מאמרים וראיונות

ראש השנה
"אין אדם שלם ואין יהודי שלם עד שיהיה שותף עם חברו יחד, בצוותא ואחווה, ולא עוד אלא אף הפשוט שבפשוטים בכוחו להשלים את הגדול שבגדולים" (תולדות יעקב יוסף).הראש של השנה
ראש השנה מכריז בקול גדול "יש מלך לעולם" ומזמין את כולנו ליטול חלק בהכתרת המלך. עיקר העבודה שלנו בראש השנה זה קבלת עול מלכות שמים. אנחנו מבקשים בתפילה "מלוך על כל העולם כולו בכבודך" וכל הזמן אומרים וצועקים את המילה "מלך". העניין של ראש השנה זה הביטול, זה להגיע לשיא הביטול, להמליך את ה' ולדעת שאין עוד מלבדו. כי ככל שאדם מפנים יותר את האין עוד מלבדו, ככה יש לו פחות יסורים בחיים, נעשה לו טוב בלב. הצרה אולי לא נפתרה, אבל הכאב שבלב קצת נירגע. להמליך את ה' זה לזכור אותו כל רגע. ראש השנה זה יום הזיכרון. אדם צריך לזכור את ה' בכל מצב. האדם נברא למטה בשביל שהוא יזכור את ה' למעלה, וכמה שהוא יותר למטה, ככה הזכויות שלו יותר גדולות כשהוא זוכר את ה' למעלה, זה נסיון יותר קשה, אז יש לו יותר שכר, לזכור את ה' זה לזכור את התכלית, לזכור בשביל מה באנו לפה, לזכור שאנחנו יהודים, לזכור את התפקיד שלנו. את היעוד שלנו.  ה' ברא את כל בני האדם חסרים, לכולם קשה, אף אחד לא קל לו, אין אחד שלא חסר לו, אבל מה עשה הקב"ה? ברא נפשות שהן חסרות וברא גם השלמה לכל החסרונות. "בורא נפשות. רבות וחסרונן". צריך לשמוח שזכינו להיות יהודים, שזכינו להיות הבנים של הקב"ה, שזכינו למצוא השלמה לכל החסרונות שלנו בתוך התורה הקדושה, בתוך כל התפילות, בתוך כל פסוקי התהילים של דוד המלך, בתוך כל דברי חז"ל, בתוך הקדושה.

בראש השנה צריך "להחזיק ראש", לזכור שקיבלנו במתנה יומיים שבהם אנחנו מכינים את כל השנה כולה. איך שנתפלל בראש השנה, ככה נתפלל כל השנה.  איך שנהיה שמחים, לא שמחה של ריקודים ברחובות, בראש השנה זה "גילו ברעדה", ככה נהייה שמחים כל השנה.
כמו שיש לבן אדם ראש, כך יש גם לשנה ראש. וכמו שאצל הבן אדם הכל זה הראש, הראש אומר ליד להתרומם, ולרגל לצעוד, הכל אומר הראש, כל הגוף זה השתלשלות של הראש, כך גם ראש השנה. כל השנה כולה כלולה בראש השנה. ראש השנה זה האור האלוקי שמגיע בתחילת השנה, והאור הזה מתחיל עכשיו להתפשט בכל האיברים של השנה. כל העבודה שהאדם צריך לעשות בעולם זה לבדוק מה שקורה לו בראש, ולתקן מה שיש לו בראש, לשמור על מחשבות טובות, על קדושת המוח, על קדושת המחשבה, משם נמשך הכל, משם נמשכות כל הפעולות, אנחנו לא צריכים לעשות עבודה אם עושים את העבודה עם הראש, הכל כבר נעשה ממילא.
ראש השנה זו המעטפה שבתוכה כלולה כל השנה כולה. צריך להזכיר לעצמנו כל הזמן מה שאפשר להשיג ביומיים האלה, לחיות את זה שביומיים האלה אנו בוראים את השנה כולה.

["יש לנו גם משפט וגם צדקה. 'משפט וצדקה ביעקב אתה עשית'. או כמו שזה מופיע בתפילת ראש השנה, 'ואתה במשפט תעשה צדקה'. אנחנו בעצם בטוחים באהבת ה' אותנו, אנחנו ממש בטוחים ומאמינים  שה' יזכה אותנו במשפט, ואם חלילה אנחנו במשפט לא נצא כל כך בסדר, אז הוא יתן לנו מהאוצר מתנת חינם שלו, מהצדקה שהוא יודע לעשות, יחד עם המשפט, ואנחנו ככה נצא בעזרת השם, כולנו, באמת לחיים טובים לשמחה אמיתית ובאמת לשלום, גם שלום כללי בעולמות ובעם ישראל וגם שלום פרטי אצל כל אחד ואחד, בתוך הלב, בתוך הנשמה, בתוך המשפחה, ועם השמחה הזו מתלבשים בבגדים לבנים ובשמחה באים לבית הכנסת, שיודעים שה' אוהב אותנו וה' רוצה אותנו ואנחנו ממש מאמינים שה' במשפט עושה צדקה. אפילו שזה משפט"] (באור פני מלך).
למה זה משפט? כי הקב"ה ברא עולם כדי שהעולם יתנהג  בדרך מסויימת, שהיא מביאה את התכלית. אל המטרה שבשבילה ה' ברא את העולם. התכלית הזאת היא בנויה על כל מיני חוקים ומשפטים. הקב"ה לא יכול לוותר על המשפט. אבל מכיון שאנחנו מאד חלשים, נמצאים בתוך גוף ובתוך כל מיני קשיים, והקב"ה מאד מאד אוהב אותנו, ולא רוצה להכשיל אותנו, לכן – "אתה במשפט תעשה צדקה". אומנם זה יהיה בתוך משפט, אבל זה יהיה צדקה, כלומר הקב"ה יודע לעשות דבר כזה פלאי, לצרף את שני הניגודים האלה, הקוטביים האלה, את המשפט שזה דין, זה חוק ואת הצדקה שזה מתנת חינם.
אנחנו צריכים לעשות את החלק שלנו ולהשתדל כמה שיותר לזכות באמת במשפט, לא רק לבקש מתנת חינם, אבל גם זה בשמחה. רועדים אבל שמחים. כי אנחנו יודעים שה' מאד אוהב אותנו שזה הסוד של המחילה הגדולה של ראש השנה. מי שמעורר את עצמו לתשובה, ומבקש רחמים, מי שמבקש חסד חינם הוא יצא מהיום הזה באמת לחיים טובים, לשמחה ולשלום.

העולם הזה נברא רק בשביל דבר אחד, שכל רגע ורגע נזכור את ה' ונזכיר את ה'. אדם, כל מה שעובר עליו כל היום זה רק כדי שהוא יגיד ברוך ה', בעזרת ה', אם ירצה ה'. הקב"ה ברא את העולם כדי שנדע ממנו, כדי שנכיר אותו, כדי שנדע שאנחנו לא יכולים בלעדיו, שנדע שאנחנו כל רגע ורגע תלויים בו. 
כמה שהאדם יותר מצליח להתרכז בעניין הזה שכל דבר זה מה', שאין עוד מלבדו, שאין בלתו ממש, ככה הוא מבטל את היסורים שלו, ככה הוא פותר את כל הבעיות שלו.
מתי אדם יודע שהוא זכה לאמונה שלמה? כשכל הזמן הוא אומר תודה. הכל טוב, גם מה שנראה רע. דרכי ה' נעלמות, אבל כולן מובילות אל הסוף הטוב. גם אם מה שבדרך הוא לא כל כך מובן. כל זמן שבן אדם מתעצבן ממה שעובר עליו, הוא רחוק מאמונה. אתה חושב שאתה כועס על בני אדם  אבל אתה בעצם כועס על ה' כי ה' מנהל פה את העולם. אנחנו שוכחים, אנחנו מתבלבלים, אנחנו כל הזמן חושבים על עצמנו ושוכחים את ה'. נמצאים בשכחה.
תוך כדי הריצה של החיים יש המון זמן שאפשר לחשוב על ה' במקום לחשוב על שטויות. ה' תודה רבה. כשאדם אומר תודה הוא מתחבר אל ה'. הוא זוכר שכל מה שהוא מקבל זה מהשם.

אני נוסע אל הצדיק שאמר "הראש השנה שלי עולה על הכל". אני בא אליו כמו ילד קטן ובוכה ומבקש סליחה ומתחנן שיעזור לי לחזור הביתה אדם אחר. אני מבקש סליחה ומחילה על כל מה שעשיתי השנה שגרם לי להתרחק מהשם, ומבקש שהשנה החדשה תהיה מלאה בדברים שרק יקרבו אותי.
אני לא בא ל"קבר של רבינו", אני בא לרבינו הקדוש בכבודו ובעצמו, אני בא להיפגש עם רבינו. אני מתאמץ לעשות תשובה על כמה שיותר דברים כדי להגיע נקי למשפט. ככה, בשיא התמימות מבקש סליחה ומתחנן שהקב"ה יפתח לי דף חדש ויעזור לי להצליח בדרך החדשה שאני כל כך רוצה להתחיל ללכת בה.
מורנו הרב: "כשנוסעים לרבנו מקבלים יראת שמים, רבינו אומר "אני אוצר של יראת שמים", מכל פסיעה שנוסעים לרבינו, מקבלים יראה, מכל פסיעה נברא מלאך. מכל תנועה בשביל רבינו נבראים מלאכים עוד מלאך ועוד מלאך. רק מהנסיעה לבד זוכים לקבל אור גדול. כי רבינו זה אש. נוסעים לרבינו נוסעים על דרכים של אש. רבינו זה עמודא דנורא, רבינו הקדוש כולו היה אש להבה לה' יתברך, הוא מעולם לא ראה את העולם, מעולם לא שמע את העולם, לא עניין אותו כלום בעולם. כל העבודה של האדם היא לחפש את הצדיק האמיתי. אפילו כשאדם יודע כבר שיש רבי נחמן, אבל הוא עדיין לא יודע מה זה רבי נחמן!   כל העבודה מיום שאדם נולד עד היום שהוא נפטר, זה לחפש את הצדיק, שאצלו כל הישועות וכל הרפואות וכל הברכות. אדם כבר התקרב לרבינו, כבר עשה את הצעד, עזב את השטויות, תתאמץ עוד קצת לקיים את דברי רבינו, אז תוכל לקבל את התיקון בשלימות. אין דרגה שרבינו לא יוכל להביא אותך אליה!"
אצל הצדיק אתה צריך להיות במדרגה של נער בוכה, לבכות לפני השם יתברך ממש כפי שילד בוכה לפני אביו. כמו שרואים אנשים פשוטים, שניגשים לציון הקדוש בתמימות ובפשיטות, וצועקים בכל נפשם על נפשם, ופתאום נפתח להם הלב, ומתחילים להתחרט על העבר, ולבכות בדמעות שליש, שהם בעצמם לא האמינו שיוכל לקרות להם דבר כזה בחייהם.
"אתם ניצבים היום כולכם" (כט, ט).
לעולם קוראים פרשת ניצבים בשבת שלפני ראש השנה, שכבר אז אנו ניצבים לקראת יום הדין הגדול והנורא, וכשמהדהד בחלל בית הכנסת "אתם ניצבים היום", אנחנו יודעים שהכוונה היא לראש השנה, היום שבו ניצבים אנו לפני בורא עולם ועוברים לפניו כבני מרון במשפט הפלאי הזה, שיש בו כאמור גם משפט וגם צדקה. מילת מפתח _ כולכם! אתם ניצבים כולכם! כשיהודי זוכה לאהוב את כלל ישראל – אשרי חלקו. ככל שאדם דבוק יותר באהבת ישראל, כך הוא דבוק יותר בה' אלוקיו. אי אפשר להתחבר עם ה' אם אין לנו חיבור אחד אל השני.
יש דברים שהם בלב, שלא כל אחד רואה. כל יהודי ויהודי, אפילו שהמעשים שלו לא כל כך טובים, אבל הלב שלו טוב. הרצונות שלו טובים. הנשמה שלו טובה. אם הוא עשה משהו לא טוב הוא מתחרט. הקב"ה רואה את הכל, אנחנו לא. צריך להתאמץ ולהתחבר עם הנשמה הקדושה של השני ולא לתת ח"ו לסממנים חיצוניים להיות חוצץ בין נשמותינו.
צריך הרבה ענוה ושפלות. לדעת שגם השני עשה היום משהו טוב. אפילו יותר טוב ממה שאני עשיתי. מה שאני עשיתי זה כלום לעומת מה שהוא עשה. וגם השלישי עשה וכולנו ביחד עשינו, אני לא יכול לחשוב שאני המוצלח ואין לי כוח היום לאף אחד. אני לא רוצה לראות אף אחד. אני בקושי סוחב את עצמו ובקושי יכול לסבול את  מה שעובר עלי ואין לי כוח לתת תשומת לב לשני או לעודד אותו ולא שהשני ירחם עלי ויתן לי פתאום תשומת לב. אלה רגשות שצריך להתגבר עליהם. יכול להיות שהם רגשית נכונים במצב מסויים כמו שקוהלת אמר: שיש עת כזאת ועת כזאת, יש רגעים שאדם צריך שלא יראו אותו והוא יהיה עם עצמו וכו'. אך אסור שזו תהיה מציאות מקובעת ח"ו. כי הבן אדם,  כל נשמה ונשמה של כל אחד ואחד היא בעצם חלק מנשמה אחת כללית, מנשמת עם ישראל, וכשהיא נשלמת היא בעצם השכינה הקדושה.
יש דברים שאתה לא יכול לעשות לבד. מה שלא הצליח לעשות רבי עקיבא, הצליח רשב"י בזכות האחדות ואהבת החברים. אנחנו חיים היום במעגלים מעגלים, כל אחד והמעגל שלו אבל בעצם זה הכל הכנה למעגל הגדול שיהיה בעזרת ה' כשכולם יהיו ביחד. "כולנו בני איש אחד נחנו", ה' רוצה את השלמות של כולם יחד, יחד שבטי ישראל.
כל יהודי קיבל ניצוץ וכל ניצוץ הוא חלק אחר מהשלם, אז בכל אחד יש משהו אחר, שאין בשני בשום אופן. צריך לאהוב כל יהודי, לזכור שלה יש נחת מכל יהודי. האם בגלל שהשני נולד בארץ מסויימת הוא או אבותיו, זו סיבה לשנוא אותו? מה, הוא קבע איפה הוא יוולד? בגלל שאדם משתייך לחוג מסויים, או לרב מסויים, זו סיבה לשנוא אותו ולהוקיע אותו? האם זה מה שה' רוצה מאתנו? אדם חייב לשמור על עצמו ממחלוקת. לאחוז רק בדרכי שלום. כי אין רווחים במחלוקת! כי כשיש פירוד ומחלוקת ה' מסתלק משם! אדם צריך להחזיק בשלום ואהבה עם כל יהודי ולהתפלל לה' שיציל את עם ישראל מכל מחלוקת ושנאת חינם ושיהיו רק שלום ואהבה בין כל עם ישראל.
זה המסר של ניצבים. זה המסר של ראש השנה. זה המסר של רבינו הקדוש שכשעמד להסתלק מן העולם אמר: "רק תחזיקו עצמכם ביחד, אז תהיו אנשים כשרים". ליהודים שחיים בין הגויים, מחוץ לארץ ישראל, עליה לארץ ישראל זה להגשים את היחד. 

רבונו של עולם
הדבור הזה שכל השנה תלויה באיך שאנו נהייה ביומיים האלה של ראש השנה קצת מלחיץ אותי. תרגיע אותי אבא, תעזור לי להיות קודם כל בשמחה.
שמחה על שזכינו להיות חלק מהקיבוץ הקדוש הזה שמתאחד ומתלכד באהבה שלו אליך, באהבת הצדיק ובאהבת החברים שמגיעים לכאן מכל קצוות העולם. שנזכה למעט בדיבור כפי שנהוג בימים האלה כדי לא להיכשל חלילה בדבור אסור, ולהאריך בתפילות הנפלאות עם הניגונים של ראש השנה. 
שנזכה לחשוב מחשבות טובות ולהביט על כולם בעיניים טובות ולהרגיש התעוררות והתלהבות ושמחה עצומה שילוו אותנו כל השנה כולה.
רבונו של עולם
זכה אותי לראות את הרחמים שלך בתוך כל מה שקורה. לראות את החסד בתוך הדין. את ההרחבה בתוך הצרה. את הצדקה בתוך המשפט. כי כשאני מתרגל לראות ככה את העניינים, אז יותר קל. אז אני יותר רגוע אפילו שהצרה עוד לא עברה. כי אז רואים עין בעין שאתה אתנו גם בתוך הדברים הקשים שעוברים עלינו. ומבינים שהיינו צריכים לעבור את מה שעברנו אך אתה אבא כל כך אוהב אותנו, כל כך מרחם עלינו שאתה מנסה להמתיק לנו את הצרה, שיהיה כמה שפחות כואב, והכל אז ניראה כל כך אחרת.
רבונו של עולם
אני מבקש בשבילי, ובשביל בני משפחתי ובשביל כל עם  ישראל: שתהיה לנו שנה של התקרבות אליך, שנזכה להרגיש אותך בלב כמה שיותר, שנזכה לאהוב את החברים ובזכות זה נזכה לאהוב אותך אבא אהבה אינסופית.
שנזכה לשנה של ישועות, שכל אחד יזכה לרפואתו, לזיווגו, לתינוקו, לתיקונו, כל אחד מה שהוא צריך ובעצם שנזכה להיות דבוקים בך, כי זו הישועה כוללת כבר את הכל.
שנה טובה ומתוקה, ומבורכת ומאושרת, שנה של גאולה.
ומבורכת ומאושרת
שנה של גאולה
שבת שלום