סימן יט - דיני משיב הרות וטל ומטר ויעלה ויבא ועננו
סימן יט. דיני משיב הרות וטל ומטר ויעלה ויבא ועננו, ובו י"ד סעיפים:
(א) בחורף אומרים משיב הרוח ומוריד הגשם. ומתחילין במוסף של שמיני עצרת, והשמש מכריז מקודם, משיב הרוח ומוריד הגשם. ואם לא הכריז, אין אומרים אותו אז בתפלת המוסף שבלחש. וחולה שמתפלל ביחידות בביתו, וכן בני הכפרים שאין להם מנין, ימתינו בתפלת מוסף עד השעה שבודאי התפללו בעיירות מוסף, ואז יתפללו גם המה מוסף ויאמרוהו. ואומרים אותו עד מוסף יום ראשון של פסח, דהיינו שהציבור גם הש"ץ אומרים אותו עוד בתפלת הלחש. ובחזרת תפלת הש"ץ פוסק מלאמרו. ושוב גם הציבור אין אומרים במנחה כיון שכבר שמעו מהש"ץ שפסק מלאמרו. ומי שמתפלל ביחידות יקדים להתפלל אז תפלת המוסף בכדי שעדיין לא פסק הש"ץ מלאמרו בעיירות, כי מי שהוא מתפלל לאחר שכבר פסק הש"ץ לאומרו במוסף, אינו אומר עוד. יש מקומות שאומרים בקיץ משיב הרוח ומוריד הטל. ויכריז כן השמש קודם מוסף יום א' של פסח. ואז מתחילין לומר כן גם בלחש במוסף ופוסקין מלומר מוריד הגשם:
(ב) טעה ולא אמר משיב הרוח ומוריד הגשם, אם נזכר קודם שאמר הברכה מחיה המתים, אומרו במקום שנזכר, רק שלא יהא באמצע ענין, כגון אם נזכר לאחר שאמר ומקיים אמונתו, אומר ג"כ לישני עפר, ואומר משיב הרוח וכו' מי כמוך וכו, ואם רוצה יכול לומר לגמרי משיב הרוח ומוריד הגשם מכלכל חיים וכו'. אבל אם לא נזכר עד לאחר שסיים הברכה מחיה המתים, צריך לחזור לראש תפלת ש"ע. (ולא סגי שיתחיל אתה גבור, כי שלש ברכות הראשונות כחדא חשיבי לענין זה, שאם סיים הברכה שלא כהוגן צריך לחזור לראש התפלה). טעה במעריב של פסח או בשחרית או במוסף ולא אמרו, א"צ לחזור:
(ג) יש מקומות שאומרים בקיץ משיב הרוח ומוריד הטל. ואם טעה ואמר כן גם בחורף, אם לא נזכר עד לאחר שאמר ברוך אתה ה', גומר הברכה מחיה המתים, ואין צריך לחזור בשביל הזכרת גשם, כיון שכבר זכר טל. ואך אם נזכר מקודם שאמר את השם, אומר במקום דסלקא ענינא מוריד הגשם:
(ד) אם טעה בקיץ ואמר משיב הרוח ומוריד הגשם, אם נזכר קודם שאמר הברכה מחיה המתים, חוזר ומתחיל אתה גבור וכו'. (ואין זאת מדין חזרה אלא כדי שתהא הברכה ניכרת שאינו אומר בה משיב הרוח ומוריד הגשם). אבל אם לא נזכר עד לאחר שסיים מחיה המתים חוזר לראש התפלה. אם לא אמר רק משיב הרוח ולא אמר מוריד הגשם, אינו מזיק כלל ואומר מכלכל חיים וכו'. אם טעה במעריב או בשחרית של שמיני עצרת ואמרו, א"צ לחזור לראש:
(ה) מתחילין לומר טל ומטר בתפלת ערבית של יום ששים לאחר תקופת תשרי, והוא ביום ד' או ביום ה' לחדש דצמבר (משנת תר"ס ה' או ו' לדצמבר) ואומרים עד פסח:
(ו) אם טעה ולא אמר טל ומטר, אם נזכר קודם שסיים הברכה מברך השנים, אומר שם ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה ושבענו וכו' וחותם כראוי. ואם לא נזכר עד לאחר שחתם הברכה, מתפלל להלן, ובתוך ברכת שמע קולנו אחר ריקם אל תשיבנו אומר ותן טל ומטר לברכה כי אתה שומע וכו'. ואפילו אם לא נזכר אז רק אחר שאמר ברוך אתה, כל שלא אמר עדיין את השם יכול לומר ותן טל ומטר לברכה כי אתה שומע וכו'. אבל אם לא נזכר עד לאחר שסיים הברכה שומע תפלה, חוזר ומתחיל ברך עלינו וכו'. ואם לא נזכר עד לאחר שאמר את הפסוק יהיו לרצון וגו', חוזר לראש התפלה:
(ז) טעה בקיץ ואמר טל ומטר, חוזר ומתחיל ברך עלינו, ואם לא נזכר עד לאחר שאמר את הפסוק יהיו לרצון, חוזר לראש התפלה:
(ח) אם נסתפק לו אם אמר משיב הרוח או לא אמר, אם הוא לאחר שלשים יום שכבר התפלל תשעים פעמים כראוי, חזקתו שגם עתה התפלל כהרגל שלו כראוי. אבל בתוך שלשים יום צריך לחזור ולהתפלל. וכן בטל ומטר אם מסתפק לו לאחר שכבר התפלל תשעים תפלות כראוי, מוקמינן אחזקתיה שגם אתה התפלל כראוי. וקודם לכן צריך לחזור ולהתפלל:
(ט) טעה במעריב ליל ראשון של פסח והתפלל תפלת ש"ע של חול, ונזכר לאחר שהתחיל ברך עלינו שהדין הוא שצריך לסיים כל אותה ברכה (כמש"ל סי' ע"ו), אינו אומר טל ומטר כיון שגם הציבור אינם אומרים. ואם חלה השאלה (הוא יום התחלת לשאול טל ומטר) ביום שבת, וטעה והתפלל של חול והתחיל ברך עלינו ג"כ, אינו אומר טל ומטר, כיון שהצבור עדיין לא התחילו. והיחיד נגרר תמיד אחר הצבור:
(י) שכח יעלה ויבא בר"ח בשחרית או במנחה, ובחוה"מ בין בשחרית בין במנחה בין במעריב. אם נזכר קודם שאמר יהיו לרצון חוזר ומתחיל רצה, ואפילו אם נזכר קודם שהתחיל מודים כיון שסיים ברכת המחזיר שכינתו לציון צריך להתחיל רצה (כמ"ש במשיב הרוח), אך אם נזכר קודם ברכת המחזיר שכינתו לציון, אומרו שם ומסיים ותחזינה עינינו כו'. ואם לא נזכר עד לאחר יהיו לרצון וגו', חוזר לראש התפלה. ובר"ח אם שכח יעלה ויבא במעריב, בין שר"ח הוא ב' ימים בין שאינו אלא יום אחד, כיון שאמר ברוך אתה ה' והזכיר את השם, שוב אינו חוזר, אלא מסיים המחזיר שכינתו לציון וגומר תפלתו. והטעם בזה מפני שלא היו מקדשין את החדש בלילה:
(יא) שכח בר"ח או בחוה"מ יעלה ויבא בשחרית, אע"פ שלא נזכר עד לאחר שהתפלל מוסף (שכבר זכר של ר"ח ושל חוה"מ), מכל מקום צריך לחזור ולהתפלל שחרית. ואם עבר זמנה, ישלימנה בתפלת המנחה (ע' שע"ת סי' ק"ח ס"ק י"ב) כדלקמן סימן כ"א ס"ד. וע"ל סי' כ' סעיף י':
(יב) בכל מקום שהוא צריך לחזור ולהתפלל, צריך להמתין כדי הילוך ד' אמות:
(יג) ש"ץ שטעה בתפלת הלחש, אינו חוזר ומתפלל שנית, מפני טורח הצבור, אלא סומך על התפלה שיתפלל בקול רם, (ולכן לאחר חזרת התפלה יאמר אלקי נצור וכו' ויפסיע ג' פסיעות). אך אם טעה בשלש ברכות ראשונות ונזכר קודם שהשלים תפלתו בענין שלא יהא בחזרתו טורח הצבור, יחזור:
(יד) ביום התענית בין בתענית צבור בין בתענית יחיד אומרים בתפלת המנחה בברכת שמע קולנו, עננו. וכשמגיע לבכל עת צרה וצוקה, יסיים כי אתה שומע וכו'. ואם שכח מלומר עננו, אם לא נזכר עד לאחר שאמר את השם מברכת שומע תפלה, אינו חוזר ואומרו, אלא לאחר שגמר כל התפלה, לאחר אלקי נצור קודם שיעקור רגליו, אומרו עד בכל עת צרה וצוקה ומסיים יהיו לרצון וכו'. ואם לא נזכר עד לאחר שעקר רגליו אינו אומרו עוד כלל:
(א) בחורף אומרים משיב הרוח ומוריד הגשם. ומתחילין במוסף של שמיני עצרת, והשמש מכריז מקודם, משיב הרוח ומוריד הגשם. ואם לא הכריז, אין אומרים אותו אז בתפלת המוסף שבלחש. וחולה שמתפלל ביחידות בביתו, וכן בני הכפרים שאין להם מנין, ימתינו בתפלת מוסף עד השעה שבודאי התפללו בעיירות מוסף, ואז יתפללו גם המה מוסף ויאמרוהו. ואומרים אותו עד מוסף יום ראשון של פסח, דהיינו שהציבור גם הש"ץ אומרים אותו עוד בתפלת הלחש. ובחזרת תפלת הש"ץ פוסק מלאמרו. ושוב גם הציבור אין אומרים במנחה כיון שכבר שמעו מהש"ץ שפסק מלאמרו. ומי שמתפלל ביחידות יקדים להתפלל אז תפלת המוסף בכדי שעדיין לא פסק הש"ץ מלאמרו בעיירות, כי מי שהוא מתפלל לאחר שכבר פסק הש"ץ לאומרו במוסף, אינו אומר עוד. יש מקומות שאומרים בקיץ משיב הרוח ומוריד הטל. ויכריז כן השמש קודם מוסף יום א' של פסח. ואז מתחילין לומר כן גם בלחש במוסף ופוסקין מלומר מוריד הגשם:
(ב) טעה ולא אמר משיב הרוח ומוריד הגשם, אם נזכר קודם שאמר הברכה מחיה המתים, אומרו במקום שנזכר, רק שלא יהא באמצע ענין, כגון אם נזכר לאחר שאמר ומקיים אמונתו, אומר ג"כ לישני עפר, ואומר משיב הרוח וכו' מי כמוך וכו, ואם רוצה יכול לומר לגמרי משיב הרוח ומוריד הגשם מכלכל חיים וכו'. אבל אם לא נזכר עד לאחר שסיים הברכה מחיה המתים, צריך לחזור לראש תפלת ש"ע. (ולא סגי שיתחיל אתה גבור, כי שלש ברכות הראשונות כחדא חשיבי לענין זה, שאם סיים הברכה שלא כהוגן צריך לחזור לראש התפלה). טעה במעריב של פסח או בשחרית או במוסף ולא אמרו, א"צ לחזור:
(ג) יש מקומות שאומרים בקיץ משיב הרוח ומוריד הטל. ואם טעה ואמר כן גם בחורף, אם לא נזכר עד לאחר שאמר ברוך אתה ה', גומר הברכה מחיה המתים, ואין צריך לחזור בשביל הזכרת גשם, כיון שכבר זכר טל. ואך אם נזכר מקודם שאמר את השם, אומר במקום דסלקא ענינא מוריד הגשם:
(ד) אם טעה בקיץ ואמר משיב הרוח ומוריד הגשם, אם נזכר קודם שאמר הברכה מחיה המתים, חוזר ומתחיל אתה גבור וכו'. (ואין זאת מדין חזרה אלא כדי שתהא הברכה ניכרת שאינו אומר בה משיב הרוח ומוריד הגשם). אבל אם לא נזכר עד לאחר שסיים מחיה המתים חוזר לראש התפלה. אם לא אמר רק משיב הרוח ולא אמר מוריד הגשם, אינו מזיק כלל ואומר מכלכל חיים וכו'. אם טעה במעריב או בשחרית של שמיני עצרת ואמרו, א"צ לחזור לראש:
(ה) מתחילין לומר טל ומטר בתפלת ערבית של יום ששים לאחר תקופת תשרי, והוא ביום ד' או ביום ה' לחדש דצמבר (משנת תר"ס ה' או ו' לדצמבר) ואומרים עד פסח:
(ו) אם טעה ולא אמר טל ומטר, אם נזכר קודם שסיים הברכה מברך השנים, אומר שם ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה ושבענו וכו' וחותם כראוי. ואם לא נזכר עד לאחר שחתם הברכה, מתפלל להלן, ובתוך ברכת שמע קולנו אחר ריקם אל תשיבנו אומר ותן טל ומטר לברכה כי אתה שומע וכו'. ואפילו אם לא נזכר אז רק אחר שאמר ברוך אתה, כל שלא אמר עדיין את השם יכול לומר ותן טל ומטר לברכה כי אתה שומע וכו'. אבל אם לא נזכר עד לאחר שסיים הברכה שומע תפלה, חוזר ומתחיל ברך עלינו וכו'. ואם לא נזכר עד לאחר שאמר את הפסוק יהיו לרצון וגו', חוזר לראש התפלה:
(ז) טעה בקיץ ואמר טל ומטר, חוזר ומתחיל ברך עלינו, ואם לא נזכר עד לאחר שאמר את הפסוק יהיו לרצון, חוזר לראש התפלה:
(ח) אם נסתפק לו אם אמר משיב הרוח או לא אמר, אם הוא לאחר שלשים יום שכבר התפלל תשעים פעמים כראוי, חזקתו שגם עתה התפלל כהרגל שלו כראוי. אבל בתוך שלשים יום צריך לחזור ולהתפלל. וכן בטל ומטר אם מסתפק לו לאחר שכבר התפלל תשעים תפלות כראוי, מוקמינן אחזקתיה שגם אתה התפלל כראוי. וקודם לכן צריך לחזור ולהתפלל:
(ט) טעה במעריב ליל ראשון של פסח והתפלל תפלת ש"ע של חול, ונזכר לאחר שהתחיל ברך עלינו שהדין הוא שצריך לסיים כל אותה ברכה (כמש"ל סי' ע"ו), אינו אומר טל ומטר כיון שגם הציבור אינם אומרים. ואם חלה השאלה (הוא יום התחלת לשאול טל ומטר) ביום שבת, וטעה והתפלל של חול והתחיל ברך עלינו ג"כ, אינו אומר טל ומטר, כיון שהצבור עדיין לא התחילו. והיחיד נגרר תמיד אחר הצבור:
(י) שכח יעלה ויבא בר"ח בשחרית או במנחה, ובחוה"מ בין בשחרית בין במנחה בין במעריב. אם נזכר קודם שאמר יהיו לרצון חוזר ומתחיל רצה, ואפילו אם נזכר קודם שהתחיל מודים כיון שסיים ברכת המחזיר שכינתו לציון צריך להתחיל רצה (כמ"ש במשיב הרוח), אך אם נזכר קודם ברכת המחזיר שכינתו לציון, אומרו שם ומסיים ותחזינה עינינו כו'. ואם לא נזכר עד לאחר יהיו לרצון וגו', חוזר לראש התפלה. ובר"ח אם שכח יעלה ויבא במעריב, בין שר"ח הוא ב' ימים בין שאינו אלא יום אחד, כיון שאמר ברוך אתה ה' והזכיר את השם, שוב אינו חוזר, אלא מסיים המחזיר שכינתו לציון וגומר תפלתו. והטעם בזה מפני שלא היו מקדשין את החדש בלילה:
(יא) שכח בר"ח או בחוה"מ יעלה ויבא בשחרית, אע"פ שלא נזכר עד לאחר שהתפלל מוסף (שכבר זכר של ר"ח ושל חוה"מ), מכל מקום צריך לחזור ולהתפלל שחרית. ואם עבר זמנה, ישלימנה בתפלת המנחה (ע' שע"ת סי' ק"ח ס"ק י"ב) כדלקמן סימן כ"א ס"ד. וע"ל סי' כ' סעיף י':
(יב) בכל מקום שהוא צריך לחזור ולהתפלל, צריך להמתין כדי הילוך ד' אמות:
(יג) ש"ץ שטעה בתפלת הלחש, אינו חוזר ומתפלל שנית, מפני טורח הצבור, אלא סומך על התפלה שיתפלל בקול רם, (ולכן לאחר חזרת התפלה יאמר אלקי נצור וכו' ויפסיע ג' פסיעות). אך אם טעה בשלש ברכות ראשונות ונזכר קודם שהשלים תפלתו בענין שלא יהא בחזרתו טורח הצבור, יחזור:
(יד) ביום התענית בין בתענית צבור בין בתענית יחיד אומרים בתפלת המנחה בברכת שמע קולנו, עננו. וכשמגיע לבכל עת צרה וצוקה, יסיים כי אתה שומע וכו'. ואם שכח מלומר עננו, אם לא נזכר עד לאחר שאמר את השם מברכת שומע תפלה, אינו חוזר ואומרו, אלא לאחר שגמר כל התפלה, לאחר אלקי נצור קודם שיעקור רגליו, אומרו עד בכל עת צרה וצוקה ומסיים יהיו לרצון וכו'. ואם לא נזכר עד לאחר שעקר רגליו אינו אומרו עוד כלל: