שיחה קלב'
בלקוטי חלק ראשון סימן י"ד המתחלת תקעו וכו' להמשיך שלום. זאת התורה אמר בשבת חנכה. ואז באותו העת נפטר הרב החסיד המפרסם מורנו הרב רבי גדליהו זכר צדיק לברכה, אב בית דין דקהלת ליניץ. ורמז באותה התורה הספד להרב הנ"ל, כי הזכיר אז בתוך התורה מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (ה): אין מספידין בחנכה. גם אמר אז שעכשו קשה לומר תורה, כי כשנסתלק צדיק קשה לומר תורה. כי כל צדיק נסתלק עם כל חלקו שיש לו בהתורה, כי כל צדיק וצדיק יש לו חלק בהתורה וכשנסתלק נסתלק עם כל חלקו שיש לו בהתורה, על~כן קשה אז לומר תורה.
מה שכתוב שם באות ד' על מאמר רבותינו זכרונם לברכה (ו): מפני מה תלמידי~חכמים אין בניהם תלמידי~חכמים, על שלא ברכו בתורה תחלה. שמעתי ממנו זכרונו לברכה עוד בזה, כי ההולדה נמשכת כפי המאכלים שאכל תחלה וכו'. וצריך כל אדם לברך ולקדש את בחינת התחלה דהינו מה שהוא תחלה וקדם לההולדה דהינו האכילה וכל עסקיו וכו', עד שימשיך ההולדה בקדשה ובטהרה כראוי. וזהו על שלא ברכו בתורה תחלה שלא ברכו וקדשו בקדשת התורה את התחלה, דהינו מה שהוא תחלה וקדם לההולדה כנ"ל, כי צריך לברך ולקדש את בחינת תחלת ההולדה הנ"ל בתורה, ואז יהיה גם בנו תלמיד~חכם וכנזכר לעיל: