מאגר ספרי קודש

הַמָּמוֹן הוּא מִנְּפִילַת הָעֲשִׁירוּת שֶׁל הַנְּבִיאִים. כִּי כָּל הַנְּבִיאִים הָיוּ עֲשִׁירִים (נְדָרִים ל''ח) וְהַנְּבוּאָה כְּשֶׁבָּאָה עַל הַנָּבִיא הָיָה כְּמוֹ מִשְׁתַּגֵּעַ כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ''י (שְׁמוּאֵל-א י''ח י): ''וַיִתְנַבֵּא'' 'וְאִשְׁתַּטֵּי'. וְעַל כֵּן כָּל הַנְּגִידִים הַגְּדוֹלִים הֵם כִּמְעַט מְשֻׁגָּעִים מַמָּשׁ בְּהַנְהָגוֹתֵיהֶם. כִּי אֶצְלָם נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי הַמָּמוֹן שִׁגָּעוֹן גָּמוּר: