סימן קא - דין הכנה מיו"ט ראשון ליו"ט שני או לחול
סימן קא. דין הכנה מיו"ט ראשון ליו"ט שני או לחול, ובו ו' סעיפים:
(א) כל המלאכות המותרות לעשותן ביו"ט, זה דוקא לצורך אותו היום, אבל להכין מיום ראשון ליום שני (אפילו בר"ה) ומכל שכן ליום חול, אסור. אך אם הוא צריך לבשל בשביל היום, מותר לו לקחת קדירה יותר גדולה ולמלאות אותה בשר וכיוצא בו, אע"פ שאינו צריך היום כל כך, ויותיר גם ללילה או למחר. ודוקא בתבשיל בקדרה מותר, מפני שהתבשיל מוטעם יותר כשמתבשל הרבה בשר ביחד, ובלבד שלא יאמר בפה שהמותר יהיה לצורך הלילה או לצורך מחר אלא יבשל סתם. אבל בשאר מאכלים, אסור להוסיף בדבר שיש קצת טירחא במה שהוא מוסיף:
(ב) אפילו דבר שאינו מלאכה כגון להביא מים או אפילו יין לקידוש או להבדלה, אסור להכין. וכן אסור להעמיד את הנרות במנורה או לתקן את הפתילות והעששיות ביו"ט ראשון לצורך הלילה, אלא אם הוא צריך להשתמש בהם גם קודם הלילה, או לכבוד בית הכנסת:
(ג) גוי שהביא ביו"ט ראשון דגים או פירות שיש לחוש שמא ניצודו היום, או נתלשו היום, או הובאו מחוץ לתחום, אסורים היום בטלטול, ולערב מותרים. שאם הגוי מכירו ונותנם לו בלא קציצת דמים, מותר לקחתם ולאכלם (וע"ע בסי' צ"ט ס"ב ותלמוד לכאן), חוץ מיו"ט של ר"ה, שאפילו הובאו ביום ראשון, אסורים גם ביום שני:
(ד) אם הביאם הגוי בשביל ישראל לדורון או למכרם לו, יש לאסור גם ביום טוב שני. ואך אם חל י"ט ביום ה, וביום ו' והביא ביום ה', אם יש צורך גדול, מותר לטלטלן ביום ו' ולבשלם לכבוד שבת. וביו"ט של ר"ה גם זאת אסור:
(ה) חלב שחלבו גוי בזום ראשון וישראל רואהו, מותר ביום שני. ואם חלבו בשבת, ויום ראשון הוא יו"ט, אסור ביום ראשון (וע"ע בסי' צ"ט ס"ב ותלמוד גם לכאן). ובר"ה אם חלבו ביום ראשון של יו"ט, אסור גם ביום שני. וגם בשבת הסמוך לו (כמש"ל בסי' צ"ט ס"ב):
(ו) פתילות שהדליק בהן ביו"ט ראשון וכבו, מותר להדליק בהן ביו"ט שני. אך בשני י"ט של ר"ה, אסור להדליק ביו"ט (שני) בפתילה שכבתה ביום ראשון ואפילו בקצה השני. ומ"מ מותרין בטלטול להסירן ולתת חדשות. וכן ביו"ט שלאחר שבת (ט"ז סוף סימן תק"א):
(א) כל המלאכות המותרות לעשותן ביו"ט, זה דוקא לצורך אותו היום, אבל להכין מיום ראשון ליום שני (אפילו בר"ה) ומכל שכן ליום חול, אסור. אך אם הוא צריך לבשל בשביל היום, מותר לו לקחת קדירה יותר גדולה ולמלאות אותה בשר וכיוצא בו, אע"פ שאינו צריך היום כל כך, ויותיר גם ללילה או למחר. ודוקא בתבשיל בקדרה מותר, מפני שהתבשיל מוטעם יותר כשמתבשל הרבה בשר ביחד, ובלבד שלא יאמר בפה שהמותר יהיה לצורך הלילה או לצורך מחר אלא יבשל סתם. אבל בשאר מאכלים, אסור להוסיף בדבר שיש קצת טירחא במה שהוא מוסיף:
(ב) אפילו דבר שאינו מלאכה כגון להביא מים או אפילו יין לקידוש או להבדלה, אסור להכין. וכן אסור להעמיד את הנרות במנורה או לתקן את הפתילות והעששיות ביו"ט ראשון לצורך הלילה, אלא אם הוא צריך להשתמש בהם גם קודם הלילה, או לכבוד בית הכנסת:
(ג) גוי שהביא ביו"ט ראשון דגים או פירות שיש לחוש שמא ניצודו היום, או נתלשו היום, או הובאו מחוץ לתחום, אסורים היום בטלטול, ולערב מותרים. שאם הגוי מכירו ונותנם לו בלא קציצת דמים, מותר לקחתם ולאכלם (וע"ע בסי' צ"ט ס"ב ותלמוד לכאן), חוץ מיו"ט של ר"ה, שאפילו הובאו ביום ראשון, אסורים גם ביום שני:
(ד) אם הביאם הגוי בשביל ישראל לדורון או למכרם לו, יש לאסור גם ביום טוב שני. ואך אם חל י"ט ביום ה, וביום ו' והביא ביום ה', אם יש צורך גדול, מותר לטלטלן ביום ו' ולבשלם לכבוד שבת. וביו"ט של ר"ה גם זאת אסור:
(ה) חלב שחלבו גוי בזום ראשון וישראל רואהו, מותר ביום שני. ואם חלבו בשבת, ויום ראשון הוא יו"ט, אסור ביום ראשון (וע"ע בסי' צ"ט ס"ב ותלמוד גם לכאן). ובר"ה אם חלבו ביום ראשון של יו"ט, אסור גם ביום שני. וגם בשבת הסמוך לו (כמש"ל בסי' צ"ט ס"ב):
(ו) פתילות שהדליק בהן ביו"ט ראשון וכבו, מותר להדליק בהן ביו"ט שני. אך בשני י"ט של ר"ה, אסור להדליק ביו"ט (שני) בפתילה שכבתה ביום ראשון ואפילו בקצה השני. ומ"מ מותרין בטלטול להסירן ולתת חדשות. וכן ביו"ט שלאחר שבת (ט"ז סוף סימן תק"א):