מאמרים וראיונות

מה העניין ההלכתי של חג טו' בשבט?
במסכת ר"ה נמנה תאריך זה עם ראשי השנה: טו' בשבט - ר"ה לאילן, למאי נפקא מינה? למעשרות.

1. ישנו איסור להפריש מפירות של שנה אחת על פירות של שנה אחרת. וההבחנה בין השנים היא בתאריך טו' בשבט. פירות האילן   ר"ה שלהם בטו' בשבט.
2. לעניין שנות ערלה ורבעי נגמרת השנה בטו' בשבט.
3. אין אומרים וידוי בטו' בשבט.

קצת דיני ברכות
בט"ו בשבט שחל בשבת הנכון להביא את הפירות בסיום הסעודה קודם ברכת המזון וברכת המזון פוטרתם ואם רוצה להשלים עם הפירות מאה ברכות רשאי להביא את הפירות לאחר ברכת המזון ואין לחוש בזה לברכה שאינה צריכה (חזו"ע עמ' ה, ח).

1. סדר קדימה בברכות הראשונות.
2. סדר קדימה הברכות בברכה אחרונה.
3. האם צריך לברך על פרות שהביאו לפניו ולא היה דעתו עליהם?
4. ברכת שהחיינו.

סדר הקדימה בברכה ראשונה
יש חילוק יסודי בין פירות וירקות שברכותיהם שוות, לפירות שברכותיהם שונות.
ברכותיהם שוות: יש להקדים תחילה פרי משבעת המינים.ובתוך שבעת המינים יש להקדים ע"פ סדר הפס':"ארץ חיטה ושעורה וכו'" והקודם למילה ארץ הוא הראשון וסימן לדבר לפי כמות הגרעינים.
ברכותיהם שונות: כגון שיש מיני העץ והאדמה, מקדים איזה מהם שירצה, כגון: צנון וזית   אע"פ שהזית משבעת המינים יכול להקדים את הצנון.

ברכת שהחיינו:
א. פרי שיש זמן קבוע לגידולו, דהיינו שאפשר לגדלו רק בזמנים מסוימים כאשר הוא מתחדש ואדם רוצה לאוכלו - צריך לברך עליו ברכת שהחיינו.
ואם הפרי היה קיים אלא שלא אכל אותו הרבה שנים אף ששמח באכילתו אינו מברך (ילקוט יוסף תריז')
ב. מעיקר הדין, תקנו את הברכה על ראיית הפרי, אבל כיוון שאנו לא שמחים כ"כ בראיית הפרי, המנהג לברך כשאוכלים אותו, מ"מ אם רואה פרי אצל חבירו ואינו יכול לקנותו או שאזל הפרי מהשוק - יכול לברך על הראייה.
ג. אם יש לפניו כמה פירות חדשים מברך שהחיינו על אחד ופוטר את השאר.
אבל אם היה לפניו פרי חדש אחד וברך עליו ואח"כ הביאו לו פרי חדש אחר, צריך לחזור ולברך שהחיינו.
ד. מנהגנו שקודם מברכים ברכת הנהנין על הפרי, ואח"כ ברכת שהחיינו. (משום תדיר ושאינו תדיר) ואין בזה חשש הפסק.
ה. אם אכל מהפרי אפילו כל שהוא ואח"כ נזכר שלא ברך - אסור לו לברך שהחיינו, שהברכה נתקנה על הראייה, והוא לא ברך על הראייה ולא על האכילה הראשונה, ולכן אין לו לברך (ברכת - ה' ד, קמד')

סדר קדימה בברכות אחרונות
א. אם אכל פירות העץ משבעת המינים ואכל גם פרי יקדים לברך תחילה "בורא נפשות רבות" ואח"כ יברך מעין שלוש, אך אם אכל משבעת המינים ושתה שתיה או אכל מאכל שאינו מפרי האדמה, כגון בשר או גבינה, יברך קודם מעין שלוש ואח"כ נפשות.
ב. ברכה אחרונה על שלוה   שלוה עשויה מדגן קלוי וברכתה בורא פרי האדמה, וברכה אחרונה מברך נפשות.
ג. האם צריך לברך על פירות שהביאו לפניו ולא היו בדעתו בשעת הברכה?
אם אדם ברך על פירות בסתם, כגון שברך על תפוח בורא פרי העץ ולא כיוון על פרי אחר, אם יביאו לו פרי אחר שברכתו שווה, אע"פ שלא היתה דעתו עליו - אינו מברך עליו.וה"ה אם ברך שהכל על משקה ואח"כ הביאו לפניו סוכריה - אינו מברך על הסוכריה אא"כ המאכל השני שהביא לפניו היה חשוב או חביב יותר מהמין הראשון (הליכות עולם ב, עמ' פו').

ערלה ונטע רבעי
"וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתו את ערלת פריו, שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל. ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קודש הלולים לה' ובשנה החמישית תאכלו את פריו להוסיף לכם תבואתו"(ויקרא יט, כג).

ערלה – אסור לאכול או ליהנות מפירות האילן עד שיעברו עליו שלוש שנים והאיסור חל על הפירות בלבד, לדוג' סבון שנעשה מפירות ערלה אסור בהנאה וכן אסור למוכרם לגוי, אבל אם רוצה לעשות רהיטים מהגזע רשאי.

וטעם מצווה זו:
א. מורה נבוכים – דרך עובדי עבודה זרה לעשות כישופים ע"מ שהפרי יגדל מהר, וכדי להרחיקנו ממנהגם ציוונו ה' שלא לאוכלו ג' שנים.
ב. רמב"ן – הואיל ונצטוינו לכבד את ה' מראשית פרי האדמה ובשנים הראשונות הפרי עדיין לא משובח לכן אין לנו לאוכלו.
ג. רמב"ן – בתחילת גידולו של העץ הפירות היוצאים ממנו מזיקים לגוף.
נטע רבעי – בשנה הרביעית יש להעלות את הפירות לירושלים ולאוכלם שם, כיום נוהגים לחלל את הפירות על מטבע, כשיש צורך רשאי לפדות את הפירות אפילו כשהם מחוברים לקרקע, כיצד פודין?
יקח מטבע שווה פרוטה ויברך "על פדיון רבעי" ויאמר כל קדושת הפירות הם וחומשם מחוללים על שווה פרוטה זו – והפירות מותרים באכילה ופטורים מתו"מ.

תולעים
ויקרא יא' – "וכל השרץ השורץ על הארץ שקץ הוא לא יאכל", ישנס ג' סוגי שרצים:
א.שרץ המים – סרטנים וכו'. ב. שרץ הארץ – נמלים תולעים וכדו'. ג. שרץ העוף – זבובים דבורים.

גודל השרץ:
כל תולעת אפילו קטנה ביותר אם ניתן לראותה ע"י התבוננות טובה אסורה באכילה אבל אין לוקין עליה אלא עד שיאכל ממנה כעדשה או כזית(תלוי באיזה מין).
יחו"ד ו, מז - שרץ שנראה רק ע"י זכוכית מגדלת או מיקרוסקופ אין לאוסרו שלא נתנה תורה למלאכי השרת.

תולעים הגדלים בפירות:
כל תולעת הגדלה בפרי מחובר ולא ריחשה על הארץ, מותרת.וכן תולעים שגדלו בפירות תלושים אם פירשו אפילו על הפרי הרי הם אסורים באכילה, מ"מ אם יש ספק אם התולעת פרשה יש להקל עד שיודע בברור שפירשה.
אע"פ שיש פי שישים בפרי כנגד התולעת אין לומר שבתולעת בטלה בשישית כיוון שיש לתולעת דין בריה שאפילו באלף לא בטלה.

איזה פרי צריך לבדוק קודם אכילתו?
כל פרי שמצוי שיש בו תולעים אפילו הוא מיעוט מצוי טעון בדיקה ומיעוט מצוי היינו קרוב למחצה.
לכן אין לאכול תאנים קודם בדיקה (ובילקו"י כתב שגם אחרי בדיקה אם ישרה אותם במים יראה שיש תולעים).

תולעים בתבשיל:
אם עבר ובישל פירות שדרכם להתליע יש להתיר את התבשיל משום ס"ס שמא לא ריחש ואם ריחש שמא נימוח ונתבטל, ואעפ"כ אם יכול לבדוק בודק.