סימן רי - איסור תלמוד תורה ושאלת שלום
סימן רי. איסור תלמוד תורה ושאלת שלום, ובו ט' סעיפים:
(א) אסור בתלמוד תורה משום דכתיב פקודי ה' ישרים משמחי לב, ואבל אסור בשמחה. ואסור בתורה, נביאים וכתובים, משנה, תלמוד, הלכות ואגדות. אבל מותר לקרות באיוב ובקינות, ובדברים הרעים שבס' ירמיה, ובגמ' פ' אלו מגלחין דמיירי מדיני מנודה ואבל. ובמס' שמחות ובספרי פוסקים מותר ללמוד הלכות אבלות. וגם בדברים שהוא מותר ללמוד, אסור לעיין קושיא או תירוץ:
(ב) מלמד שהוא אבל, לאחר שלשה ימים מותר לו ללמוד עם התינוקות בל הדברים שצריכין, ולא יתבטלו מלמודם, כי תינוקות של בית רבן אשר הבל פיהם נקי מחטא, חביב יותר מלמוד של גדולים. וכן אבל שיש לו בנים קטנים, לא יתבטלו מלמודם, שהרי אינם חייבים באבלות:
(ג) אפילו האבל הוא בהן ואין בבהכ"נ בהן אחר, אסור לו לעלות לתורה:
(ד) בתפלתו כל שבעה, לא יאמר פטום הקטורת, וגם לא יאמר סדר מעמדות. ובפרק איזהו מקומן לא יאמר יהי רצון כאילו הקרבתי וכו' (דאבל אינו משלח קרבנותיו). וכשעושה הבדלה במוצאי שבת על הכוס, לא יאמר פסוקי שמחה שקודמים לה, אלא יתחיל מן הברכות:
(ה) אבל תוך שבעה, אין לו להתפלל לפני התיבה אלא אם אין שם אחר שיתפלל. אך אם הוא אבל על אביו או אמו, נוהגין שמתפללין לפני התיבה אע"פ שיש שם אחר. ובשבתות ויו"ט נוהגין שאינו מתפלל לפני התיבה כל השנה אלא בדליכא אחר. ואם היה דרכו להתפלל לפני התיבה גם קודם שנעשה אבל, יש להתיר בכל ענין (מאיר נתיבים סי' פ'). וע"ל סי' קכ"ח ס"ח [וסי' כ"ו סע' י"ד]:
(ו) שאלת שלום כיצד. ג' ימים הראשונים אינו שואל בשלום כל אדם. ואם אחרים שלא ידעו שהוא אבל שאלו בשלומו, לא ישיבם שלום אלא יודיעם שהוא אבל. ולאחר ג' עד ז', אינו שואל. ואם אחרים שלא ידעו שאלו בשלומו, משיב להם. מז' עד ל', הוא שואל בשלום אחרים, שהרי האחרים שרויין בשלום. ואין אחרים שואלין בשלומו, שהרי הוא אינו שרוי בשלום. ואם לא ידעו ושאלו, משיב להם. לאחר שלשים, הרי הוא כשאר כל אדם:
(ז) כיון שהוא אסור בשאלת שלום, מכ"ש שאסור בשחוק. ולכן כל שבעה לא יאחז תינוק בידו, בדי שלא יביאנו לידי שחוק. ובן אסור לו להרבות בדברים עם הבריות. אך אם עושה לכבוד רבים, כגון שרבים באים לנחמו, מותר לו לומר להם לכו לבתיכם לשלום, דלכבוד רבים שרי:
(ח) מקום שנהגו לשאול בשלום אבלים בשבת, שואלים. והאבל נותן שלום לכל אדם בשבת' כי דבר שבפרהסיא הוא:
(ט) מותר לברך שהחיינו אפי' תוך שבעה כשהוא צריך, כגון בחנוכה או על פרי חדש וכדומה:
(א) אסור בתלמוד תורה משום דכתיב פקודי ה' ישרים משמחי לב, ואבל אסור בשמחה. ואסור בתורה, נביאים וכתובים, משנה, תלמוד, הלכות ואגדות. אבל מותר לקרות באיוב ובקינות, ובדברים הרעים שבס' ירמיה, ובגמ' פ' אלו מגלחין דמיירי מדיני מנודה ואבל. ובמס' שמחות ובספרי פוסקים מותר ללמוד הלכות אבלות. וגם בדברים שהוא מותר ללמוד, אסור לעיין קושיא או תירוץ:
(ב) מלמד שהוא אבל, לאחר שלשה ימים מותר לו ללמוד עם התינוקות בל הדברים שצריכין, ולא יתבטלו מלמודם, כי תינוקות של בית רבן אשר הבל פיהם נקי מחטא, חביב יותר מלמוד של גדולים. וכן אבל שיש לו בנים קטנים, לא יתבטלו מלמודם, שהרי אינם חייבים באבלות:
(ג) אפילו האבל הוא בהן ואין בבהכ"נ בהן אחר, אסור לו לעלות לתורה:
(ד) בתפלתו כל שבעה, לא יאמר פטום הקטורת, וגם לא יאמר סדר מעמדות. ובפרק איזהו מקומן לא יאמר יהי רצון כאילו הקרבתי וכו' (דאבל אינו משלח קרבנותיו). וכשעושה הבדלה במוצאי שבת על הכוס, לא יאמר פסוקי שמחה שקודמים לה, אלא יתחיל מן הברכות:
(ה) אבל תוך שבעה, אין לו להתפלל לפני התיבה אלא אם אין שם אחר שיתפלל. אך אם הוא אבל על אביו או אמו, נוהגין שמתפללין לפני התיבה אע"פ שיש שם אחר. ובשבתות ויו"ט נוהגין שאינו מתפלל לפני התיבה כל השנה אלא בדליכא אחר. ואם היה דרכו להתפלל לפני התיבה גם קודם שנעשה אבל, יש להתיר בכל ענין (מאיר נתיבים סי' פ'). וע"ל סי' קכ"ח ס"ח [וסי' כ"ו סע' י"ד]:
(ו) שאלת שלום כיצד. ג' ימים הראשונים אינו שואל בשלום כל אדם. ואם אחרים שלא ידעו שהוא אבל שאלו בשלומו, לא ישיבם שלום אלא יודיעם שהוא אבל. ולאחר ג' עד ז', אינו שואל. ואם אחרים שלא ידעו שאלו בשלומו, משיב להם. מז' עד ל', הוא שואל בשלום אחרים, שהרי האחרים שרויין בשלום. ואין אחרים שואלין בשלומו, שהרי הוא אינו שרוי בשלום. ואם לא ידעו ושאלו, משיב להם. לאחר שלשים, הרי הוא כשאר כל אדם:
(ז) כיון שהוא אסור בשאלת שלום, מכ"ש שאסור בשחוק. ולכן כל שבעה לא יאחז תינוק בידו, בדי שלא יביאנו לידי שחוק. ובן אסור לו להרבות בדברים עם הבריות. אך אם עושה לכבוד רבים, כגון שרבים באים לנחמו, מותר לו לומר להם לכו לבתיכם לשלום, דלכבוד רבים שרי:
(ח) מקום שנהגו לשאול בשלום אבלים בשבת, שואלים. והאבל נותן שלום לכל אדם בשבת' כי דבר שבפרהסיא הוא:
(ט) מותר לברך שהחיינו אפי' תוך שבעה כשהוא צריך, כגון בחנוכה או על פרי חדש וכדומה: