אמונה והשקפה
רבי שמעון בר יוחאי עוד בצעירותו עשה מהפכה בבית המדרש. כששאל - תפילת ערבית רשות או חובה?
רבי נחמן מגלה לנו, שהבריאה נמצאת בתנועה מתמדת. כל נברא משתנה ועובר ממימד למימד. הנבראים הנמוכים מזדככים ועולים למימד רוחני יותר, והנבראים הרוחניים מתגשמים ויורדים למימד נמוך וחומרי יותר.
אומר רבי נחמן במעשה משבעה קבצנים, כאשר שני היתומים נזכרו והתגעגעו לאחד מהקבצנים, הקבצן - הוא הצדיק מיד הופיע לפניהם!
אשרינו שאנו בניו של הקב"ה המנחה אותנו כאב את בנו, ואומר לנו "ובחרת בחיים". שנזכה להשיב לו באהבה ולקיים את דבריו, ועל ידי זה יקויים בנו "ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך".
לא מזמן שלשלתי מטבע לכוס פלסטיק מושטת של קבצן ברחוב. עשיתי את זה כמו בפעמים רבות אחרות במין אוטומטיות חסרת רגש וללא כוונה ומחשבה מיוחדים. אותו קבצן הישיר אלי מבט ואמר: "אפשר עם חיוך בבקשה?".
אנחנו מבינים שאנחנו לא מבינים את הנהגת העולם, ואנחנו גם לא אמורים להבין. אם כן, עקר עניין העבודה שלנו לגלות את האמונה גם בתוך ההסתר פנים.
רבי נתן, התלמיד המובהק של רבי נחמן מברסלב, מלמד אותנו שהיצה"ר יאמר לך - יגעת ולא מצאת! אל תאמין!אומר לנו ר` נתן: אל תאמין לו!!! הוא שקרן, אין מציאות שאדם יגע ולא מוצא! אלא יגעת, תאמין שמצאת.
כל הנפילות והירידות של כל הרחוקים שנתרחקו מה' יתברך, הכל היה על ידי שלא בררו המדמה על ידי התקרבות לצדיקים אמיתיים וסמכו על דעת עצמן. ועל ידי זה נאבדו ונטרדו מן העולם..
אם אתם לא יודעים כמה שאתם מיוחדים וחד פעמיים,אז הדרך הפשוטה ביותר להרגיש "משהו" או "מישהו" היא להיות קוף. כן כן, קוף...
יותר ויותר אנשים כבר לא רוצים לקום בבוקר. בשביל מי? בשביל מה? איפה מוצאים תקווה? למה אפשר לצפות? אין מנהיג. אין דגל. אין חזון. אין דעת.
כמו טיפול כימותרפי, שמצד אחד עניינו להמית את התאים הסרטניים, ומצד שני שלא לפגוע בתאים הבריאים, כך גם תפקידם של כל גלי הצער שעוברים עלינו, להמית בתוכנו את החלק הפגוע, אבל לא להזיק לחלק הבריא.
החיים רצופים הפתעות בלתי נעימות באופן מתסכל. כולנו רוצים להיות חכמים, יפים, לשלוט במצב ותמיד לנצח, אבל כמה מאתנו, אם בכלל, מצליחים להגשים חלום כזה?
"כך מנהיג הקדוש ברוך הוא את עולמו", אומר רבי נחמן. באופן לא מובן. גם אם נראה לעיין שהרע מצליח ועולה, שהטוב נרדף ומפסיד, גם במקרה הזה ממשיכה זו להיות הנהגתו של השם יתברך.
היו תקופות שהקשר עם הקב"ה באמצעות "הלבוש" הזה היה באמת קשר פנימי ועמוק, מסעיר ומרגש. קשר שבעבורו מוכנים לחיות ולמות. בלי ההרגשה הזאת קשה להבין אלפים ורבבות יהודים שאכן מסרו נפשם למוות ובלבד שלא ישתחוו לפסל או יעברו על מצוות הבורא
מחפשים פתרונות בחוץ. מחפשים את מי להאשים, איך לשנות את המצב. מנסים כך ומנסים אחרת, ונכשלים, נכשלים, נכשלים, עד זוב דם, עד ייאוש, עד אדישות, עד כפירה. אבל אף אחד לא טורח לבקש את השורש...
"חדלו עוד מלהיות עניים", קורא אלינו הנשר הגדול. "אל תאמינו למראה עיניים", מרמז לנו הצדיק ברחמיו הגדולים...
רבי נחמן מספר לנו על עיגול, שמי שנמצא בתוכו מוגן אפילו מפני מלך השדים. הוא מגלה לנו דרך סודית, באמצעותה מתהפכים היוצרות, והטירוף עצמו נסוג בפחד לאחור. "אם ארצה – אתה תפחד ממני".
נורה אדומה החלה להבהב בדור הגולש, שכל רגע קופץ מנושא לנושא, מתקשר עם כמה רשתות של עשרות, ומאות אנשים בים של תנועה, עסקים, תוכניות, הרצאות, חברים, בילויים וכו'...
מצוות מעקה – "כי תבנה בית חדש ועשיתמעקה לגגך", כי צריך לבנות הבית בחכמהבבחינת "בחכמה יבנה בית...
ימי בין המייצרים הם ימי חשבון הנפש לגבי הפרט והכלל. זמן זה, שהוא ביסודו זמן אבל על חורבן בית המקדש, על סילוק שכינת בורא עולם מתוככי איש ישראל, הוא זמן המשמש להתבוננות האדם על עצמו ועל סביבתו
מה צריך עם ישראל יותר מהשלום? מה זה המושג הזה. איפה השלום שאנו כה מיחלים לו?
מאז שנברא העולם ועד היום מנסים בני האדם למצוא משמעות לחיי האדם ולעולם כולו. אין סוף של רעיונות כבר הועלו על ידי המין האנושי. וגם בדור המבולבל שלנו ממשיכים הרעיונות לזרום. זה לא התחיל ב"מופע של טרומן" ולא ב"מטריקס".
לפני זמן מה קבלתי מכתב ובו שאלה לגבי התייחסותנו לתורות "העידן החדש" (ה"ניו אייג') ונראה לי שיכול להיות לתועלת לפרסם את הדברים.
נמצא שהכלל הוא הרצון להשם יתברך, אשר רק בשביל זה בא האדם לעולם הזה והוא עיקר התכלית של האדם.
הרוחניות של היום, כפי מיטב תפישת העידן החדש, נוהגת על פי רוב כתגובת נגד לחומרנות ולשכלתנות המערבית. ולכן היא מרבה לדבר במושגים של ידע פנימי. "תרגיש דברים, תחווה אותם, תזרום עם המציאות".
היו שהאמינו שהארץ מוחזקת על ידי ארבעה פילים אדירי מימדים העומדים על גבי צב ענק השט באוקיינוס אין סופי. כך או כך לכולם היה ברור שרעידות האדמה נגרמות כתוצאה מתזוזה כל שהיא של מחזיקי העולם...
"לכן חכו לי", מבקש מאיתנו הבורא הקדמון, הראשון והאחרון, קורא הדורות ומצייר הקורות. חכו לי. לבסוף אבוא. המתינו, התבוננו, עמוק עמוק, רחוק רחוק.
נכון שאצל רבים מבני עמנו היטשטשו הגבולות המדויקים של צו התורה, ונדמה להם שעם סגולה פירושו התנשאות גאוותנית על כל העמים, מתוך בוז ושנאה לכל גויי העולם.
האם זה יקרה רק כשנהיה כולנו צדיקים גמורים? האם זה יקרה בכל מקרה, גם אם לא נהיה צדיקים? האם מה שאנחנו עושים משפיע בכלל על ביאתו?
מדוע הקים הקב"ה את מדינת ישראל ע"י כופרים ולא ע"י צדיקים? מדוע הית הביא את עם ישראל מהגלות לארץ ישראל לפני כשישים שנה, לבנות את מדינת ישראל ע"י כופרים שרצו לעקור את האמונה משארית...