מאמרים וראיונות

כיצד נטפח את הדימוי העצמי של התלמיד?  
אחד הכלים המרכזיים בחינוך תלמידים  שבונה את הדימוי העצמי של התלמיד, ומגביר את המוטיבציה ללמוד ולשפר את ההתנהגות, זה הכלי הפדגוגי הנקרא עידוד. למצוא נקודות טובות בכל תלמיד, ולעודד כל אחד ואחד ע"י מחמאות בנקודות החוזק שלו. 

אסביר זאת בסיפור אישי.

בימי "בין הזמנים" חודש אב, הלכתי עם משפחתי לנפוש מעט בפארק הלאומי ברמת גן. בצמוד לפארק ישנה חווה לרכיבה על סוסים. אני ובני משפחתי עמדנו מן הצד והתבוננו כיצד מאלפים ומלמדים סוסים לדלג מעל משוכות בגבהים שונים. בעוד אנו עומדים ראינו סוס עיקש שסרב לקפץ מעל משוכה אף שהייתה די נמוכה, המדריך המאמן ניגש לסייע לרוכב הצעיר והחדש ואמר לו:  "אם אתה רוצה שהסוס יישמע לך וידלג מעל משוכות, אפילו גבוהות - עליך לעודד אות וכל פעם שהסוס יקפוץ מעל משוכה קטנה או יתאמץ עליך ללטף אותו בצווארו ולומר לו: "מצוין, נפלא, נהדר- רק ככה יואיל בטובו  "האדון הסוס" להתאמץ ולקפוץ מעל המשוכות."  אני ראיתי את כל המחזה הזה ונדהמתי,תראו מה זה, הרי אין בהמה יותר מגושמת כמו הסוס ובכל זאת כדי לאלפו ולהביאו לידי מאמץ יש ללטף אותו ולומר לו מילה טובה.

אנחנו, המורים המחנכים תלמידים או הורים המגדלים ילדים האם לא מוטל עלינו גם לחנך את תלמידנו ילדינו ולעודד אותם ע"י ליטוף ומילה טובה??
האם אין אנו צריכים ללמוד את העקרונות של אומנות העידוד כיצד לעודד את ילדינו? כיצד לומר להם מילה טובה,  ובכך לבנות להם את הדימוי העצמי החיובי.

יותר מ- 25 מחקרים מגלים שתינוקות שקבלו הנקה מהאם, גדלו בצורה בריאה בנפשם וברוחם. לעומת תינוקות שקיבלו את מזונם בחודשים הראשונים לחייהם דרך חלב מלאכותי המהווה תחליף לחלב האם, ואף שהערך התזונתי הינו שווה. זאת בגלל שהאם בזמן שמינקת את התינוק היא מלטפת אותו מדברת אליו מחמיאה לו, ובזה היא מחזקת את חוסנו הנפשי והרגשי של הילד. כאשר נדע  לתת את מנת הכבוד לתלמיד ע"י מחמאות ודברי שבח הוא יבוא על סיפוקו, בשם החזון איש זצוק"ל שאמר " לכל תלמיד ותלמיד יש לתת כפית כפי שאומרים כבוד."    

עקרונות מרכזיים – אומנות העידוד באה כדי לבנות דימוי חיובי לתלמיד. היא מכונה אומנת, שהרי לומר מילה טובה לזולת מגיעה בדרכים יצירתיות. כל אדם אף אם אין לו נטייה טבעית לדבר זה אם יתאמן ויתרגל לפרגן לזולת, הרגל זה נעשה טבע. עם המודעות לחשיבות העדוד, וחזרה על המשפטים המחזקים, יצליח להיות אדם שיודע לעודד את ילדיו, קרוביו, ומורה טוב לתלמידיו.

מה היסוד של אומנות העידוד אשר מחמ"ם את ליבו של התלמיד? ומצית בו את אש הלימוד בחיות והתלהבות?

עקרונות העידוד מרומזים במילה מחמ"ם ואסביר אחד לאחד כל עיקרון ועיקרון. (למדתי  זאת בקורס יעוץ חינוכי, בנושא גישות שונות בפסיכולוגיה - שמעתי שיטת חינוך מפי רבי, הרב עובדיה פטל שליט"א ראש ישיבת קול יהודה בני ברק. בכתיבת קטע זה נעזרתי בהרצאותיו המאלפות והמחכימות של מר צבי לוסטיג הי"ו.)
 
1. מ- מציאותי ולא מוגזם. המחמאה צריכה להיות מציאותית, לדוגמא: "לא אומרים לתלמיד אתה גאון הדור אין כמוך בכל הדור", זוהי הגזמה מיותרת, במקום זה אפשר לומר: "אתה נמנה על התלמידים הנבונים של הכיתה". יש אף אומרים שמחמאה חזקה מדי יכולה לגרום למבוכה לכן עדיף לשבח את מעשיו של התלמיד ולא את התלמיד עצמו. כך שאנו מרוממים אותו בעקיפין בלי להביך אותו יתר על המידה. דוגמה "איזה תשובה גאונית ממש נפלא. או " זוהי תשובה מאוד חכמה רואים שהבנת יפה את הסוגיה " מחמאה ניתנת באופן מציאותי.

2. ח- חיובי נטו (בלי אבל..)כאשר משבחים תלמיד כדי לרומם אותו ולהגביהו אין להוסיף כל מיני הוספות שפוגעות או מעליבות אותו. יש לשבח בלבד. דוגמא למשפט מחליש: "כתב ידך קריא וברור אך חבל שאינך מקשיב בשיעור". אם החלטת לשבח תלמיד תעשה זאת באופן מושלם בלי הערות שליליות נלוות, ואם תרצה גם לבקר אותו עשה זאת בעיתוי אחר, בזמן שהבטחון שלו כבר התחזק יותר, בדרכים עדינות ונעימות.

3. ח- חיזוק ועידוד על המאמץ, ולא רק על התוצאה. לחזק את התלמיד על המאמצים ועל ההשקעה ולא רק על התוצאה. לדוגמא תלמיד שלמד ושינן וחזר למבחן וקיבל ציון נמוך, יש לעודדו על העמל שהשקיע ועל כל השתדלותו, כי הרצון וההשתדלות הם העיקר בעולם הזה, ובעולם הבא.

4  מ- מיידי ולא לאחר זמן. את המילה הטובה יש לתת כמה שיותר סמוך למעשה שעשההתלמיד ואשר בסיבתה אנו רוצים לפרגן לתלמיד .לדוגמא :ילד אמר משניות בע"פ  ,אנו נעודד אותו עכשיו ולא אחרי שלוש שעות או יום למחרת .והכול כדי שהתלמיד ייראה את הקשר בין העידוד שקיבל לבין המעשה שעשה וכך יתעורר בו הרצון לחזור ולעשות שוב פעולה טובה זאת בעתיד. 

5 מ - מחוץ לתחום הלימודי - כאשר אנו מעודדים תלמיד, אנחנו נעודד אותו גם בדברים שאינם קשורים ללימוד. כגון:תחביביו, כישרונותיו, בגדיו וכו'.. באופן זה נמצא דברים טובים שיש לתלמיד שאינו מצליח בלימוד. כך גם התלמיד מבין שהרב הוא בעצם כמו האבא שלו שדואג לו ואיכפת לו ממנו לא רק בתחום הלימודי.   

טיפים למשפטים מעודדים - אני יודע/ת שאתה תצליח / אני מאמין/ה שתצליח/ אני אוהב/ת לשמוע את דעתך...

ככל שגיל התלמיד צעיר יותר כך המחמאה על מעשיו צריכה להיות מיידית ולא לאחר זמן, ויש לפרט יותר במילות טובות  ל מה אנו משבחים את התלמיד.  אין להסתפק ולומר "אתה מתנהג יפה"  אלא להרחיב ולומר: "שמתי לב למרות שהחבר הציק לך אתה התגברת, ולא החזרת לו זוהי התנהגות יפה מאוד". התלמיד הצעיר צריך להבין במפורש על מה בדיוק אנו משבחים אותו ולכן אין  להסתפק באמירות כלליות. ישנם מחנכים דגולים שנוהגים כל חודש לערוך סבב טלפונים להתקשר לתלמידים הביתה, ולומר להורים מספר מילים טובות על הבן שלהם. מלבד הקשר המצוין שמחנך זה יוצר עם ההורה, הרי שהתלמיד ממש נבנה ע"י מילים אלו וגם ההורים נעשים מלאי מרץ ללמוד ולהשקיע בבן, אשרי המחנכים האלו שיכולים לשמש מודל לחיקוי לכל העוסקים בחינוך.

דן כהן - יועץ פדגוגי: דוא"ל : dan54@neto.net.il