מאמרים וראיונות

מהו המאבק בין הנפש השכלית לנפש הבהמית?
ה'חפץ חיים' היה נוהג לומר משל זה: 
סוחר שכר עגלון להוליכו למקום מסוים. לפני צאתם לדרך בקש הסוחר מהעגלון שישגיח היטב על הסוס לבל יטה מן הדרך.
העגלון אמנם הבטיח, אך עד מהרה התברר שלהבטחתו לא היה כל ערך.
כאשר אך יצאו מן העיר נרדם העגלון על מושבו והסוס המשיך לרוץ ללא כל השגחה והכוונה, כאשר ראה הסוס חציר ועשבים, נטה מן הדרך כדי לאוכלם.
תוך כדי סטייתו מן הדרך איבדה העגלה את שיווי משקלה והתהפכה והסוחר נפל מתוכה.
גער הסוחר בעגלון ואמר לו: 'הרי הזהרתיך להשגיח על בהמתך ואיך זה הנחת אותה לנפשה'? ניסה העגלון להצטדק ואמר: 'מכיר אני את סוסי כי משכיל הוא ויודע את הדרך היטב ומעולם לא עלה על דעתי שיטה מן הדרך הישרה'.
אמר לו הסוחר: 'שוטה שכמותך וכי שייך לומר על סוס שהוא משכיל'? יתכן שהוא טוב יותר מבהמות אחרות, אבל סוף סוף בהמה הוא ואם כן כל זמן שהוא רואה דבר שמגרה אותו, מתגברת עליו התאווה והולך אחריה. לכן היה לך להחזיק היטב במושכות ולא להניח לו ללכת בחופשיות'!

כך גם הנפש האלוקית שבאדם צריכה לשלוט על אותה נפש בהמית, הרודפת רק אחר תאוות בהמיות, לעדן אותה ברצונות הקדושות, ולנתב אותה לדרך האמת...