מאגר ספרי קודש

שיר נעים - מאדוננו מורנו ורבנו זכר צדיק לברכה

ואלה דברי רבנו ז"ל שיר נעים.
כולל ענינים רבים בדברים מעטים, מעט מחזיק המרבה. ידבר נפלאות. משבח תורתנו הקדושה. ומשבח משה רבנו עליו השלום. ומוסר נפלא והתעוררות עצום שיעורר כל אחד את נפשו. וידבר מגדלת הבורא יתברך. ונפלאות בריותיו. וינצח בשירו להזכיר. נפלאות ערבת נעימת תענוגי העולם הבא ושעשועיו לכל הזוכים אליהם. והשיר שיתער לעתיד, ולהפך מרירת המכאוב וקהיון שנים של הנדחים מהם ואובדים אבדה שאינה חוזרת. יעורר ישנים. יקיץ נרדמים. יחזק עיפים. יודיע להאדם מגדל כחו. אשר בידו וכחו לזכות לכל אלה. כשופר ירים קולו. להטות לבבנו אליו יתברך לעבדו שכם אחד. הן אלה קצות דרכי השיר הזה. ושמו קדש ושם אביו חתום בראשי החרוזות. כפול ומשלש ומרבע.

נימוסי הדתות כלם לא ישוו לדתנו.
חכמיהם בדו מלבם נימוסים בשכלם האנושי.
משה עלה למרום וענן לבושו.
נמצא המחיב דבר עמו בכל פעם, ופרש מן האשה:

נבזים ודוויים וסחופים אנחנו.
חכמתו מאין תמצא, ממנו לקח טוב לקחנו.
מלך בישורון עם דתנו כשני אחים לא יתפרדו.
נשמתו וגופו הזך, זו מזו לא נדו:

נפשותם רבים, כן רבו דעותיהם, וחלוף סברותיהם.
חדשים מקרוב באו עבודותיהם.
מחשבותיהם לא מחשבותינו, ולא דרכינו דרכיהם.
נפשותינו אחת היא, ואינה נוטה לרבוי צלמיהם:


נפשי החזקה והפקחת. למה לא חסת עליך. ושכחת אומן המגדל אותך. והאכילך ממתקים. והלבישך ארגמן. ועתה אתה. רמוסה בין עקבי צאן. ובין רגלי התאוות. העבים והגשמיים. ואתה ערם ועריה. יין משתיך נהפך למשתה דמעות.

חזק ונתחזק. ואל תהיה כפיל הגדול. וכגמל אפלו כשמשכהו בחטמו העכבר לא יבעט בו. וכל זה מחמת שטות שאין יודע מכחו - אבל נפשי הפקחת וחזקה.

מה תעשה ליום פקדה. ומה תשיב לשולחיך דבר. אל תבט על מצהלות הזמן. כי גופך חלש ודל. הזמן הולך והומה. והגוף אפשר עכשו בא יומו:

נקב לב האבן והאר לי משם מעט פניך ברה כחמה. יפה כלבנה. אל תחריש ואל תשקט. הרימה קולך הערב בשירות והודה. ופתח פיך ותוציא דבריך הנעימים לפני הקדוש~ברוך~הוא. דלו עיניך למרום וזכר אהבתך הישנה:


נהרות נחלים אפיקי מים רבים וימים גדולים וקטנים.
נפלאים ומשנים בצבעיהם ובטעמיהם ובטבעיהם.
חיות קטנות וגדולות בכל אחד ואחד אין מספר למיניהם.
משבחים ומהללים כלם להשם יתברך בכל איבריהם.
מלין יגידון תמיד ולא יכחשון מנהיגיהם.
נוצצים אבנים טובות ומרגליות בעמקיהם.
נחבא בהם אורות כליהם:

נשמות הגזורים מתחת כסא כבוד.
נכספה תמיד אל שרשה להיות לבוד.
חיים וחסד שואבת מחסדי דוד.
חן רוח מטפי גן עדן ממנה לא אבד.
מושבות ההיכלות ואהלי השלום לכל אחת ואחת נסמן ונתוה תיו הוד.
מה פעל אל המלאכים ישאלו, וירוצון בשליחותם ככוכבא דשביט.
מרחקים ומסלקים מכל התענוגים, מי שארחותיו עביט. (א) :
נשארים ברעב ובחרפה בתוך כף הקלע זבד:
נשובה עד ה' ולא נהיה אבד:
נקבל רע וטוב באהבה ונלביש לאב עד:

בריאת האדמה וכדוריה ארצות ומדינות רבות סביביה:
בניאדם איש ללשונו ודתותיה:
נצנים ופרחים ואביה.
נפילת המדינות מרוחותיה.
נשארת עומדת והגלגלים מקיפים סביבותיה:

שיטות השדים והרוחות באויר.
שומעים גזרת השם ושולטים בארבעה האבות שהם השור והבור והמבעה וההבער (ב):
משתפים עם המלאכים ועם בני אדם בגמול (חגיגה ט"ז.).
מברית קדש בורחים הנאמר בו המול ימול. (ג) .
חובטים כבמקלות בצורותם המשנות.
חוברי חברים ומכשפים מכריעים אותם בהשבעתם בשמות המכונות:
התורה הקדושה שומרת אותנו מכל טמאות.
הצדקה מצלת ממיתות מגנות:
נבואה אין לנו:
חריקת שן האמות על אמה יחידה, תבונה אין בנו.
מרירת הצרות איך להשקות הם דנו.
נסבל עולם עד יבוא עני.

בן יחפש בגנזי אביו.
נזר עטרת נעטר בבן חביב.

שיר חדש אז נשיר.
מלכנו כל אחד ואחד מראה באצבע בשר.
חתום תורה בלב כל אחד מלהשכח.
המות לנצח יבלע כקטרת ריח:

נביא לבב חכמה להבין תכונת גופנו ומרחקי פרקיו ועריכות איבריו.
חיוב הבנתו מועילה לידיעת הבורא המציר אלו היצירות כלם:
מרפא כל חלי ואיש מכאובות עור ופסח. צרוע ונגוע דואג וכואב:
נאכל לבד לקיום נפשותינו ולמעט תאוות טבענו:

חזק