מאגר ספרי קודש

בני~אדם הם מונעים גדולים מאד, ודע אם היה האדם לבדו ולא היה אצלו בני~אדם אחרים למנעו, אף~על~פי שגם אז היו באים על האדם כל הבלבולים וכל המחשבות הטורדות וכל המניעות, אף~על~פי~כן בודאי היה מטה עצמו לדרך החיים כי סוף כל סוף היה מטה תמיד לדרך האמת. ואפלו אם היה עובר עברה חס ושלום רחמנא לצלן, אף~על~פי~כן בודאי היה מתחרט חרטה גדולה מאד בכל פעם. וסוף כל דבר היה נשאר אצל האמת. אבל כשיש בני~אדם המבלבלים דהינו כשהאדם מתחבר חס ושלום לאיזה חכמים בדעתם שיש להם איזה ידיעה בחקירה ופילוסופיא או לכת לצים והם החכמות הנהוגים עכשו שעושים לצנות מכמה דברים שבקדשה, כידוע היטב למי שבקי בחכמות ולצנות אלו. זאת המניעה והבלבול הוא גרוע מהכל. כי אלו החכמות הם מבלבלים ומונעים ביותר כי כל דרכיו נעשין לו מישור חס ושלום על~ידי החכמות הן של פילוסופיא שזאת החכמה מזקת בודאי מאד מאד כמבאר לעיל. וכן החכמות והלצנות הנ"ל של אנשים הנדמין ככשרים היא מזקת גם~כן מאד מאד. כי באמת הכל אחד כי החכמות והלצנות שלהם היא ממש כמו הכפירות של הפילוסופיא. ובאמת גרוע יותר החכמות והלצנות שלהם מחכמת הפילוסופיא, כי מחכמת הפילוסופיא הכל בורחים. כי רב ישראל הם בורחים מאד מפילוסופיא מחמת שהם יודעים שפילוסופיא מזקת מאד ומורדת את האדם לשאול תחתיות חס ושלום רחמנא לצלן. אבל זאת הלצנות והחכמות הנ"ל, אין האדם בורח מהם כל~כך מאחר שיוצאין מפי אנשים הנראין כהגונים ומלבישין הכל בדרכי אמת כאלו האמת עמהם. על~כן אין האדם בורח מהם כל~כך והם מזיקים ומבלבלים ומונעים את האדם מאד מאד מעבודת הבורא יתברך באמת. אשרי הזוכה לילך בדרך אמת לאמתו ולהיות "תם וישר ירא~אלקים וסר מרע" (איוב א, א) בלי שום חכמות כלל: