מאגר ספרי קודש

דע שיש חבילות חבילות של עברות רחמנא לצלן כי עברה גוררת עברה (אבות ד, ב) הינו כשאדם עובר עברה חס ושלום אזי עברה ראשונה גוררת אותו לעשות עברות אחרות השיכים לה דיקא. וכן כשעושה עברה אחרת חס ושלום אזי גוררת גם~כן עברות השיכים לה כי כל עברה ועברה גוררת עברות השיכים לה ונגררין אחריה, אבל לא עברות שאין שיכים לה. וזה בחינת חבילות חבילות עברות (ויקרא רבה כא, ד) חס ושלום, כי עברה הראשונה עם העברות שנגררו אחריה דהינו השיכים לה כנ"ל, הם בחינת חבילה אחת של עברות, וכן עברה אחרת עם העברות השיכים לה שנגררו אחריה הם חבילה אחרת וכו', עד שנעשו חס ושלום חבילות חבילות של עברות רחמנא לצלן. ומכל חבילה וחבילה נבראת כת אחת של מחבלים ומקטרגים. והמחבלים צועקים: הב לנא חיי הב לנא מזוני (זהר ח"ב קצה.), כי הוא הבעל עברה. הינו שהוא הבעל של העברה וצריך לתן להם חיי ומזוני, כי עברה הראשונה עשה בלי הכרח וצריך בודאי לתן לה מזונות ואפלו העברות האחרות השיכים לעברה הראשונה שנגררו אחריה צריך לתן להם גם~כן מזונות. ואף~על~פי שהיה כמו מכרח לעשותן כי עברה הראשונה גררה אותן כנ"ל, אף~על~פי~כן צריך לתן להם מזונות כי יש להם טענה: היה לך לעשות מצוה תכף אחר עברה הראשונה והיתה המצוה מגנה עליו על~כן צריך לתן לכלם מזונות וחיות:

והתקון הוא שילמד לעשות ולקים השלש~עשרה מדות של רחמים וחסדים, דהינו שיהיה לו רחמנות וירבה לעשות חסד ויקים כל השלש~עשרה מדות של רחמים. כי על~ידי שמקים השלש~עשרה מדות של רחמים על~ידי זה הוא מעורר למעלה השלש~עשרה מדות העליונים של רחמים ועל~ידי זה נכנעין ועוברין המחבלים שנעשו על~ידי העברות בבחינת אל מלך יושב על כסא רחמים וכו' מוחל עוונות עמו מעביר ראשון ראשון, הינו שעל~ידי השלש~עשרה מדות של רחמים מעביר הקדוש~ברוך~הוא עברות הראשונים שבכל חבילה וחבילה ואזי שאר העוונות שבחבילה שבים אל השם יתברך והוא יתברך נותן להם חיות. וזה בחינת "אלמדה פושעים דרכיך וחטאים אליך ישובו" (תהלים נא, טו), דרכיך זה בחינת השלש~עשרה מדות כמו שכתוב (שמות לג, יג): "הודיעני נא את דרכיך", והראה לו הקדוש~ברוך~הוא השלש~עשרה מדות. הינו כשלומדים לעשות השלש~עשרה מדות אזי וחטאים אליך ישובו, הינו שהעברות שבחבילה שבים אל השם יתברך:

אך מאין הקדוש~ברוך~הוא נותן להם חיות. דע כי יש בסטרא אחרא בחינת ראשון לראשונים, דהינו בחינת אדום שנקרא ראשון כמו שכתוב (בראשית כב, כה): "ויצא הראשון אדמוני", והוא בחינת ראשון לראשונים, דהינו שהוא ראשון להעברות הראשונים הנ"ל, כי כלם נמשכים ובאים על~ידו. כי באמת לפי גדל קדשת ישראל אין ראוי להם כלל לעשות עברות חס ושלום, רק מחמת תקף הגלות שסובלים מהאמות על~ידי מסים וארנוניות, מחמת זה באים לעברות חס ושלום. נמצא שכל העברות נמשכים על~ידי אדום, על~ידי שאנו מסורים בגלות אצלו והוא בחינת ראשון לראשונים כנ"ל. ועל~כן הקדוש~ברוך~הוא נותן העוונות עליו ונמשך להם חיות ממנו. וזה בחינת "תנה עוון על עוונם" (תהלים סט, כח), הינו שהקדוש~ברוך~הוא נותן עליו העוונות של ישראל ונמשך להם חיות ממנו:

וכל זה נעשה על~ידי הרחמנות שעל~ידי זה מעוררין השלש~עשרה מדות של רחמים כנ"ל. אבל העניים שאין להם מדת רחמנות מפני שהם בחינת תקפא דדינא, בחינת שמעון שנאמר בו (בראשית מט, ז): "אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל", שהם מחזרין על הפתחים (בראשית רבה צח, ו). ושמעון הוא בחינת גבורות ודינים כמובא (זהר ח"א רלו:) וכמו שאנו רואין בחוש שהם אכזרים מאד, כי אין להם מדת רחמנות מחמת שהם בחינת תקפא דדינא ואין מרחמים בדין. ומאחר שאין להם רחמנות דהינו בחינת השלש~עשרה מדות של רחמים ואין יכולין לעורר השלש~עשרה מדות העליונים, על~כן צריכין לבקש מהשם יתברך רחמים, דהינו שצריכין לבקש ולחנן לפני השם יתברך שירחם מעצמו יתברך עם השלש~עשרה מדות שלו ויעורר ברחמיו השלש~עשרה מדות של רחמים ויעביר ראשון ראשון:

וזה בחינת "אל תזכר לנו עוונות ראשונים מהר יקדמונו רחמיך כי דלנו מאד" (תהלים עט, ח), הינו שאנו מבקשים מהשם יתברך לבל יזכר לנו עוונות הראשונים שבכל חבילה וחבילה של עוונות כנ"ל. דהינו שיעביר ראשון ראשון שבכל חבילה כנ"ל, בחינת מעביר ראשון ראשון וכו' כנ"ל, שעל~ידי זה ממילא בטלין ונסתלקין כל שאר העוונות שבכל חבילה וחבילה כנ"ל. אך לזה היינו צריכים לקים כל השלש~עשרה מדות של רחמים כדי לעורר שלש~עשרה מדות רחמים העליונים שעל~ידי זה הקדוש~ברוך~הוא מעביר ראשון ראשון וכו' כנ"ל. ועל זה אנו מבקשין מהר יקדמונו רחמיך דיקא כי דלנו מאד, הינו כי אנחנו דלים ואביונים מאד ואין לנו מדת הרחמנות כנ"ל, ואין לנו כח שאנחנו נזכה לעורר השלש~עשרה מדות של רחמים. על~כן אנו פורשים כפינו לפניו יתברך ומתחננים אליו שיעורר בעצמו השלש~עשרה מדות של רחמים כי אנו אין לנו כח לעוררם כי דלנו מאד וכו' כנ"ל. וזהו מהר יקדמונו רחמיך דיקא מעצמך כי דלנו מאד וכו' כנ"ל, ועל~ידי זה אל תזכר לנו עוונות ראשונים בחינת מעביר ראשון ראשון וכו' כנזכר לעיל: