סימן ג - דין לבישת בגדיו והילוכו
סימן ג. דין לבישת בגדיו והילוכו, ובו ח' סעיפים:
(א) כתיב והצנע לכת עם אלקיך, לפיכך צריך האדם להיות צנוע בכל אורחותיו, ולכן כשלובש או פושט את חלוקו או שאר בגד שעל בשרו ידקדק מאוד שלא לגלות את גופו אלא ילבישו ויפשיטו כשהוא שוכב על משכבו מכוסה. ואל יאמר הנני בחדרי חדרים ובחשיכה מי רואני, כי הקב"ה מלא כל הארץ כבודו וכחשיכה כאורה לפניו ית"ש. והצניעות והבושת מביאין את האדם לידי הכנעה לפניו ית"ש:
(ב) אין הולכין בחוקות הגוים ולא מתדמין להם לא במלבוש ולא בשיער וכיו"ב שנא' ולא תלכו בחקות הגוי ונאמר בחוקותיהם לא תלכו, ונאמר השמר לך פן תנקש אחריהם, לא ילבוש מלבוש המיוחד להם לשום גאות והוא מלבוש שרים, ולדוגמא הא דאמרינן בגמ' דאסור לישראל להתדמות להם אפי' ברצועות המנעל, שאם היה דרכם לקשור כך ודרך ישראל בענין אחר או שהיה מנהגם להיות להם רצועות אדומות ושל ישראל שחורות משום דצבע שחור מורה על ענוה ושפלות וצניעות, אסור לישראל לשנות. ומזה ילמד כל אדם לפי מקומו ושעתו שהמלבוש העשוי ליוהרא ופריצות לא יעשה הישראל כן אלא מלבושיו יהיו עשויין בענין המורה על הכנעה וצניעות. הכי אמרי' בספרי, שלא תאמר הואיל והן יוצאין בארגמן אף אני אצא בארגמן הואיל והן יוצאין בקלוסין (פי' כלי זייז) אף אני אצא בקלוסין שדברים הללו דברי שחץ וגאוה הם ולא כאלה חלק יעקב, אלא דרכם להיות צנועים וענוים ולא לפנות אל רהבים. וכן כל דבר שנהגו למנהג ולחוק דאיכא למיחש שיש בו שמץ עכו"ם לא יעשה הישראל כן. וכן לא יגלח ולא יגדל שערות ראשו כמוהם אלא יהא מובדל מהם במלבושיו ובדיבורו ובשאר מעשיו כמו שהוא מובדל מהם במדעו ובדעותיו. וכן הוא אומר ואבדיל אתכם מן העמים:
(ג) לא ילבוש בגדים יקרים, כי דבר זה מביא את האדם לידי גאוה. ולא בגדים פחותים מאוד או מלוכלכים, שלא יתבזה בעיני הבריות. אלא יהיו לו בגדים ממוצעים ונקיים. לעולם ימכור אדם אפי' קורות ביתו ויקח מנעלים לרגליו:
(ד) לפי שמצינו שהימין היא חשובה בתורה לענין עבודה ולענין בהן יד ובהן רגל של מילואים ושל מצורע ולענין מצות חליצה, לכן בלבישה וכן בשאר דברים לעולם יקדים של ימין לשל שמאל, ובחליצת המנעלים ושאר בגדים יחלוץ של שמאל תחלה (שזהו כבודה של ימין). ואך לענין קשירה השמאל חשוב יותר מפני שקושרין עליו את התפילין ולכן כשצריך לקשור יקשור של שמאל תחלה, כגון מנעלים שיש בהם קשירה נועל של ימין ואינו קושרו ונועל את של שמאל וקושרו ואח"כ קושר של ימין, וכן בשאר בגדים:
(ה) יזהר מללבוש שני בגדים ביחד משום דקשה לשכחה:
(ו) אסור לילך ד' אמות או להוציא מפיו דבר שבקדושה בגילוי הראש. וגם הקטנים צריכין להרגילן לכסות ראשן כי היכי דתיהוי עלייהו אימתא דשמיא, כדמצינו ברב נחמן בר יצחק אימיה דרב נחמן בר יצחק אמרו לה כלדאי (חוזים בכוכבים) בריך גנבא הוה לא שבקתיה גלויי רישא אמרה ליה כסי רישיך כי היכי דתיהוי עלך אימתא דשמיא וכו' (שבת קנ"ו ע"ב):
(ז) אסור לילך בקומה זקופה וגרון נטוי, כענין שנאמר ותלכנה נטויות גרון וגו'. ומ"מ לא יכוף ראשו יותר מדאי אלא במדה בינונית בכדי שיראה את הבא כנגד פניו וגם יראה מדרך כף רגלו (הר"י בספר היראה). גם ממהלכו של אדם ניכר אם חכם ובעל דעה הוא או שוטה וסכל. וכן אמר שלמה בחכמתו - וגם בדרך כשהסכל הולך לבו חסר ואמר לכל סכל הוא, הוא מודיע לכל על עצמו שהוא סכל:
(ח) יש ליזהר שלא ילך איש בין שתי נשים, ולא בין שני כלבים או שני חזירים, וכן לא יניחו האנשים שתלך ביניהם אשה או כלב או חזיר:
(א) כתיב והצנע לכת עם אלקיך, לפיכך צריך האדם להיות צנוע בכל אורחותיו, ולכן כשלובש או פושט את חלוקו או שאר בגד שעל בשרו ידקדק מאוד שלא לגלות את גופו אלא ילבישו ויפשיטו כשהוא שוכב על משכבו מכוסה. ואל יאמר הנני בחדרי חדרים ובחשיכה מי רואני, כי הקב"ה מלא כל הארץ כבודו וכחשיכה כאורה לפניו ית"ש. והצניעות והבושת מביאין את האדם לידי הכנעה לפניו ית"ש:
(ב) אין הולכין בחוקות הגוים ולא מתדמין להם לא במלבוש ולא בשיער וכיו"ב שנא' ולא תלכו בחקות הגוי ונאמר בחוקותיהם לא תלכו, ונאמר השמר לך פן תנקש אחריהם, לא ילבוש מלבוש המיוחד להם לשום גאות והוא מלבוש שרים, ולדוגמא הא דאמרינן בגמ' דאסור לישראל להתדמות להם אפי' ברצועות המנעל, שאם היה דרכם לקשור כך ודרך ישראל בענין אחר או שהיה מנהגם להיות להם רצועות אדומות ושל ישראל שחורות משום דצבע שחור מורה על ענוה ושפלות וצניעות, אסור לישראל לשנות. ומזה ילמד כל אדם לפי מקומו ושעתו שהמלבוש העשוי ליוהרא ופריצות לא יעשה הישראל כן אלא מלבושיו יהיו עשויין בענין המורה על הכנעה וצניעות. הכי אמרי' בספרי, שלא תאמר הואיל והן יוצאין בארגמן אף אני אצא בארגמן הואיל והן יוצאין בקלוסין (פי' כלי זייז) אף אני אצא בקלוסין שדברים הללו דברי שחץ וגאוה הם ולא כאלה חלק יעקב, אלא דרכם להיות צנועים וענוים ולא לפנות אל רהבים. וכן כל דבר שנהגו למנהג ולחוק דאיכא למיחש שיש בו שמץ עכו"ם לא יעשה הישראל כן. וכן לא יגלח ולא יגדל שערות ראשו כמוהם אלא יהא מובדל מהם במלבושיו ובדיבורו ובשאר מעשיו כמו שהוא מובדל מהם במדעו ובדעותיו. וכן הוא אומר ואבדיל אתכם מן העמים:
(ג) לא ילבוש בגדים יקרים, כי דבר זה מביא את האדם לידי גאוה. ולא בגדים פחותים מאוד או מלוכלכים, שלא יתבזה בעיני הבריות. אלא יהיו לו בגדים ממוצעים ונקיים. לעולם ימכור אדם אפי' קורות ביתו ויקח מנעלים לרגליו:
(ד) לפי שמצינו שהימין היא חשובה בתורה לענין עבודה ולענין בהן יד ובהן רגל של מילואים ושל מצורע ולענין מצות חליצה, לכן בלבישה וכן בשאר דברים לעולם יקדים של ימין לשל שמאל, ובחליצת המנעלים ושאר בגדים יחלוץ של שמאל תחלה (שזהו כבודה של ימין). ואך לענין קשירה השמאל חשוב יותר מפני שקושרין עליו את התפילין ולכן כשצריך לקשור יקשור של שמאל תחלה, כגון מנעלים שיש בהם קשירה נועל של ימין ואינו קושרו ונועל את של שמאל וקושרו ואח"כ קושר של ימין, וכן בשאר בגדים:
(ה) יזהר מללבוש שני בגדים ביחד משום דקשה לשכחה:
(ו) אסור לילך ד' אמות או להוציא מפיו דבר שבקדושה בגילוי הראש. וגם הקטנים צריכין להרגילן לכסות ראשן כי היכי דתיהוי עלייהו אימתא דשמיא, כדמצינו ברב נחמן בר יצחק אימיה דרב נחמן בר יצחק אמרו לה כלדאי (חוזים בכוכבים) בריך גנבא הוה לא שבקתיה גלויי רישא אמרה ליה כסי רישיך כי היכי דתיהוי עלך אימתא דשמיא וכו' (שבת קנ"ו ע"ב):
(ז) אסור לילך בקומה זקופה וגרון נטוי, כענין שנאמר ותלכנה נטויות גרון וגו'. ומ"מ לא יכוף ראשו יותר מדאי אלא במדה בינונית בכדי שיראה את הבא כנגד פניו וגם יראה מדרך כף רגלו (הר"י בספר היראה). גם ממהלכו של אדם ניכר אם חכם ובעל דעה הוא או שוטה וסכל. וכן אמר שלמה בחכמתו - וגם בדרך כשהסכל הולך לבו חסר ואמר לכל סכל הוא, הוא מודיע לכל על עצמו שהוא סכל:
(ח) יש ליזהר שלא ילך איש בין שתי נשים, ולא בין שני כלבים או שני חזירים, וכן לא יניחו האנשים שתלך ביניהם אשה או כלב או חזיר: