מוֹעֲדֵי ה' - פֶּסַח
א. יְמֵי נִיסָן הֵם יְמֵי תְּשׁוּבָה כְּמוֹ תִּשְׁרֵי (מט)
ב. נִיסָן הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, וְעַל־יְדֵי שִׂמְחָה מַמְשִׁיכִין קְדֻשַּׁת וְשִׂמְחַת נִיסָן בְּכָל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ וְזוֹכִין לְתַקֵּן הַבְּרִית וּלְהִנָּצֵל מִמִּקְרֵה לַיְלָה חַס וְשָׁלוֹם (ח"ב ה, י)
ג. הַהַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח הוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, עַל־כֵּן אוֹמְרִים הַהַגָּדָה בְּקוֹל רָם, כִּי הַקּוֹל מְעוֹרֵר הַדַּעַת, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִתְגַּלּוּת הַדַּעַת וְזֶה עִקַּר הַגְּאֻלָּה. כִּי גָּלוּת מִצְרַיִם הָיָה עַל פְּגַם הַבְּרִית שֶׁהוּא פְּגַם הַדַּעַת. גַּם הַיַּיִן שֶׁל אַרְבַּע כּוֹסוֹת הוּא תִּקּוּן הַדַּעַת שֶׁהִיא בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית (ח"א כ. י)
ד. בְּפֶסַח צוֹעֲקִין בַּתְּפִלָּה (רא)