כב - בענין ההכנעה, טועים העולם הרבה
(הקודם) « כא - כשמחדשין חדושי תורה
» כג - בענין השמחה (הבא)
בְּעִנְיַן הַהַכְנָעָה טוֹעִים הָעוֹלָם הַרְבֵּה וּצְרִיכִין דַּעַת גָּדוֹל לֵידַע אֵיךְ לִהְיוֹת עָנָו. וְלָאו כָּל אָדָם יָכוֹל לִהְיוֹת עָנָו כָּרָאוּי רַק משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הוּא הָיָה יָכוֹל לִהְיוֹת עָנָו מִכָּל הָאָדָם. וַחֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה קָרְאוּ לַעֲנָוָה שֶׁאֵינוֹ כָּרָאוּי חֲנֻפָּה (סוֹטָה מ''א: עַיֵּן שָׁם):