סימן צט - דיני מוקצה ביו"ט
סימן צט. דיני מוקצה ביו"ט, ובו ה' סעיפים:
(א) כל מוקצה האסורה בטלטול בשבת, אסורה גם ביום טוב. וי"א דגם מוקצה מדעת ומוקצה מחמת מיאוס אע"פ שמותרין בשבת, אסורין ביו"ט. ולכן פירות שהקצה אותם לסחורה, אסורין ביו"ט, אלא צריך שיזמינם בעיו"ט, דהיינו שיאמר מפירות אלו אוכל למחר. ובפירות העומדין למכור מעט מעט, יש להקל:
(ב) ביצה שנולדה ביום טוב, אסורה אפילו בטלטול. אבל מותר לכפות עליה כלי שלא תשבר. ואם נולדה ביום ראשון, מותרת ביום שני. ואם יו"ט שני הוא שבת, אסורה גם בשבת. וכן אם יום ראשון הוא שבת ונולדה בו, אסורה גם למחר שהוא יו"ט שני. וכן שבת הסמוך ליו"ט בין לפניו בין לאחריו, נולדה בזה אסורה בזה. ובר"ה גם אם נולדה ביום ראשון, אסורה גם בשני (כי שני הימים של ר"ה כיומא אריכתא דמיא, והיינו לחומרא כמו הכא, אבל לענין מה שבשאר יו"ט אסור לעשות מיום א' ליום ב' כדלקמן בסי' ק"א, אין חילוק בין שאר יו"ט לר"ה, דגם בר"ה אסור, דלקולא לא אמרינן כיומא אריכתא דמיא). ואם חל ר"ה ביום ה' וביום ו', אפילו נולדה ביום ה', אסורה גם בשבת. שחט תרנגולת ומצא בה ביצים, אפילו הן גמורות, מותרות אפילו בו ביום. (דין החלב ע"ל סי' ק"א ס"ה):
(ג) עצים לא הותרו בטלטול אלא לצורך הסקה, אבל שלא לצורך הסקה אסורים בטלטול. ולכן אין סומכין לא את הקדרה ולא את הדלת בבקעת:
(ד) אפר כירה שהוסק מעיו"ט, מותר לטלטלו ביו"ט מפני שהוא מוכן לכל צרכי האדם לכסות בו צואה או רוק וכדומה. ואם הוסק ביו"ט, אם הוא עדיין חם שראוי לצלות בו ביצה,, מותר לטלטלו לכל צרכי האדם. אבל אם נצטנן, אסור בטלטול משום דהו"ל נולד, אתמול היה עצים והיום אפר, וגרוע ממוקצה (ע"ל סי' פ"ח ס"ד):
(ה) אגוזים שאכלן קודם יו"ט, מותר להסיק בקליפיהן. אבל אם אכלן ביו"ט, אסור להסיק בקליפיהן, ואפילו לטלטלן אסור. וכן שאר קליפות אע"פ שראויין לבהמה, משום דהו"ל נולד, דאתמול היו עומדין לאדם:
(א) כל מוקצה האסורה בטלטול בשבת, אסורה גם ביום טוב. וי"א דגם מוקצה מדעת ומוקצה מחמת מיאוס אע"פ שמותרין בשבת, אסורין ביו"ט. ולכן פירות שהקצה אותם לסחורה, אסורין ביו"ט, אלא צריך שיזמינם בעיו"ט, דהיינו שיאמר מפירות אלו אוכל למחר. ובפירות העומדין למכור מעט מעט, יש להקל:
(ב) ביצה שנולדה ביום טוב, אסורה אפילו בטלטול. אבל מותר לכפות עליה כלי שלא תשבר. ואם נולדה ביום ראשון, מותרת ביום שני. ואם יו"ט שני הוא שבת, אסורה גם בשבת. וכן אם יום ראשון הוא שבת ונולדה בו, אסורה גם למחר שהוא יו"ט שני. וכן שבת הסמוך ליו"ט בין לפניו בין לאחריו, נולדה בזה אסורה בזה. ובר"ה גם אם נולדה ביום ראשון, אסורה גם בשני (כי שני הימים של ר"ה כיומא אריכתא דמיא, והיינו לחומרא כמו הכא, אבל לענין מה שבשאר יו"ט אסור לעשות מיום א' ליום ב' כדלקמן בסי' ק"א, אין חילוק בין שאר יו"ט לר"ה, דגם בר"ה אסור, דלקולא לא אמרינן כיומא אריכתא דמיא). ואם חל ר"ה ביום ה' וביום ו', אפילו נולדה ביום ה', אסורה גם בשבת. שחט תרנגולת ומצא בה ביצים, אפילו הן גמורות, מותרות אפילו בו ביום. (דין החלב ע"ל סי' ק"א ס"ה):
(ג) עצים לא הותרו בטלטול אלא לצורך הסקה, אבל שלא לצורך הסקה אסורים בטלטול. ולכן אין סומכין לא את הקדרה ולא את הדלת בבקעת:
(ד) אפר כירה שהוסק מעיו"ט, מותר לטלטלו ביו"ט מפני שהוא מוכן לכל צרכי האדם לכסות בו צואה או רוק וכדומה. ואם הוסק ביו"ט, אם הוא עדיין חם שראוי לצלות בו ביצה,, מותר לטלטלו לכל צרכי האדם. אבל אם נצטנן, אסור בטלטול משום דהו"ל נולד, אתמול היה עצים והיום אפר, וגרוע ממוקצה (ע"ל סי' פ"ח ס"ד):
(ה) אגוזים שאכלן קודם יו"ט, מותר להסיק בקליפיהן. אבל אם אכלן ביו"ט, אסור להסיק בקליפיהן, ואפילו לטלטלן אסור. וכן שאר קליפות אע"פ שראויין לבהמה, משום דהו"ל נולד, דאתמול היו עומדין לאדם: