מאמרים וראיונות

" כֹּה אָמַר ה', קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים – רָחֵל, מְבַכָּה עַל-בָּנֶיהָ "

האמא הגדולה של ישראל, רחל אמנו מתפללת על בניה, ונלחמת על כל נשמה שלא תאבד!

יום ההילולה של אמא רחל, בתאריך יא' בחשוון.

 הרגע הקדוש בוא המוני ישראל מתקבצים בבית לחם מקום קבורתה: " וַתָּמָת, רָחֵל; וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה, הִוא בֵּית לָחֶם "

היום בו ילדה את בנה השני בנימין, היא נפטרה, בפרשת ישלח:" וַיְהִי בְּצֵאת נַפְשָׁהּ, כִּי מֵתָה, וַתִּקְרָא שְׁמוֹ, בֶּן-אוֹנִי; וְאָבִיו, קָרָא-לוֹ בִנְיָמִין "

יא' חשוון זהו גם יום ההילולה של בנימין בן יעקב ציונו נמצא בכפר סבא, ליד מושב נווה ימין, אליו נוהרים רבים  בכל ימי השנה, בפרט ביום הילולה.

מפורסם המדרש הבא:
כשחרב בית-המקדש היה הקב"ה בוכה, אמר, אוי לי שהחרבתי את ביתי, בני היכן אתם, כהני היכן אתם, אוהבי היכן אתם, אמר הקב"ה לירמיה - קרא לאברהם ליצחק ליעקב ולמשה. באו לפניו, והיה כל אחד מהם מבקש על ישראל, באותה שעה קפצה רחל אמנו לפני הקב"ה, ואמרה - רבש"ע גלוי וידוע לפניך שיעקב עבדך אהבני אהבה יתירה, ועבד בשבילי לאבא שבע שנים, וכשהשלימו אותן שבע שנים, והגיע זמן נשואי לבעלי, יעץ אבי להחליפנו לבעלי, ולתת לו את אחותי במקומי. וכאשר נודע לי הדבר, היה קשה לי מאד, והודעתי לבעלי, ומסרתי לו סימן, שיכיר ביני לבין אחותי, כדי שלא יוכל אבי להחליפני. אחר כך, נחמתי בעצמי, והתגברתי על רצוני, כי ריחמתי על אחותי שלא תצא לחרפה. ובערב, כאשר החליפו את אחותי במקומי, מסרתי לאחותי כל הסימנים שמסרתי לבעלי, כדי שיהיה סבור שהיא רחל, ולא עוד, אלא שנכנסתי תחת המטה שהיה שוכב עם אחותי, הוא היה מדבר עמה, היא שותקת, ואני משיבתו, כדי שלא יכיר לקול אחותי. וגמלתי עמה חסד, ולא קנאתי בה, ולא הוצאתיה לחרפה. ומה אני שאני בשר ודם עפר ואפר, לא קנאתי לצרה שלי, ולא הוצאתיה לחרפה, אתה מלך חי וקיים רחמן, מפני מה קנאתה לעבודת אלילים, שאין בה ממש, והגלית לבניי, ונהרגו בחרב, ועשו אויבים בם כרצונם? מיד נתגלגלו רחמיו של הקב"ה, ואמר - בשביל רחל אני מחזיר את ישראל למקומם. ועל זה אומר הכתוב - "כה אמר ד' - קול ברמה נשמע, נהי בכי תמרורים, רחל מבכה על בניה, מאנה להינחם על בניה כי איננו, כה אמר ד' - מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה, כי יש שכר לפעולתך נאם ד', ושבו מארץ אויב, ויש תקווה לאחריתך נאם ד', ושבו בנים לגבולם"

סיפור חייה של אמא רחל מופיע בתורה, בספר בראשית - פרשת "ויצא" "וישלח".

שבע שנים עבד יעקב אצל אבי רחל לבן הארמי, כדי לזכות להנשא לרחל הקטנה. בדרך ערמה הכניס אביה את אחותההגדולה תחת החופה עם יעקב.

שבע שנים נוספות עבד יעקב אצל לבן כדי להנשא לאישה שאהב, "וְרָחֵל הָיְתָה יְפַת תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה" (בראשית כט')

צער עקרות היה חלק מחיי אמותינו הקדושות. כפי שהיה לשרה ורבקה אמותינו כך עבר גם על רחל אמנו.

היא ראתה את לאה אחותה הגדולה מולידה בנים ליעקב, בזה אחר זה בעוד היא מחכה בצערה לבנים, "וַתֵּרֶא רָחֵל, כִּי לֹא יָלְדָה לְיַעֲקֹב, וַתְּקַנֵּא רָחֵל, בַּאֲחֹתָהּ; וַתֹּאמֶר אֶל-יַעֲקֹב הָבָה-לִּי בָנִים, וְאִם-אַיִן מֵתָה אָנֹכִי" (בראשית ל', א')

לאחר שנתנה את שפחתה בלהה ליעקב, ריבונו של עולם "פתח רחמה" וילדה גם היא את זרע יעקב - יוסף הצדיק, ובנימין.

רחל אמנו היא בחינת השכינה הקדושה, עליה אנו מבקשים "קומי עורי כח בא אורך וכבוד ה' עליך זרח..."

נשמות ישראל שהם בחינת השכינה הקדושה מתחברות באחדות עילאה בקבר אמר רחל ומבקשות מבורא שיביא גאולתן במהרה ברחמים.

שכל תפילותינו ייתקבלו לטובה, בזכות רחל אמנו ששומרת על בניה תמיד....