סימן עא - סדר הלילה
סימן עא. סדר הלילה, ובו ה' סעיפים:
(א) אחר תפלת ערבית צריך לקבוע עת לתורה לקיים והגית בו יומם ולילה, ויש לחוש בלילה אם יאכל תחלה שתחטפנו שינה מתוך שהוא יגע, והטבע מבקש המנוחה, ונמצא מתבטל מתורה, ע"כ יש ליזהר שיקבע לו עת ללמוד קודם האכילה. אך אם הוא רעב ולבו חלש שלא אכל ביום לשובע, יטעם מעט כדי לישב דעתו, ואח"כ ילמד קצת, ואח"כ יאכל סעודתו די צרכו, ויחזור ללמוד תורה איש איש כפי השגתו. אמרו רז"ל לא איברא לילה אלא לגירסא, והיינו בלילי חורף. ומ"מ גם בלילות הקצרים צריך ללמוד מעט בכל לילה לקיים והגית בו יומם ולילה, ומן ט"ו באב ואילך יוסיף מעט מעט. ואמר ר"ל כל העוסק בתורה בלילה, חוט של חסד נמשך עליו ביום, שנא' יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי, מה טעם יומם יצוה ה' חסדו, משום ובלילה שירה עמי. ואיכא דאמרי אמר ר"ל כל העוסק בתורה בעוה"ז שהוא דומה ללילה, הקב"ה מושך עליו חוט של חסד בעוה"ב שהוא יום, שנא' יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי. ומכל שכן מי שיש לו חק קבוע ללמוד בכל יום ונתבטל ביום, שהוא צריך להשלים חקו בלילה:
(ב) ראוי לאדם בינוני הבריא למעט בסעודת הלילה, ותהא קלה מסעודת היום, וירויח בזה ארבעה דברים. א) ישמור בריאותו. ב) יהא נשמר מדבר רע, שלא יבא לידי מקרה לילה שבא מחמת אכילה גסה ודברים המחממים. ג) שיהיו חלומותיו נוחים ומיושבים, כי מרוב אכילה ושתיה הרבה פעמים באים חלומות קשים וזרים. ד) שלא תכבד שינתו עליו, וייקץ בזמן הראוי. ודי לאדם הבריא לישן שש שעות. ויזהר שלא לישן בחדר יחידי. ולא יישן במקום חם ביותר ולא במקום קר ביותר:
(ג) ראוי לכל ירא שמים שקודם הליכתו לישן, יפשפש במעשיו שעשה כל היום, ואם ימצא שעשה עבירה, יתחרט ויתודה עליה, ויקבל על עצמו בלב שלם שלא לעשותה עוד, ובפרט בעבירות המצויות, כגון חניפות, שקרים, ליצנות ולשון הרע צריכין בדיקה ביותר. גם יתן האדם אל לבו למחול לכל אדם שחטא כנגדו שלא יענש שום אדם מחמתו, דאיתא בגמרא כל מי שחברו נענש על ידו, אין מכניסין אותו במחיצתו של הקב"ה. ויאמר ג' פעמים שרי לכל מאן די צערן. ואח"כ יאמר רבש"ע הריני מוחל וכו':
(ד) אם לא קרא ג' פרשיות של ק"ש כשהיה לילה, אזי יאמר כל הג' פרשיות בק"ש שעל המטה. אבל אם אמרם בלילה אינו צריך לאמרם בק"ש שעל המטה כי אם פרשה הראשונה בלבד. ומ"מ למצוה מן המובחר יאמר כל הג' פרשיות, ואח"כ אומרים מזמורי ופסוקי דרחמי כמו שנדפס בסדורים. ואולם ברוב הסידורים נדפס ברכת המפיל קודם ק"ש, ויותר טוב לומר ברכת המפיל בסוף, שתהא הברכה סמוכה לשינה. ויאמר ק"ש עם המזמורים קודם שהולך למטתו, וברכת המפיל יאמר כשהוא על מטתו. וקודם שילך למטתו, ילך אל המזוזה ויניח אצבעותיו עלזק ויאמר ה' שומרי וגו' ואח"כ יאמר ז' פעמים בכל דרכיך וגו'. ולאחר שאמר ברכת המפיל לא יאכל ולא ישתה ולא ידבר עד שיישן. אם אינו יכול לישן יאמר עוד הפעם ק"ש והמזמורים ופסוקי דרחמי וחוזר וקורא עד שתחטפנו שינה. או יאמר כמה פעמים פסוקים אלו - תורה צוה לנו וגו', אש תמיד וגו', סעפים שנאתי וגו', אור זרוע וגו', עד שתחטפנו שינה, והיא סגולה להנצל ממקרה לילה רחמנא ליצלן. ותהא כוונתו בשינה לחזק כחו לעבודת קונו ואז נחשבת לו לעבודת שמים. אם צריך לשמש מטתו לא יאמר תחלה ברכת המפיל, אלא אח"כ קורא לכל הפחות פרשה הראשונה של ק"ש ואומר ברכת המפיל:
(ה) יפשוט מלבושיו מעליו ולא ישן במלבושיו. כשחולץ מנעליו ופושט בגדיו חולץ ופושט של שמאל תחלה. ולא יניח מלבושיו תחת מראשותיו כי משכח לימודו. וצריך ליזהר מאד להרגיל את עצמו לשכב על צדו. ואיסור גדול לשכב פרקרן דהיינו גבו למטה ופניו למעלה, או בהיפוך פניו למטה וגבו למעלה, אלא דוקא על צדו. וטוב שישכב בתחלת שינתו על צד שמאל ובסוף על צד ימין והוא טוב לבריאות הגוף, כי הכבד מונח בצד ימין והאצטומכא בצד שמאל, וכאשר יטה על צד שמאל אזי יהיה הכבד על האצטומכא ויחממה בחומו, ובזה יתעכל המזון מהרה. ואחרי שנתעכל המזון ראוי לו שיטה על צד ימין כדי שתנוח האצטומכא ותרד פסולת המאכל. ולא יתהפך מצד אל צד פעמים הרבה. (הלכות צניעות יבוארו אי"ה בסימן ק"י):
(א) אחר תפלת ערבית צריך לקבוע עת לתורה לקיים והגית בו יומם ולילה, ויש לחוש בלילה אם יאכל תחלה שתחטפנו שינה מתוך שהוא יגע, והטבע מבקש המנוחה, ונמצא מתבטל מתורה, ע"כ יש ליזהר שיקבע לו עת ללמוד קודם האכילה. אך אם הוא רעב ולבו חלש שלא אכל ביום לשובע, יטעם מעט כדי לישב דעתו, ואח"כ ילמד קצת, ואח"כ יאכל סעודתו די צרכו, ויחזור ללמוד תורה איש איש כפי השגתו. אמרו רז"ל לא איברא לילה אלא לגירסא, והיינו בלילי חורף. ומ"מ גם בלילות הקצרים צריך ללמוד מעט בכל לילה לקיים והגית בו יומם ולילה, ומן ט"ו באב ואילך יוסיף מעט מעט. ואמר ר"ל כל העוסק בתורה בלילה, חוט של חסד נמשך עליו ביום, שנא' יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי, מה טעם יומם יצוה ה' חסדו, משום ובלילה שירה עמי. ואיכא דאמרי אמר ר"ל כל העוסק בתורה בעוה"ז שהוא דומה ללילה, הקב"ה מושך עליו חוט של חסד בעוה"ב שהוא יום, שנא' יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי. ומכל שכן מי שיש לו חק קבוע ללמוד בכל יום ונתבטל ביום, שהוא צריך להשלים חקו בלילה:
(ב) ראוי לאדם בינוני הבריא למעט בסעודת הלילה, ותהא קלה מסעודת היום, וירויח בזה ארבעה דברים. א) ישמור בריאותו. ב) יהא נשמר מדבר רע, שלא יבא לידי מקרה לילה שבא מחמת אכילה גסה ודברים המחממים. ג) שיהיו חלומותיו נוחים ומיושבים, כי מרוב אכילה ושתיה הרבה פעמים באים חלומות קשים וזרים. ד) שלא תכבד שינתו עליו, וייקץ בזמן הראוי. ודי לאדם הבריא לישן שש שעות. ויזהר שלא לישן בחדר יחידי. ולא יישן במקום חם ביותר ולא במקום קר ביותר:
(ג) ראוי לכל ירא שמים שקודם הליכתו לישן, יפשפש במעשיו שעשה כל היום, ואם ימצא שעשה עבירה, יתחרט ויתודה עליה, ויקבל על עצמו בלב שלם שלא לעשותה עוד, ובפרט בעבירות המצויות, כגון חניפות, שקרים, ליצנות ולשון הרע צריכין בדיקה ביותר. גם יתן האדם אל לבו למחול לכל אדם שחטא כנגדו שלא יענש שום אדם מחמתו, דאיתא בגמרא כל מי שחברו נענש על ידו, אין מכניסין אותו במחיצתו של הקב"ה. ויאמר ג' פעמים שרי לכל מאן די צערן. ואח"כ יאמר רבש"ע הריני מוחל וכו':
(ד) אם לא קרא ג' פרשיות של ק"ש כשהיה לילה, אזי יאמר כל הג' פרשיות בק"ש שעל המטה. אבל אם אמרם בלילה אינו צריך לאמרם בק"ש שעל המטה כי אם פרשה הראשונה בלבד. ומ"מ למצוה מן המובחר יאמר כל הג' פרשיות, ואח"כ אומרים מזמורי ופסוקי דרחמי כמו שנדפס בסדורים. ואולם ברוב הסידורים נדפס ברכת המפיל קודם ק"ש, ויותר טוב לומר ברכת המפיל בסוף, שתהא הברכה סמוכה לשינה. ויאמר ק"ש עם המזמורים קודם שהולך למטתו, וברכת המפיל יאמר כשהוא על מטתו. וקודם שילך למטתו, ילך אל המזוזה ויניח אצבעותיו עלזק ויאמר ה' שומרי וגו' ואח"כ יאמר ז' פעמים בכל דרכיך וגו'. ולאחר שאמר ברכת המפיל לא יאכל ולא ישתה ולא ידבר עד שיישן. אם אינו יכול לישן יאמר עוד הפעם ק"ש והמזמורים ופסוקי דרחמי וחוזר וקורא עד שתחטפנו שינה. או יאמר כמה פעמים פסוקים אלו - תורה צוה לנו וגו', אש תמיד וגו', סעפים שנאתי וגו', אור זרוע וגו', עד שתחטפנו שינה, והיא סגולה להנצל ממקרה לילה רחמנא ליצלן. ותהא כוונתו בשינה לחזק כחו לעבודת קונו ואז נחשבת לו לעבודת שמים. אם צריך לשמש מטתו לא יאמר תחלה ברכת המפיל, אלא אח"כ קורא לכל הפחות פרשה הראשונה של ק"ש ואומר ברכת המפיל:
(ה) יפשוט מלבושיו מעליו ולא ישן במלבושיו. כשחולץ מנעליו ופושט בגדיו חולץ ופושט של שמאל תחלה. ולא יניח מלבושיו תחת מראשותיו כי משכח לימודו. וצריך ליזהר מאד להרגיל את עצמו לשכב על צדו. ואיסור גדול לשכב פרקרן דהיינו גבו למטה ופניו למעלה, או בהיפוך פניו למטה וגבו למעלה, אלא דוקא על צדו. וטוב שישכב בתחלת שינתו על צד שמאל ובסוף על צד ימין והוא טוב לבריאות הגוף, כי הכבד מונח בצד ימין והאצטומכא בצד שמאל, וכאשר יטה על צד שמאל אזי יהיה הכבד על האצטומכא ויחממה בחומו, ובזה יתעכל המזון מהרה. ואחרי שנתעכל המזון ראוי לו שיטה על צד ימין כדי שתנוח האצטומכא ותרד פסולת המאכל. ולא יתהפך מצד אל צד פעמים הרבה. (הלכות צניעות יבוארו אי"ה בסימן ק"י):