סימן פג - היקף המחיצות לא מהני אלא כשהוקף לדירה
סימן פג. היקף המחיצות לא מהני אלא כשהוקף לדירה, ובו ו' סעיפים:
(א) היקף מחיצות לטלטל כתוכם, לא מהני אלא כשהוקף לדירה. ומהו נקרא מוקף לדירה? זה שבנה לו בית דירה או שפתח פתח מביתו ואח"כ הקיף שם במחיצות כדרך שעושין החצרות לבתים, אז אפי' אם הוא גדול הרבה מאד, הוי רה"י גמורה. אבל כל שהוקף שלא לשם דירה כגון גנות ופרדסים שאין המתיצות עשויות אלא לשמור מה שבתוכן, באלו יש חילוק בגדלן. אם אינו גדול מבית סאתים (שיבואר בסעיף שלאח"ז) מותרין לטלטל בתוכו (וע"ל סעיף ג'), אבל אם הוא גדול מבית סאתים, דינו ככרמלית:
(ב) כמה הוא שיעור סאתים. כמו שהיה חצר המשכן מאה אורך וחמשים אמה רוחב. ואם הוא מרובע עולה בחשבון ע' אמה וד' טפחים על ע' אמה וד' טפחים (ובאמות שלנו נ"ג על נ"ג ומעט יותר). ואם המקום עגול או כשאר ציור, צריכין ג"כ לחשוב כן שיעלה בתשבורת [בריבוע] ה' אלפים אמה (ובאמות שלנו ג' אלפים ז' מאות וחמשים). אך אם ארכו יותר על פי שנים ברחבו אפי' רק אמה אחת, אז נחשב כיותר מבית סאתים כיון שאינו דומה לחצר המשכן:
(ג) מקום שמוקף שלא לשם דירה והוא אינו גדול מבית סאתים שהוא מותר לטלטל בתוכו, אם יש בסמוך לו חצר, מותר ג"כ להוציא מתוכו לחצר ומחצר לתוכו כלים ששבתו בתוכו או בחצר, כי נחשב לרשות אחת עם החצר. אבל אינו רשות אחת עם הבית, שהכלים ששבתו בתוכו אסור להכניסן לתוך הבית, והכלים ששבתו בבית אסור להכניסן לשם:
(ד) מקום שהוקף שלא לשם דירה, דהיינו שמתחלה הקיף במחיצות ואח"כ בנה שם בית דירה או שפתח לשם פתח מביתו, מאי תקנתיה לעשותו מוקף לדירה? יפרוץ במחיצות מקום יתר על עשר אמות (כי עשר אמות חשוב כפתח ויותר מכן הוי פירצה), ונתבטלו המחיצות, ואח"ב יגדור אותה, ונחשב מוקף לדירה:
(ה) חצר שהוא יתר מבית סאתים ונטע בו אילנות, אפי' ברובו, לא נתבטל בזה הדירה ועדיין חשוב מוקף לדירה, שכן דרך האדם להסתופף בצל אילנות. אבל אם זרע בו זרעים, אם הוא ברוב החצר (אפילו אינו במקום אחד אלא מפוזר), נתבטל בזה הדירה וחשוב כולו כגינה. ואם הוא במועט החצר, אם הוא פחות מבית סאתים בטל לגבי החצר וכולו דינו כחצר. אבל אם הוא יתר מבית סאתים (במקום אחד), הרי מקום הזרע כמו כרמלית, והשאר מן החצר הרי הוא פרוץ במילואו למקום האסור, ואסור לטלטל גם בו רק בד' אמות:
(ו) וכן חצר שאין בו אלא בית סאתים או פחות וזרע במקצתו, ג"כ נדון אחר הרוב, ואם רובו זרוע, אע"פ שמותרין לטלטל שם כיון שאינו יתר מבית סאתים, מ"מ כלים ששבתו בבית אסור להוציא לשם (כמ"ש בסעי' ג'), ולכן צריך לעשות מחיצה בפני הגינה שיהא מותר לו להוציא מן הבית אל החצר:
(א) היקף מחיצות לטלטל כתוכם, לא מהני אלא כשהוקף לדירה. ומהו נקרא מוקף לדירה? זה שבנה לו בית דירה או שפתח פתח מביתו ואח"כ הקיף שם במחיצות כדרך שעושין החצרות לבתים, אז אפי' אם הוא גדול הרבה מאד, הוי רה"י גמורה. אבל כל שהוקף שלא לשם דירה כגון גנות ופרדסים שאין המתיצות עשויות אלא לשמור מה שבתוכן, באלו יש חילוק בגדלן. אם אינו גדול מבית סאתים (שיבואר בסעיף שלאח"ז) מותרין לטלטל בתוכו (וע"ל סעיף ג'), אבל אם הוא גדול מבית סאתים, דינו ככרמלית:
(ב) כמה הוא שיעור סאתים. כמו שהיה חצר המשכן מאה אורך וחמשים אמה רוחב. ואם הוא מרובע עולה בחשבון ע' אמה וד' טפחים על ע' אמה וד' טפחים (ובאמות שלנו נ"ג על נ"ג ומעט יותר). ואם המקום עגול או כשאר ציור, צריכין ג"כ לחשוב כן שיעלה בתשבורת [בריבוע] ה' אלפים אמה (ובאמות שלנו ג' אלפים ז' מאות וחמשים). אך אם ארכו יותר על פי שנים ברחבו אפי' רק אמה אחת, אז נחשב כיותר מבית סאתים כיון שאינו דומה לחצר המשכן:
(ג) מקום שמוקף שלא לשם דירה והוא אינו גדול מבית סאתים שהוא מותר לטלטל בתוכו, אם יש בסמוך לו חצר, מותר ג"כ להוציא מתוכו לחצר ומחצר לתוכו כלים ששבתו בתוכו או בחצר, כי נחשב לרשות אחת עם החצר. אבל אינו רשות אחת עם הבית, שהכלים ששבתו בתוכו אסור להכניסן לתוך הבית, והכלים ששבתו בבית אסור להכניסן לשם:
(ד) מקום שהוקף שלא לשם דירה, דהיינו שמתחלה הקיף במחיצות ואח"כ בנה שם בית דירה או שפתח לשם פתח מביתו, מאי תקנתיה לעשותו מוקף לדירה? יפרוץ במחיצות מקום יתר על עשר אמות (כי עשר אמות חשוב כפתח ויותר מכן הוי פירצה), ונתבטלו המחיצות, ואח"ב יגדור אותה, ונחשב מוקף לדירה:
(ה) חצר שהוא יתר מבית סאתים ונטע בו אילנות, אפי' ברובו, לא נתבטל בזה הדירה ועדיין חשוב מוקף לדירה, שכן דרך האדם להסתופף בצל אילנות. אבל אם זרע בו זרעים, אם הוא ברוב החצר (אפילו אינו במקום אחד אלא מפוזר), נתבטל בזה הדירה וחשוב כולו כגינה. ואם הוא במועט החצר, אם הוא פחות מבית סאתים בטל לגבי החצר וכולו דינו כחצר. אבל אם הוא יתר מבית סאתים (במקום אחד), הרי מקום הזרע כמו כרמלית, והשאר מן החצר הרי הוא פרוץ במילואו למקום האסור, ואסור לטלטל גם בו רק בד' אמות:
(ו) וכן חצר שאין בו אלא בית סאתים או פחות וזרע במקצתו, ג"כ נדון אחר הרוב, ואם רובו זרוע, אע"פ שמותרין לטלטל שם כיון שאינו יתר מבית סאתים, מ"מ כלים ששבתו בבית אסור להוציא לשם (כמ"ש בסעי' ג'), ולכן צריך לעשות מחיצה בפני הגינה שיהא מותר לו להוציא מן הבית אל החצר: