מאמרים וראיונות

עבדים היינו לפרעה במצרים - לא צריך להרחיק עד הפירמידות כדי להפוך לעבדים. במקום לפרעה אחד, אנחנו משועבדים לאלף דברים אחרים. אנו עבדים לכסף  ליופי להבל ולריק.
נשלטים ע"י כוחות שונים לא מפעילים את שכלינו האם נכון הדבר. הולכים אחרי עמי הארצות אם אחרי האופנה של הלבוש ושאר דברים חיצוניים. איפה החירות שלנו ? איפה החופש שאנו כה מחפשים אחריו? חופש האם פירושו להיות בלי רסן? 

חופש הוא מושג מופשט המתאר העדר אילוצים ואפשרויות פעולה לא מוגבלות מבחינה פילוסופית שאלת יכולתו של האדם לבחור את גורלו באופן חופשי, היא אחת מהשאלות הפילוסופיות השנויות במחלוקת אמונה בגורל, שכל מה שמתרחש נגזר מגבוה ביד מכוונת ו"הסוף ידוע מראש" בכל מהלך שנבחר. תורת הסיבתיות סוברת שאין אפשרות לשנות ולבחור דבר אחר באמצע, כי באופן טבעי מכלול הסיבות גורמות לנו לבחור באופן שבו אנחנו בוחרים.
חירות - החופש הלאומי בו עם אינו משועבד לעם אחר ויש לו ריבונות על עצמו.
דרור - החופש החברתי בו אנשים אינם עבדים לאנשים אחרים ויש להם חופש חברתי.

חופש - החופש האישי בו יכול האדם להחליט החלטות באופן חופשי ויש לו בחירה חופשית.
לדעת  ויקטור פרנקל החופש ואחריות הם שני צדדים של אותו מטבע. ברגע שהאדם נוטל חירות לעצמו הוא גם מקבל על עצמו אחריות. רבים חוששים מפני נטילת אחריות ונתינת דין וחשבון ולכן מסרבים לקבל החלטות שירחיבו את חירותם.    
החירות מקנה לאנשים את הזכות לעשות כל דבר שלא נאסר בחוק ושאינו פוגע בזכויותיהם של אחרים. אסור להגביל את תנועותיהם או לכפות עליהם מעשים בניגוד לרצונם. חירות האדם כוללות בין השאר, את חופש המחשבה האנושית, חופש התנועה, חופש המצפון, חופש הדת , חופש ההתאגדות, חופש העיסוק, הזכות לבחור ולהיבחר, הזכות להחזיק בקניין וכו'. חירות חיובית האם  משמעה היות האדם מודע לעצמו, ועושה את הדברים הרציונאליים והנכונים לו והיות היחיד אדון לעצמו. הבסיס לחירות החיובית טמון ברצון של היחיד למימוש עצמי.
על מנת להבין מהי חירות חיובית יש לשאול:
"מהו או מיהו מקור השליטה או ההתערבות שיכול לאפשר לפרט להגיע למימוש עצמי?"

תפיסת הבחירה החופשית נחשבת למושג יסוד ביהדות  מכיוון שחלקים גדולים  בתורה וכל נושא     קיום המצוות ורעיונות  התשובה, מושתתים על כך שלאדם יש רצון חופשי ואפשרות להטות את  עצמו להיכן שיבחר: אם  לרע או לטוב. עם זאת, עקרון הבחירה החופשית עומד לכאורה בסתירה ליסוד אחר ביהדות: האמונה בידיעתו המוחלטת של  האלוקים. כלומר, אם  אלוקים יודע מה   יקרה בעתיד, כיצד ייתכן להאמין שברגע נתון ישנה אפשרות לאדם להחליט מה יעשה, הלא העתיד כבר צפוי? הוגי דעות רבים ניסו ליישב סתירה זאת בהסברים פילוסופיים שונים.  הרמב"ם למשל,  גורס כי אין מקום לסתירה בין שני עקרונות אלו, מכיוון שידיעתו של האלוקים שונה במהותה מידיעתו של האדם, ואף מושג  הזמן הוא שונה: אין  עבר הווה ועתיד.

אמירה מפורסמת  של חז"ל היא "הכול בידי שמיים חוץ מיראת שמיים". לפי משפט זה כל חיי האדם, ובפרט הגמול והעונש על בחירות האדם, קבועים בידי שמיים אבל הבחירה עצמה נמצאת בידי האדם.   "הכול צפוי והרשות נתונה" .   כוונת מאמר זה היא שעל אף שהכול צפוי כבר בעיני השם, הרשות ניתנת לאדם לפעול לפי רצונו . ישנם כאלו שפירשו את "הכול צפוי" לא מלשון תחזית עתידית אלא מלשון נראות - שאלוקים צופה בכל. 

מצד אחד ישנם ביטויים רבים המבטאים את יכולת הבחירה החופשית של האדם בין  הטוב לרע כגון: "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע...ובחרת בחיים"   אך מנגד ניתן למצוא גם רעיונות   המדברים על גורל שאינו בר שינוי, למשל דברי השם למשה לפני מותו, המדברים על העתיד החד-משמעי הצפוי  לעם ישראל אחרי כניסתו  לארץ ישראל. משה לא אמור להיכנס לארץ ישראל למרות רצונו העז כי זו לא הייתה התוכנית ולכן נצטווה להפסיק לבקש אחרי 400 פעם . בימיו של אברהם אבינו נאמר כי אחרי 400 שנה  ירדו מצרימה. ברגע המתאים ביותר נגאלנו ממצרים. רק בעזרת השם עתידים להיגאל.

הנה הגיע הזמן המתאים ביותר ומחשכה ומצור יוצא גלעד לחירות. 

השאיפה שלנו להתנער מכל המסגרות האחרות ולהיות עבדי השם זוהי החירות האמיתית של היהודי כאשר אינו נשלט על ידי שום כוח אחר מלבד ציווי השם אשר בראו.

נכתב לשובו של גלעד בן אביבה.
לחתן והכלה אושרית ויעקוב אשר עומדים לבנות בית חדש בישראל