פרשת וישב, התש"פ
פרשת השבוע | הרב רמי פדלון | כ"ג כסלו התש"פ | 1831 | 1 | |
כתוב בפרשתנו:
"וישב יעקב בארץ מגורי אביו".
רש"י: ביקש יעקב לישב בשלווה. קפץ עליו רוגזו של יוסף. אמר הקב"ה: לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם לעוה"ב, אלא שמבקשים לישב בשלווה בעוה"ז?
אומר רבינו (לקוטי מוהר"ן קמא, רכח):
דַּע, שֶׁכְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִסְתַּכֵּל בַּנְּשָׁמָה שֶׁתּוּכַל לְהַחֲזִיר בְּנֵי אָדָם בִּתְשׁוּבָה וְלַעֲשׂוֹת גֵּרִים, אֲזַי הוּא יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּבְיָכוֹל, מְבַקֵּשׁ וְרוֹאֶה שֶׁיִּהְיֶה מַחֲלֹקֶת עָלָיו; כִּי אֵין מְקַבְּלִין גֵּרִים לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, וְלֹא בִּימֵי שְׁלֹמֹה (יבמות כד), מִשּׁוּם 'שֻׁלְחַן מְלָכִים' - כִּי אָז אֵינָן מִתְגַּיְּרִין מֵאַהֲבָה, רַק מֵחֲמַת שֶׁרוֹאִין גְּדֻלַּת יִשְׂרָאֵל, וְעִקַּר הַגֵּרִים הוּא - כְּשֶׁמִּתְגַּיְּרִין בְּעֵת שֶׁיִּשְׂרָאֵל סְחוּפִים בְּעֹנִי וָדֹחַק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נד): מִי גָר אִתָּךְ – בַּעֲנִיּוּתֵךְ וְכוּ' (שם בגמרא).
וְעַל כֵּן, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה מַחֲלֹקֶת עַל מִי שֶׁמַּחֲזִיר בְּנֵי אָדָם לְמוּטָב וּמְגַיֵּר גֵּרִים - כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ שׁוּם שַׁלְוָה, כִּי אָז מִי שֶׁמִּתְקָרֵב אֵלָיו - הוּא בֶּאֱמֶת, וַאֲזַי יָכוֹל לְגַיֵּר גֵּרִים בֶּאֱמֶת, לֹא מִשּׁוּם שָׁלוֹם וָנַחַת כַּנַּ"ל.
וְזֶהוּ: "וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו", וְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (בראשית פ' פד): 'מְגוּרֵי אָבִיו' – שֶׁהָיָה מְגַיֵּר גֵּרִים, כְּמוֹ אֲבוֹתָי - כְּמוֹ 'מִגִּיּוּרֵי אָבִיו';
וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם): וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב – בִּקֵּשׁ יַעֲקֹב לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה, מִיָּד קָפַץ עָלָיו רֻגְזוֹ שֶׁל יוֹסֵף. הַיְנוּ, מֵחֲמַת שֶׁיַּעֲקֹב הָיָה מְגַיֵּר גֵּרִים, בְּחִינַת "מְגוּרֵי אָבִיו" - עַל־יְדֵי־זֶה לֹא הָיָה יָכוֹל לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ הַגֵּרִים בֶּאֱמֶת, וְאִם יִהְיֶה לוֹ שַׁלְוָה, לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת גֵּרִים, כִּי אֵין מְקַבְּלִין גֵּרִים לִימוֹת הַמָּשִׁיח,ַ כַּנַּ"ל.
ע"כ ציטוט דברי קדשו של רביז"ל.
הנה רואים כי מי שרוצה להתקרב לצדיק האמת, יעבור נסיונות רבים, ויהיה קשה לו מאוד להתקרב, כי יחלקו על זה הצדיק בעוצמה רבה ויתלוצצו ממנו מאוד;
וכמו שמצינו באברהם אבינו, שהיו ליצני הדור אומרים "מאבימלך נתעברה שרה" וכו'; וכמו שאומרת הגמרא (ע"ז): "פלישתים ליצנים היו", וגזילת וסתימת הבארות היה ע"י הליצנות שלהם - שהתלוצצו מחידושי תורה ודיבורי אמונה של הצדיקים, וע"י זה בני אדם נתרחקו מלשתות מהבארות האלו.
וכן רואים אנו בחוש, בדורות אלו, שליצני הדור חולקים על צדיק האמת, ושואלים: "האם גם אתם מאלו 'המשוגעים' שנוסעים לאומן?" - מוציאים לעז ולשון הרע על הנוסעים, ומעוותים פניהם בזלזול (שבאמת, הוא עיוות המעוות מכבר).
אבל אנחנו - בני אברהם, יצחק ויעקב - יודעים כי דווקא מחלוקתם היא הכח שלנו;
כי זה עיקר הניסיון של האדם - שרואה כל מיני מחלוקת וליצנות על צדיק האמת, ומתגבר ולא נותן לה להחליש דעתו, ח"ו, מלהתקרב אל הקדושה; ואדרבא, עושה כל שביכולתו להגיע אל המקום אליו נכסף, ומתגבר כארי כנגד כל הדיבורים הרעים, אחר שמבין באמונה כי הכל לטובתו הנצחית, שתהיה התקרבותו באמת, כמו שאמר רבינו: כִּי אָז, מִי שֶׁמִּתְקָרֵב אֵלָיו - הוּא בֶּאֱמֶת, וַאֲזַי יָכוֹל לְגַיֵּר גֵּרִים, לֹא מִשּׁוּם שָׁלוֹם וָנַחַת, כַּנַּ"ל.
וכן בעלי תשובה - שעיקר תשובתם תלויה בהתקרבות לצדיק האמת, שיכול לתקנם ולהחזירם בתשובה אמיתית לכור מחצבתם, צריכים לעמוד ולהתגבר ולדעת כי הכל הוא בשביל הנסיון - לראות מה יעשה האדם בעת הזו, והאם יבטל דעתו כנגד דעתו הקדושה של צדיק האמת וימסור נפשו עליו, שע"י זה דייקא יזכה ב"ה לכל הטובה שהבטיח - כמו שאמר רבינו: מי שיבוא אלי ויתן פרוטה לצדקה בעבורי, אעשה לו טובה נצחית.
שנזכה. אמן!
שבת שלום ומבורך!
לרפואתו ובריאותו של הילד החביב והנחמד - נח נחמן בן אפרת, הי"ו, ני"ו לעד
מעוניינים לפרסם מאמר באתר שלנו? שלחו אלינו את המאמר ובמידה ויימצא מתאים אנו נפרסם אותו - לשליחת מאמר לחצו כאן
מאת: ישראל | 23.12.2019 | 00:01:00