מאגר ספרי קודש

סימן קצ. הלכות שמירת הגוף ובל תשחית, ובו ג' סעיפים:

(א) מצות עשה לעשות מעקה לגגו, שנאמר ועשית מעקה לגגך. גובה המעקה אין פחות מעשרה טפחים, ותהא חזקה כדי שישען אדם עליה ולא תפול. גגין שלנו שאין משתמשין עלזהם, פטורין. ואמנם לא הגג בלבד חייב במעקה, אלא כל דבר שיש בו סכנה שיכשל בו אדם וימות, חייב במעקה ותיקון. וכל המניחו בלי מעקה, ביטל מצות עשה ועבר על לא תעשה, שנאמר ולא תשים דמים בביתך. כגון מי שיש לו בור בתוך חצרו, חייב לעשות לו חוליא גבוהה עשרה טפחים או לעשות לו כיסוי שלא יטול בו אדם:

(ב) וכן כל מכשול שיש בו סכנת נפשות מצות עשה להסירו ולהשמר ממנו ולהזהר בדבר יטה, שגאמר השמר לך ושמור נפשך מאד. ואם הניח ולא הסיר את המכשולות המביאים לידי סכנה. ביטל מ"ע ועבר בלא תשים דמים, כגון אם סולם רעוע עומד בביתו וחצרו, וכן המגדל כלב רע:

(ג) כשם שצריך האדם להזהר בגופו שלא לאבדו ושלא לקלקלו ושלא להזיקו, כמו שנאמר השמר לך ושמור נפשך מאד, כך צריך ליזהר בממונו שלא לאבדו ושלא לקלקלו ושלא להזיקו. וכל המשבר כלי, או קורע בגד, או מאבד מאכל או משקה או ממאסם, או זורק מעות לאיבוד, וכן המקלקל שאר כל דבר שהיה ראוי שיהנו בו בני אדם, עובר בלא תעשה, שנאמר לא תשחית את עצה וגו':