעשות? וחשב על רעיון, צייר את חלקו בזפת שחור מבריק, כמו מראה, ושם על זה וילון. כשבא המלך, שיבח את השר הראשון על טרחתו, ויגיעתו, ואמר לו, שיהיה שכרו גדול. כשבא לשני, הזיז את הוילון, והזפת השחור הבריק וזרח מהשמש, וכל מה שצייר השר הראשון נראה כמו ראי בצד השני. התפעל המלך מאוד מהשר השני, יותר מהראשון, כי כל מה שהיה בארמון נראה פעמיים, הנברשות היפות, והרהיטים היפים, וכן אם יביא רהיט חדש גם הוא יראה פעמיים. מה עומק דברי רבי נחמן ? הנה השר הראשון, איש ישראלי שלומד את התורה, שהיא רחל היפה, עמל ויגע בה, כי התורה היא ציור של כל העולמות, ויש בה יופי נפלא, והקדוש ברוך הוא מבטיח שכר גדול, ללומדיה. אך

לג.
כשהוא מתפלל ומתבודד ומדבר עם הקדוש ברוך הוא, מקבל אמונה שהיא המראה המאירה, כמו שכתוב: "שחורה אני ונאווה" שהיא השכינה הקדושה. אמונה זו,
מראה לו את התורה שלמד עד היום פי שניים. מתחילה למד שנח היה פעם, עכשיו איננו, אברהם אבינו יצא מחרן ואינו חוזר לשם, ולאה ורחל נפטרו, לבן ויעקב איננו. זוהי תורה גשמית וממשית, שהיא רק שליש מהתורה. זאת הבנה יבשה שהיא רק שליש מהתורה השלמה, מה עם שני השלישים האחרים כנגד הים, שהם מים חיים? כי הים אינו סובל דבר מת, וכל דג שמת הים פולט אותו החוצה, כך צריכים ללמוד את התורה שהיא חיה, וזה מלמד אותנו רבי נחמן. את שני השליש של החיים, של ההווה ועל מה שיהיה, זוהי תורה שלמה, ואינה תורה של שינה. כי מאדם ישן גונבים את כל השפע, את כל הזהב והכסף, ומכל התורה שלומדים בשינה, מקבלים כל אומות העולם כוח וממון, להלחם נגד עם ישראל, בזמן שהשפע הזה צריך לרדת אלינו. את המראה הזאת, שהיא האמונה, תקבל אם תדבר עם השם שעה אחת ביום, ואז תוכל להבין את התורה החיה.
רבי נחמן זה רב שמחבר את הנשמה של התורה עם הגוף, כמו שמשה הוציא אותנו ממצרים ופרעה רדף אחרינו, כמו כן עכשיו. אומר רבי נתן, כדי לצאת ממצרים צריך להאמין ברבי נחמן שהוא עכשיו משה, ואל תיבהל אם ירדוף אחריך פרעה וחילותיו, שזה הדמיונות והקשיים, אלא תתפוס אומנות אבותינו בידנו, שזה

לד.
התפילה, ותתמיד לדבר עם השם כל יום שעה, ואז יקרע לך הים, כמו שנקרע לאבותינו. רבי נחמן הוא רב
שמוכרים אותו, כמו שמכרו את יוסף הצדיק, וכמו שיעקב אבינו, שזה אתה ואני, גילה את יוסף וכתוב: "ותחי רוח יעקב", וכשחשב שיוסף איננו, הסתלקה ממנו השכינה, כן אנחנו כשנגלה את רבי נחמן שהוא הצדיק, נתחיל לחיות חיים חדשים, שנתפלל מליבנו בדיבור פשוט עם השם ונלמד תורה חיה. החלומות של יוסף עכשיו, הם ההתפארות של רבי נחמן שמתפאר בעצמו, כמו שאומר
אני איש פלא, ונשמתי פלא גדול, חידוש כמוני לא היה מעולם. ודאי אין זה הגיוני שיחזור על המילים בדיוק של יוסף הצדיק, כי יוסף הצדיק סיפר את חלומותיו שיבינו שהוא צדיק, כמו הרופא ששם תעודה על הקיר, ודאי שזה לא בשביל גאווה. כמו כן רבי נחמן מספר את מעלותיו כדי שיאמינו לדבריו, כמו החולה שמאמין לרופא בעיניים עצומות. אם תבין שיוסף כבר סיפר את החלומות ולא ממשיך לספר, זוהי תורה של דמיון ושינה, כי כבר לא משחקים, כי שברו את הכלים, ואין עם מי לשחק. למה הדבר דומה? לבמאי שהסריט סרט, ובסרט היה בן מלך ועני. לאחר חמישים שנה, רצה להסריט את הסרט מחדש, ודאי לא יוכל לקחת את אותו שחקן שהיה בן חמש עשרה שנים, ולתת לו את התפקיד של בן המלך, כי עכשיו הוא בן שבעים וחמש שנים.אלא צריך הבמאי שחקן חדש שהוא בן חמש עשרה שנה, ולהגיד לו את אותם המילים שאמר לשחקן הקודם. וכן, אם לפני חמישים שנה היו חמורים וסוסים, יצטרך הבמאי לשנות

לה.
את המילים ולכתוב מכוניות לפי המציאות של עכשיו, והנמשל: שהבמאי הוא הקדוש ברוך הוא, הסרט זה
החיים שלנו, ועתה רבי נחמן משחק את בן המלך שהוא כנגד יוסף הצדיק. הוא אומר כמעט אותם המילים, באותו
תוכן כמו שאמר יוסף, שהוא צדיק גדול, וכולם צריכים להשתחוות אליו, פירוש, ללמוד את תורתו, ולהבין את השכל החי שלו, אבל יש הבדל קטן, שנשאר לבחירתך. כי אם הקדוש ברוך הוא ישים את אותם המילים בדיוק של יוסף הצדיק, הוא פתר לך את החידה, ומה הניסיון שלך? כמו שהקדוש ברוך הוא עשה אדם שלם, ונשאר לך התפקיד לעשות לו ברית מילה, שזה המשלים את האדם, כמו כן נשאר לך להוריד את ההסתרה הקלה, שזה דומה לערלה שמורידים מהתינוק. רבי נחמן הוא רב שמלמד אותך שכל חדש, של תחיית המתים. אף אחד לא לימד אותך, ולא מלמד אותך לא בכולל ולא בישיבה, את הלימוד הזה ואת ההבנה הזאת! לכן, תציל את חייך, כדי שתוכל לעזור לאחים שלך שישנים מסביבך.כל החכמים והצדיקים הם קדושים, כמו האחים של יוסף, שהיו גדולים וחכמים, אך הם טעו ביוסף, ובסוף הוכרחו להודות שטעו, ועברו צער גדול עד שגילו אותו, ונבהלו מפניו. כך גם היום, צריכים כולם ללמוד את ספריו של רבי נחמן, כדי שלא יעלה להם ביוקר, ויעברו צער גדול, כמו שהאחים של יוסף עברו, כי התורה זה לא סיפור שקרה בעבר, זה קיים גם עכשיו, זאת תורת חיים, שצריך להבין אותה, ובלי הסברים של רבי נחמן נשאר

לו.
בעבר, בעולם הדמיון. איך נראו האחים של יוסף? גבוהים ? שמנים או רזים? איך נראה יוסף? אנו לא
צריכים לראות אותו, אלא להבין את הרוחניות של התורה, ואז נבין שהכל נמצא עכשיו, נראה זאת בעין השכל.
צריך להיות לך שני פלאפונים, פלאפון אחד לדבר עם האנשים, ופלאפון שני עם הקדוש ברוך הוא, והפלאפון הזה של הקדוש ברוך הוא, הוא כל הזמן זמין, הוא לא כבה, לא נופל למים, לא מתקלקל, וכמובן לא עולה לך שקל. לדוגמא: מצלצל אליך משה, ומבקש ממך לבוא אליו לאזכרה, אז מיד תרים טלפון לקדוש ברוך הוא, "ריבונו של עולם, משה טלפן אלי עכשיו ורוצה שאלך אליו. תן לי עצה ריבונו של עולם, האם יפריע לי ללימוד? האם זה יותר חשוב מהלימוד? תן לי עצה בליבי." בשביל זה ברא הקדוש ברוך הוא פאלפון , כדי שתבין את הרוחניות של זה, כדי שיהיה לנו עם מי לדבר כל רגע ורגע. אצל הקדוש ברוך הוא אין שיחה ממתינה,תמיד הוא פנוי לשמוע אותנו. אך בשביל שנוכל לדבר איתו, עם דעת כזו גדולה כל רגע ורגע, אנו צריכים מכון כושר. ומכון הכושר הזה זאת שעת ההתבודדות, כמו שספורטאי לא מתאמן כל היום, אלא קובע לו זמנים של אימון, כך גם ההתבודדות, זה האימון היומי שלנו באמונה ותפילה. תשב אצלך בפינה בחדר, כי אף אחד לא יודע מה אתה מדבר, ותדבר עם הקדוש ברוך הוא במילים שלך.כי רבי נחמן אומר, שאדם שמדבר במילים שלו,מילים חדשות שלא היו, זה עולה ישר לשמים.

לז.
לדוגמא: אם רוצים להעביר זהב ממקום למקום בדרך קבועה, מסלול קבוע, אורבים השודדים על הזהב וגונבים אותו, אך אם תחליף השיירה כל יום מסלול אחר, לעולם לא יוכלו השודדים לדעת מה המסלול האמיתי ולשדוד את הזהב. כמו כן, תפילה שאדם מתפלל מלבו, היא תפילה חדשה, ואין המחבלים הרוחניים יכולים לארוב עליה, כי על התפילות שכתובות וסדורות מכבר, שזה מסלול קבוע, אורבים ושודדים אותה, כמו שרואים בחוש שמתפללים תפילה קבועה, שמונה עשרה ותהילים, באים מחשבות באמצע התפילה. אך אדם שמתבודד, חייב לחבר את המחשבה עם הדיבור, ופיו ולבו שווים, ואין מחשבות זרות.
האם ראית פעם את מרדכי הצדיק? האם ראית את אסתר המלכה? אם אדם ינסה לצייר אותו במחשבתו, יצייר אותו כמו שר, עם בגדים מהודרים, ואסתר עם בגדים צנועים, נמוכה. הבנה כזו היא הבנה דמיונית, ולזה רבי נחמן קורא הבנה של "שד יהודי". מסביר רבי נתן תלמידו של רבי נחמן, שמרדכי זה הצדיק שהוא רבי נחמן בעצמו, וקוראים לו "בן קיש", שמרדכי הקיש על דלתי רחמים, שהרבה להתפלל לקדוש ברוך הוא, וגם רבי נחמן מלמד אותך להיות כמוהו, להרבות ולהתפלל ולהקיש על דלתי השמים, שזוהי ההתבודדות, שזה הפצרות ופיוסים במילים שלנו לקדוש ברוך הוא. אסתר זה הקדוש ברוך הוא, שמסתתר מאיתנו הסתרה, תוך הסתרה. האם מרדכי חי? האם אסתר חיה? לפי ההבנה

לח.
הקודמת כך חשבנו, אך רבי נחמן מחייה את התורה ומסביר אותה, עכשווית ונצחית, וגורם לך לרפאות את
נפשך, וממילא גם את גופך. כי גוף בריא בנפש בריאה. בבחינה אחרת ובהבנה נוספת, אסתר זה אני ואתה, וכתוב שלאסתר לא היה אב ואם, כי הייתה יתומה, ומרדכי גידל אותה. האם מרדכי ממשיך לגדל את אסתר או הפסיק? אביה ואימה של אסתר, איך הם נראו? אם נבין זאת בהבנה גשמית , בציור, מקום, וזמן, הרי היום אין אף אחד, לא אסתר ולא מרדכי, אבל ואם נבין בהבנה חיה, כפי שמסביר רבי נתן, שהחייה את הבנתו ושכלו מרבי נחמן, שהוא יוסף הצדיק, כמו שהמצרים אמרו ליוסף ה"חייתנו", ויוסף נתן להם זרע, שזה הבנה והדעת הנכונה בתורה, אז אסתר זה אני ואתה, שאין לנו את החכמה והבינה הנכונים בתורה ובחיים, כי החכמה נקראת אבא, והבינה נקראת אמא, כמו שמובא בספרי הקבלה, ואנו צריכים לבוא למרדכי הצדיק, שיגדל לנו את האמונה והשכל, לפי ההבנה החיה והנצחית שנכונה להיום. מרדכי ממשיך לגדל את הדסה, על ידי לימוד האמונה והתפילה, ובצוע ההתבודדות כל יום שעה, מרדכי שהוא רבי נחמן, מגדל את שכלנו ואמונתנו. לכן, מה שהבננו קודם לא היה שלם, כי חשבנו שמרדכי הפסיק לגדל את הדסה, וכן כתוב: "מרדכי אומן את הדסה" ולפי ההבנה החיה, ממשיך רבי נחמן שהוא בחינת מרדכי, נכון להיום, ללמד אותנו אמונה, כי אומן בא מהלשון אמונה. האם ראית את המן? איך הוא נראה? המן זה היצר הרע,שהוא מזרע עמלק שכתוב בו:
לט.
"אשר קרך בדרך" , בלשון קרירות, שרוצה להביא גאווה לאדם, ולגרום לו קרירות ולא להאמין למרדכי שהוא רבי
נחמן, ולא להיות אסתר , שמקבל את עצותיו של מרדכי ולדבר עם הקדוש ברוך הוא, במילים שלו.

אם הקדוש ברוך הוא נקרא אסתר, שמסתתר, ומתחבא לנו בכל מקום, אז תדבר איתו, תגיד לו "ערב טוב, בוקר טוב, כואב לי הבטן תעזור לי, מה עושים מחר? מה עושים היום? תעזור לי", תבין ותסכים שהוא מסתתר לך בבית, ברחוב, בכל מקום, ולמד את דברי רבי נחמן, שיגדל לך את האמונה, תגיד במילים שלך לקדוש ברוך הוא, "אתה נמצא כאן! אתה רואה ושומע אותי!"כשאתה עושה לו שלום בידך, תאמין שהוא רואה אותך. זוהי הציצית האמיתית, שהוא מציץ עליך, כי יש מצווה להתעטף בציצית, אבל בציצית עצמה יש שני חלקים, גוף ונשמה, מצווה נקראת משורש המילה צוותא, פירוש לחבר שני חלקים, שני חצאים. אם אני רוצה שהמצווה תחבר אותי עם הקדוש ברוך הוא, אני צריך לחבר את שני חלקיה, את גוף המצווה שזה בגד צמר עם ארבע פינות, וכל פינה חוטי צמר, בקשרים מסוימים, זוהי חצי מצווה, וחצי מצווה לא יכולה לחבר אותי בשלמות עם בורא עולם. כמו שכתב האר"י הקדוש, "את כל המצווה אשר ציוויתיך", שתעשה את כל המצווה בשלמותה, בחלק הגשמי ובחלק הרוחני, כי בחלק הגשמי לבד, לא תוכל לחיות לנצח, כי החלק הגשמי עתיד להתבטל. לדוגמא: כשאדם אוכל לחם, אינו חי רק מהגשמיות שלו,

מ.
אלא גם מהרוחניות שלו, כמו שכתוב: "כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי על מוצא פי השם יחיה האדם". ורבי נחמן מסביר שהציצית הרוחנית, היא האמונה שהשם מציץ עליך כל רגע ורגע, ואת ההבנה הזאת תקנה במכון כושר שנקרא ההתבודדות, כי אתה מתרגל
לדבר במילים שלך, עם מישהו שרואה אותך ושומע אותך, כמו שכתוב בשיר השירים על הקדוש ברוך הוא:"מציץ מן החרכים, משגיח מן החלונות". הקדוש ברוך הוא ייתן שכר גדול לאדם בשביל הציצית הגשמית שקיים, ובגן עדן ישב במקום טוב, אך זה גן עדן התחתון, כיוון שקיים רק חצי מהמצווה שזאת הגשמיות שלה, כמו שכתוב בזוהר ובתורה כ"ב בליקוטי מוהר"ן חלק א', "בראשית מאמר שלם,חכמה עליונה, גן עדן עליון, ברא,חצי מאמר, חכמה תחתונה, גן עדן התחתון", זאת אומרת שיושב האדם בגן עדן התחתון ורואה אור גבוה בשמים, ושואל את חברו: "מה זה האור הגדול והנפלא מעלינו"? עונה לו חברו: "זה גן עדן העליון", אומר לו החבר: "מדוע אני לא נמצא שם? הרי קיימתי את כל המצוות בשלמות, לפי כל ההידורים בשולחן ערוך"?, עונה לו חברו: "לך למשרד ותברר". נכנס החבר למשרד, ושואל את המלאך שממונה על גן עדן התחתון: "מדוע אני לא נמצא בגן עדן העליון?", עונה לו המלאך:"קח יום חופש, ותשאל את המלאך הממונה על גן עדן העליון, שיושב בכניסה". נוסע החבר לגן עדן העליון ונעצר לפני מלאך לבן וזוהר בכניסה. אומר לו:" יש לי שאלה אליך, הרי קיימתי את כל המצוות בשלמות,

מא.
מדוע אני לא נמצא כאן, בגן עדן העליון?". "מה שמך?" אומר לו המלאך, שומע המלאך את שמו, בודק במחשב הרוחני, ועונה לו: " האם מצוות ציצית קימת?" "בודאי", עונה לו החבר, "הלכתי עם טלית וציצית מהודרת!". אומר לו המלאך בתמיהה: "אצלי לא מופיע שקיימת את מצוות הציצית", עונה החבר:"איך זה יתכן?" "תשאל את המלאך מגן עדן התחתון", עונה המלאך, "כאן זה גן עדן העליון, המושגים כאן הם אחרים, מצוות ציצית פירושו: שהשם כל הזמן מציץ עליך, רואה אותך, מסתכל עליך, ואתה לא חיית כך, כי ישנת, ולמדת תורה של שינה, וקיימת את הגשמיות בלבד, שזה רק חצי המצווה, שזה בן ולא אבא, כי "ברא" בארמית פירושו בן, וזה חצי מאמר, וזה גן עדן התחתון. אם היית מקיים את הרוחניות של המצוות, שהשם מסתכל עליך, וחי באמונה לפחות בשעה של התבודדות, היית מגיע לכאן. הרי הקדוש ברוך הוא שלח לך רופא, וצדיק גדול, שקוראים לו רבי נחמן מברסלב, למה לא שמעת לו? כי בראשית זה מאמר שלם, זה חכמה עליונה, שהיא הנשמה של התורה, שזה האבא, וזה גן עדן העליון, כמו שכתוב בזוהר:"ממשיך המלאך, "מצוות תפילין קיימת?". "בוודאי", עונה החבר, "הנחתי תפילין של רש"י, וגם תפילין של רבנו תם". עונה המלאך מגן עדן העליון: "אצלי לא מופיע כלום, כי לא קיימת את רוחניות התפילין, כי הרוחניות של התפילין היא תפילה מהלב, כי תפילין של יד כנגד הלב, והרצועות נקראים על שם נפתלי, כמו שכתוב: "נפתולי אלוקים נפתלתי" , פירש

מב.
רש"י: הפצרתי להיות שווה כמו אחותי. תפילין של ראש, זה ההכרה והבושה שאדם מוסיף כל יום ויום בשעה של התבודדות, והבושה שמתבייש ממנו. אז כל יום יש הכרה חדשה בקדוש ברוך הוא, ודיבורים חדשים מהלב, שזה שכתוב בזוהר שבכל יום ויום נעשים תפילין חדשים. הרי התפילין הגשמיים שהנחת עם הבתים והרצועות מעור,מבהמה גסה, הם לא חדשות כל יום, הם אותם התפילין של אתמול. ובחצי מצווה אי אפשר להתחבר עם הקדוש ברוך הוא, כי מצווה מחוברת מגוף ונשמה, לכן אדם שמניח תפילין בלבד, ואינו מתבודד, אינו מרגיש את התפילין האמתיות הרוחניות,שכתוב בהם: "השם עליהם יחיו". הרי כשהשם יתברך נמצא עלי, ואיני מבין זאת, כי הוא תמיד נמצא עלי, ואני לא מתייחס אליו, ואני ישן בדעתי, כלפיו, אני לא חי. ואם אתחיל לדבר איתו מלבי ולהפציר בו, להכיר אותו כל יום מחדש, ולהתבייש ממנו, אז יתקיים בי "השם עליהם יחיו", שזה כתוב בתפילין. ומה שלא הרגשת זאת עד עכשיו, כיון שהנחת רק את התפילין הגשמיות, ולא קיימתי את התפילין הרוחניות, שזה השיחה והדיבור עם השם".

כתוב במדרש, שהקדוש ברוך הוא מניח תפילין. וודאי שהתפילין של הקדוש ברוך הוא זה לא רצועות ובתים מעור בהמה, כמו שלנו.כי התפילין בגשמיות זה רק מדמה, ורומז למשהו פנימי, כי כל מה שגשמי הוא מדמה, שזה משל, של הנמשל. וכאשר נתן לנו הקדוש ברוך הוא תפילין, הוא ציפה שנקיים את שניהם, גם את

מג.
הגשמי וגם את הרוחני, כי החלק הרוחני רצו המלאכים, כי אינם גשמיים לבצע מצוות גשמיות, כמו שאמרו המלאכים, לקדוש ברוך הוא, שהם רוצים את התורה. כי
התפילין שהקדוש ברוך הוא מניח, פירושו שהשכינה שהיא האמונה מתחננת ומבקשת מהקדוש ברוך הוא שיקרב אותה אליו. אנחנו דוגמא לשכינה, וכשאנו מדברים עם הקדוש ברוך הוא ומפרשים שיחתנו אליו, אנו מקבלים הכרה והבנה גדולה בכל יום,אנו מקיימים את התפילין של הקדוש ברוך הוא בעצמנו. ממשיך המלאך ואומר לחבר, "הרי שלחנו לך את רבי נחמן, למה לא נעזרת בו ללמוד את התורה הרוחנית, שעל ידה תוכל להיכנס בגן עדן העליון?, גם היית חי חיים אמתיים בעולם הזה, ועושה נחת לקדוש ברוך הוא, כי לא היית ישן!".

רבי נחמן הוא רב שעושה שלום, בין פוסקי ההלכה. כי אם נניח תפילין לפי דעת רש"י, אז רבנו תם, כביכול, יקפיד עלינו, כי זו לא דעתו.ואם נניח תפילין לפי דעת רבנו תם, אז באותו רגע, יקפיד כביכול רש"י, כי זוהי לא דעתו. אך רבי נחמן עושה שלום ביניהם, כמו יוסף הצדיק, שדרש את שלום אחיו. כמו שכתוב: "את אחיי אני מבקש". כי רבי נחמן מלמד אותנו כי תפילין זה התבודדות, תפילה מהלב והפצרה והכרה בקדוש ברוך הוא.ובתוך ההתבודדות מקבל אני חכמה, כנגד תפילין של רבנו תם, שבאים מהחכמה העליונה וכן מקבל בינה שבאה מהבינה העליונה, שהיא כנגד תפילין של רש"י. כי

מד.
אפילו אם נניח את שתי זוגות התפילין ביחד, גם של רבנו תם, וגם של רש"י, אז הקדוש ברוך הוא כביכול יקפיד עלינו, מה איתי?, למה אתם שוכחים אותי?. כי התפילין הגשמיות הם חצי דרך להגיע לאמונה השלמה בקדוש ברוך הוא, וכאשר מבצעים את שני חלקי המצווה, הגשמי שזה התפילין הרגילות, עם ההתבודדות
שזה החלק הרוחני נשלים את הדרך להדבק בקדוש ברוך הוא, בדעת ובאמונה שלמה.

רבי נחמן הוא דוגמא לרופא, שמרפא על ידי התורה, בהבנה הנכונה שלה, והכדור שנותן הרופא היא ההתבודדות. כמו שלוקחים תרופה לטווח ארוך, ולא רואים בימים הראשונים תוצאות, כך צריכים להתמיד ימים ושנים בהתבודדות, כל יום שעה, רצוי במקום ובזמן קבוע, אך זה לא מעכב. העיקר הוא, שתעמוד כל יום שעה מול הקדוש ברוך הוא. ואמר רבי נחמן, אפילו אם אין לך מה להגיד זה טוב מאוד, כי כל רגע שאתה לפני הקדוש ברוך הוא אתה נאכל לאמונה, כמו שכתוב בתורה", ארץ אוכלת יושביה". כי אם זה שקר, למה זה נכתב בתורה, מה האמת בזה? הפירוש שמסביר רבי נחמן, בתורה קכט' בליקוטי מוהר"ן א', שארץ ישראל, שהיא האמונה, אוכלת את יושביה, וארץ ישראל הרוחנית זה ההתבודדות. זה הרופא שהשם שלח לנו, עכשיו, היום, לדורנו, וצריכים לסמוך עליו. צריכים לקחת את התרופות דווקא ממנו, כמו שמרכיבים תרופות ומחברים עשבים מהודו, מאפריקה, ומרכיבים מהם

מה.
תרופה, כך הצדיק רבי נחמן, יודע לחבר את החלקים בתורה, ולתת הסבר חי שמציל את האדם, ומרכיב משפטים מכל חלקי התורה. הוא מסביר אותם נכון, באמת השלמה, של עכשיו. אבל אם אדם יגיד, שאיני צריך את הרופא, כי אני יכול לותר עליו וללמוד תורה בעצמי, או מחכמים אחרים, הוא טועה. וודאי שכולם צודקים ואמתיים, אבל הם מלמדים את הגשמיות של התורה, ומפרשים את התורה בעבר, ואינם מסבירים את זה עליך, ועלי, והתורה היא חיצונית לנו, ואין אנו בתוכה.
היה צריך הקדוש ברוך הוא לתת את הסיפור של נח, לנח לבד, ואת סיפור אברהם אבינו לאברהם לבד, והסיפור עם יוסף והאחים ליוסף ואחיו. מדוע ניתנה התורה לנו, לכל אחד ואחד?. למה הדבר דומה?. לאדם שעומד בקופת חולים. ורואה תור של חמישים חולים, חושב האדם, הרי אני לא אצא מכאן עוד שעתיים. יש לי עצה, אלך לבית המרקחת, אקח מכל סוג כדור דוגמא, ואבלע את כולם ביחד, בודאי כשהרופא יתן לי תרופה, ייתן לי אחד מהכדורים שבלעתי, הרי בלעתי את כולם, ובוודאי אני אהיה בריא, וזה הכדור שהרופא התכוון, יעזור לי, כי הוא נמצא בתוך אחד הכדורים. האם האדם הזה יחיה? הרי תוך רגע מועט הוא הולך לבית החולים, ומת חס ושלום!. כך אדם יכול לחשוב, הרי כל התורה נמצאת לפני, הגמרא, הזוהר, שולחן ערוך, ודאי אני אהיה בריא,וזאת הטעות הגדולה. כי כתוב בתורה "זכה סם חיים, לא זכה, סם מוות".ההסבר החיצוני, הפשוט, והגשמי של המצוות, והתורה שאנו מקיימים היום, הוא

מו.
רק מדמה ורומז דבר רוחני. הגשמיות לא זזה, המצוות הגשמיות שכרן גדול, ואנו מצווים לעשותם, אך הם נקראים בחינה של סם מוות. כי לא זכה להסבר הרוחני המאיר של התורה, כמו שכתב רבי נחמן בתורה ק"א חלק א' בליקוטי מוה"רן שיש "אנפין נהירין", שזה התורה הפנימית והחיה והנצחית הנמצאת גם היום, ויש "אנפין חשוכין" שהם ההסבר הגשמי, וסיפורי התורה בעבר. ומהפנים החשוכים האלה, שהם ההסבר של העבר והגשמי, יש לאומות העולם, ולמידות הרעות יניקת שפע. אז אם זכה, ולמד את התורה הרוחנית, נעשה לו סם חיים. ואם לא זכה ולמד את התורה הגשמית, זה בדקות סם של שינה, והשינה היא אחד משישים של מיתה. אם נלמד, את התורה לפי ההסבר של רבי נחמן, נחייה את שכלנו, וננקה אותו מגשמיותו, כי אנו בחינת של המצריים במצרים,שאומרים עכשיו ליוסף הצדיק שהוא רבי נחמן, "תן לנו זרע ונחייה", וכשאנו לומדים אותו, אנו עונים לו "החייתנו", כי החיית את שכלנו. בהבנה יותר עמוקה, יוסף זה הקדוש ברוך הוא, שנקרא יוסף, צדיקו של עולם, ואליו אנו מתפללים, תן לנו דעת שנחיה. לכן אנו צריכים לחזור בתשובה, להתחיל לדבר עם הקדוש ברוך הוא, וכל מה שלמדנו קודם יתחיל לזוז ולחיות. למה הדבר דומה, לאחד שהביא לחברו מתנה מאמריקה, ושם את המתנה בסלון, וכל פעם מנקה חלק ממנה. כשבא חברו, שאל אותו: "איך המתנה שלי?", עונה לו חברו: "הנה היא לאורך הקיר, ואני מנקה כל שבוע חלק ממנה". התפלא חברו ואמר: "זוהי המתנה

מז.
שלי ? אינך רואה שיש פה חיבור לחשמל?, ואם היית מחבר לחשמל הכל היה זז ומנגן, זוהי מתנה יקרה מאוד, שיש בה את כל הדברים היפים שבעולם". והנמשל הוא: שהקדוש ברוך הוא נתן לנו מתנה מהמקום הגבוה ביותר בעולם, את התורה הקדושה, ואדם לוקח את התורה, וקורא אותה כל שבוע בבית הכנסת, ומנקה את האבק ממנה, ואומר לעצמו, אל תשכח שהיה פעם אדם וחוה , אל תשכח את נח והמבול, אל תשכח את אברהם אבינו שיצא מחרן, אל תשכח את יוסף הצדיק שמכרו אותו האחים, אל תשכח את בני ישראל שיצאו ממצרים לפני שלושת אלפים שנה.כשיבוא האדם הזה לפני הקדוש ברוך הוא, יאמר לו: ידידי, שלחתי לך מתנה כזו יקרה,את התורה הקדושה,חיית ממנה? נהנת ממנה? האם לא ראית שיש בה תקע לחשמל? האם רק ניקית את האבק,ואמרת שהיה פעם נח ואברהם אבינו, הרי יש פה תקע לחשמל, שהוא רבי נחמן שמלמד אותך למלמל ולחוש את התורה עליך, חשמל – חש-מל כי "חש" זה לחוש, ו"מל" זה למלמל, היינו לדבר ולהתבודד איתי שאני הקדוש ברוך הוא. הרי רבי נחמן מחייה לך את התורה ומסביר לך את התורה נכון, שנח זה אתה, ואתה צריך להציל את נפשך מהמבול, מהמחשבות הרעות,ואומר הקדוש ברוך הוא "אדם" זה שמי,כי שם הוויה במילוי אלפין גימטריה מ"ה כמניין המילה אדם, וחוה זו הנהגתי. רבי נחמן מלמד אותך להביא את חוה לאדם, פירוש להביא ולקשר את ההנהגה אלי, הוא מסביר לך שאברהם אבינו זה אתה, שצריך לצאת מחרן,

מח.
מבית אביך וממולדתך. פירוש מההבנות הגשמיות שהבנת עד עכשיו, ואומר לך לבוא להתבודד, שהיא ארץ ישראל, האמיתית, הרוחנית, ולהאריך בדיבור, לאורכה .
ולרוחבה, כדי שאני אברך אותך, כי את המתנה שלחתי אליך, והתורה ניתנה לך, לא לנח, לא לאברהם ולא ליוסף הצדיק, ואם לא חיברת אותה לחשמל, שזה הסבר
החי של רבי נחמן, אז ישנת, ולא חיית ונהנית מהמתנה שלי. הרי רבי נחמן מסביר לך, שיוסף הצדיק זה אתה, בהבנה מסוימת. ביקשתי ממך, תתפלל אלי ביראת שמים, כי אני נקרא פרעה, ואתה יוסף, התחננתי אליך, שאתה תהיה על ביתי, שתתפלל ביראת שמים, כאילו אתה רואה אותי לידך, כי יראה אותיות ראיה, ואם היית עושה כך, ומדבר איתי במילים שלך, היה כל העולם שלי ניזון בגללך, והכסא שלי, שזה הכבוד שלי, היה גדל ממך. זה מה שכתוב בתורה: "אתה תהיה על ביתי ועל פיך יישק כל עמי".כמו שכתב רבי נחמן בתורה קב' ליקוטי מוה"רן א.

אם נבין את ההבנה החיה שמסביר רבי נחמן בתורה, נתחיל לחיות חיים אמיתיים, ונתחיל לדבר עם השם יתברך, כי עיקר החיים מקבלים מאמונה שהיא התפילה, כי התפילה תלויה באמונה. לפי ההסבר החי, משה רבנו הוא בחינה שנמצאת אצלנו, זה אני ואתה, כי התורה מספרת שהקדוש ברוך הוא מבקש ממשה להוציא את בני ישראל ממצרים. משה עונה לו. אני לא מתאים. קח את אהרון, קח מישהו אחר, את אבי עמרם הצדיק, למה

מט.
אני ?, אך הקדוש ברוך הוא עונה לו: "לא, רק אתה מתאים להוציא את בני ישראל ממצרים". אומר משה לקדוש ברוך הוא: "אבל אני לא יודע לדבר", משיב לו הקדוש ברוך הוא: "מי שם פה לאדם?, אני אתן לך את המילים לפה". הלך משה למצרים, והוציא אותם ביד רמה ונקרע ים סוף לפניהם. כשאתה קורא את הפרשה, אתה מתרגש, מגודל הניסים וגודל כוחו של הקדוש ברוך הוא. חולפת שנה, ועוד פעם הקדוש ברוך הוא מבקש ממשה, "משה רבנו, תוציא את בני ישראל ממצרים", שוב עונה לו משה רבנו, "אני לא מתאים קח מישהו אחר", עונה לו הקדוש ברוך הוא, "אני רוצה רק אותך, כי רק אתה מתאים, רק אתה מעניין אותי מכולם, אתה הכי חשוב לי". עונה לו משה. "אין לי מילים לדבר לפני פרעה", עונה לו הקדוש ברוך הוא "אל תדאג אני אתן לך מילים לדבר". שוב הולך משה לפרעה ומוציא את בני ישראל ממצרים וקורע להם את הים. חולפת עוד שנה ועוד שנה, ושוב הפרשה חוזרת על עצמה, הרי הוא כבר הוציא אותם ממצרים בשנים הקודמות, האם חזרו בני ישראל למצרים בחזרה כדי שיוציא אותם שוב פעם? אם נגשם את התורה במקום, שזה מצרים, בציור, איך נראו בני ישראל ואיך נראה משה, באיזה זמן היה, לפני כמה אלפי שנים, לא נוכל להחיות את זה לעכשיו. אבל אם נבין את הרוחניות בדבר, ונבין את התורה בצורה חיה, נוכל גם אנו לחיות כל רגע ורגע, ולמצוא את הקדוש ברוך הוא שנמצא מסביבנו. האם הקדוש ברוך הוא עדיין ממשיך לבקש ממשה להוציא את בני ישראל ממצרים או

נ.
הפסיק? הרי כתוב בני ישראל יוצאים ביד רמה, משמע שממשיכים לצאת גם עכשיו. אם נבין שמשה רבנו זה אני ואתה, שפנימיות הדעת שלנו נקראת משה, שזו דעת נפלאה של ענווה, שאם נגלה אותה, אז נהיה משה רבנו ממש. משה רבנו הרבה להתפלל, כי שורשו היה מלאה, שמידתה ענווה, גם אתה ואני, אם נרבה להתפלל
במילים שלנו בלי הפסקה, ונשוחח עם הקדוש ברוך הוא שמסביבנו, שרואה ושומע אותנו בכל מקום, בכל זמן, אז
נגיע לענווה של משה. כי וודאי התורה לא ניתנה רק למשה רבנו אלא ניתנה לי ולך וכל אחד מישראל. מדוע הקדוש ברוך הוא צריך לספר לי על משה רבנו הצדיק ולנו אין סיכוי להיות כמוהו? הוא צריך לתת את הפרשה הזו למשה לבדו, הרי זה סיפור חייו האישיים, והפרטיים? הייתכן שתורה שניתנה לשישים ריבוא נשמות, תספר על אדם אחד, על צדיק אחד בלבד, זוהי הבנה קטנה, שנקראת מוחין דקטנות. בהבנה כזו, האדם נמצא במצריים, כי מצריים פירושו גלות הדעת, קטנות ההבנה. לפי ההבנה הנכונה שיוצאת מהסברו החי של רבי נחמן, שנקראת מוחין דגדלות וגדלות ההבנה, הקדוש ברוך הוא מבקש, ממני, וממך, ומתחנן אלינו:"רק אתה מעניין אותי, והמילים שלך מיוחדות". כי אתה נקרא ישראל, והבנים שלך זה הדיבורים שלך, שאין להם סוף, כמו בני ישראל שהיו ששים ריבוא. בני ישראל הם הדיבורים המקוריים שאתה מוציא מעצמך, מצרים שזה הגרון שלך, שהוא מקום צר, ואתה צריך לבוא כל יום ולעמוד לפני פרעה. אם נבין שפרעה היה פעם ואיננו, אז

נא.
התורה נגמרה חס ושלום, והתורה הייתה הווה ותהיה. המושג פרעה הוא המציאות שאני רואה ממולי, שזה הלבוש החיצוני של העולמות, שמאחוריהן מסתתר הקדוש ברוך הוא, ומתגלה אלי כל רגע ורגע במלבושים והסתרות שמפריעים לי, לזהות אותו מיד. לכן נקרא פרעה על שם ההפרעה, ופרעה ע"ש הפריעה שזה ההתגלות. כמו שהסביר רבי נחמן בליקוטי מוהר'ן חלק א' ,תורה ס"ד. כשאתה שומע ומתחיל להבין שהקדוש ברוך הוא מתחנן אליך, שרק אותך הוא רוצה, ובדיבורים המקוריים החדשים שלך בכל יום, אתה גורם לו תענוג והנאה.אתה אומר לו שאני לא יודע לדבר, אין לי מילים חדשות כל יום, איך אעמוד לפניך, לפני המלבוש שלך כל יום, שנקרא פרעה ואנסה לחפש אותך מאחורי התמונות המתחלפות והפעולות המשתנות?. עונה לך הקדוש ברוך הוא ואומר לך, שהוא ייתן לך מילים בפה לדבר איתו, רק תסכים להוציא את בני ישראל שלך ממצרים שלך, שזה הגרון, ואז הוא יקרע לך את הים, שזה ים החוכמה שנהפך ליבשה. כמו שמסביר רבי נתן תלמידו של רבי נחמן, שתמצא דרך של אמונה ישרה לגלות כל יום את הקדוש ברוך הוא, שמסתתר מאחורי התמונה והמציאות, ולבוא בדעתך לארץ ישראל שזה השגחת השם, בכל רגע. מסביר רבי נתן, שמי שהוא תלמיד חכם, דעתו מתיישבת עליו, ועם הארץ דעתו מטרפת עליו. מי זה תלמיד חכם ? זה אדם שקשור לצדיק רבי נחמן ולומד את תורתו, שהוא החכם. ועם הארץ זה אחד שלומד את התורה,בלי הסבר החי של הצדיק רבי נחמן,

נב.
ואז דעתו מטרפת עליו באלפי שאלות וקושיות. מדוע הקדוש ברוך הוא מבקש ממשה להוציא את בני ישראל
ממצרים, וממני לא?. איך כל שנה מוציאים את בני ישראל חדשים, הרי הם לא חזרו לשם בחזרה? כי כתוב בתורה שהם לא חזרו למצרים בחזרה, למה לא ראיתי אף פעם את פרעה? הרי קראתי עליו מאות פעמים, איך הוא נראה?. כי בזמן הגמרא הקדושה, שלמדו אותה נכון, אז מי שידע את כל הגמרא נקרא תלמיד חכם, ובזמן הזוהר, ובזמן רבי שמעון בר יוחאי, שהוא היה החכם, מי שלמד את תורתו נקרא תלמיד חכם, שהוא תלמיד של חכם הדור. ואפילו שידע את כל הגמרא, אם לא למד את ההבנה החדשה הגבוה יותר, נקרא בחינה של עם הארץ. וכן אחריו היה האר"י הקדוש שהוריד הסבר חדש בתורה, ומי שלמד אותו נקרא תלמיד של החכם. וכן אחריו הבעל שם טוב, שהיה צדיק כללי, מי שלמד את תורתו היה תלמיד חכם. כמו כן רבי נחמן שהוא החכם של הדור, והוא בעצמו אמר, שממנו עד משיח לא יהיה הסבר חדש אחר, כי זה ההסבר הסופי המדבר על כל אדם ואדם. הוא מחייה את התורה עליך ועלי, ומי שלומד אותו נקרא תלמיד חכם, שהוא התלמיד של החכם של הדור עכשיו. מי שאינו לומד אותו, נקרא, חס ושלום,בחינה של עם הארץ, אפילו למד את כל התורה הקודמת. כמו שאמרו חז"ל, קרא ושנה, ולא שימש תלמיד חכם, הרי זה עם הארץ. אז רוץ ותלמד את ספריו הקדושים, ותציל את חייך ותמצא את הקדוש ברוך הוא, ותחיה חיים אמיתיים ונצחיים.

נג.
האם ראית פעם את בארה של מרים? האם שתית ממנו? מסופר על האר"י הקדוש, שהשקה את תלמידו רבי חיים וויטל, מהבאר של מרים שהיה בכנרת, והתחיל לזכור את כל התורה ולא שכח דבר.הבאר של מרים זה הסבר החי של תורתו של רבי נחמן, שאם תלמד אותה תזכור את כל התורה ולא תשכח. תמיד נח יהיה לנגד עינך, ותוציא את בני ישראל ממצרים כל יום. זה הסבר רוחני שלא תופס מקום, ודבר גשמי תופס מקום, וצריך להוציאו כדי להכניס חדש. האם ראית פרה אדומה בדורך? אם תגשים את הפרה האדומה ותגיד שזה גשמי וזהו, אז אין עכשיו פרה אדומה, אבל אם תבין את ההסבר הרוחני של הפרה האדומה, שפירושו לפי רבי נתן, זה השכל העמוק של הצדיק שמוציא אותך, ואותי מטומאת מת, כי מזה עלינו משכלו ואומר שמשה חי ולא מת, שזה אנחנו, וכן נח חי ולא מת שזה אנחנו, וכן ההתבודדות נקראת פרה אדומה, כמו שכתוב "נשלמה פרים שפתנו" שזה התפילה. כשאדם לומד את האחור של התורה, זה נקרא פרה אדומה, כמו שכותב האר"י ז"ל בליקוטי תורה, אך כשלומד את הפנים של התורה, שזה הפנימיות והנשמה של התורה, נקראת פרה אדומה תמימה, פירושו שלמה. וכן כתוב בפרה אדומה שבאה לכפר על עוון העגל, כמו שאמרו חז"ל "תבוא האמא ותקנח את צואת בנה", הבן זה העגל, האמא זוהי הפרה האדומה. וכתוב בעגל כל ענות אני שומע, קולות שמענים את השומע, מי זה השומע? זה הקדוש ברוך הוא. לימוד של בחינת עגל ופסל, כגון שמשה הוציא את בני ישראל

נד.
ולא ממשיך להוציא גם עכשיו, שזה לא זז, ולא חי, זה גורם כביכול עינוי לקדוש ברוך הוא, ששומע את הלימוד הזה ואומר לך כל רגע, למה אינך נעזר במלאך ששלחתי לך, להביא אותך אלי, לארץ ישראל לאמונה שלמה, להבנה החיה? הרי הוא שייתן לך את הדעת השלמה ויוציא אותך ממצרים, מההבנות הקטנות שהבנת שמפילות עליך שינה? זה בדקות פריקת עול תורה שלם,מקיום כל התורה כולה, כי מוטל עליך להוציא כל יום את בני ישראל ממצרים, ואינך מבצע את זה, כי לא הבנת נכון ,בצורה חיה. ובפרה אדומה כתוב שלא עלה עליה עול . הכוונה, שיהיה לך עול תורה שלם של התורה בשלמותה והשם יתברך נמצא עליך ולא מישהו אחר. כמו כן, אדם בחיי יום יום, ממשיך לעשות עגל. אפילו שלא משתחווה לפסל בפועל, אך רגיל לומר, שהשעון העיר אותי מהשינה, ואני צחצחתי שיניים, אני נסעתי, אני עליתי במדרגות. הקדוש ברוך הוא מאזין למילים שלך, ואתה גורם לו כביכול עינוי, כמו שכתוב, קול ענות אני שומע.פירש רש"י, קולות שמענים את השומע. כי הקדוש ברוך הוא שומע את המילים שלך, ואומר לך, האם השעון באמת העיר אותך, או אני? האם השעון מחזיר נשמות, או אני, בורא העולם? הרי שהחזרתי לך את הנשמה והתעוררת, אז שמעת את השעון, וכשלא החזרתי לך את הנשמה אז לא שמעת את השעון, ומדוע, השעון, אז, לא העיר אותך?. כי נשמתך הייתה אצלי. עד מתי נגרום עינוי לקדוש ברוך הוא במילים שלנו, בלי להודות לו, בדעת שלמה. וכן אומר לך הקדוש

נה.
ברוך הוא, אתה צחצחת שיניים? מי הזיז לך את היד? הנשמה. ומי מפעיל את הנשמה כל רגע, אני. אז למה אתה לא אומר שהקדוש ברוך הוא מצחצח לך את השיניים? אז תבוא האמא שזה התפילה והתבודדות, ותבוא האמא שזה השכל של הצדיק רבי נחמן, ותקנח את צואת בנה. שתכפר על העגל, שנעשה מההבנה הגשמית שהבינו עד עכשיו כמו שאמרה התורה: "ארור עושה פסל ומסכה", ואמרו כל העם אמן. בודאי שבגשמיות הכוונה לפסל גשמי, אך ברוחניות הכוונה לגשום של התורה, אז יבוא השכל החי של הצדיק, ויכפר על ההבנה הגשמית שהיא בחינת פסל. ותבוא ההתבודדות, והתפילה הפרטית שלך, ותכפר על העגל היום יומי. כי בהתבודדות שאתה משוחח עם הקדוש ברוך הוא, ודאי תאמר לו תודה שהחזרת את נשמתי, וצחצחת את שיני, ולימדת אותי תורה, והעלית אותי מדרגות, והאכלת אותי. מילים כאלה ודאי מכפרות על העגל. האם לא כואב לך לצער את הקדוש ברוך הוא, במקום לגרום לו נחת ושעשועים? כי כשתתבונן לדברי רבי נחמן שאמר "שהקדוש ברוך הוא, הוא אחד פשוט, מאחורי פעולות משתנות, ותמונות מתחלפות”, תמצא את הקדוש ברוך הוא כל שנייה ושנייה, מאחורי המציאות והתמונה שלפניך, ומאחורי אלפי פעולותיך כל יום ויום. כי מאחורי כל תזוזת יד, והרמת עף עף, עומד ומפעיל בורא העולם, ישתבח שמו לעד.

נו.
לפי רבי נחמן לימוד תורה לשמה, זה לימוד של נשמת התורה, ולימוד שלא לשמה, זה לימוד גופי ההלכות של התורה. ומתוך שלא לשמה, יבוא לשמה, הכוונה שילמד הלכה גשמית יהפוך אותה לרוחנית ונצחית. לדוגמא ההלכה שלמדנו, מי שיש לו בית כנסת בעירו, ואינו נכנס להתפלל שם, נקרא שכן רע. זוהי ההלכה הגשמית, אך אם הפליג בים, או הלך במדבר, ואין שם בית כנסת, איך יקיים את המצווה בצורה הגשמית שלה?. לימוד כזה
נקרא לא לשמה, ומוטל עלי להפוך אותו לרוחני. היינו, שהקדוש ברוך הוא שוכן מסביבי בכל רגע, ומבקש ממני, הקדוש ברוך, הוא בעומק ההלכה, אל תהיה שכן רע שלי. ואני לידך, גם במדבר, גם בים, בכל מקום, ואתה לא שם לב. תדבר איתי, בשפתך. זוהי הלכה רוחנית שנקראת לימוד תורה לשמה, שגורמת לי להתפלל בכל זמן ובכל מקום. זה מתאים לכל אדם, ואיני מוגבל רק בבית כנסת גשמי. הבנה כזו, זוהי יציאת מצרים. הבנה כזו, היא הגאולה. כמו שאמר רבי נחמן, שהגלות, היא גלות הדעת והדיבור, והגאולה תלויה בדעת ובדיבור עם השם שזהו הוצאת השכינה שנקראת דיבור מהגלות. כי רבי נחמן מסביר את התורה בכל אדם, ובכל מקום,ובכל זמן. והכל תלוי באדם, אם יתבודד ויתפלל או לא. כי רבי נחמן לא רוצה להפוך אותך לפרופסור, או לתת לך חידושים מבריקים. כל מטרתו הוא לשנות את מהותנו, להיות אנשי תפילה שקשורים עם השם, בכל רגע ורגע. הכל תלוי אם ניקח את הכדור של הדוקטור, ונתחיל לדבר ולהתבודד עם השם במילים שלנו. כי התפילה

נז.
במילותינו עולה ישר למעלה. למה הדבר דומה, כשמעבירים סחורה ממקום למקום, אם זו דרך קבועה כגון מירושלים לתל אביב דרך מודיעין, ישדדו הגנבים את הסחורה. אבל אם נשנה את המסלול, ונסע פעם דרך חדרה, פעם דרך בית שאן, לירושלים, לא ידעו הגנבים את המסלול. כמו כן, בתפילה, ואומר רבי נחמן, שבתפילה שאדם אומר מליבו, היא תפילה חדשה ודרך חדשה, שהאורבים הרוחניים לא יודעים אותה, אך בתפילה סדורה וסלולה יודעים המחבלים הרוחניים את הדרך, ושודדים את התפילות.

רבי נחמן הוא רב של נשמה, שעושה שלום בין המפרשים. התורה מספרת שמרים מתה במדבר צין. מדוע צריך לקרוא על זה כל שנה?, מה שינתה אצלך מיתת מרים? מדוע דווקא במדבר צין? מה זה משנה?, אם נהיה תלמידים של החכם שהוא רבי נחמן, נבין את זה נכון. מרים היא ביאורי התורה של הצדיק, שבזמננו הוא רבי נחמן, והתורה שהקדוש ברוך הוא מגלה על ידו. היא מבארת את כל המחלוקות והקושיות של התורה, שזה הבאר של מרים, עכשיו, שמגיעה לכל אחד לביתו ולנשמתו, כמו שסיפרה התורה בגשמיות, שהבאר של מרים הגיעה לכל אחד לאוהלו. כי הטעות של משה הייתה, שהיה צריך לדבר אל הסלע ולא להכות, ולכן, שלח הקדוש ברוך הוא הסבר חדש בתורה שבא לתקן את טעותו הדקה של משה רבנו שלא דיבר על הסלע, כי אם היה מדבר, היה מוריד תורה רוחנית ולא גשמית. ועל

נח.
ידי כך, יכול היה הוא, ובני דורו להיכנס בצורה נצחית לארץ ישראל הגשמית, וגם לאמונה שלמה שהשם נמצא, שזה ארץ ישראל הרוחנית. מכיוון שלא דיבר אל הסלע, שולח הקדוש ברוך הוא, הסבר חדש בתורה שבנוי מנשמת התורה, שיגרום לאדם להתפלל ולהאמין בשלמות, ולהיכנס בעצמו לארץ ישראל הרוחנית, שזוהי האמונה השלמה. בארה של מרים עושה שלום בין המחלוקות, ואם לא לומדים ביאורים אלה נקרא, מדבר צין, היינו שביאורי נשמת התורה מצטננים,היינו, שלא לומדים דברי נשמת התורה, שמגלה הקדוש ברוך הוא על ידי רבי נחמן,אז יש מריבה בין המפרשים, כמו שכתוב שמעו נא המורים, וכמו שכתב רבי נחמן בליקוטי מוהר"ן א' תורה כ'. למשל, התורה מספרת, שבמצרים קם מלך חדש שלא ידע את יוסף. נחלקו שני חכמים בגמרא, רב, ושמואל. אחד אמר, שקם מלך חדש ממש, היינו שמת הקודם וזה אחר. מפרש השני אומר, חדש פירושו שהתחדשו גזרותיו. נצייר לעצמנו שאחד נמצא ביד ימין ואומר שהמלך מת, והחכם השני ביד שמאל ואומר שהמלך חי, ומדובר על אותו מלך. בהסתכלות הגשמית של גוף האדם, שהוא כנגד גופי התורה, יד ימין לעולם לא תהיה יד שמאל וישארו במחלוקת לעולם. הבנה כזו היא הבנה של בחינת חוץ לארץ, שלזה רבי נחמן קורא בתורה ע"א חלק ב', מוחין של חוץ לארץ. פירושו, הבנה, שיש בה אחיזה של גויים, כמו שאמרו חז"ל, כל דר בחוץ לארץ, דומה, שאין לו אלוה. הלימוד הנכון נקרא מוחין של ארץ ישראל, לימוד חי, שיביא אותי

נט.
לדביקות ולאמונה בקדוש ברוך הוא. איך יד ימין, ויד שמאל, יהיו אחד? ישנה רק דרך אחת, שנסתכל על הנשמה של שתי הידיים, ונשאל שאלה, מי מזיז את שתי הידיים? הרי נשמה אחת מזיזה את שתיהן, והיא המחברת את יד ימין עם יד שמאל, להיות אחת. ואחד הוא הקדוש ברוך הוא, שנמצא מאחורי הגשמיות של גופי התורה והמציאות. ואם נלמד לימוד של נשמה נעשה שלום, שזה ההסבר ששותים מהבאר של מרים, שמביא זיכרון בתורה שנזכור את הקדוש ברוך הוא בכל עת ורגע. אם נבין, שפרעה נמצא גם עכשיו, והקדוש ברוך הוא במלבוש החיצוני נקרא פרעה, מצד הפריעה, שזה ההתגלות במציאות והתמונה ממולנו, ונקרא, גם פרעה, מצד ההפרעה. למה הדבר דומה? כשאתה עומד מול החנווני וקונה לחם, הרי הקדוש ברוך הוא מתגלה לך מהתמונה במלבוש של חנווני, שזה פרעה מלשון פריעה והתגלות. אך בתמונה ישנה הפרעה, שכאילו החנווני בלבד מכר לי את הלחם, שבא ממאפיה מסוימת. כי כתוב עליו מאפיית "וודש" ולא כתוב "לחם שבא מהקדוש ברוך הוא". והמפרש שאומר שמת המלך, ובא מלך חדש, מתכוון על החיצוניות של התמונה בכל רגע ורגע, שמתחלפת ומשתנה בכל רגע, ובאה תמונה חדשה. פעם רחוב, פעם בית, פעם מכולת, פעם חברים. ואילו המפרש השני, גם מדבר על עכשיו, ואומר שהמלך לא מת, מתכוון שאותו המלך, זה הקדוש ברוך הוא בעצמו, שמחליף את התמונות, כמו שאמר רבי נחמן, שהקדוש ברוך הוא, הוא אחד פשוט מאחורי פעולות

ס.
משתנות, ותמונות מתחלפות. הסבר חי כזה רוחני מופשט מגוף, אין בו מחלוקת, ועושה שלום בין המפרשים. בהסבר הזה, אליהו הנביא כבר בא. כי כתוב בגמרא כשיש קושיות לא מובנות, תשב"י יתרץ קושיות ובעיות" 'תיקו".ובהסבר הרוחני של הנשמה, אליהו הנביא כבר בא ומתרץ הקושיות. מתי הקושיא נוצרת? כשמסתכלים על הגשמיות של התורה. אבל אם יודעים אותה ברוחניות בלי ממשות, נפתרים כל השאלות.אנשים שלומדים את התורה בצורה זו, נקראים, תלמידי חכמים שבארץ ישראל, שמנעימים זה לזה בהלכה. כי התורה נהיית נעימה ונוחה לכולם. לימוד ההבנה שהשם מגלה על ידי רבי נחמן, נקרא לימוד של ארץ ישראל, והבנה אחרת גשמית נקראת לימוד של חוץ לארץ, שעליהם אמרו חז"ל תלמידי חכמים שבחוץ לארץ, חובלים זה לזה בהלכה. מדובר פה על ארץ ישראל הרוחנית, וחוץ לארץ הרוחני. כי יכול להיות שאדם יושב בגשמיות בחוץ לארץ באנגליה וצרפת, ונקרא שנמצא בארץ ישראל הרוחנית, כי מתבודד ולומד את הלימוד של בחינת ארץ ישראל, שאותו מלמד אותנו הקדוש ברוך הוא על ידי צדיקו, רבי נחמן. וכן יכול להיות שישב אחד בארץ ישראל הגשמית, בנהרייה או קריית שמונה, ואפילו בירושלים, ונמצא באמת, בחוץ לארץ הרוחנית, כיוון שאינו לומד את התורה החיה, ואינו מתבודד וגורם בלימודו עינוי לקדוש ברוך הוא, כמו שהיה בעגל, ועושה פסלים ומסכות ברוחניות, ונמצא במצרים הרוחנית, וגורם שהשכינה, שזה הדיבור, תישאר בגלות. כי לימודו

סא.
אינו גורם לו, לדבר עם הקדוש ברוך הוא, ולהתעורר מהשינה ולהתייחס לקדוש ברוך הוא שנמצא מסביבו בכל מקום, ומסתתר בכל מקום, ומקום .זה סוד העיבור, כמו אשה עוברה שודאי יודעים שיש לה תינוק, אך לא רואים אותו, ופירושו חז"ל על המילה עוברה ,לשון עברה, לשון כעס. פירוש, אם אדם לא מתייחס לקדוש ברוך הוא שמסתתר בתוכו ומסביבו, ולא חושב עליו ומדבר ומתייעץ עמו על כל דבר, גורם עברה וכעס למעלה בשמים.

רבי נחמן מלמד אותך תורה רוחנית, שיכולה להיכנס בשכלך, ולא לשכוח מכל התורה דבר. מתי אתה מבצע אותה?, בהתבודדות. בשעת ההתבודדות אתה מקיים את כל התורה כולה, כמו שהאבות קיימו אותה, ברוחניותה, לפני שניתנה למשה רבנו. אלה לוחות הראשונים שאין בהם שכחה, שאין בהם אחיזה של זוהמת הנחש, שזה החומר והמדמה שזה הגשמיות, שכתובים בלוחות השניים לאחר שנשברו הראשונים. ואמרו חז"ל שאם לא היו נשברים הלוחות הראשונים, לא הייתה שכחה. בהתבודדות אתה מבצע את פרשת לך לך מארצך. אתה יוצא מגשמיות ההבנה שלך, מבית אביך מהחכמה הקודמת שלך, שגישמת את התורה, ממולדתך , היינו להבין שהקדוש ברוך הוא, הוא שגידל אותך, הוא מתלבש והמסתתר מאחורי כל הדמויות שנתקלת בחייך, חברים, הורים, מורים והוא שלימד

סב.
אותך לקרוא ולכתוב. התורה מספרת שאברהם אבינו שבר את הפסלים של אביו, תרח, שהיה לו בית מסחר של פסלים ועבודה זרה. ישאלו אותך בשמים, האם אתה שברת את הפסלים של אביך? האם קיימת מה שכתוב בספר התורה הזה? מה תענה אז?, אך אם נולד לך יוסף, לא תתבייש. כמו שכותבת התורה כשנולד יוסף לרחל, אמרה רחל: אסף אלוקים את חרפתי", לכן נקרא יוסף. איך ייולד לך יוסף? היש לך בית רחם כדי להוליד? אם תגשם את התורה לא תבין זאת, כי זה היה ונגמר, אבל אם תבין בהבנה רוחנית שרחל היא התורה שבע"פ שלמדת, שהייתה יפה, ועדיין יפה, היינו הפירושים היפים של התורה. ונולד לרחל יוסף, פירוש, שהוספת את ההבנה החיה ולא מכרת את יוסף עכשיו, שהוא רבי נחמן וההסבר שהשם יתברך מגלה דרכו בתורה, אז לא תתבייש, לא בעולם הזה ולא בעולם הבא. בהבנה הרוחנית החיה הזאת אתה שובר את כל הפסלים של אביך, שפירושו חכמתך הקודמת שלמדת, והופך אותה מפסל, לחיה וזזה. כי אברהם אבינו זה אתה, שהולך להתבודד, ומתהלך בתפילתך, לאורך ולרוחב, ומאפשר לקדוש ברוך הוא לברך אותך, ולגדל את זרעך שזה דעתך, ובניך, שזה תפילותיך והדיבורים שיוצאים מפיך, ככוכבי השמים וחול הים. כי אם תהיה תלמיד של החכם, שזה רבי נחמן, תצא ממצרים, היינו,מההבנה הקטנה והנמוכה,שמלאה בקושיות. מדוע אני צריך לקרוא כל שנה ושנה שהקדוש ברוך הוא הבטיח לאברהם וברך אותו ואת זרעו שירבו ככוכבי השמים וחול הים.מה איתי

סג.
ואיתך? מדוע אותי הוא לא מברך? ואני צריך לקרוא עליו ולא עלי?, הרי הקדוש ברוך הוא היה צריך לתת את התורה הזו לאברהם ולא לי?. אך אם נבין זאת נכון, נבין שהקדוש ברוך הוא פונה אלי ולכל אחד ואחד, כמו שכתוב: "לך לך", לעצמך, ותדבר עם השם במילותיך. כמו כן, כשאתה מתבודד, אתה מקיים את נח, ומציל עצמך מהמחשבות הזרות שזה המבול, ומתפלל על המידות הטובות שזה החיות והבהמות שנכנסים לתיבה, וממשיכים להיכנס לתיבת הדיבור, כגון, "ריבונו של עולם, תן לי יראת שמים" מכניס אריה לתיבה שרומז ליראה וכן "תן לי תמימות", מכניס כבש, שהוא תמים,"תן לי עצות ותחבולות להינצל מיצר הרע", מכניס שועל לתיבה.

התורה מספרת,שיהודה נגש ליוסף, ושואל אותו: מדוע אמרת לנו לחזור ולהביא את בנימין?, מה אתה רוצה מאיתנו?, האם ממשיך יהודה לגשת ליוסף או הפסיק? אם תגשם זאת הרי זה פסל ומסכה, כי ניגש פעם אחת וזהו, בציור מקום וזמן. בציור נראה יוסף, בלונדיני עם עיניים כחולות, ויהודה גבוה וחזק. בזמן, זה היה בשעה שתיים בצהרים למשל, בשנת אלפיים, ושלוש מאות לבריאת העולם. במקום זה היה בארמון פרעה, במצריים, שנמצאת ביבשת אפריקה הצפונית. לימוד כזה הוא מעולם העשייה שנקרא מקום, כנגד אות ה' האחרונה של שם הוויה, ומעולם היצירה שנקרא זמן, כנגד ו' של שם הוויה, ומעולם הבריאה שנקראת ציור,

סד.
כנגד ה' שנייה של שם הוויה. הבנה כזו נקראת בדקות לא תעשה לך פסל ומסכה, כי יהודה יותר לא זז כבר אלפי שנים, וגם יוסף עומד במקומו ולא זז. אך אם תבין
זאת בהסבר הרוחני, שהוא כנגד עולם האצילות כנגד עולם הנשמות, עולם נצחי שקיים כל הזמן, שהוא כנגד י' של שם השם, שזה החכמה הפנימית החיה של התורה, אז תבין שזה קורה בתוך ההתבודדות. כי אתה נקרא יהודה, וישראל נקראים יהודים על שם יהודה, שמודים ומתוודים לפני הקדוש ברוך הוא, ויוסף נקרא הקדוש ברוך הוא, שנקרא צדיקו של עולם. ואומר ליוסף,בי אדוני, שכל מה שעשיתי בחיים היית אתה בתוכי,ואל תשפוט אותי לחובה, כי אתה היית עימי, אף על פי כן אני חייב שבחרתי ברע, כמו שמסביר רבי נחמן, בסוף ספר חיי מוהר"ן,סעיף תר"י "אשמנו, בגדנו, זה אני ואתה ביחד", ואתה נושא ונותן עם הקדוש ברוך הוא, ומבקש ממנו הסבר, כמו שאמר יהודה ליוסף בקשר לבנימין, רק המילים הם אחרות. לדוגמא, ריבונו של עולם, נתת לי במחשבה ללכת לדואר, והדואר שלח אותי למשרד הפנים, ומשרד הפנים החזיר אותי לדואר. ריבונו של עולם מה אתה רומז לי? זוהי תורה חיה ורוחנית שמפעילה את הדמויות של התורה עליך.

רבי נחמן בא להציל לך את החיים. כל הצדיקים כבודם במקומם, ותלמד את כולם,וכולם קודש, ואל תוותר על אף אחד. אבל יש קודש קודשים, שזוהי הבנה כוללת

סה.
החיה, הנשמה של גופי התורה, כמו שאמר רבי נחמן על עצמו, "שכל השירים קודש, ושיר השירים קודש קודשים", והתכוון בזה שכל הצדיקים ומפרשי התורה, מסבירים הסברים אמתיים בתורה, אך הם מסבירים את
גופי התורה. אבל הנשמה היא אחת, ובכל חלק מהגוף ישנה נשמה, וכולם צריכים להסבר החי, שהוא קודש הקודשים. לכן אמר יוסף שכל האלומות, תשתחווינה לאלומתי, היינו שכל מפרשי התורה צריכים להסבר החי שעל כל אדם, בכל מקום, ובכל זמן. כשאתה מדבר עם הקדוש ברוך הוא תדבר דברי אמונה, "מי נותן לי את הנשימה? זה אתה ריבונו של עולם, תודה לך, אתה שמזיז אותי, אתה נותן לי ללכת, תודה". הקדוש ברוך הוא, הוא טוב, כל מה שאתה רוצה הוא עושה לך ועל כל דבר אתה צריך להתפלל,. "ריבונו של עולם, אני יכול להביא את הכוס קפה לפה?" והקדוש ברוך הוא מאשר לך, "תביא", ואז הוא מזיז לך את היד לפה, עם הכוס קפה. "ריבונו של עולם אני יכול לשבת?" והקדוש ברוך הוא מאשר, "תשב", ואז הוא מזיז אותך ואתה יושב. הרי אנו רואים בעינינו איך מנוף עובד, על כל תנועה ותנועה צריך להעביר הילוך, לסובב את הכף, להוריד, ולעלות. הפועל של המנוף, כביכול, זה הקדוש ברוך הוא שמזיז אותנו כל שנייה ושנייה. איך אפשר לשכוח אותו? ולא להודות לו על כל תזוזה, ולא להתייחס אליו, כשהוא נמצא בכל מקום?.

סו.
עמלק רוצה להטיל בנו כפירה וקרירות, וגם בתורה יש אחיזת עמלק, שזה ההבנה הקרה, שהכל היה, ונגמר. כתוב בעמלק "אשר קרך בדרך", בלשון קרירות, ודרך פירושו ברית. כי התורה צריכה לקשר בינינו לבין הקדוש ברוך הוא, ולהביא אותנו לדיבור פתוח, ופשוט, עם הקדוש ברוך הוא, שזה תיקון הברית. כמו משחק ילדים של תופסת ומחבואים, הוא מתחבא לך בכל מקום ומקום, מסביבך, וגם בתוכך, הוא ממציא אותך ומהווה אותך כל שנייה. איך תופסים אותו? בדיבור! תדבר איתו, תחשוב עליו, כי אתה הכוכב הראשי, ועליך נאמרה כל התורה כולה. אתה יהושע, תלמידו של הצדיק, אתה אברהם ונח, אתה משה שמוציא את בני ישראל ממצרים, אתה אליעזר שנכנס בגופו לגן עדן, גם עתה. כי כשתקיים את ההתבודדות, תכנס בגופך לגן עדן, כי מה יש בגן עדן? רק הקדוש ברוך הוא, והוא כאן אצלך, ואתה נמצא אצלו. בהתבודדות, ואתה מדבר איתו, וחושב עליו. אף אחד לא יכול לגרום תענוג לקדוש ברוך הוא כמו שאתה יכול, הוא רוצה רק אותך, כי מילותיך הם מיוחדות, ואף אחד בעולם לא היה כמוך, ולא יהיה. ואל תגיד שאין לי מה לדבר בהתבודדות,כי הקדוש ברוך הוא
ישים בפיך מילים, כי הוא שם פה לאדם,כמו שכתוב: "מי שם פה לאדם". תשב שעה ותדבר, לא משנה איפה. וכתוב" בורא ניב שפתיים", פירוש, שהקדוש ברוך הוא יברא לך מילים חדשות. אתה תכין את לבך, והשם ייתן לך מילים, כמו שכתוב "לאדם מערכי לב ולשם מענה לשון" . ההתבודדות והתפילה מלבך שעה כל יום, זה

סז.
הכדור של הדוקטור הגדול רבי נחמן, היא מפתח לכל התורה כולה, היא הסוד של העולם, כמו שאמר רבי נחמן, חידוש כמוני, לא היה בעולם, ואמר, אני כולי תפילה. כל אבותינו דיברו עם השם, אך אף אחד לא גילה שההתבודדות כוללת את התרי"ג מצוות. זה התגלה לרבי נחמן, שהלך ארבע אמות בארץ ישראל שהם כנגד לאה שהיא ד' של תפילין שהוא הקשר שנמצא בעורף. כי לפני שרבי נחמן נסע לארץ ישראל, נתן לכל אחד מתלמידיו תיקון לנשמתו, סדר של ימים שבהם צריך לצום, או ללמוד לימודים מסוימים, לפי גלגוליו הקודמים. מי יכול לתת מרשם כל כך יקר?, רק צדיק שיודע את שורשי הנשמות. כשחזר מארץ ישראל, אמר להם, לזרוק את כל הפתקים שנתן להם, כי השיג מעלת ההתבודדות שכוללת את כל המצוות, ואם אדם יתבודד כל יום שעה, יתקן את כל עוונותיו וגלגוליו הקודמים, וכל האנשים התלויים בו, מאדם הראשון עד סוף כל הדורות. ואמר, אם יזרקו אותי במדבר, ואין לי ציצית ותפילין, ואיני יודע מתי שבת, אקיים את כל התורה ברוחניותה, כמו שקיימו האבות הקדושים לפני מתן תורה. ועל זה נאמר, "ביטולה של תורה זהו קיומה",
כי בשעה של ההתבודדות, אתה לא לומד תורה ממש, אך אתה מקיים את כל התורה כולה, בשורש.כי התפילה גבוהה מהתורה וקדמה לה. כי תפילה באה מהכתר, והתורה באה מהחכמה. כמו שכתוב בזוהר. וכן כתב רבי נחמן בתורה ח' ליקוטי מוהר"ן א', "מעיין יוצא מבית השם להשקות את הגן", מעיין זה חכמה, יוצא מבית

סח.
השם זוהי התפילה, להשקות את הגן, זה התורה. כי ציצית, זוהי הבנה שהשם מציץ עלי. תפילין זה הדיבור, שאני מדבר מהלב ומפציר בו, שזה הרצועות. וההכרה והבושה בקדוש ברוך הוא, זה תפילין של ראש. שמירת שבת הרוחנית, זוהי אמונה השלמה שהשם מזיז לי את
הידיים והרגלים ומנשים אותי כל שנייה, כמו שכתוב בתורה "איש לא יזיז את ידו ואת רגלו בלעדיך", הכוונה בלעדי הקדוש ברוך הוא. וכל זאת אתה מקיים בהתבודדות.

לפי רבי נחמן, פסח זה כל השנה, כי פסח זה פה ש-סח, הכוונה לפה שמדבר עם הקדוש ברוך הוא, מצה בגשמיות היא מקמח ומים, שנאפת, תוך חי רגעים. אבל מצה רוחנית, זה למצוא את השם וללמוד כל השנה תורה חיה, שזוהי המצה הרוחנית. בפסח אסור לאכול חמץ וכתוב "מחמצת, חמץ-מת". בגשמית זה רק בפסח, אבל ברוחניות זה כל השנה כולה, ופירושו, לא ללמוד תורה שהייתה, נגמרה, ומתה חס ושלום. זוהי תורה של עבד שרוצה לישון, כי עשרה קבין של שינה ירדו לעולם, ותשעה נטלו עבדים. כי עבד הוא ישן,שמסתפק בקיום המצוות הגשמיות , אך בן הוא ער, ולבן איכפת מאביו, שזה הקדוש ברוך הוא, ומקיים כל השנה פסח ומצה.

כשאדם אומר: הייתי לבד בבית בין שתיים לארבע, בגן עדן התחתון לא עבר שום עבירה, אך כשירצה לעלות

סט.
לגן עדן העליון, יחייבו אותו בחלול שבת. איך אמרת שהבית ריק, ואין איתך אף אחד?, האם אינך מאמין שהקדוש ברוך הוא היה איתך בבית?, ולמה לא דיברת איתו? למה לא אמרת לו ערב טוב, שלום? הרי הוא רואה אותך, שומע אותך, ונמצא פה, ואם עכשיו הוא פה,
אז תאמר לו שלום. זה נקרא שבא לך משיח. וכתוב במשיח, שבא בהיסח הדעת. והמשיח נמצא, הכוונה, שהשכל שיביא אותך לשיח ולדבר עם הקדוש ברוך הוא, נמצא עכשיו, שהם ביאורי התורה שהקדוש ברוך הוא מגלה דרך רבי נחמן, רק מסיחין את הדעת ממנו.ובעומק יותר גדול, הקדוש ברוך הוא נמצא אצלך בבית, עכשיו, רואה אותך, ושומע אותך אך אתה מסיח דעתך ממנו. תדבר איתו במילותיך, וזה נקרא שבא לך משיח. זה חיים ללא חסרון, שכל החסרונות הם מחסרון של הדעת, ואם יש לך דעת לא חסר לך מאומה.

בפורים אתה יכול להתחפש בתחפושת הכי זולה, והכי חשובה. תחפושת ללא שווי מחיר, תתחפש, לקדוש ברוך הוא. תתחבא מתחת לשולחן, ותגיד שהתחפשתי לקדוש
ברוך הוא, כי הוא נמצא בביתך ואתה לא רואה אותו. בודאי שתחפושת זאת תזכה למקום הראשון, כי כל יום פורים. כי כל יום הוא מתחפש מאחורי האנשים והמציאות. זה שאדם לומד תורה, זה לא אומר שהוא הבין אותה. בזה שהוא יודע מה שכתוב, זה רק בעבר, וזה רק שליש מהתורה כנגד היבשה, שהיא יבשה ואיננה זזה וחיה. מה עם שני שליש האחרים? כנגד המים

ע.
החיים, שזה הים. האם נח חי או מת? איך הוא נראה? האם ראית אותו? האם ראיתי את משה רבנו? האם משה גירש את הרועים או הפסיק? האם פגשת את יתרו? איך הוא נראה?. ספרי הקבלה מסבירים את התורה בשמים, במידות העליונות, למשל, לך לך מארצך, זה קיים בשמים, זה אורות החסדים, שנקראים אברהם, שעולים דרך רגל ימין העליונה, יד ימין העליונה, והראש העליון ובאים אל לאה מאחור, בעורף. זוהי נוסחה של קבלה, אך רבי נחמן מפעיל את זה עליך.זה אתה שבא להתבודד ויוצא מהגשמיות ומהארציות ומבין שהקדוש ברוך הוא מאחורי מולדתי ובית אבי, והולך מההבנה הקודמת הגשמית ובא להתבודדות שנקראת לאה, קשר של תפילין, שנמצא בעורף, וממנו תחיית המתים, ומוציא הדיבור משם. לאה נקראת גם רות שמשם יצא דוד, שריוה לקדוש ברוך הוא בשירות ותשבחות, ואתה בא אל לאה שהיא ארץ ישראל הרוחנית, ומוציא ממך את דוד, כי אתה לאה בעצמך, שבכתה להינצל עשו, ואתה מתחנן כמוה, להינצל מיצר
הרע, ולאה זה אתה. זה יותר מקבלה מעשית, זאת תורה נצחית.

התורה מספרת על פרעה שחלם חלום, ובחלומו בולעים שבע הפרות הרזות את שבע הפרות השמנות, האם ממשיך פרעה לחלום או הפסיק? אם תאמר שחלם בעבר, הרי אין זאת הבנה שלמה, כי התורה נמצאת גם עכשיו, ופרעה חייב להמשיך לחלום. אם תגשם את זאת

עא.
בציור גשמי, בציור מקום וזמן, הרי פרעה חלם חמש דקות, איך יכול להיות שחלום ימשיך גם עכשיו?. ההסבר לפי סודות התורה כמו שכתב האר"י ז"ל מתחיל להעיר מהשינה, כי כותב הוא, בליקוטי תורה, ששבע פרות רזות זה שבע מידות רוחניות שנקראים, ספירות,שנמצאות גם עכשיו, בעולם היצירה. ושבע הפרות הבריאות, זה שבע מידות רוחניות שנקראים ספירות בעולם הבריאה, כי בריאה בלשון בריאות, הנה הוא מסביר חלום בממציאות קיימת גם עכשיו, אלא שהיא נעלמת מעינינו הגשמיות. ובא אחריו רבי נחמן, שמגלה תורה שמעירה מהשינה לחלוטין, כי כל מה שהחולה אנוש יותר, צריך רופא מומחה ותרופה משוכללת יותר. כי עתה ירדנו לשער החמישים של הטומאה ואילו במצרים, היו רק בשער הארבעים ותשע של הטומאה ועתה צריך רופא גדול יותר להוציא משער החמישים. ומשה מתפשט בכל דור ודור, ובדור הזה מתגלה משה, בתור הצדיק רבי נחמן, והקדוש ברוך הוא מגלה על ידו תרופות חזקות והסברים חדשים בתורה כדי להעיר אדם משינה עמוקה ומטומאה של שער החמישים. אז פרעה ממשיך לחלום, כי חלום פרעה זה המציאות שממולנו שהיא גשמית, וגם המצוות הגשמיות נקראים חלום פרעה, כי הכל מדמה למשהו עמוק יותר, לרוחניות הנסתרת. למה הדבר דומה, למחוג של שעון. המחוג הקטן של השניות הולך במהירות גדולה, האמצעי של הדקות הולך באיטיות יותר ושל השעות הולך יותר לאט מכולם. שלושת המחוגים כנגד שלושת

עב.
העולמות היצירה, העשייה והבריאה. אך הקדוש ברוך הוא, הוא מעל הזמן. ובהבנה שהוא מגלה, דרך הצדיק רבי נחמן, התורה היא מעל הזמן, המקום והציור ונצחית וקיימת לעולם. מסביר רבי נחמן בליקוטי מוה"רן בתורה נ"ד חלק א', שאם אני לומד תורה בצורה כזו, שהחלק הגשמי בולע את החלק הרוחני, אז שבע הפרות הרזות בולעות את הטובות והבריאות ואז אני נמצא במציאות של רעב שהוא האחוריים של התורה, שבאה מעולמות עשייה יצירה והבריאה, כי לא שבעתי מהפנימיות הנצחית שמדברת עלי, כי נשארתי במצוות הגשמיות החומריות ונשארתי עבד לשם, שיישן, ומסתפק בתפילין ובציצית גשמיים. אך אם הבנתי את התורה בצורה חיה ורוחנית אז יש לי שבע, כמו שכתוב: "צדיק אוכל לשובע נפשו". היינו מי שלומד את תורת הצדיק והחכם של הדור שהוא רבי נחמן והוא תלמיד של החכם, אז משביע את נפשו ברוחניות של התורה וחודר את המלבוש החיצוני ומגיע לעומק ההלכה.ומעשה שהיה, שפעם קניתי שוקולד, וקראתי באותו רגע ברחוב, פרשת מקץ, המדבר על חלום פרעה. והנה להפתעתי בתוך שוקולד עילית אני מוצא פרות אחת מעל השניה, כמו חלום פרעה, שהיו שבע פרות אחת מעל השניה, ושבע פרות שמנות בשורה אחת, בקנה אחד, וזה פלא פלאים.

התורה מספרת, שפרעה זרק את הילדים של בני ישראל למים. כמו שכתוב: "כל הבן היאורה תשליכוהו". האם פרעה ממשיך לזרוק את הזכרים למים או הפסיק? אם

עג.
נאמר שזרק והפסיק, זוהי תורה של העבר, ומה עם ההווה והעתיד? צריך להסביר איך פרעה ממשיך לזרוק את הזכרים למים. מסביר רבי נחמן בתורה נ"ד בליקוטי
מוהר"ן חלק א', שפרעה הוא הכח המדמה, שהוא הגשמיות של התורה, והמציאות הגשמית שמסביבנו.שנקראת פרעה. כי פרעה זה המלבוש הגשמי החיצוני של התורה, וכן במציאות, המלבוש החיצוני הגשמי של הקדוש ברוך הוא שמתגלה אלינו כל רגע. הלבוש הזה משכיח אותנו מהקדוש ברוך הוא וממשיך לזרוק את הזכרים ליאור, פירוש זורק את הזיכרון שלנו מהקדוש ברוך הוא ומשכיח אותנו ממנו. האם אינך נבהל שילדיך שזה הדעת האמתית, נזרקים למים בכל רגע? ומי הציל את הילדים? שפרה ופועה. האם ראית את שפרה ופועה מימיך? אולי פגשת אותם באיזה רחוב או עיר? האם מישהו סיפר שראה אותם? מסביר האר"י הקדוש, ששפרה ופועה זה מידות רוחניות שנמצאות כל הזמן, בשמיים, שנקראות בלשון הקבלה, בינה ותבונה. פירוש זה מעיר מהשינה,אך לא לגמרי, כי זה קיים למעלה, אך איני יודע איך להתנהג עם זה. מסביר רבי נתן תלמידו של רבי נחמן, ששפרה ופועה זה הצדיק הגדול האמיתי שהוא רבי נחמן בעצמו שהוא בבחינת שפרה ופועה. וכמו ששפרה נקראה על שם שמשפרת את התינוק, ופועה נקראת על שם שפועה ושורקת לתינוק, כך עושה הצדיק, משפר את שכלנו, ופועה ומעודד אותנו לדבר עם הקדוש ברוך הוא, ולא ליפול בדעתנו, מהדמיונות שמסביבנו, הצדיק הזה, רבי נחמן,

עד.
שנקרא שפרה ופועה מחייה את הילדים, הכוונה מחייה את דעתנו, אך שאר מפרשי התורה הם שומעים לעצתו של פרעה וזורקים את הילדים למים, כי ממשכים ללמד תורה של מדמה, תורה גשמית שמסתירה את הרוחניות, ורק הצדיק הזה מחייה ומציל את השכל והזיכרון מהקדוש ברוך הוא ומעיר את השכל מהשינה לגמרי וגורם לנו לדבר עם הקדוש ברוך הוא, עכשיו, בכל מקום ובכל מצב. הצדיק הזה כולל בהסבריו את שני המשיחין, משיח בן יוסף ומשיח בן דוד. שפרה, כנגד משיח בן יוסף, שמשפר את השכל והדעת, ופועה, כנגד משיח בן דוד, שגורם לנו בהסבריו לדבר ולשוחח עם הקדוש ברוך הוא, במילים שלנו, כמו דוד המלך.

אחד שחי עם השם יתברך וחושב עליו, הוא שם לב על כל דבר, אפילו השמפו מזכיר לו את הקדוש ברוך הוא, שהשם נמצא שם, והשם נמצא פה. שמפו – שם, פה, הוא מבין שמאחור הקלעים מסתתר הקדוש ברוך הוא, כי אסתר לא הייתה פעם, והכוונה היא, לקדוש ברוך הוא, שמסתתר בכל מקום ומקום. אדם שלא לומד את עומק ההלכה,אינו יוצא ממצרים, כי אינו מאמין במשה שיוציא אותו, שהוא עכשיו רבי נחמן, היינו פירושי התורה שמגלה. רבי נחמן אומר בתורה קצ"ב בליקוטי מוהר"ן א', שהתורה של הצדיק הכללי האמתי, יקרה יותר מדברי התורה של צדיק אחר, כי בתורה של צדיק אחר,יש בה תערובות. מה הם התערובות בפירושי התורה? התערובות שהוא מתכוון, זה הסבר, של ציור,

עה.
מקום, וזמן, שבא מעולמות עשייה, יצירה ובריאה, שזה גופי ההלכה וסיפורי התורה. אם אדם נשאר בהסבר הזה, הוא נשאר במדמה, ואילו התורה האמתית שמגלה רבי נחמן מסבירה את הרוחניות שמדברת נכון לעכשיו, בדו שיח, בינינו לבין הקדוש ברוך הוא, כשאתה ממלא את כל התפקידים הראשיים, ברגע שאתה מתחיל להתבודד ולדבר עם השם יתברך. בשולחן ערוך כתובה ההלכה שתלמידי חכמים פוסקים מתורתם לקרוא מגילת אסתר, כמו כן כהנים בעבודתם, לויים בדוכנם וישראל במעמדם. מדוע חשובה קריאת המגילה, לבטל תורה בגללה?. מסביר רבי נתן, שבעומק ההלכה, מבקש הקדוש ברוך הוא מהאדם, שילמד כל יום את דברי צדיק
הדור שהוא רבי נחמן. כי מגילת אסתר מרמזת על התורה של הצדיק, שפניו שכלו ונשמתו נמצאים בתוך תורתו, ואז יחזור ללימודו, ויחייה כל יום את התורה שהוא לומד, שיהפוך אותה מלא לשמה, ללשמה. משמאל לימין, כמו שכתוב", אורך ימים בימינה", שזוהי התורה הנצחית, "בשמאלה עושר וכבוד", שזוהי תורה הגשמית. אז כמו שפוסקים את לימודי התורה, לקרוא מקרא מגילה, כן תפסיק בכל יום את לימודך, ותלמד את תורתו של רבי נחמן, שזה פני מרדכי, שנמצאים במגילת אסתר, שכתוב בו "מרדכי בן קיש" ואמרו חז"ל שהקיש על דלתי שמים והוא ילמד אותך להתפלל, הכוונה שרבי נחמן, שמרדכי רומז אליו, יסביר לך את התורה בדרך של תפילה, לך אליו ותלמד את תורתו ופירושיו, שהשם שלח לך דרכו, כי הוא מלאך שכתוב עליו בתורה,

עו.
להביא אותך לארץ ישראל, שהיא האמונה השלמה, שהיא הכרה בדעת שלמה, ובאמונה ובאמת מושלמים, בנוכחותו הקיימת של הקדוש ברוך הוא בכל מקום ובכל זמן. וכאשר תחזור ללימודיך, תחייה את התורה שלמדת. כמו כן כהן, צריך להפסיק את עבודתו ולקרוא מקרא מגילת אסתר. אם נגשם את התורה, נתמלא בקושיות, מדוע איני כהן, או איני לוי? אך ברוחניות, הכהונה רומזת לאהבת השם. ולוי, רומז ליראת השם, אם רצונך לקבל את אהבת השם ולהיות כהן אמיתי, לא בציור גשמי של כהן, אז תראה את פניו של הצדיק, כמו שאהרן הכהן ראה את פני משה ושמח. כמו שכתוב בתורה "וראך ושמח בליבו". כמו כן, מי שנלווה לצדיק נקרא לוי האמיתי, וכמו ששבט לוי בסיפור שהתורה מספרת, לא עשו עגל, כך אתה, ואני, אם נתלווה לצדיק שהוא בחינת משה, עכשיו, שהוא, רבי נחמן שהוא הרב המובהק של כל ישראל, שמלמד את התורה, פי שניים, ומוסיף את החלק הרוחני לחלק הגשמי שלמדנו עד היום, אז נהיה לויים אמתיים, ולא נעשה עגל ופסל בתורה ובחיינו, ונקבל יראת שמים אמתית. כי יראה נקראת על שם לוי, למה? כי לוי זה גבורה, והיו מרימים על גופם, את כלי בית המקדש. כי לוי, היום, נקרא מי שנלווה לצדיק. וגם תהיה ישראל שכתוב בהם ישראל במעמדם, שתקבל שכל של תחיית המתים. בהסבריו של הצדיק הזה שהוא רבי נחמן, כי במעמדם פירושו עמידה וקימה בתחיית המתים, משה אמר לשבט הלוי להרוג איש את אחיו ואת קרובו, איך תקיים זאת היום? כשאתה

עז.
מדבר עם הקדוש ברוך הוא ומודה לו, אתה הורג את התמונה החיצונית, והדמיונית. אף על פי שאתה מודה לזה שעשה לך טובה, אחיך או קרובך, אתה מבין באמונה ודעת, שהקדוש ברוך הוא עומד מאחוריהם, זאת בחינת הריגת הדמיון, והתמונה של אחיו וקרובו, ואתה מקים את זה עכשיו.

התורה היא רפואה, ויכולה להיות סם חיים או סם מוות. אם אתה מבין אותה, וחי אותה, לפי ההסבר של רבי נחמן, אז היא רפואה שלמה, סם חיים. אבל אם אף אחד לא זז בתורה, זה מבחינת סם מות. פניו של מרדכי זה הסבר הפנימי של רבי נחמן בתורה, והמן זה כח הדמיון שמשכנע אותי ואומר לי שאני מזיז את היד ואת הרגל, ולא הקדוש ברוך הוא . רבי נחמן מלמד אותנו שצריך להגיד כל הזמן דברי אמונה. ועל ידי זה לבוא לאמונה, תעשה תרגילי נשימה. "אתה מנשים אותי", "אתה מזיז אותי","אתה מפעיל לי את הלב", אפילו שאתה יודע את זה, כשאתה אומר זאת הרבה פעמים בפה, אתה מחזק את האמונה, כמו שכתוב: "אודיע אמונתך בפי". פעם אמרת לקדוש ברוך הוא, תודה על הטחול? או על הכבד? או על העורקים או על המוח? האם אתה יכול להחזיק את לבך? הרי הכל בידו, והוא מנהל אותך כל שנייה ושנייה. צריך לחתוך את התמונה ולעצור את הסרט הדמיוני ולומר, "ריבונו של עולם אתה נמצא כאן", יש פה משהו שאליו לא שמתי לב, "תסלח לי בורא עולם, חייתי בשקר, ועכשיו גיליתי אותך, שלום הקדוש ברוך

עח.
הוא". כי יש תשובה בעולם, כמו שאמרו חז"ל "יפה שעה אחת של תשובה ומעשים טובים בעולם הזה , מכל חיי עולם הבא" והשעה הזאת היא השעה של ההתבודדות, שבה אתה מדבר, וחי עם הקדוש ברוך הוא.

כתוב בפורים: "קיימו וקיבלו, את התורה מחדש", הכוונה שקיבלו אותה מאהבה. אך בעומק הדברים, שואל אותנו הקדוש ברוך הוא, קיבלת את הסיפור על תיבת נח, קיימת את זה? הרי אתה זה נח. קבלת, לך לך מארצך, אבל לא קיימת! אז פורים כל השנה, ובהתבודדות אתה מקיים ומבצע את כל התורה. שהרי אתה נקרא אברהם שיוצא מהמציאות הדמיונית, והולך לדבר עם השם. קיבלת מצוות ציצית, אומר הקדוש ברוך הוא, האם קיימת אותה? הקיום של זה, בזה שאתה מבין שאני מסתכל עליך כל רגע ורגע, וזוהי הרוחניות שבה. נתתי לך מצוות פסח, האם קיימת פסח כל רגע ורגע? הרי זה פ-סח, שתדבר אלי מכל מקום ומקום. קיבלת מצוות מצה. האם קיימת אותה כל השנה? האם למדת שכל חי, שנקרא מצה, שנאפת בחי רגעים? אז לפי הסבר רבי נחמן יוצא, שמקיימים את התורה, כל רגע ורגע בהתבודדות וזה קיימו מה שקיבלו כבר. קיבלת את הנעשה של התורה, שזוהי עשייה גשמית, אבל את הנשמע לא קיימת, שזה התפילה והדביקות, וההסבר הרוחני של התורה, שמתבצע בהתבודדות. המן אומר למרדכי: "עומר השעורים שלך, נצח אותי ואת בני", שמרדכי למד הלכות של ספירת העומר, עם הילדים וזה

עט.
מה שנצח את המן. היכן זה עכשיו? הלימוד של רבי נחמן ותורתו שזה שער החמישים, שרומז לספירת העומר, שהיא חמישים יום, שזה לימוד על התבודדות,לימוד זה מנצח את המן, שהוא עמלק. בתהילים יש ארבעים ותשע שערי קדושה. כשאתה מתבודד אתה עושה תהילים שלך,שזה שער החמישים, שלא כתוב באף מקום, וזה חדש עכשיו. אם אדם קורא תהילים, ולא מתבודד, הוא כמו אדם שעושה תיאוריה אלפי פעמים ואינו נוסע בכביש אף פעם. כי מטרת התהילים לגרום לך התעוררות לדבר עם השם, ששם אתה מקורי, שזוהי שפתך ודיבורך, ולא להשתנות ולא לחקות אף אחד. תהיה אמיתי וטבעי, תדבר עם השם בשפתך, כגון: "השם תעזור לי", "הוא הרגיז אותי מה עלי לעשות", "תסלח לי", "תסביר לי", "תן לי אמונה שלמה". רבי נחמן אומר, שאדם שמדבר כל יום שעה אחת, אין לו שום דין למעלה, כי אם יש דין למטה אין דין למעלה. ואפילו אדם שאינו יכול לשמור שבת, מתוודה ואומר סליחה, אז הקדוש ברוך הוא אומר הוא מבקש סליחה אני אעזור לו, כמו שבמצרים הקדוש ברוך הוא בעצמו ירד לשם, ולא שלח מלאך, כמו כן כאן הקדוש ברוך הוא יעזור לאיש שמדבר אליו. ברגע שהוא מתוודה ואומר סליחה מעומק ליבו, זה משתיק את כל המקטרגים העליונים.העיקר זה ההתבודדות, לא חשוב איפה, תמצא מקום נוח, ותעשה שעה אחת, אפילו אם אתה במילואים תתפוס לך פינה ותאמר פה אני מתבודד. הלכת לביקור אצל הדודה בטבריה, תמצא לך פינה

פ.
להתבודד. התבודדות היא פגישה קבועה וזה יוריד לך את כל הלחצים והבעיות, כי חס ושלום אדם יכול לקבל התקף לב מרוב בעיות ולחצים. צא ותדבר עם בורא עולם: " אתה אחראי על חיי ואני בוחר בך, תכוון אותי להגיע אליך, אתה אחראי על עסקי, וחתונת ילדיי הכל תלוי בך". סיפר אחד שחודש ימים היה עצוב, כי הסכים שבתו תתחתן עם בחור מסוים ועתה הוא מצטער. מדוע באה העצבות הזאת?, כי שכח את הקדוש ברוך הוא, שהוא השדכן והוא האלוקים.ואם יבין שהשידוך מתנהל ע"י הקדוש ברוך הוא והוא בודאי טוב, ויודע את מעשיו, היה מתמלא שמחה. כי אומר רבי נחמן, שהעצבות היא כפירה וסיטרא אחרא, והקדוש ברוך הוא שונא אותה. מי שמתבודד ומדבר עם השם, רואה השגחה ודרישות שלום מהקדוש ברוך הוא. ומעשה שהיה, שבחדר מדרגות בו אני גר, יצאתי ומצאתי שקית של זבל. השכנה לידי עברה דירה, ועזבה את השקית ליד הדלת. חשבתי שיום או יומיים, יורידו את השקית. והנה מגיע השבת ואיך נקבלה כשהשקית עדיין נמצאת ממולנו, אמרתי, נו, טוב, אני אעשה מצווה ואוריד את שקית הזבל הגדולה למטה בעצמי. הורדתי ביום שישי בבוקר, את השקית, והנה לפני שהגעתי אל הזבל, נתפסה השקית, בוו ליד הדלת וכל השקית נקרעה, והתוכן נשפך החוצה על המדרגות. חשבתי, ריבונו של עולם, רציתי לעשות מצווה איך אני אנקה את כל הזבל שנשפך? התחלתי לאסוף את הקליפות של הביצים, שברי הבקבוקים וכו' פתאום אני רואה פח של שמן זית שכתוב

פא.
עליו שמן זית זך כתית למאור. הזכיר לי הקדוש ברוך הוא במחשבתי, שפרשת השבוע שאנו צריכים לקרוא בשבת הקרובה היא פרשת תצווה, ושם כתוב שהקדוש ברוך הוא אומר למשה ויקחו אליך, שמן זית זך כתית למאור, ולימד אותנו רבי נחמן, שמשה היא דעתו של כל אדם, והקדוש ברוך הוא ממשיך לדבר איתך, בדעתך, ואתה בחינת משה. והנה השגחה נפלאה, למצוא בפרשת השבוע את בקבוק שמן הזית הזך שכתוב עליו בפרשה, ואני לקחתי אותו לעצמי. זה מה שאומר רבי נחמן, ומשה ניגש אל הערפל אשר שם האלוקים. שבתוך המניעה, והבלבול, מסתתר הקדוש ברוך הוא. כמו שהיה כאן, בתוך הזבל מצאתי פח שמן שזה רמז מהקדוש ברוך הוא ודרישת שלום, זה ד"ש עם שיר, שהשיר הוא ההתבודדות.

התורה מספרת על בלעם. ובלעם רכב על אתון, והאתון התחילה לדבר עם בלעם ולהוכיח אותו שהוא רוצה להרגה בחרב. האם ראית פעם את בלעם? האם ראית פעם את האתון של בלעם מדברת? האם מישהו שמע את האתון מדברת וסיפר לך?. אם נגשם את התורה ונגביל אותה, במקום, ציור וזמן, ונצייר את בלעם שהיה סתום עין, כמו אחד עם רטייה בעין, ואתון עם אוזניים גדולות, כמו שרואים בכל יום, ודאי ציור כזה נגמר, כי זאת נקראת הבנה ומוחין של חוץ לארץ ונקראת בחינה של שינה ובחינה של מוות. כי שינה היא אחת מששים ממיתה. רבי נחמן, בתורה לו' בליקוטי מוהר"ן חלק א',

פב.
רומז את אותיות בלעם לקדושה, ב – זאת אות הראשונה של התורה. ל – זאת אות האחרונה של התורה. ע – היא שבעים פנים של התורה. מ – ארבעים יום שניתנה בו התורה. כיצד אפשר לרמוז אדם טמא כזה, שאשתו היתה אתונו, באותיות התורה ובשבעים פנים של התורה? אלא מובן מזה, שיש שני סוגי בלעם. יש אדם שעושה עבירות, והוא נקרא בלעם ממש, שעובר על כל התורה כולה. ויש בלעם ממוצע שבולע את התורה ואת ההלכות שלה, ולא לומד את עומק ההלכה החיה, ואת הרוחניות שלה. לכן היה סתום עין,שהיה מסתכל רק בשטחיות ולא לעומק, כי כשאדם מסתכל בעין אחת, הוא רואה תמונה שטחית, לאורך ולרוחב, וכשמסתכל בשתי העיניים, רואה גם את עומקה של התמונה. לכן בלעם היה עם עין אחת, שלומד שבעים פנים גשמיות של התורה, שהם "אנפין חשוכין", ונעלמו ממנו הפנים העמוקות של התורה, שנקראים "אנפין נהירין" שהם הפרושים שמסביר רבי נחמן בתורתו, כמו שכתב בתורה קא' ליקוטי מוהר"ן חלק א'. ומסביר רבי נתן, בליקוטי הלכות, יורה דעה, הלכות ראשית הגז ה' סעיף ה' והלאה, שהאתון היא ההלכה. כי האתון מלשון "תנא", שהיא ההבנה הגשמית מסיפורי התורה ובהלכה, כי האתון אמרה לבלעם "הסכן הסכנתי" ואומר התרגום: המילף אוליפנא, פירוש, למדת לימוד לא נכון, וההלכה שזו האתון, ממשיכה להגיד ללמדן שלמד אותה בגשמיותה, ולהוכיח אותו, "מדוע אינך לומד נכון, את רוחניות ההלכה"?, שחוץ מציצית הגשמית, מצמר

פג.
והחוטים שמסביב, יש גם פנימיות ורוחניות ההלכה, שתאמין שהקדוש ברוך הוא רואה אותך מכל ארבעת הפינות, כמו פינות הטלית, כמו שכתוב בשיר השירים "מציץ מן החרכים, משגיח מן החלונות". וכן הילכות תפילין, שהם האתון, חומר ההלכה, כי אתון הוא חמור, מלשון חומר, מוכיחות את הלמדן וממשיכות לומר, הרי כל כך הרבה שנים רכבת עלי, פירוש קיימת הלכות תפילין בשלמות, בגשמיות, מדוע אינך לומד את עומק ההלכה, שפירושו תפילה מהלב, מעצמך, והפצרה בקדוש ברוך הוא, שזה הרצועות שנקראים "נפתולי אלוקים נפתלתי"? ופירש רש"י הפצרתי להיות שווה כמו אחותי. ומדוע אינך מבין שתפילין של ראש הם הכרה ובושה חדשים בכל יום מהקדוש ברוך הוא? האם אינך רואה את המלאך שממולך? המלאך הוא צדיק האמת, שהוא רבי נחמן, ופירושיו החיים הנצחיים שהם בלי ציור, מקום, וזמן, שגורמים לאתון שהם הלכות התורה, חומריות ההלכות, וגשמיות הסיפורים שהיו בעבר, לדבר ולהוכיח את הלמדן שלא יבלע את התורה כפשוטה, אלא יסתכל ברוחניות שבתוכה שמביאה לידי דיבור עם השם, ואז יחיה חיים נצחיים עם הקדוש ברוך הוא, בעולם הזה ובעולם הבא. הבנה נוספת שזיכנו הקדוש ברוך הוא בלימוד בכולל, כאשר האדם מחמיר באיזו הלכה, לדוגמא, שאינו רוצה לאכול כלום מחוץ לסוכה, כי ההלכה מחייבת לאכול בתוך הסוכה רק סעודה גמורה, אך מחוץ לסוכה ההלכה מתירה לשתות ולאכול פירות ודברי מזונות, והלמדן המחמיר שאינו רוצה לאכול מחוץ

פד.
לסוכה הולך לטיול, ומרגיש צער גדול, כי אין שם סוכה, וחייב להיות בתענית היכן שאין סוכה, אז, כביכול, כועס על המצווה, וכביכול רוצה להרגה, כמו שבלעם רצה להרוג את האתון, והאתון לפי הסבריו של רבי נתן, היא ההלכה מלשון "תנא", ועל המצוות כתוב: "וחי בהם ושלא ימות בהם". ואז מדברת איתו ההלכה שזו, האתון ואומרת לו, כמה זמן רכבת עלי? פירושו, שקיימת מצוות, סוכה כל כך הרבה שנים, מדוע אתה כועס עלי? מדוע תרצה להרגני? לא אני הלחצתי אותך לקיר, אלא אתה הלחצת את עצמך, בחומרא שהחמרת. וכאילו הקדוש ברוך הוא ניצב מולו ואומר לו מדוע תרצה להרוג את האתון?, שהיא ההלכה. אותך הרגתי ואותה החייתי כאילו רומז לו שאינך חייב להחמיר יותר מכפי כוחך, כי התורה רוצה שהאדם יחיה בה ולא שימות בה. ואם נחייה את ההלכה, ונבין אותה נכון, כפי שמסביר רבי נחמן נבין שמצוות סוכה זוהי ההתבודדות, כמו שכתוב "בגידים ובעצמות תסוככני" כשאדם מכניס את כל כוחו בתפילה ומדבר עם הקדוש ברוך הוא, הוא מקבל הבנות חדשות שזה הסכך, בצורה רוחנית, אז ישביע את נפשו בהבנה החיה ויתבודד כל יום עם הקדוש ברוך הוא, ולא יצטרך להחמיר בהלכה הגשמית, שזה בגלל שלמד את חיצוניות התורה הגשמית ונשאר רעב. אך אם ילמד את פנימיותה, ישביע את נפשו. הנה לפי ההסבר הנצחי הזה שמלמד אותנו רבי נחמן, בלעם קיים גם עכשיו, חי בייננו, ויכול להיות אנחנו חס ושלום, אך אם לא נמכור

פה.
את יוסף שזה רבי נחמן ונאמין לבחינת משה שזה רבי נחמן, שיוציא אותנו ממצרים, תהפוך התורה לסם חיים.

הגמרא קדושה, אך צריך ללמוד אותה נכון, למשל כשנלמד מסכת סוטה אנו צריכים להבין שהיא מדברת עלינו ברוחניות, שאנחנו סטינו מהקדוש ברוך הוא, אנו לא מדברים איתו על כל דבר ודבר, ואנו לא מאמינים בו באמונה שלמה שהוא, רואה אותנו עכשיו, שומע ונמצא כאן. ובעלה של הסוטה שמקנא לה, הוא הקדוש ברוך הוא, שאומר לי, מדוע אתה מדבר עם כל אחד ואחד, ואיתי לא? כי אנו משולים לאשתו של הקדוש ברוך הוא, והוא הבעל המפרנס אותנו. אנו צריכים להיות נאמנים לו, ולא לבגוד בו. כל זאת מתבצע בשעה אחת של ההתבודדות, כשתדבר עם הקדוש ברוך הוא. שם מתקנים את הסטייה, וזוכים לזרע של קיימא, לדעת חייה, לנצח. כשנלמד הילכות אבידה ומציאה, נצטרך להבין, שאיבדנו את הקדוש ברוך הוא, היינו בדקות את האמונה המוחלטת בו, באמת שלמה, וצריכים לבוא לצדיק, למצוא את האבידות שאיבדנו, שעל ידי פירוש התורה מחזיר לנו את האמונה האבודה. וכמו שמחזירים אבידה, צריכים לבדוק את האדם שאיבד ולשאול אותו על סימנים ולבדוק אותו אם אינו רמאי, וכשנראה שהוא, צודק ואמיתי, נחזיר לו את האבידה, כך אנו צריכים להיות אמיתיים, ולא רמאים, וכשנבוא אל הצדיק, נוכל לקבל את אבדותינו שהם חלקי האמונה שאבדה.אומר רבי נחמן, בתורה רי"ד ליקוטי מוה"רן חלק א', שבזמן

פו.
התלמוד היו יודעים יום מיתתם, והיו לומדים תורה כל היום ולא היה שליטה למלאך המוות עליהם. והיום בימינו אנו מוצאים לצערנו שאנשים מתים בשעת לימודם את התורה, כיצד מלאך המוות יכול לשלוט עליהם? אומר רבי נחמן, כשלומדים את הגמרא בצורה נכונה וחיה, אז
מת לא יכול לשלוט על חי, אבל כשלומדים את הגמרא בצורה מתה וגשמית אז מלאך המוות יכול לשלוט. וכן תלמוד בגימטרייה "לילית" שזה האותיות של יצר הרע. אם לומד לא נכון, בצורה גשמית, נותן לה כח, כי "תלמוד" הם אותם האותיות בגימטריה של שמה, שפירושו לימוד של חושך ולילה, והסתרת הידיעה. אך אם לומדים את הלימוד המאיר, אז זה לימוד של יום, שהוא מעיר ולזה קורא רבי נחמן בתורה ק"א "אנפין נהירין" ולהבנה הגשמית והחשוכה קורא "אנפין חשוכין" שמלימוד בהבנה כזו נותנים כח לשבעים אומות העולם וליצר הרע.

כיצד צריכים ללמוד גמרא? במסכת קידושין כתוב בפרק ב' שהאיש מקדש את האשה בו ובשלוחו, היינו שאדם יכול לשלוח שליח ולקדש אשה בלי שיראה אותה האדם בעצמו. שואלת הגמרא ומדוע צריך לכתוב גם בו וגם בשלוחו? אם כתוב שהאיש מקדש בשלוחו, בודאי וודאי, שהוא בעצמו גם יוכל לקדש. אם בשלוחו אפשר לקדש, כל שכן בו? הרי המילה בו מיותרת? נכתוב שהאיש מקדש בשלוחו, ונבין בעצמנו, שבודאי שהוא בעצמו יכול גם לקדש? מתרצת הגמרא, שמצווה בו, יותר מבשלוחו.

פז.
אם האדם ישלח שליח לקדש אשה ולא יראה אותה, אז לאחר קידושיה, כשיראה אותה, יכולה היא להתגנות בעיניו, ולא למצוא חן בעיניו. ואומרת הגמרא, יותר מצווה שתראה, אותה אתה, ואז תקדשיה, ולא תשלח שליח, כי אחר כך יכולה להתגנות בעיניך ותזלזל בה. עד כאן הפירוש הגשמי של ההלכה. מה יגיד כאן רבי נחמן, בהסברו הרוחני? אם שכלנו חי, נצטרך להסביר זאת כלפי הקדוש ברוך הוא, כי האמונה נקראת אשה, והצדיק נקרא שליח של הקדוש ברוך הוא, ואומר לנו השליח שהוא הצדיק רבי נחמן, שהוא כבר הגיע לאמונה השלמה, ובעיניו, האשה יפה. אך מצווה שגם אתה תראה את האמונה כפי שראה השליח, ולא רק תסמוך עליו שהיא יפה, אז אתה בעצמך, תרדוף אחרי הקדוש ברוך הוא, ותדבר איתו כפי שאתה יכול, עד שתגלה את האמונה היפה שעליה נאמר "אשת חייל מי ימצא" שהיא האמונה הקדושה והיפה.

אדם שחולק על הצדיק, ממלא תפקיד שלילי, של קורח ועדתו. הוא מביא עמו דוגמאות, ממאתיים חמישים חכמים ולמדנים, שאינם מסבירים את התורה, כמו שמסביר רבי נחמן. העונש, שאדם כזה, בחינת קורח, נבלע באדמה בהסבר גשמי, שזה בחינת אדמה, וכח המדמה הגשמי, ואינו מבין את הרוחניות של התורה. כי אדמה מלשון מדמה. זוהי מחלוקת קורח על משה, שנמצאת גם כיום. תעשה טובה לעצמך, ותלמד את ספרי רבי נחמן, תתבודד כל יום שעה, ואז לא תהיה

פח.
כקורח ועדתו חס ושלום, שבלועים גם עכשיו בדמיונות התורה ובגשמיותה.ואז תמצא את אשת חיל היפה שהיא
השכינה הקדושה, שהיא הדעת שהשם שוכן מסביבך, ונמצא בכל מקום, ואתה תמיד אצלו, כי הוא מקומו של עולם, ואין העולם מקומו, וכמו שכתוב "מלא כל הארץ כבודו". בענין בלק ובלעם, מסביר האר"י הקדוש שבלק קשור לקין ובלעם קשור להבל. ובלעם יונק מהמקום שנבלעים עקביים של לאה, בתוך ראשה של רחל, שכך מסודרות המידות העליונות, כמו שאמרו חז"ל "עקב ענווה יראת השם" שפירושו על פי הסוד, שעקביים של לאה נבלעים בתוך כתר רחל, ומשם יונק בלעם. ובלק אחיזתו בידיים כמו שכתוב: "וקסמים בידם", הנה הסבר זה מעיר מהשינה ומגלה לנו שבלק ובלעם זה מציאות שלילית רוחנית שיונקת מהקדושה וממשיכה להיות גם עכשיו בשמים, ברוחניות. בהבנה זו עדיין אין אנו יודעים איך לעבוד את השם, וכיצד אנו נמצאים במציאות זאת? לפי ההקדמות שמסביר רבי נחמן ותלמידו רבי נתן, שמחיים את התורה עלינו, נוכל להבין בעזרת השם. התורה נקראת רחל, ורחל היא כבשה. וכמו שגוזזים צמר ועושים ממנו לבוש, כך גוזזים מהתורה הלכות, פירושים, שנעשים מלבושים לנשמתנו ושכלנו. וכתר רחל פירושו שאדם הגיע לשלמות ההבנה בלימוד התורה שזה בחינת של כתר, אך עדיין אינו מבין שבתוך ההבנה שהבין מובלעים רגלי לאה. ולאה היא התפילה, כי לאה בכתה שלא תיפול בחלקו של עשו. וכן אנו צריכים

פט.
לעשות, להפעיל את לאה שבתוכנו, ולהרבות בתפילה ודיבור עם הקדוש ברוך הוא להינצל מהיצר הרע ומהדמיון בתורה ובמציאות. למדן כזה צריך להבין שיציאת מצרים פירושו להתפלל, ולהוציא את דיבורי התפילה דרך הגרון שנקרא מצרים, שהוא מקום צר, וכן גם דרך חמשת מוצאות הפה, כמו שכתוב "חמושים עלו", שהם אותיות גרוניות, לשוניות, שפתיות, חיכיות,ושיניות, ודיבוריו, הם בני ישראל. אם אינו מבין כך, ואינו בא לתפילה מהלימוד שלמד, אז נותן כח לבלעם, שיונק מרגלי לאה שהיא התפילה שבלועים בתוך ראש רחל, שהיא התורה שבעל פה היפה. וכן בלק, מקבל כח מקין, שהביא קורבן מהפסולת. כמו כן אדם שמביא לקדוש ברוך הוא מצוות גשמיות, בלי רוחניותן, נותן כח לבלק, שהיה מכשף. ואם אין מסבירים את עומק ההלכה והמצוות הם נראים לאומות העולם כמו כישוף, כי שואלים כיצד מתערבב השטן בראש השנה מתקיעת השופר? אך אם נסביר את רוחניות המצווה שקול השופר הוא קול הצדיק שהוא כיום רבי נחמן שבהסבריו החיים, מבטל את הדמיון מהתורה, ומבטל את השינה, ומסביר את התורה בהווה, וזה נקרא שהשטן מתערבב, ובראש השנה פירוש בהבנה הגבוהה ביותר שנקראת בחינת ראש השנה. בהבנה זו מבטל את כוחו של בלק כמו כן, אם נסביר את עומק ההלכה של שופר שזה קול האדם הפרטי שקורא לקדוש ברוך הוא בתפילה מליבו ומשמיע לאוזנו שהקדוש ברוך הוא גדול וחזק והכל יכול, קול זה, הוא קול השופר שלך

צ.
ושלי, שאנו משמיעים לאוזננו בהתבודדות, והוא מערבב ומרחיק את השטן שבתוכנו, שהם הפחדים והדאגות והעצבות של החיים. הנה אדם כזה שעושה את המצווה בלא הרוחניות שלה, ואינו מבין שצריכים להתבודד ולדבר עם השם, וכן ללמוד את דברי הצדיק, שאלו הם קולות האמת שיוצאים מהשופר שרומז לגרון ולקול הצדיק שבא מעולם הבא שהוא כנגד השופר, שהוא הבינה, שער החמישים, חמישים שערי בינה, והוא מסתפק בשמיעת קול שופר גשמי מקרן של פרה בראש השנה, נותן כוח לכוח רוחני שלילי שנקרא בלק, שקיים גם עכשיו ברוחניות, וממנו מקבלים כוח אומות העולם להלחם עם עם ישראל עכשיו. מעשה שהיה שביום שישי בלכתי להתבודד בא ממולי אדם כשיש על כתפיו יונה פצועה, זה היה בלילה, ונבהלתי, שאל אותי האדם מה לעשות עם היונה הפצועה? ואז הזכיר לי הקדוש ברוך הוא במחשבתי, שהפרשה בשבת היא פרשת בלק בן ציפור, ואדם זה הזכיר לי את בלק בן ציפור. זה ד"ש משמים, פלא פלאים.

התורה מספרת על אדם בשם צלפחד, שהיו לו חמש בנות. נועה, מילכה, מחלה, תירצה וחוגלה. והם רצו חלק ונחלה בארץ ישראל, אך הם לא נישאו ולא היו להם בנים והירושה ניתנת לפי הלכות התורה לבנים ולא לבנות. הן באו למשה רבנו, ואמרו לו, שהן רוצות לרשת חלק מארץ ישראל. משה שואל את הקדוש ברוך הוא, ועונה לו הקדוש ברוך הוא, שמגיע להן חלק ונחלה בארץ ישראל

צא.
וכשהגיעו לארץ נישאו לבני דודיהן. וכן כל שנה ושנה חוזר הסיפור על צלפחד וחמשת בנותיו שרצו ירושה בארץ, ושוב שואל משה את הקדוש ברוך הוא, ושוב נותן לו תשובה חיובית. מדוע אנו צריכים לקרוא את אותו סיפור פעם נוספת? הרי הם כבר בארץ מהשנה שעברה. מי אלו בנות צלפחד? מי זה צלפחד? במה הוא משנה לי את החיים? וכי פעם ראיתי את נועה, את מילכה, את חוגלה? מעשה שהיה, שלמדנו על חוגלה ושאלתי אדם מסויים האם ראית את חוגלה מימך? והנה על השולחן ראינו שנינו ממחטות ניר, שכתוב עליהם "חוגלה", זה ד"ש משמים, זה פלא פלאים. האם פעם ראינו את מחלה ותירצה? כיצד הן משנות לי את החיים? הרי התורה נמצאת גם עכשיו? אם נגשם את הסיפור, בציור, מקום וזמן, לא נבין את זה, כי וודאי אינן במציאות, אך אם נלך לרוחניות התורה ולשורשה, כפי שמלמדים אותנו האר"י הקדוש ורבי נחמן, נוכל להבין בעזרת השם את הדבר. הגמרא מספרת במסכת שבת דף ע"ז עמוד ב', שהקדוש ברוך הוא ברא בעולם חמש אימות, שהם חמישה פחדים, שהקטן מפחד מהגדול, והגיבור מפחד מהחלש. אימת מפגיע על אריה, ומפגיע היא חיה קטנה שמוציאה רעש גדול ומפחידה מאד את האריה החזק והגיבור. אימת כילבית על לויתן שהוא דג קטן שהלויתן הגדול והחזק מפחד ממנו פן יכנס בנחיריו ויוכל למות. אימת סנונית על נשר, הנשר הגדול והחזק מלך העופות מפחד מסנונית קטנה, שתכנס בין כנפיו ויוכל ליפול. אימת יתוש על פיל, שהיתוש הקטן יכול להיכנס באפו

צב.
של הפיל, ויוכל למות. אימת סממית על עקרב, שהעקרב הקטלני מפחד מסנונית קטנה. מסביר האר"י הקדוש שחמש פחדים אלה, הם כנגד חמש גבורות שהם כוחות רוחניים בשמים, שמאירות למידת המלכות הנקראת רחל ולאה וכנגדם הם חמשת בנות צלפחד, מלשון פחד שזוהי גבורה. נועה, תירצה, חוגלה, מילכה, מחלה. חמש אורות אלה נמצאות גם כיום, בשמים, ברוחניות הנסתרת. והתורה היא המפה של העולם המגלה מה קיים ברוחניות. הסבר זה הקיים בשמים, עכשיו, מעיר אותנו מהשינה, אך עדיין אין אנו יודעים איך נעבוד את השם, בהבנה זו. אם נעזר בהקדמותיו של רבי נחמן, שאמר, כדי להגיע לאמונה צריכים לדבר דברי אמונה, ובזה מרגיז האדם את יצר הטוב על יצר הרע, שהוא הדמיון. כשאדם אומר "ריבונו של עולם, אתה קיים, אני מאמין בך שאתה קיים, אני מאמין בך שאתה בורא וממציא אותי ואת העולם כל שנייה", דיבורי אמונה אלו, מחזקים את האמונה ומביאים את האדם לאמונה. ואם נחבר את הדברים האלו עם דבריו של האר"י הקדוש, נבין בעזרת השם יתברך, מי הם חמשת בנות צלפחד וכיצד אני עובד בהן את הקדוש ברוך הוא, בכל רגע, בכל אדם, ובכל זמן. חוגלה זה דיבורי אמונה שאדם צריך לדבר תוך כדי התבודדות, כי הדיבור נקרא גבורות, כמו שכתוב: "וגבורתך ידברו". כשאני מתגבר לדבר דיברי אמונה לפני התפילה והבקשה עם השם, אני מאיר את ארץ ישראל. כי האר"י הקדוש הסביר, שבנות צלפחד הן

צג.
אורות שמאירים את ארץ ישראל, ברוחניות, אך אינן נכנסות לשם, לכן הסתפק משה אם אורות אלו ירושות חלק בארץ, כי ברוחניותן הן רק מאירות ואינן נכנסות. וענה לו הקדוש ברוך הוא, שהם דוברות אמת, שיש להם חלק בארץ ישראל. כשאדם מתגבר לדבר דיבורי אמונה, הוא מאיר לאמונה ומחזק אותה. כי כנגד חוגלה צריך אני לומר בהתבודדות, "ריבונו של עולם אתה חג מסביבי, ומסובב אותי עכשיו ובמשך היום וכל ימי חיי כמו מחוג של שעון". מילכה מלמדת אותי שאני צריך לדבר עם הקדוש ברוך הוא, "ריבונו של עולם אתה מלך עלי ועל כל העולם". נועה מלמדת אותי שאני צריך לומר לקדוש ברוך הוא, "ריבונו של עולם, אתה מניע אותי כל שנייה, וכן הנעת אותי במשך כל ימי חיי, ולא שמתי אליך לב, ולא גיליתי אותך, תסלח לי, וכן מניע אתה את כל העולם, את כל המכוניות, את האנשים, ואת כל המציאות". תירצה מלמדת אותי לומר לפני התפילה שאני מתפלל בהתבודדות "ריבונו של עולם, כך אתה רוצה. מדוע אני גר במקום הזה, כי כך אתה רוצה, מדוע חיי הם בהנהגה הזאת, כי כך אתה רוצה, ואתה טוב". מחלה מלמדת אותי, לומר בהתבודדות, "ריבונו של עולם אתה חל פה, ונמצא פה," כמו שפירש רבי נחמן, תוחלת ממושכה מחלת לב, הכוונה, שאם נרבה להתפלל הקדוש ברוך הוא יחול בלבי, היפך הפירוש השלילי, שאם אתפלל ולא אקבל מה שרציתי, אז מההמתנה, אקבל חס ושלום, מחלת לב. המילה חל פירושו נמצא, כשאני אומר "הקדוש ברוך הוא אתה נמצא פה" , הרבה

צד.
פעמים, אני מחזק את דעתי באמיתת נוכחותו מסביבי. הנה דיבורים אלו, מאירים לתפילה ולאמונה, מחזקים אותה, שהיא נקראת ארץ ישראל, ואינם כמו תפילה שמקבלים על ידה משהו, ואומר הקדוש ברוך הוא עכשיו למשה, שזה דעתך ודעתי, שבנות צלפחד דוברות אמת, פירוש שהקדוש ברוך הוא, אומר לנו לעשות כך, ולדבר דיבורי אמונה אלו, שיעזרו לנו להתפלל בדעת שלמה. למה הדבר דומה, לאדם שהזמין לחתונת בנו תקליטן, וכשבא לשלם לו לאחר החתונה, בא אדם נוסף ואומר לו שגם לו מגיע כסף, שואל אותו מי אתה? עונה האדם אני הוא זה שהפעלתי את התאורה מעל הבמה. חמש אורות, אחד אדום, אחד כחול, אחד צהוב, אחד ורוד ואחד ירוק. נכון שלא ניגנתי בפועל כמו התקליטן, אך אני הוא זה שהארתי את הבמה, בזכותי נהנו כל הצופים מאורות יפים ונפלאים. שואל בעל השמחה, את בעל האולם, האם מגיע לתאורן תשלום? עונה לו בעל האולם וודאי שמגיע לו, כי הוא הוסיף ותרם לכל האווירה. בעל השמחה זה משה רבנו שזהו למעשה אנחנו. הקדוש ברוך הוא זה בעל האולם, ובנות צלפחד הם כנגד האורות המאירים בשלל צבעים. וכמו שבנות צלפחד נישאו לבנות דודיהן, אומר הקדוש ברוך הוא, דיבורים אלו, יביאו אותך בהתבודדות להתחבר איתי. כי הקדוש
ברוך הוא נקרא דודי, כמו שכתוב בשיר השירים, "אני לדודי ודודי לי".

צה.
בשיר השירים כתוב, "חיכך כיין הטוב, הולך למישרים דובב שפתי ישנים", כך תורתו של רבי נחמן, שזה יין המשובח והטוב, תוליך אותנו בדרך הישרה ותגרום לנו לדבר ולדובב עם הקדוש ברוך הוא, על ידי שתעיר אותנו
מהשינה, כי ישן אינו מדבר, וער מדבר, עם הקדוש ברוך הוא.

אנא, ריבונו של עולם, תן לנו דעת, להבין את האמת, ולהאמין במשה שמתגלה עכשיו, שהוא רבי נחמן, ותוציאנו ממצרים ותביאנו לאמונה הקדושה והשלמה. הצילנו ריבונו של עולם, שלא נהיה כמו קרח ועדתו, ובלעם שלא רואה את הרוחניות של התורה החיה. תן לנו דעת להיות כמו נח ואברהם אבינו,ונציל את עצמנו ואת כל העולם מהחושך והמבול שמסביבנו שהם הבלבולים והדמיונות. תן לנו ריבונו של עולם לשתות מהבאר של מרים ועל ידי כך נזכור את כל התורה כולה ונקיימה, ולא נעשה עגל, חס ושלום, על ידי לימוד הגשמי של התורה, והשכחה ממך במהלכי היום יום. וכן נזכור אותך כל רגע ורגע, תן לנו את המילים הנכונות לגרום לך נחת ושעשועים, עד שתגלה את פניך אלינו, אמן ואמן.