סימן ע - דיני תפלת מעריב
סימן ע. דיני תפלת מעריב, ובו ה' סעיפים:
(א) זמן קריאת שמע של תפלת ערבית הוא משנראין שלשה כוכבים קטנים. וביום המעונן ימתין עד שיצא הספק מלבו. ועכשיו נוהגין להתפלל בצבור מעריב תיכף אחר מנחה אע"פ שעדיין אינו לילה, מפני טורח הצבור שהוא טורח לאסוף הצבור שנית, ובלבד שלא יהא קודם פלג המנחה כי אז אפילו בדיעבד אינם יוצאין. ואשרי למי שיתפלל ערבית בצבור בלילה, ובין מנחה למעריב עוסק בתורה לחבר הלילה עם היום בתורה שהוא ענין גדול. ועכ"פ ראוי לכל ירא שמים שאם התפלל בצבור קודם הלילה, לא יאכל קודם הלילה אלא ימתין, ומיד לאחר צאת הכוכבים יקרא ג' פרשיות של ק"ש. ומי שאינו מתפלל בצבור אסור לו להתפלל תפלת ערבית קודם צה"כ:
(ב) לכתחלה צריך להתפלל ערבית מיד בצאת הכוכבים. ואסור להתחיל לאכול או לעשות שום דבר ואפילו ללמוד חצי שעה קודם צאת הכוכבים, כמו סמוך למנחה קטנה (וע"ל סי' ס"ט ס"ג). ואם אין לו פנאי כגון שהוא לומד ברבים על כל פנים לא יאחר יותר מחצות הלילה. ובדיעבד אפילו אחר חצות עד שלא עלה עמוד השחר, יצא:
(ג) מי שבא לבהכ"נ לתפלת ערבית ומצא שהצבור עומדין להתפלל שמונה עשרה, אפילו עדיין אינו לילה אלא מפלג המנחה ולמעלה, מתפלל עמהם ש"ע, ואח"כ כשיהיה לילה יאמר הק"ש עם הברכות. ואם הצבור עומדין באמצע ק"ש וברכותיה ויש לו שהות לומר קודם שיגיעו לתפלת ש"ע ק"ש עם הברכות עד שומר עמו ישראל לעד, יעשה כן וידלג ברוך ה' לעולם וכו' ואינו צריך לאמרו אח"כ לאחר התפלה (מהריעב"ץ). ואם הוא לא התפלל עדיין מנחה, יתפלל תפלת ש"ע מנחה בשעה שהצבור אומרים קריאת שמע עם הברכות, וישהה מעט לכל הפחות כדי הילוך ארבע אמות, ויתפלל אח"כ ש"ע עם הצבור למעריב, ואח"כ כשיהיה לילה יאמר ק"ש עם הברכות:
(ד) מן ברוך ה' לעולם עד יראו עינינו יש לומר בישיבה. ואסור להפסיק מן תחלת והוא רחום עד לאחר הש"ע. ומה שהשמש מכריז יעלה ויבא וטל ומטר, לא הוי הפסק, משום דהוי צורך התפלה:
(ה) אם נשאר אדם יחידי מתפלל מעריב בבית הכנסת בלילה, חייב חברו להמתין עד שיסיים תפלתו כדי שלא תתבלבל מחשבתו. ואם התחיל להתפלל בשעה שלא יוכל לסיים תפלתו עם הצבור, אינו חייב להמתין עליו שהרי מוכחא מילתא דאדעתא דהכי נכנס שאינו מפחד:
(א) זמן קריאת שמע של תפלת ערבית הוא משנראין שלשה כוכבים קטנים. וביום המעונן ימתין עד שיצא הספק מלבו. ועכשיו נוהגין להתפלל בצבור מעריב תיכף אחר מנחה אע"פ שעדיין אינו לילה, מפני טורח הצבור שהוא טורח לאסוף הצבור שנית, ובלבד שלא יהא קודם פלג המנחה כי אז אפילו בדיעבד אינם יוצאין. ואשרי למי שיתפלל ערבית בצבור בלילה, ובין מנחה למעריב עוסק בתורה לחבר הלילה עם היום בתורה שהוא ענין גדול. ועכ"פ ראוי לכל ירא שמים שאם התפלל בצבור קודם הלילה, לא יאכל קודם הלילה אלא ימתין, ומיד לאחר צאת הכוכבים יקרא ג' פרשיות של ק"ש. ומי שאינו מתפלל בצבור אסור לו להתפלל תפלת ערבית קודם צה"כ:
(ב) לכתחלה צריך להתפלל ערבית מיד בצאת הכוכבים. ואסור להתחיל לאכול או לעשות שום דבר ואפילו ללמוד חצי שעה קודם צאת הכוכבים, כמו סמוך למנחה קטנה (וע"ל סי' ס"ט ס"ג). ואם אין לו פנאי כגון שהוא לומד ברבים על כל פנים לא יאחר יותר מחצות הלילה. ובדיעבד אפילו אחר חצות עד שלא עלה עמוד השחר, יצא:
(ג) מי שבא לבהכ"נ לתפלת ערבית ומצא שהצבור עומדין להתפלל שמונה עשרה, אפילו עדיין אינו לילה אלא מפלג המנחה ולמעלה, מתפלל עמהם ש"ע, ואח"כ כשיהיה לילה יאמר הק"ש עם הברכות. ואם הצבור עומדין באמצע ק"ש וברכותיה ויש לו שהות לומר קודם שיגיעו לתפלת ש"ע ק"ש עם הברכות עד שומר עמו ישראל לעד, יעשה כן וידלג ברוך ה' לעולם וכו' ואינו צריך לאמרו אח"כ לאחר התפלה (מהריעב"ץ). ואם הוא לא התפלל עדיין מנחה, יתפלל תפלת ש"ע מנחה בשעה שהצבור אומרים קריאת שמע עם הברכות, וישהה מעט לכל הפחות כדי הילוך ארבע אמות, ויתפלל אח"כ ש"ע עם הצבור למעריב, ואח"כ כשיהיה לילה יאמר ק"ש עם הברכות:
(ד) מן ברוך ה' לעולם עד יראו עינינו יש לומר בישיבה. ואסור להפסיק מן תחלת והוא רחום עד לאחר הש"ע. ומה שהשמש מכריז יעלה ויבא וטל ומטר, לא הוי הפסק, משום דהוי צורך התפלה:
(ה) אם נשאר אדם יחידי מתפלל מעריב בבית הכנסת בלילה, חייב חברו להמתין עד שיסיים תפלתו כדי שלא תתבלבל מחשבתו. ואם התחיל להתפלל בשעה שלא יוכל לסיים תפלתו עם הצבור, אינו חייב להמתין עליו שהרי מוכחא מילתא דאדעתא דהכי נכנס שאינו מפחד: